רשת חברתית בכיתה ד'
מאת: שרון גרינברג
מילות מפתח:
בתי ספר יסודיים
סביבה חינוכית תומכת
סביבות למידה מתוקשבות
סביבות למידה עתירות טכנולוגיה
קהילות מתוקשבות
רשתות חברתיות
תהליכי למידה
תלמידים
קוני וובר, מורה מארצות הברית, סיפרה ככותבת אורחת בבלוג של Class 2.0 על חוויותיה מהפעלת רשת חברתית בכיתתה בבית הספר היסודי באן ארבור. את הרשת היא פתחה בנינג לתלמידי כיתות ד-ה.
למרבה התקווה, היא מספרת בהתלהבות רבה כי זהו אחד הדברים המרתקים שחוותה כמורה ב-30 השנים בהם היא מחנכת.
היא מתארת את התופעות שאנו מכירים כשמכניסים אינטרנט לבית הספר – הרחבה של הקהילה הלומדת. היא מדברת באלגוריות ומדמה אותה כאורגניזם חי.
נקודת מפתח בהצלחה בהתנסות שלה, לדעתי, היא העובדה שקוני שיתפה את התלמידים לכל אורך הדרך. היא גייסה בתחילת התהליך 4 תלמידים שתפקידם להשגיח על התנהלות העבודה השוטפת ולהביא את כל הכיתה אל הרשת. הנקודה החשובה השנייה היא שיתוף.
ככל שהרשת נעשתה פעילה, המשיכו לצוץ "תפקידים" חדשים. במהלך השבוע הראשון הפך אחד התלמידים ל"מנהל הווידאו", אחר ל"מורה פודקסטים", תלמיד אחר ל"מאמן סריקה". לאחר מכן קיבלה אחת התלמידות את האחריות לעודד דיונים בפורומים.
"יש מאין" או "יש מ-יש"?
החיזוק המשמעותי שאני לוקח מתוך הסיפור של קוני הוא שיש לתת נקודת פתיחה ודוגמות – ומשם להמשיך, כי כשמתחילים משהו מאפס, זה מייאש, ועלול להשליך גם על פעילויות אחרות באינטרנט כבעייתיות. יותר קל למשתמשים לערוך ולשנות מאשר להתחיל מכלום. זהו טיפ חשוב שיש לקחת כשהולכים להתחיל פעילויות מהסוג הזה.
קוני מרחיבה ומספרת על מה כל הפעילות עושה ללמידה – "כמה מהדברים שאני מעריכה ביותר בחינוך משגשגים: הסמכה ונמרצות. תקשורת מאיכות טובה. יצירתיות. למידה. חפירה לעומק. חקירה. שאלת שאלות. חיפוש וניסוי. אני אוהבת את הדרך בה נעה הרשת, היא חיה. חישבו על התנועה של אמבה, הנמתחת החוצה ארוכה ודקה בעודה מבקשת לפרוץ החוצה, ואז הופכת נמוכה ושמנה בעודה מתרכזת בסוג ספציפי של מזון. זה כל הזמן משנה צורה. תחשבו על מושבת נמלים השולחת החוצה "זרועות תמנון" של חוקרים. תחשבו על יצור עם ראייה מדהימה לתוך העתיד רבת-משקפות צוללת. עבודת התלמידים מקבלת עמדה, משותפת, מהרהרים בה."
לסיום דבריה היא מדגישה כי המורה אינו במרכז אלא תהליך הלמידה. התלמידים רואים את המורה שלהם לומדת במקביל אליהם.
עדיין אין תגובות לפריט זה
yyya