ניהול וסביבות למידה

דניאל ליפסון מדווח בבלוג שלו על כתבה בעיתון "ניו יורק טיימס" הבוחנת את ההשלכות של האינטרנט ושימושיו על התנהגות התלמידים בבתי ספר תיכוניים. המחבר בילה מספר חודשים בבית ספר התיכון Woodside וחקר את חייהם הדיגיטליים של התלמידים. כמעט כולם שם מבלים את רוב זמנם במדיה דיגיטלית בעיקר משחקי מחשב, Facebook והתכתבות ב SMS. מתברר כי הדבר פוגע לא רק בציוניהם אלא גם בכושר הריכוז ובזכרון שלהם. רבים הולכים לישון בשעות הקטנות של הלילה לאחר ישיבה ממושכת מול מסך המחשב. אפשר כמובן לשכוח משעורי הבית. מנהל בית הספר לא נשמע מודאג. הוא מציע לנווט את התלמידים לכיוונים יצירתיים בהם הם יוכלו לנצל את הפוטנציאל שלהם. תלמידים שרואים ויוצרים הרבה סרטונים ב Youtube למשל, יכולים ללכת למגמת קולנוע. מורים אחרים מתנגדים לגישתו של המנהל ביה"ס שאינו מודאג . "אי אפשר ללמוד קריאה או כתיבה באמצעות הודעות טקסט" אומרת מורה לאנגלית.

בניגוד לאתוס ולמיתוס הטכנולוגי של מחשבים ניידים לכל תלמיד בבתי ספר בארה"ב הרי במדינות אירופה בכלל ודנמרק בפרט הדגש הוא על קהילות לומדים ורשתות תקשורת בין תלמידים, בין מורים עמיתים ובין הורים של התלמידים באותו ביה"ס. בתי הספר המתוקשבים בדנמרק התקינו רשתות אינטראנט פנימיות עבור צוותי המורים המלמדים המשמשים אותם כערוץ להעברת ידע ולהתעדכנות עמיתים. רשתות אלו מחוברות גם למאגרי מידע מקוונים ולא רק למנועי חיפוש סטנדרטיים באינטרנט. עוד מאפיין בולט של בתי ספר מתוקשבים בדנמרק הוא עבודת הצוות המשותפת של המורים המחוברים לרשתות תקשורת אלו. לתלמידים יש רשת אינטראנט משלהם המופרדת מבחינה לוגית מרשת האינטראנט של המורים וגם להורי התלמידים בבתי הספר יש רשת אינטראנט ייעודית משלהם לחילופי מידע ושיתוף פעולה.

קוני וובר, מורה מארצות הברית, סיפרה ככותבת אורחת בבלוג של Class 2.0 על חוויותיה מהפעלת רשת חברתית בכיתתה בבית הספר היסודי באן ארבור. את הרשת היא פתחה בנינג לתלמידי כיתות ד-ה. למרבה התקווה, היא מספרת בהתלהבות רבה כי זהו אחד הדברים המרתקים שחוותה כמורה ב-30 השנים בהם היא מחנכת. היא מתארת את התופעות שאנו מכירים כשמכניסים אינטרנט לבית הספר – הרחבה של הקהילה הלומדת. היא מדברת באלגוריות ומדמה אותה כאורגניזם חי. נקודת מפתח בהצלחה בהתנסות שלה, היא העובדה שקוני שיתפה את התלמידים לכל אורך הדרך. (שרון גרינברג)

מחקר שנערך לאחרונה בארה"ב בחן את תרומת המחשבים הניידים שניתנו לתלמידים בכיתות. אוריינות המידע שלהם. צוות המחקר עקב אחר בתי ספר בקליפורניה ובמיין שם צוידו כל תלמידי ביה"ס במחשבים ניידים כחלק אינטגראלי מלימודיהם. המחקר מצא כי תלמידים אשר השתמשו במחשבים ניידים אכן רכשו מיומנויות ניהול מדע ואוריינות מידע, אך המיומנויות של ניתוח מידע והערכת מידע לא הועברה בצורה שיטתית, כלומר הקניית מיומנויות ניתוח מידע והערכת מידע הייתה תלויה יותר במדיניות ביה"ס ובגישה החינוכית שלו. חלק מבתי הספר העדיפו להקנות מיומנויות טכניות של אוריינות מידע ורק מעט מבתי הספר דאג להקנות מיומנויות חשיבה מסדר גבוה. מסקנות המחקר מצביעות על כך שתפיסות העולם והאמונות של מנהלי בתי ספר והמורים קובעים יותר מכל את דרך הקניית המיומנויות בכיתות ( (Mark Warschauer)

במבט לאחור, לאחר כ- 20 שנה לפחות של מחשוב במערכת החינוך ניתן לראות שתי מגמות הכרוכות זו בזו: שינוי התפיסה החינוכית ושינוי הטכנולוגיה, שהגיעו לידי בשלות מסוימת באמצע שנות העשור הראשון של המאה הנוכחית עד לכדי "מפץ גדול", בו ניתן לממש הוראה ולמידה בסביבה מקוונת באמצעות פורטל חינוכי בית ספרי. לדעת המחברים השינוי הטכנולוגי היום יש בו כדי לאפשר שילוב גורף של למידה שיתופית אוטנטית לצד למידה אישית משמעותית, ברשת קהילת ידע קטנה ברמת כתה/בית-ספר כהמשך של ההוראה והלמידה המוכרים כיום, גם אלה בסביבה מקוונת. הפורטל החינוכי העתידי, שניתן ליישמו כבר מעתה, הנו מעטפת שירותים ומידע חינמיים במהותם, ושיתופיים במהותם שניתנים לכל דורש, זאת לשם מימוש פדגוגיה עדכני ( אברום רותם ומשה חיימוביץ)

מטרת מאמר זה היא לתאר תהליך של בניית קורס אקדמי בנושא "שיטות מחקר וסטטיסטיקה" בקורס מקוון במלואו וברוח הגישה הקונסטרוקטיביסטית. בקורס הושם דגש על טיפוח של ארבעה סוגי אינטראקציות: לומד-תוכן; לומד-מורה; לומד-לומד; לומד-ממשק. כך נוצר דיאלוג דינמי רב-רבדים בין הלומד לבין המרצה והעמיתים בתהליך בניית הידע. הקורס תוכנן על-פי המודל: "למידת מושגים דרך ייצוגים מרובים", הכרוך בבחירת מושגי מפתח בתחום התכנים הנלמדים והצגתם במגוון מתודות. כל זאת כדי לאפשר ללומדים עצמאות ושליטה בתהליך הלמידה, כמו-גם על מנת להיענות לשונות סגנונות הלמידה שלהם. המודל יושם הלכה למעשה בבניית הקורס והאתר, והוא יוצג מלווה בממצאים כמותיים ואיכותניים המתארים אותו (רחל שגיא)

אחד מהדברים שניתן לברך עליהם בעולם הווב2.0 הוא שמי שממציא את הכלים, נותן את דעתו על הצדדים הפדגוגיים של השימוש בהם ואף טורח לחלק את תובנותיו עם קהילה אנשי החינוך. כך חברת גוגל יצרה את הפינה Google For Educators המביאה מדי פעם לקהילת החינוך מחשבות על השימושים האפשריים של כלי Google. הפעם הביאו לנו אוסף של טיפים ודפי הנחייה על השימוש באפליקציה על מנת לטפח כתיבה ועריכה שיתופית. הפינה נכתבה בשיתוף פעולה עם העלון החינוכי WRITING מההוצאה לאור של WEEKLY READER שווה עיון ומחשבה כדי לבחון שימוש מושכל בכלי של גוגל לטפח מיומנויות של כתיבה ועריכה שיתופית בכיתה (ראובן ורבר)

סטודנטים שיילמדו בשנת הלימודים הקרובה באוניברסיטה הפתוחה, ייקחו חלק בניסוי במסגרתו יכתבו עבודות משותפות באמצעות טכנולוגיית Wiki. במסגרת הניסוי, הסטודנטים יכינו עבודות משותפות והמנחים יבדקו וינקדו אותן באמצעות כליו הייחודיים של ה- Wiki, המאפשרים צפייה בשינויים שנעשו, ומתן ציון המשקלל את איכותו הכוללת של התוצר המשותף ואת תרומתו האישית של כל סטודנט לאורך ביצוע המטלה. מטרת הניסוי היא בחינת האפקטיביות של Wiki כסביבת למידה שיתופית, תוך מתן חופש ליצירתיות של צוותי ההוראה ובחינה קפדנית של איכות המטלות.

מורים רואים את מימושו של הקשר הרגשי עם התלמידים ואת טיפוחם האישי כאחד המניעים המרכזיים לבחירה המקצוע ההוראה. הם גם ערים לחשיבות הרגשית שלהם בעיני התלמידים. ואף על פי כן, החלטות יומיומיות בנוגע להגשת עזרה במצוקות אישיות כרוכות פעמים רבות בדילמות. נראה כי הסיבות לדילמות הללו מקורן בהרגשה של העדר מיומנות בתחום הסיוע הנפשי, בחשש לחרוג מהגבולות המקובלים של הקשר מורה-תלמיד, בחשש מחדירה לרשות הפרט ואולי גם ברתיעה מהמפגש הישיר עם מצוקות נפשיות חריפות. המציאות הבית ספרית אינה מאפשרת למורים להתחמק מהתמודדות אמיתית עם דילמות של סיוע לתלמידים. (יצחק גילת)

תנועת הגישה הפתוחה (Open Access – OA) היא תנועה המעודדת ומנהיגה גישה חופשית למידע אקדמי ומחקרי. תנועת הגישה הפתוחה מבקשת להקים דור חדש של כתבי עת שאינם מפרסמים מאמרים המוגנים בזכויות יוצרים כדי לאפשר גישה ושימוש חופשיים במאמרים אלה.כתבי עת אלה לא ידרשו דמי מנוי או דמי שימוש והוצאותיהם ישולמו בידי מקורות שונים, כדוגמת גופים המממנים מחקר או המעסיקים חוקרים. (פני ברסימנטוב)

אחת המגמות החזקות בימינו היא המספר הגדל וההולך של אתרי רשתות חברתיות. אתרים אלו מאפשרים שיתוף מידע ומשאבים רלוונטיים בין חברי הרשת לחברים הקרובים להם. הם גם כלי שיווקי מצוין לחברי הרשת, כלי שעוזר להם בקידום הרעיונות שלהם ובמציאת חברים ושיתופי פעולה. יוזמה ברוכה ומרעננת של המורה ישראלית בשם סוזן צעירי הביאה להקמת הרשת החברתית הראשונה בישראל של מורים המתעניינים ביישומי טכנולוגיה בהוראה ובלמידה. סוזן תרגמה בעצמה את מערכת "נינג" לעברית. הרשת וחבריה הפעילים מעוניינים ביצירת אווירה שבה מורים פורצי דרך בהוראה מתוקשבת יכולים לדון על הנושאים שמעסיקים אותם בצורה שמאפשרת גיבוש תובנות שיתרמו לכולם. החברים ברשת יכולים לפתוח בקלות בלוג משלהם, לנהל פורום, ליצור ויקי ולכתוב מאמרונים.

בתהליך חינוכי חדשני ניתן להיעזר בטכנולוגיות המחשב בכדי לאתגר, לפתוח ולהכיר עולמות ידע מגוונים בקלות יחסית ולמקד את ההוראה והלמידה בפיתוח חשיבה ובמתן ביטוי לשיקולי דעת. כך, להגביר אוריינות בכתיבה רפלקטיווית הניתנת בקלות לשכתוב וכן באיסוף מידע למטרות השוואה, ניתוח ועיבוד נתונים. המחשב מאפשר ללמד איך ללמוד! כיצד לחפש נתונים רצויים, איך לנסח מילות מפתח רלוונטיות, ואיך להבין ולארגן מידע נתון באופן מושגי ורעיוני מתוך שפע הנתונים (מרים קדרוני)

המחקר הנוכחי השווה בין תפיסותיהם של מנהלים ומנהלות בתי ספר כלפי ניהול כיתה ומשמעת מתוך אימוץ עדשות הסתכלות של הגישה המגדרית במדעי החברה. בהתבסס על ראיונות עומק מובנים-למחצה עם 16 מנהלים ומנהלות בתי ספר יסודיים ממלכתיים בארץ. המחקר זיהה גישות ממוגדרות של משמעת בית ספרית: מנהלים ומנהלות הדגישו מטרות שונות של המשמעת בבית הספר והבליטו דרכי מניעה וטיפול שונות בבעיות משמעת. כך, בעוד הגברים נקטו בגישה רציונאלית, מרוחקת קמעה, המדגישה ציות לכללים, הרי הנשים נקטו בגישה משתפת, תוך הדגשת האקלים הבית-ספרי ומקומה של המשמעת בתהליך ההתפתחות של הילד כאזרח בחברה. השלכות למחקרי המשך ולהכשרת מנהלים חותמות את המאמר (מירי עטיה, יזהר אופלטקה)

בקורס מתוקשב סיכוי גדול יותר לפתח מיומנויות חשיבה גבוהה, טוענת ד"ר Susan Smith Nash העוסקת בתחום. בקורס מתוקשב היכול לקדם חשיבה גבוהה הסטודנטים נדרשים למלא תפקיד יותר אקטיבי מעבר לקריאת מאמרים. בתנאי שהסטודנטים נדרשים להציג רעיונות בפני עמיתיהם לקורס המתוקשב, לדון על כך ולגבש טיעונים. סטודנטים בקורס מתוקשב אינם יכולים להיות פאסיביים כמו בקורס פנים-אל-פנים. עליהם לנקוט עמדה, לנתח טיעונים ולדעת לקזז מידע לא רלוונטי. כלומר, עליהם לדעת כיצד לאסוף מידע וממצאים על מנת לאשש את טיעוניהם. נאש סבורה כי הכלי לבדיקת חשיבה ביקורתית The Watson-Glaser Critical Thinking Appraisal תקף גם לגבי קורסים מתוקשבים באינטרנט. עם זאת, ניתן לראות ניתן לראות כי ליישום חשיבה גבוה בקורס מתוקשב עשוי להיות מחיר מבחינת נטל העבודה הגבוה של המרצים והמנחים בקורס.

מאמר מעניין של אריאלה לונברג באתר רשת אדיורשת אודות ההבדלים בין שילוב ובין הטמעה של יישומי מחשב בהוראה ובלמידה. ההתייחסות היא למאמר של Jeff Utecht התוהה האם יש "האם יש לשלב את הטכנולוגיה בכיתה? לתוך סביבת הלמידה? "מה היה אם היינו פועלים כאילו שהטכנולוגיה היא באמת חלק מאיתנו, חלק מהחינוך וחלק מחייהם של התלמידים היום? מה היה לו היינו מפסיקים לשלב אותה ומתחילים להטמיע אותה? " לדעת לונברג, הלמידה צריכה לנבוע מהתנסויותיו של הלומד ואז היא הופכת להיות רלוונטית ובעלת משמעות, משמעות הדבר היא בין השאר הכרת מגוון הכלים והיישומים הרלוונטיים לעולמו של הלומד הצעיר תוך הבנה כיצד ניתן להטמיע את תחומי התוכן בתוך המאפשרים הללו.

פרזנטציה מצויינת על השימוש בויקי בחינוך על ידי ג'ולי לינדסי מ- Qatar Academy. הפרנזטציה על הויקי שלה כולל מצגות, סרטים וקישורים מעולם הויקי. באתר גם מצגת ובה אנטומיה (חקר מקרה) של שימוש בויקי חינוכי בפרויקט Flat Classroom Project 2007. בין הדוגמאות הפדגוגיות שמביאה ג'ולי לינדסי הוא השימוש הפדגוגי של ITGS wiki לתכנון הוראה מתוקשבת בביה"ס.

הנושא של הוראת מיומנויות מידע למורים ולפרחי הוראה אינו חדש ומזה כמה שנים המכללות להוראה אכן מעבירות בצורה יעילה כמה וכמה קורסים להקניית מיומנויות מידע למורים משתלמים ולסטודנטים להוראה. עם זאת, בשנתיים האחרונות מתחוללים שינוים ניכרים בתחומי ייצוגי המידע באינטרנט המחייבים הכנסת יסודות מעודנים להוראה המעשית של מיומנויות מידע. שני השינויים העיקריים הם הכניסה המאסיבית של ייצוגי ה-WEB 2.00 לעולם המידע והתחלת החשיבה של מיומנויות ה-WEB.3 , שתי התפתחויות אלו מחייבות את מורי המורים והמרצים לשלב כלים מתאימים ומעודכנים לניהול מידע המשקפים את רוח הזמן. שני כלי המידענות המומלצים לכך שייכים לתחום הקוד הפתוח ולווב 2.0 והם מאפשרים לנו להנחות את הסטודנטים להוראה והמורים המשתלמים להתמקד בסינון מידע ובהבנייתו באינטרנט בתפיסה של מסד נתונים מבוסס RSS ובתפיסה מקבילה של מרכז קהילתי רב-משתמשים ורב-ייצוגים לטיפול במדיה. שני הכלים המומלצים הם: Conntoea – יישום מבוקר לניהול מסד מידע באינטרנט ומערכת ESNIPS לניהול מידע על בסיס קהילת עמיתים. שני הכלים האלו מאפשרים שימוש בחינם וזוכים להתלהבות רבה בקרב משתמשי האינטרנט ככלים מתודיים אך אינטואטיביים לניהול מידע ( עמי סלנט ) .

תלמידים בביה"ס יסודי בכיתות ד' באל-סלבדור כותבים בלוג כיתתי המשמש אותם כזירה מקוונת ללימוד כתיבה וגם גיאוגרפיה ולחילופי מידע עם תלמידים בביה"ס יסודי באוגנדה. את פרויקט הכתיבה המקוון הגלובלי יזמה רכזת המחשבים (Jennifer Garcia) של ביה"ס היסודי באל- סלבדור. המטרה היא ללמוד באופן בלתי אמצעי על תרבויות אחרות בעולם, להכירם דרך קשר וכתיבה פעילה באינטרנט. הכוונה שכל שנה התלמידים בביה"ס היסודי באל-סלבאדור ייחשפו לתלמידים ממדינה אחרת ויחליפו איתם מידע באמצעות הבלוג ובאמצעות wiki משותף שיקימו. הקשר בין בתי הספר נוצר באמצעות פורטל בינלאומי בשם Globalgateway אליו מצטרפים לאחרונה יותר ויותר מורים ומחנכים בעולם המעוניינים ליצור פרויקטים גלובליים משותפים בין כיתות. וישנו כמובן, הפורטל הוותיק להתקשרויות בין כיתות לימוד בעולם, פורטל EPALS.

בשני מחקרים שונים אשר הגיעו כל אחד למסקנה חד-משמעית כי השימוש בבלוגים בקורסים אקדמאיים מנבא טוב יותר הצלחה בלימודים מאשר השתתפות בקורס רגיל פנים-אל-פנים. המחקר הראשון נערך באוניברסיטה של הונג קונג, במחלקה למערכות מידע ומטרתו הייתה לבחון האם השימוש בבלוגים מקדם תהליכי למידה קונסטרוקטיביסטים ומחזק אחריותיות של סטודנטים בתואר ראשון. הממצאים האמפיריים מצביעים על כך כי מיומנויות איסוף, עיבוד וכתיבה של סטודנטים באמצעות בבלוגים הם מנבא טוב יותר מאשר השתתפות והגשת תרגילים בקורס רגיל. הבלוגים הם מנבא טוב יותר ליכולות ולהישגים של סטודנטים ברמה הגבוהה והנמוכה, אך פחות לגבי סטודנטים ברמה הבינונית. מחקר אחר שנערך בשנים 2006-2007 באוניברסיטה בפורטוגל גילה כי בלוגים תורמים באופן מהותי ללמידה שיתופית של סטודנטים בקורס ומחזקים אצלם יכולות של תקשורת חברתית.

תוכנה חדשה מאפשרת להוסיף למצגת קריינות המבוססת על טקסט. תובל תעשיות תוכנה פיתחה תוסף תוכנה בשם, Speech-Over Studio, תוכנה המוגנת בפטנט בינלאומי, המאפשרת להוסיף למצגת PowerPoint קריינות המבוססת על טקסט. באמצעות התוכנה הייחודית הטקסט הופך לקריינות מקצועית ומסונכרנת, באיכות של אולפן הקלטות. התוכנה קיימת בכל השפות, וכדי לעדכן את הקריינות במצגת, די לעדכן את הטקסט. את מצגת ה-PowerPoint ניתן להמיר לקובץ Flash או לקובץ wmv להפצה ברשת על ידי כלי תוכנה זמינים. לאילו שימושים מיועדת התוכנה הייחודית? היא מתאימה ליצירת מצגת "מדברת", קורסים מתוקשבים, ולהדרכה אפקטיבית בקורסים לסטודנטים.