ניהול וסביבות למידה

מאמר זה מתמקד בתלמידים הלומדים בכיתה מקוונת, וכיצד לפנות לצורכיהם במאמץ לטפח חוויית למידה משביעת רצון יותר. תוך שימוש בהיררכיית הצרכים של מאסלו (1943) כמסגרת מושגית, מאמר זה בוחן כיצד ניתן לענות על צורכי התלמידים בקורסים מקוונים ברמות מרובות, החל בצרכים הבסיסיים ועד למטרה של מימוש עצמי (Karen L. Milheim, 2012).

מאמר זה מתאר את השימוש ברובוטיקה בכיתות בשנים הראשונות של בית הספר היסודי ככלי שמסייע לפיתוח מיומנויות טכנולוגיות בסביבה יצירתית העשירה בהזדמנויות לאוריינות וביכולת חישובית בחשבון. המאמר מתאר פרויקט פיילוט שנערך בבית ספר יסודי באוסטרליה שבו השתתפו 16 תלמידים בגילאי 5 שנים וחצי עד שבע שנים (McDonald, S., & Howell, J., 2012).

בכנס ון-ליר הופץ סיכום של מחקר , שבחן את התפיסות של מורים ומנהלים לגבי האמון שמוענק להם בעבודתם. המחקר בוצע ע"י מכון ון-ליר בשיתוף עם מכון אבני ראשה. במחקר השתתפו 15 מורות ו-15 מנהלים מבתי ספר באזור ירושלים. המחקר נערך בצורה איכותנית באמצעות ראיונות עומק עם המורות והמנהלים. המורות ציינו את האוטונומיה ניתנת להן בעבודתן כקנה מידה מרכזי לתחושה שיש בהן אמון. המורות גם ציינו כי תכנית הלימודים המהודקת בישראל היא אחד הגורמים המרכזיים המגבילים את האוטונומיה שלהן. המורות שהשתתפו במחקר הבחינו בין שני סוגי בקרה על עבודתן : בקרה חיצונית שמפעיל משרד החינוך ובקרה פנימית שמבצע בדרך כלל המנהל. המורות תפסו את הבקרה החיצונית , שמתבצעת ע"י המפקחים, כמנותקת לגמרי מההקשר הבית ספרי והכיתתי. כמו כן , סברו המורות כי הבקרה שמבצעים המפקחים אינה איכותית , אינה יעילה, ולעתים לא הוגנת .

תקציר מתוך הרצאה שהוגשה על ידי סוזן צעירי ואריאלה לונברג בכנס רשתות חברתיות בחינוך במכון מופ"ת בשנת 2010 . ניתן למצוא דוגמאות מגוונות ללמידה באמצעות רשתות חברתיות בארץ ובעולם. מורים היוצרים או המשתתפים ברשתות חינוכיות, טוענים כי הרשת מאפשרת למורה לתת ביטוי לתפקיד האמיתי שלו כפי שתואר על ידי ויגוצקי. לא עוד sage on the stage אלא, guide-on-the-side או meddler-in-the-middle. בסביבה זו התלמיד גם יכול ללמד או אף להיות קטליסט ללמידה של אחרים ובכך גם תפקודו המסורתי כ"מקבל מידע" משתנה לתפקיד פעיל, יוזם ויוצר ( סוזן צעירי ואריאלה לונברג ).

יש ערך פדגוגי –קוגנטיבי רב להקניית מיומנויות מידע לתלמידים בתיכון , אך מרבית בתי הספר בישראל אינם מתמודדים עם הסוגיה הזו ויוצאים מהנחה כי התלמידים מיומנים בחיפוש מידע ולא היא. בחטיבות הביניים יש עוד מורים המנסים להקנות מיומנויות חיפוש לתלמידים, אך בבתי הספר התיכוניים בישראל אין בדרך כלל מודעות לכך. לעתים יש מודעות כלשהי אך אין זמן או אין ידע מידעני. בסקירה מוצעים כמה וכמה דרכי הוראה להקניית מיומנויות חיפוש לתלמידים בבתי ספר תיכוניים ואולי גם לסטודנטים וסטודנטיות במכללות (עמי סלנט).

אם בעבר ההגדרה למוסד חינוך טוב הייתה ברורה ועשויה מקשה אחת, הרי שכיום הגיוון והיצירתיות חשובים במיוחד: מוסד לימודי טוב הוא זה המוצא נוסחה ייחודית המתאימה לתלמידים הלומדים בו. בתי הספר והגן המופיעים ברשימה זו מצויים תחת גף ניסויים ויזמות במשרד החינוך, המאפשר למוסדות חדשניים בעלי רעיון מקורי לבחון את הפיתוח החינוכי שלהם, ובהמשך להפיצו וללמדו בבתי ספר נוספים ( עמרי מניב ).

הרצאתו של ג'ורג סימנס על קורסים אקדמאיים מתוקשבים פתוחים רב- שותפים. קורסים אקדמאיים פתוחים רחבי היקף מסוג MOOCS הולכים ונעשים שכיחים יותר בעולם האקדמאי. בהרצאתו מתייחס ג'ורג' סימנס, אבי תורת הקוניקטיביזם, למאפיינים של סוג קורסים מתוקשבים אלו ולייחודיות שלהם מבחינת יצירת הידע והפצתו. במיוחד מציין ג'ורג' סימנס את הייחודיות של הקורסים המתוקשבים המבוזרים שאינם בנויים בהכרח כל תכנים אלא על תחנות של פעילויות מתוקשבות שצריך הלומד לעבור. הפעילות המתוקשבות מבוזרות לכל אורך ורוחב האינטרנט ולא בפלטפורמה יחידה . בשלבים מתקדמים של הקורס צריך הלומד גם לייצור בעצמו פעילויות מתוקשבות. כל הקורסים הללו מבוססים על למידה מכוונת עצמית , אך יש בהם מרכיב פעיל של אינטראקציות בין הלומדים וניווט ידע אישי או שיתופי ( George Siemens).

Trello הוא סטארט-אפ ישראלי-אמריקאי בניו יורק, שמציע כלי לשיתוף פעולה המאפשר לארגן ולנהל את כל המטלות שלנו בבורדים, ולשתף בהם את כולם במהירות ובקלות. ניתן לנצל את היישום הנהדר גם לעבודת צוותי מורים בבתי ספר או צוות הוראה ומרצים במכללות. מתאים גם לעבודה שיתופית של מורים בתחום דעת בביה"ס , למשל יומן שיתופי ולוח הודעות שיתופי של כל המורות לאנגלית בשכבה ו' בביה"ס או צוות רכזי השכבות בביה"ס.

כיצד נוכל לנצל את הטכנולוגיה האישית הניידת הזמינה לכל גם לצרכים פדגוגיים, ומהם המרכיבים שיש להעריך (לימודיים, חברתיים וכו')?בהרצאה במכון מופ"ת הציגה פרופ' מיקי רונן לאחרונה סביבה מתוקשבת שפותחה כדי לתת מענה לצורך זה. הסביבה מאפשרת למורה להכין ולנהל בקלות מגוון הפעלות שאותן ניתן לממש באמצעות הטלפונים הניידים שבידי הסטודנטים. בהרצאה במכון מופ"ת (מצגת והקלטה של המפגש ) הציגה פרופסור מיקי רונן את המערכת ודנה בפוטנציאל והאתגרים הפדגוגיים של שימוש במערכות המאפשרות תגובה אישית מיידית (PRS – Personal Response Systems ) במהלך הרצאות ושיעורים.

מחוז הצפון של משרד החינוך נערך להקמת תיכון וירטואלי מחוזי. היוזמה היא של ד"ר אורנה שמחון , מנהלת מחוז הצפון. .בשלב הראשון מדובר על לימודים וירטואליים של המקצועות מתימטיקה ופיזיקה לתלמידי כיתות י'. עוד נמסר, כי הלמידה בקורסים הווירטואליים תתבצע באמצעות כלים מגוונים, כמו סימולציות, סרטונים, מצגות, מעבדות וירטואליות, משימות ביצוע, שיעורים סינכרוניים, תרגול, מבדקים וגם מפגשי פנים אל פנים של התלמידים והמורים. בראיון לקו לחינוך מציינת ד"ר שמחון את נימוקיה להקמת התיכון הווירטואלי בצפון.

דו"ח מחקר חדש שפורסם לאחרונה בקנדה מגלה כי יש בניגוד לציפיות הסטודנטים שם אינם מתלהבים מקורסים מתוקשבים. הדו"ח מעורר סימני שאלה בקנדה וגם הפתיע לחלוטין את מובילי התקשוב החינוכי באוניברסיטאות שם . נשאלת השאלה מדוע הדור המתוקשב הידוע כ Digital Natives אינם מתלהבים מלמידה מתוקשבת? נשאלת השאלה מה הם הגורמים לפער ציפיות משמעותי זה בין מקדמי הלמידה המתוקשבת בקנדה ( ללא ספק אחת המדינות היותר מתקדמות בתקשוב החינוכי ) ותפיסתם האידיאליסטית ובין עמדות הסטודנטים.

מחקר חדש בארה"ב שולל את הדימוי השלילי שדבק בתוכנות הלימוד מרחוק : הישגי הסטודנטים שלמדו באולמות האוניברסיטה, ושל אלו שלמדו לבד בביתם, היו שווים. במחקר, שנערך על ידי חברת R+Ithaka S העוסקת בייעוץ בכל הנוגע לשימוש באמצעים טכנולוגיים בהוראה, השתתפו כ-600 סטודנטים משש אוניברסיטאות ציבוריות בארה"ב. הסטודנטים נחלקו לשניים: חלקם נשלחו לקורסי מבוא לסטטיסטיקה מהסוג המסורתי, ואילו היתר למדו את אותו הקורס, רק באמצעות תוכנת למידה אינטראקטיבית ומקוונת ( אסף שטול-טראורינג).

רותי בן ישי מורה חדשנית בחט"ב בתחומי ההוראה המתוקשבת כותבת על ההתמודדות שלה עם הסביבה המתוקשבת של "הילקוט הדיגיטלי" שפותחה ע"י מט"ח. כותבת רותי בן ישי : "כל שעלי לעשות הוא להעלות את משימת שיעורי הבית לילקוט, ולהודיע לתלמידי היקרים כי המשימה מחכה להם, ועליהם לשלוח אותה בשיעור הבא, ללא אומר ומילים, אני מקרינה על הלוח (המסך בכיתה), את תמונת המצב הכיתתית"

הרשת החברתית So.cl היא פרויקט ניסיוני שמסייע למצוא תכנים ברשת ולשתף בהם, כפי שעושים סטודנטים כשהם עובדים ביחד. הרשת החברתית של מיקרוסופט, ששמה So.cl – מבטאים את השם כמו "סושיאל" – לא נועדה להתחרות בפייסבוק. לדברי מיקרוסופט "מדובר בפרויקט מחקר ניסיוני, אשר מתמקד באפשרויות של חיפוש חברתי למטרות למידה". המטרה העיקרית של So.cl היא "לסייע לאנשים למצוא ולשתף תכנים מהרשת כפי שסטודנטים עושים כשהם עובדים ביחד", על ידי שילוב של רשת חברתית וחיפוש. מלבד שיתוף תכנים, So.cl מאפשרת למשתמשים גם ליצור תכנים משלהם, באמצעות הרכבת תצרף של תכני מדיה ויזואלים.

מאז שנת 2008 מפתחים במערכת החינוך בדרום קוריאה מודל חדשני של בתי ספר תיכוניים הנקראים בתי ספר חכמים ( Smart schools) . הרעיון הוא לפתח בתי ספר תיכוניים שסביבת הלמידה שלהם היא כולה מתוקשבת וגם דרכי ההוראה של המורים מבוססים על אמצעיים טכנולוגיים מתקדמים . במיזם זה השקיעו הדרום קוריאנים מאות מיליוני דולרים מתוך הנחת יסוד כי זו הדרך להכשיר את הצעירים לעבודת ההי-טק במפעלים הטכנולוגיים הגדולים במדינה כמו סמסונג ואחרים. מעבר למאפיינים של טאבלטים לכל התלמידים ולוח "חכם" למורה , בתי הספר החכמים בדרום קוריאה (ראה סרט וידאו) יצרו בקרה על כל סביבת הלמידה האישית של התלמידים , בכניסה לכיתות, במעקב של ההורים מהבית דרך האינטרנט ובניטור בלתי פוסק מצד המערכת הממוחשבת הבית ספרית.

אחד הויכוחים המעניינים כיום בתחום התקשוב באוסטרליה ובארה"ב נוגע לגבי עתידם של מערכות ניהול הלמידה המתוקשבות הידועות כLMS. בויכוח על דמות מערכת הלמידה המתוקשבת העתידית והרצויה ניצבים אנשי התקשוב בכלל והתקשוב החינוכי בפרט משני צידי המתרס . מצד אחד אלו הטוענים כי מערכות הlms ימשיכו להתקיים ומצד שני אלו הטוענים נחרצות כי אין עתיד למערכות ניהול הלמידה המתוקשבות. הטוענים נגד הLMS שואבים את השראתם מתפיסתו של פרופסור Chris Dede. הוא טוען כי סביבות הlms משבשות את סביבות הלמידה הטבעיות בלמידה המתוקשבות. מה שקרה הוא שהכלים המתוקשבים Web 2.0 התפתחו והתבגרו והם נותנים מענה ליצירת מרחב למידה מתוקשב טבעי.

תכנית KIPP האמריקאית מטפלת בהצלחה רבה בתלמידים משכבות מוחלשות. כל הרעיון של KIPP מבוסס על הרצף החינוכי. "בבתי ספר קיפ אין הרבה מנהלי מערכת במשרד המרכזי, אין הרבה בירוקרטיה. לכן כל הכסף נשאב לכיתה ולתשלום גבוה יותר למורים. .‎90% מהתלמידים מבתי ספר קיפ היום הולכים לאוניברסיטאות, והם באים משכונות שבהן רק ‎15% הולכים לאוניברסיטאות. לכן הם גאים בתוצאות, אבל הם עדיין רוצים לשפר את התוצאה של ‎90%. רשת בתי ספר KIPP הוקמה בארה"ב על ידי פילנתרופים יהודים לפני כ-19 שנה וכיום היא מפעילה כ-109 בתי ספר ברוח רשת בתי הספר ציבוריים בשיטת הזיכיון בכ-20 מדינות בארה"ב.

ההתפשטות השימוש של טאבלטים מסוג אייפד בבתי ספר בארה"ב היא יותר מהירה מאשר תכננו מערכות החינוך ומשרד החינוך הפדראלי . אלפי כיתות בארה"ב כבר מצויידות במחשבי אייפד. השימוש הגובר באייפודים בכיתות בארה"ב מייצג כמה מאפיינים של הפצת חדשנות בחינוך עפ"י רוג'רס מחד, אך כמה מאפיינים ואילוצים של איי חדשנות במערכות חינוך מאידך. בכל מקרה , קצב התפשטות החידוש החינוכי נותר גבוה בארה"ב . יש גם מיזמים של מחוזות חינוך בארה"ב ( כגון פאלם ביץ' ומחוז החינוך ( MCALLEN ) אשר יזמו תכנית מקיפה לכניסה מאסיבית של כל בתי הספר במחוז לשילוב אייפדים בכיתות .

יעקב הכט מדווח על ביקור משלחת אנשי החינוך הישראליים בחודש מאי 2012 בבתי ספר ייחודיים בארה"ב . "יום רביעי התחיל בבית ספר הקסום של אורבן-אקדמי אחד מבתי הספר שמובילים את רעיון "בתי הספר הקטנים". מודל של חלוקת בית הספר הגדול של אלפי תלמידים למספר בתי ספר קטנים ביני מאה עד חמש מאות תלמידים. במתחם שביקרנו היום קיימים שישה בתי ספר קטנים, שאורבן אקדמי הוא אחד מהם, אורבן אקדמי הוא בית ספר לנוער בסיכון של ניו יורק, נוספו לדיווח הקצר הזה רשימת מחקרים ומאמרים שצוות פורטל מס"ע אסף בנושא בתי הספר הקטנים בשנים האחרונות.

בהמשך לסקירה על חשיבות על למידה הבנייתית בעולם החינוך המתוקשב הגיעו לאחרונה למערכת פורטל מס"ע במכון מופ"ת עדויות מחקריות נוספות על חשיבות הלמידה ההבנייתית בסביבות למידה מתוקשבות. חוקרים באוניברסיטה בטייוואן פיתחו כלי מתוקשב לרישום הערות והבניית מידע ע"י סטודנטים במהלך למידתם בסביבה מתוקשבת . ממצאי המחקר , שפורסמו בכתב עת שפיט (Computers & Education) מלמדים על מעורבות לימודית רבה יותר של הלומדים בתהליך, על מוטיבציה רבה בלמידה ועל הבנה טובה יותר של חומרי הלמידה . רישום ההערות , מיונם וארגונם בצורה הבנייתית מוביל ללמידה פעילה של הלומדים .