ניהול וסביבות למידה

מצגת העוגן של ההרצאה בכינוס "מידע 2012 " במלון הילטון תל אביב ה15 למאי 2012 . ההרצאה מציגה הבזקים מהירים בנושאי מאגרי נתונים בעולם . בעלם רוויי מידע התמונה המתקבלת מהצגת נתונים היא לעתים משמעותית יותר מכל תמה או סוגיה טקסטואלית ולכן יש ביקוש גובר למאגרי נתונים בעולם . יחד עם זאת , מרבית המשתמשים אינם מודעים לקיומם של מאגרי נתונים וחושבים בטעות שהכול יימצא באמצעות גוגל . בהרצאה יוצגו הסוגים השונים של מאגרי נתונים בישראל ובעולם. מוצע לקרוא את הסקירה המלאה ( עמי סלנט).

צוברי מידע בהתאמה אישית ( צמב"א), הם כלים מתוקשבים מהדור השני לאיסוף מידע וליצירת מעטפת מידע מתואמת באינטרנט . צוברי מידע בהתאמה אישית מאפשרים לאסוף מידע באינטרנט ולהתאים את התכנים עפ"י צרכי המשתמש ותחום ההתעניינות שלו . בין הכלים הפתוחים לצבירת מידע והתאמתו ניתן למנות יישום שנקרא igoogle ויישום טכנולוגי מתחרה הידוע כמערכת Netvibes. המצגת של ההרצאה מביאה את השיקולים בבחירת כלי הצמב"א היעיל והמתאים על יסוד מכלול של שיקולים שהוצגו בהרצאה שהועברה בכינוס מידע 2012 , ב16 למאי 2012 במלון הילטון תל אביב ( עמי סלנט) .

מערך שיעור בלמידה מרחוק .בשיעור כפול זה נדון בשילוב וההטמעה של בלוג הלמידה כסביבה לימודית מתוקשבת בביה"ס ובכתות הלימוד. במהלך הסיור הוירטואלי ( 12 תחנות נפרדות) מוצגות יוזמות שונות של מורים שפועלים בארץ ובעולם ליצירת סביבה מתוקשבת המבוססת על בלוגים ובסיום השיעור מוצגים התנאים להצלחת הטמעת הבלוג הלימודי ( עמי סלנט) .

הטשטוש בין הפרטי לציבורי קיים, גם ללא הכנסת פייסבוק ככלי חינוכי רשמי, לאור השימוש הנרחב בכלי זה על ידי תלמידים ומורים כאחד. לאחר השינויים שנעשו במדיניות האבטחה ובכלים שאותם פייסבוק מציעה למשתמשים בה, קיימת כיום האפשרות לשמור על ההגדרות התפקיד החינוכי במסגרת שימוש בפייסבוק וניצול יכולותיה. גם כאשר הרצון לעכב את הקידמה קיים, וגם אם קיימות לרצון זה סיבות מוצדקות, הקידמה ממשיכה בשלה ומתרחשת, בין אם מעוניינים בכך ובין אם לאו. המאמר מפרט שימושים מומלצים ברשת החברתית למטרות חינוכיות ( רועי מרדכי ).

שאלות המחקר : מה ידוע לנו על שימוש בשעוני נוכחות בבתי ספר ברחבי העולם? מה חושבים מורים ומנהלים בישראל על הכנסת שעון נוכחות , בפרט בהקשר למושג האמון ? אילו משתנים מסבירים עמדות אלו ? מתוך מחקרו של ד"ר איתי אשר נמצא כי שעוני נוכחות למורים הוא כלי לא מקובל בעולם, לא מתאים לאופי העבודה. מבחינת המורים , יש כאן מסר שמערכת החינוך לא נותנת בהם אמון. יש חשש מהשפעה שלילית של חוסר האמון על התנהגות המורים ( איתי אשר) .

השימוש הגובר ברשת החברתית של פייסבוק על ידי מרצים ואנשי חינוך ברחבי העולם הביא גם להתעניינות רבה וסקרנות לגבי אפשרויות הניצול של פייסבוק כמעטפת לתקשוב חינוכי . במחקר הנוכחי שנערך במכון להכשרת מורים בסינגפור נבדקה האפשרות של שימוש בפייסבוק כמערכת לניהול קורס מתוקשב בגישה של ניהול קורס מקוון בגישת LMS לניהול קורסים מתוקשבים. ממצאי המחקר התייחסו לשני קורסים מתוקשבים בהם למדו הסטודנטים באמצעות הפייסבוק עם המאפיינים העיקריים בקורסים מתוקשבים. ממצאי המחקר מלמדים כי הסטודנטים היו מרוצים מהליכי הלמידה המקוונת באמצעות הפייסבוק וכי ניתן בהחלט ליישם מאפיינים של LMS בלמידה כזו ( Wang, Qiyun; Woo, Huay Lit).

בתיכון החדש שייפתח בצפון מערב תל אביב הלימודים יתבססו בעיקר על שימוש בלפטופים וטאבלטים, אבל זה לא החידוש היחיד בו: גם מבחינה אדריכלית הוא שובר מוסכמות בשל מבנהו הייחודי. עפ"י התכנון הפדגוגי החדשני שעוצב ע"י רם כהן , מנהל ביה"ס וצוות מט"ח המלווה את ביה"ס ,הלימודים בתיכון ייעשו בעיקר באמצעות שימוש בלפטופים ובטאבלטים, במקום ספרים ומחברות, וכן באמצעות שיחות וידאו עם בתי ספר בחו"ל, מערכי שיעור אינטראקטיביים, הגשת שיעורי בית דרך האינטרנט וכדומה, ולכן הוא כבר זכה לשם "תיכון נט".

התלמידים מגבשים סגנונות למידה אישיים בסיוע כלים טכנולוגיים חדישים. לעומת זאת, בתיה"ס עדיין אינם משתמשים במודלים ללמידה אישית, ומודל ההוראה השולט הוא של "חליפה במידה אחת לכולם". כך נמצא בסקר נרחב, שנערך לאחרונה בארצות הברית על ידי קבוצת "פרויקט מחר Project Tomorrow . דו"ח ראשון על ממצאי הסקר פורסם באפריל 2012 . פרויקט מחר הוא ארגון אמריקני, ללא מטרות רווח, בתחום החינוך. בראש הארגון, שנוסד לפני 16 שנים, עומדים בכירים בארגונים כלכליים וטכנולוגיים גדולים, אנשי חינוך ואקדמיה. הארגון פועל לקידום לימודי המדעים, המתמטיקה והטכנולוגיה במערכת החינוך האמריקנית.הטכנולוגיה בבתיה"ס ומחוצה להם.

מאמר זה מספק למנהיגים הזדמנות לסקור ארבע תיאוריות מרכזיות של שינוי ארגוני. התיאוריות הנסקרות במאמר:מודל השיפור המתמיד, תיאוריית הלמידה הארגונית, תיאוריית הארגון הלומד ותיאוריית החקר המוקיר. ארבע תיאוריות אלה נבחרו בשל הופעתן בתחום החינוך, יכולת ההסתגלות האפשרית שלהן למערכות בית הספר, והפוטנציאל לתמוך בשינוי ארגוני. תיאוריות כאלה יכולות לספק קווי הנחיה ברורים לטרנספורמציה ארגונית מוצלחת, לקדם ניהול שינוי אפקטיבי, ולהקל על קבלת החלטות אופרטיבית (Evans, L., Thornton, B., & Usinger, J., 2012).

הטענה של המחברת היא שמשחקים לא מלמדים.המחברת מביאה לדוגמא מחקר שהשווה את האפקטיביות ואת היעילות של הלמידה ממשחק עלילתי להצגת התוכן בשקופיות. במחקר נמצא כי התלמידים ששיחקו במשחקים למדו פחות ודירגו את השיעור כקשה יותר לעומת התלמידים שצפו בשקופיות (Ruth Colvin Clark , 2012).

בשיעור מקוון זה המועבר בלמידה מרחוק עברו המורים המשתלמים ללמוד על כלים מתוקשבים שיש בהם כדי לקדם את הלמידה המקוונת בכלל והאינטראקציה המתוקשבת בפרט . אחד הכלים האלו , ההולך ומרחיב את אחיזתו בשטח החינוך הוא Moodle. כלי מתוקשב נוסף אשר הוצג במערך השיעור המקוון הוא מערכת LIVE@EDU . ולבסוף הוצג גם גוגל סייטס – פלטפורמת בניית האתרים של גוגל ( עמי סלנט) .

עם הכרזתה לפני שנה זכתה הרשת החברתית גוגל פלוס של חברת גוגל לקבלת פנים צוננת ולעתים אך לקיתונות של לעג , בעיקר מ"החברים" הנאמנים של פייסבוק. עתה לאחר שנה נראה כי גוגל פלוס אולי אינה תופסת את מקומה של פייסבוק אבל היא הולכת ומתקדמת בצעדים הדרגתיים להיות רשת חברתית בה משתמשים גורמים מקצועיים ברחבי העולם ( בעיקר במדינות בעולם מחוץ לארה"ב) בכלל וגורמי חינוך בפרט. ברשת גוגל פלוס משתמשים כבר 300 מיליון איש ברחבי העולם ועוד היד נטויה.

בלוג קבוצתי יכול להעצים את פעולת הקבוצה או הצוות המשתתף בכתיבת הפוסטים והמחלק בין השותפים את הפרסום . שיתוף הפעולה בין הכותבים מעודד את חילופי הידע אשר בסופו של דבר מועבר הלאה לציבור ( או לקהילת הכיתה הרחבה יותר) . התופעה של בלוגים קבוצתיים קיימת בעולם התאגידי , בעיקר בחברות המחשבים הגדולות שם צוותי פיתוח מוציאים לאור בלוג שיתופי . גם בחינוך בישראל קיימים כמה דוגמאות של בלוגים קבוצתייים אשר יוצרים תשתית לניהול ידע .

יותר ויותר נתקל המורה המקוון באתגרים ארגוניים ופדגוגיים בכתות המקוונת 1:1 ( לכל תלמיד התקן קצה אישי ) כמו גם בכתות מקוונות חלקית, במצבים בהם עליו להתמודד עם מלכודות וסבך חוקי, תקנוני ובירוקרטי, בו המורה נזקק למוגנות מהמערכת. המוגנות הקיימת אינה עונה כיום על הצרכים שמעמידה הסביבה הלימודית העדכנית, המפורטת לצורך כך במאמר זה בקצרה, שכוללת שלושה מרכיבי יסוד: התנהלות בסביבה טכנולוגית, תוכן, ושימוש במדיה מתווכת שהיא המדיה החברתית ( אברום רותם ועידית אבני).

בהמשך להרצאה של ד"ר ליזי כהן המדגישה בהרצאתה את חשיבות הלמידה ההבנייתית בלמידה מקוונת , כדאי לקרוא את המאמר של המורים האמריקאים Michael Fisher Jeanne Tribuzzi שכתבו על תהליך הבניית המידע ע"י תלמידים הנקרא Annotexting. הכוונה לתהליך של הבניית מידע שבו תלמידים נדרשים לרשום ולסכם באמצעות כלים טכנולוגיים ( טאבלטים או אייפונים) הסברי ביאור ( annotations) לגבי חומרי למידה או מאמרים שקראו . Annotexting הוא תהליך שיש בו אוסף של הבניית מחשבות, הערות ותגובות לגבי פירוש ראיות בטקסטים . זהו תהליך של הבניית מידע מצד אחד וחשיבה ביקורתית מצד שני .

WordPress היא מערכת ניהול תוכן. משמעות הדבר היא כי אתם יכולים להשתמש וורדפרס כדי לשתף פעולה ולשתף מידע ונתונים. וורדפרס הינה אחת המערכות הפופולאריות ביותר בעולם היא תומכת במאות אלפי תוספים חינמיים ובתשלום ובעצם מספקת פתרון זול מהיר ומאוד מקצועי למכלול שלם של אנשים. הסקירה המוערת מציגה את כל המכלול של ניהול מידע וניהול משאבים באמצעות פלטפורמת וורדפרס. גם אנשי חינוך ומורים יוכלו לנצל את התכונות של כלי מתוקשב נהדר זה ( עמי סלנט ) .

מערכות החינוך בכל רחבי העולם נמצאות כיום בפני אחת המהפכות הגדולות ביותר שידעו בתולדותיהן. המהלך, שהחל עם הכנסת מחשבים לכיתות בשנות ה-90, מגיע כעת לנקודה בה החלום לשים מסך מחובר לאינטרנט בפני כל ילד הופך למציאות בזכות מחשבי הטאבלט. איך המערכת מגיבה לזה, בישראל ובמדינות האחרות? ומהו הפוטנציאל של הכלי החדש הזה? פרוייקט מיוחד ( ענת שלו).

סביבת הלמידה החדשה אוֹפָּל באוניברסיטה הפתוחה מבוססת על סביבת למידה עולמית המכונה מוּדל – Moodle. מוּדל היא המערכת הפופולרית ביותר כיום לניהול למידה ואתרי קורסים מקוונים (LMS -Learning Management System), ומשתמשים בה כיום למעלה מ-57,000,000 משתמשים ב-218 ארצות. במרבית מוסדות הלימוד בעולם הופעלה המערכת כפי שפותחה במקור, ללא שינויים והתאמות. באוניברסיטה הפתוחה, לעומת זאת, בחרו להתאים את המערכת בצורה מיטבית לשיטת ההוראה הנהוגה אצלם ולדרישות הייחודיות הנחוצות לאתרי הקורסים ( רועי ירקוני, ועפרה הנמן).

היבטים פדגוגיים לניתוח האינטראקציות בלמידה מתוקשבת ובלמידה מרחוק, מבוא מתודולוגי, הסקירה מאירה היבטים מרכזיים בהבנת מקום האינטראקציה בלמידה מתוקשבת. סוגי האינטראקציות בהוראה מרחוק, מודל האינטראקציות של מור (לשלושה רבדים של אינטראקציות, המתקיימים באופן ספציפי במסגרת הלמידה מרחוק ) , תפקיד האינטראקציות ברשת החברתית, אינטראקציה בין השותפים ללמידה, סוגי אינטראקציה מנקודת מבטם של הלומדים המקוונים ( עמי סלנט).

היו כבר ניסיונות לפתח מנוע חינוך נפרד לתחום החינוך , אך המורים והתלמידים חזרו "הביתה" לגוגל . עם זאת, הניסיון הפדגוגי מלמד כי חיפוש בגוגל הוא לא בהכרח חקר במשמעות החינוכית של התהליך שרוצים להקנות לתלמידים . מנוע החיפוש החדש Instagrok לקח אתגר זה ברצינות והוא מנסה להתמודד עם תהליך החיפוש באינטרנט בדרך יותר נכונה מבחינה חינוכית ומבחינה קוגניטיבית. במקום רשימות מצאי של מקורות מידע , הוא מנסה ליצור הבניית מידע . לצד הצגה תבניתית של המידע הוא מציע גם מפת מושגים דינאמית באמצעותה אפשר בצורה אסוציאטיבית להמשיך ולחקור את הנושא. השימוש במפת מושגים דינאמית קרוב יותר לתהליך חקר מאשר חיפוש סטנדרטי בגוגל.