מדיניות פדגוגיה ותיאוריה

פרק זה מתוך הספר החדש על בתי ספר ניסויים – בית היוצר לחדשנות בחינוך ,חלק שני (2008) הינו מאמץ אנליטי ומעמיק להצביע על מקור אפשרי למשבר שמערכת החינוך נתונה בו. להבדיל ממאמצים רבים המחפשים קשר בין מאפיינים של המערכת לבין עדויות של הצלחה או אי הצלחה , המאמץ הנוכחי כולל ניסיון לחפש את מקור המשבר ברובד עמוק יותר, אשר סמוי לרוב מן העין- זה הכולל את הרעיונות הבסיסיים, הנחות היסוד , העקרונות והתיאוריות המהווים את הבסיס ( במודע או לא במודע) לפעולתה של מערכת החינוך. התיזה העומדת במרכז המאמר היא כי רעיונות והנחות יסוד שאינם ראויים ואינם מתאימים לחינוך השתרשו וקנו להם אחיזה בתחום ואף מהווים בסיס להתנהלותה של מערכת החינוך ( אסנת ספורטה).

הפסיכולוג האמריקאי הנודע רוברט סטרנברג הוציא לאחרונה ספר חדש עם שני פסיכולוגים נוספים (Kaufman, James C.; & Grigorenko, Elena L. ) בו הם דנים בהיבטים קוגניטיביים וחינוכיים של יישום אינטליגנציה בתהליכי למידה והתמודדות מעשית. הספר החדש שהוא ספר יסוד וחשוב לכל תחומי הפסיכולוגיה החינוכית ויישומי האינטליגנציה ואפשרויות יישומה הלכה למעשה מיועד למעשה לסטודנטים לתואר ראשון ושני הלומדים פסיכולוגיה וחינוך או פסיכולוגיה. באחד הפרקים בספר החדש סטרנברג מציג בצורה ברורה ובהירה יותר את עיקרי תורתו על תיאורית האינטליגנציה המצליחה.

מאמרו האחרון של פרופסור רוברט סטרנברג , על פערים בין ילדים בגילאי בתי ספר יסודיים מלמד כי ניתן לטפח אינטליגנציה של ילדים גם כאשר הם מגיעים משכבות אוכלוסיה קשות יום. טיפוח של יצירתיות וחשיבה אצל ילדים ( אינטלגנציה מצליחה) בכיתה הוא אפשרי ואינם חלק משיטות ההוראה המסורתיות. המורים יכולים להצליח לטפח יכולות חשיבה של ילדים כאשר הם נוקטים בשיטות הוראה יצירתיות יותר שנועדו לטפח ולעודד אינטליגנציה מצליחה (successful intelligence ) אצל ילדים בלימודים. מדדי ההערכה הרגילים של מערכת חינוך אינם תקפים בהכרח למודל פיתוח החשיבה והאינטליגנציה המצליחה של שטרנברג , אך אוניברסיטת Tufts University הכירה ( בה מלמד פרופסור סטרנברג ) בלגיטימיות והתקפות שלו ובבחינות הקבלה שלה לוקחת זאת בחשבון .

תחום הלמידה ההתנסותית בשטח כולל מגוון רחב של תפיסות ופרקטיקות, הבאות לידי ביטוי בהדרכה ובהכשרה. המודל של למידה התנסותית שגובש ע"י KOLB חוזר לעורר עניין רב בתחומי החינוך בעולם. התפיסה של למידה התנסותית היא תפיסה מחזורית של רפלקציה וגיבוש החשיבה לידי פעולה. על פי המודל של קולב Kolb, 1971 למידה משמעותית מתרחשת באמצעות למידה התנסותית קונקרטית בתהליך מחזורי בן ארבעה שלבים שלפיהם: א – הפרט חווה את מצבו באמצעות התנסות קונקרטית. ב – מתבונן ומשקף לעצמו את ההתנסות (רפלקציה). ג – מכליל וממשיג על בסיס רפלקטיבי. סיכום יעיל של תחומי הלמידה ההתנסותית ניתן למצוא למצוא בכמה אתרים באינטרנט המפורטים בסקירה .

מחקר רב-שנתי בחינוך שערך בארה"ב בקרב בתי ספר תיכוניים שעברו רפורמה לקראת הפיכתם לבתי ספר מצומצמים בהיקף הלומדים ( small-school-reform). תנועת הרפורמה להפיכת בתי ספר תיכוניים גדולים לבתי ספר קטנים יותר פעילה במיוחד בניו יורק, ושיקאגו והיא מתרחבת בהדרגה למדינות נוספות בארה"ב וזאת תודות לתמיכה הכספית הניתנת לבתי הספר ע"י קרן מלינדה וביל גייטס . ממצאי המחקר הרב-שנתי מוכיחים כי המעבר לבתי קטנים תרם רבות לגיבוש האקלים הלימודי והחברתי בבתי הספר מבלי לפגוע בהישגים הלימודיים. בעיקרו של דבר, תהליך שינוי בבתי ספר תיכוניים הוא תהליך ארוך-טווח העשוי להמשך לפחות עשור שלם. בשנים הראשונות לשינוי בתי הספר הייתה עיקר ההתמודדות בכיוון השינויים המבניים והארגוניים על חשבון החזון הפדגוגי של בתי הספר. רק לאחר 3 שנים של התמודדות ארגונית החלו בתי הספר התיכוניים להסתגל לייעודם הפדגוגי המחודש ולקדם בהדרגה את איכות הלמידה ושיטות ההוראה. הממצאים מראים שיפור באיכות תוצרי הלמידה של התלמידים בכיתות י' וי"א שהם פועל יוצא של שיפור שיטות ההוראה של המורים בבתי הספר וההדגשים שניתנים לתהליכי למידה מגוונים ומעוררי אתגר ( Linda Shear, Barbara Means, Karen Mitchell, Ann House, Torie Gorges, Aasha Joshi, Becky Smerdon & Jamie Shkolnik ).

מטרת הסקירה היא להציג לאנשי חינוך את עיקרי התיאוריה הפסיכולוגית של עומס קוגניטיבי ( cognitive load theory) והשלכותיה להוראה. המאמר מתאר בקצרה את ייחודיות התפיסה של תיאורית העומס הקוגניטיבי ומה הופך אותה שונה ביחס לתיאוריות קוגניטיביות אחרות. עוד מתאר המאמר את ההתנסויות של הלומדים ביחס לתיאורית ה- CLT וכיצד רמות הידע הקודמות משפיעות על היישום של שיטות הוראה. כמו כן , מציג המאמר את הבעייתיות של חלק משיטות ההוראה הקיימות מנקודת המבט של תיאורית ה-CLT .

התיאוריה והאתיקה של הדאגה האכפתית ( Care ) של פרופסור נל נודינגס מציעות נקודת מבט חדשה על כל מרכיבי החינוך – הגדרת המקצוע ( אחד "ממקצועות האכפתיות"), מטרות ההוראה ( משתנות לאור צרכיו של הלומד) ואמצעיה ( גמישים ודיאלוגיים ). סיכום נרחב מתוך גיליון "הד החינוך" ( אפריל 2008 ) המציג את עקרונות הדאגה האכפתית תוך הנגדתה לעמדה אחרת – אכפתיות שאינה קשובה לאחרים. גישת הדאגה האכפתית ייחודית אולי מבחינה זו שהיא מכפיפה את האכפתיות האתית לאכפתיות הטבעית- ליחסים שאינם דורשים מאמץ מוסרי אלא מתקיימים מתוך אהבה, אהדה , חמלה, נדיבות , מזג טוב ותשומת לב קשובה. האכפתיות האתית נדרשת כאשר האכפתיות הטבעית נכשלת מסיבה כלשהי. במקרים אלה נקרא האידיאל האתי – המושתת על חיים שלמים של עמידה משני צדי האכפתיות – כדי שינחה את ההתנהגות : מטרתו היא להשיב , אם אפשר, את האכפתיות הטבעית ( Nel Noddings) .

רעיונותיו של גארדנר היו-ועדיין- שנויים במחלוקת, אך בעשורים האחרונים מאמינים יותר ויותר פסיכולוגים כי אינטליגנציה "קלאסית" יעילה בניבוי הצלחה בתחום האקדמאי, אך יעילה הרבה פחות בניבוי "הצלחה בחיים" או חווית סיפוק ואושר: לא מעט אנשים בעלי רמת משכל גבוהה אינם מסוגלים להתמיד במקומות עבודה, ליצור קשר זוגי או לנהל שיחה קלילה ונעימה. ב-1990 טבעו הפסיכולוגים מאייר וסלוביי את המונח "אינטליגנציה רגשית", בהתייחסם ליכולת התמודדותם של אנשים שונים עם רגשות. עבודתם הורחבה ופורטה ע"י הפסיכולוג דניאל גולמן, ומאז הפכה למונח מקובל ושכיח בשפת היומיום. גם היום אין הגדרה מוסכמת וחד משמעית למונח "אינטליגנציה רגשית", אך המודל הבסיסי שהציעו מאייר וסאלוביי מכיל אלמנטים רבים אשר נכללו גם בהגדרות מאוחרות יותר. המודל של מאייר וסאלוביי כולל חמישה רכיבים מרכזיים המפורטים בסקירה.

התעניינות המחודשת ברחבי העולם במודל של בתי ספר מפיקי ידע שפותח באוסטרליה בשנים 2004-2008 הביאה גם לגיבוש התיאוריה של בתי ספר אלו מעבר לגבולות אוסטרליה. מאמרם של שני חוקרי חינוך מובילים, ג'ים גריסון ושניידר פורסם בכתב העת החינוכי השפיט Teacher College Record . במאמר זה מנסים גריסון ושניידר לבסס את המודל הפדגוגי של בתי הספר מפיקי הידע על יסוד המאפיינים של דיוואי תוך הדגשת היבטים אפיסטמולוגיים של המיומנויות הדיגיטאליות החדשות שבתי ספר אלו מנסים להקנות לתלמידיהם (S.B. Schneider & Jim Garrison).

המדריך המחקרי לתכנון שיח ביישומי תקשוב בחינוך הוא ספר עיון חשוב למחקר חינוכי. הצורך במתודולוגיות לחקר השיח החברתי והתקשורתי בסביבות למידה בכלל ובסביבות למידה ממוחשבות הניעו את המחבר לגבש ולקבץ ביחד פרספקטיביות מחקריות שונות על נושא השיח החינוכי ולכן יש בקובץ מאמרים זה פרספקטיביות לא רק מנקודת מבא חינוכית מחקרית גרידא אלא גם מנקודות מבר בינתחומיות היכולות לסייע לתובנה המחקרית של השיח החינוכי והתקשורתי במערכות למידה מתוקשבות, בקהילות מתוקשבות ובלמידה מרחוק ( Rocci Luppicini ).

מורים צריכים יותר לעודד סקרנות ורפלקציה של תלמידים על מנת לפתח אצלם יכולות למידה עצמיות, טוען פרופ' Guy Claxton מאוניברסיטת בריסטול באנגליה. המורים צריכים לארגן את מערכי השיעור שלהם לא בכיוון של הספק תכנים אלא ביצירת סקרנות ועניין אצל התלמידים. ניתן להשיג זאת בדרכי ההוראה מאתגרים כגון שאלות מעוררות היוצרות סיעור מוחין בכיתה ועל ידי עידוד התלמיד עצמו לכתיבה רפלקטיבית בעקבות תחומי העניין המסקרנים אליהם נחשף במהלך השיעור. הלמידה היא בראש ובראשונה תהליך גילוי ומרבית המורים שכחו את העיקרון הזה ומדגישים במקום זאת יותר את העברת התכנים. פרופ' Claxton מאמין כי מורים איכותיים חייבים להקנות לתלמידים כישורי למידה לעתיד על חשבון תכנים.

האתגר הוא האם היוזמות לקדם חדשנות צוללות עמוק אל מעבר לרמה הגלויה ומשנות את הפילוסופיה המסורתית בחינוך במדינה זו. אקלים פרפורמטיבי לא יוכל לקדם זאת, ועשוי אף להחמיר את האחידות והשמרנות. זהו אקלים המהווה אנטי-תזה לקידום שוויון בחינוך. הנטייה הקיימת בקרב מנהלי בתי הספר למימוש האוטונומיה שלהם מתבטאת בהשקעה בתחומים המבטיחים הישגים גבוהים כמו משיכת תלמידים מוכשרים לבית הספר או העדפת תלמידים מסביבות עשירות שיגיעו להישגים אקדמיים טובים. יש סכנה שבית הספר יהיה מעוניין יותר בשיפורים טקטיים שמביאם לשיפור קצר טווח ( Tan, C ).

אבי קפלן וחנוך פלוס מציעים להפוך את תהליך האקספלורציה (תגליתנות) למוקד ללמידה והוראה. הם מציגים אותה גם כמטפורה וגם כתהליך פסיכולוגי-חינוכי. זוהי פעולה מכוונת של חופש ועיבוד אינפורמציה בקשר ל"עצמי", המכוונת לאתגר לצמיחה, היא רב ממדית ומערבת התמודדות עם חידושים ואי-וודאות. לטענתם, המוקד העיקרי של מעורבות התלמידים בבית הספר צריכה להיות בחינה, חקירה, והערכה מכוונת ומודעת של הרלוונטיות והמשמעות של התכנים והפעולה בבית הספר לתחושתם לגבי מי הם ומי הם רוצים להיות. תפיסת האקספלורציה צריכה להיות גם בהקשר הארגוני הרחב – עליה לבוא לידי ביטוי גם בזהות בית הספר שאף הוא פועל בסביבה עמומה ומתבקש להיות אוטונומי.

אמיר דותן, המלמד בלונדון מונה מניסיונו את התנאים הנדרשים ליצירת מחקר של סביבה מתוקשבת תוך התבססות על קבוצות מחקר כשיטת מחקר איכותנית. קבוצת מיקוד היא שיטת מחקר איכותנית שכיחה ומקובלת המספקת מגוון דיעות בפרק זמן קצר יחסית תוך כדי ניהול דיון מבוקר בו מנהל הדיון מכוון את השיח, מעלה נקודות להתייחסות ודואג שהאווירה תהיה פרודוקטיבית. כחלק מעבודת גילוי הדרישות המתמשכת של פרויקט המו"פ APOSDLE עורכים דותן וצוותו מספר קבוצות מיקוד בחברות המוגדרות כקהל יעד פוטנציאלי של המערכת בכדי לשמוע מה העובדים חושבים עליה והאם היא יכולה להתאים לסביבת העבודה שלהם מבחינה ארגונית, תהליכים ואופי העבודה שלהם. לא פחות חשוב ומעניין הוא ללמוד באופן כללי איך אנשים עובדים, מתקשרים, לומדים וחולקים ידע ומידע אחד עם השני.

ספרו החדש של פרופסור דיוויד אולסון (David Olson) מסכם בצורה יעילה ומעמיקה את תפיסות החינוך של ג'רום ברונר, אחד מהוגי הדעות המובילים שעיצב את מחשבת החינוך בעשורים האחרונים באמצעות מושגים כמו "מבנה הידע", "תכנית הלימודים הספירלית", "למידת גילוי" ו"תרבות החינוך". ג'רום ברונר, הוא חוקר בעל שם עולמי במחלקה לפסיכולוגיה של אוניברסיטת ניו יורק. הוא ממובילי החוקרים והוגי הדעות המתמחים בתהליכים פסיכולוגים של עיבוד מידע ובהשתמעותם ללמידה והוראה. פרופסור דיוויד אולסון, תלמידו לשעבר של ג' ברונר וממשיך דרכו מצליח להעביר בצורה משכנעת ושיטתית את עיקרי התפיסות של ברונר כמסכת אחת רציפה ומשמעותית.

למידה המבוססת על פתרון בעיות (PROBLEM-BASED LEARNING) היא שיטה של הוראה-למידה המבוססת על הרעיון של שימוש בבעיות כנקודת מוצא לרכישה ולשילוב של ידע חדש (H.S. Barrows 1982) . בקובץ המצורף תוכלו לקרוא על: המרכיבים העיקריים של PBL,יתרונות השיטה, הדברים המהותיים ללמידה המבוססת על פתרון בעיות, אתרים העוסקים ב PBL. הקובץ נערך על ידי האגף לתכנון ולפיתוח תוכניות לימודים , משרד החינוך . ליקטה וערכה: שרית רביד.

הספר "מהומה בכתה" (Chaos in the Classroom) מניח כיום את היסודות החדשים לתובנה אינטגרטיבית של תהליכים המתחוללים בכיתות הלימוד, החל מכיתות בתי ספר היסודיים וכלה בכיתות המכללות והאוניברסיטאות. מחברי הספר מנסים לגבש תובנות ותיאוריות קוגניטיביות לגבי תהליכים המתחוללים בכיתת לימוד בימינו מנקודת המבט של תיאוריתChaos והליכי החשיבה המאפיינים של הלומדים כיום. מחברי הספר, מנסים להסביר את התיאוריה הקוגניטיבית שלהם מנקודת מבט של חקר המוח והשינויים אליהם חשופים הלומדים כיום מבחינת ההתנסויות שצברו עד כה ומבחינת יכולת החשיבה והפענוח שלהם להקשרי למידה ומצבי למידה במציאות של ימינו (Elizabeth Jane Davis, Thomas J. Smith, Dorothy Leflore)

המאמר בודק את התוצרים הנובעים מתכנון הלימודים של בית הספר "נופי ארבל". הבדיקה מתמקדת בתרומת התכנון ותהליכי השינוי שהתכנון הניע להוויית בית הספר. המאמר דן בתכנים ובדרכי ההוראה שהתכנון הכתיב, בדרכי העבודה של הסגל החינוכי שנבעו ממנו ובסטנדרטים להוראה שהציב בפניהם בלי שהכיר מונח זה. המאמר הציג חלק מהסטנדרטים המקצועיים להוראה שהעמיד לעצמו הסגל החינוכי של בית הספר "נופי ארבל" כדי לממש את תכנון הלימודים הייחודי שיצר. המאמר הדגים כי הסטנדרטים שנבעו מחשיבתו הפדגוגית של הסגל החינוכי אינם נופלים משתי קבוצות סטנדרטים ברמה ממלכתית שעיצבו מומחים בתחום החינוך וההערכה והמשמשים אמות-מידה להערכת מורים בארצות הברית ובקוויסלנד שבאוסטרליה (נירית רייכל, עדנה מור)

ההרצאה היא למעשה חשיפה ראשונה של מחקר המשך שנערך לפני כ-3 שנים, וכותרתו "לשרוד בסייברספייס: מיומנויות חשיבה בעידן הדיגיטלי ". המשמעות העיקרית של המחקר היא בבדיקה של 3 קבוצות גיל: נוער, צעירים ומבוגרים, ובחינת ההתפתחות דרכי החשיבה שלהם לאורך השנים. הרצאה זו משמשת כנקודת מוצא להבנת התפקוד של משתמשים בסביבה דיגיטאלית וביכולת שלהם ללמוד בסביבה זו. השורה התחתונה של המחקר – חשיפה רבה לאינטרנט אינה מסייעת לחשיבה ביקורתית אם הנחשף לא רכש לפני כן כלים לכך (יורם עשת)

חלון ג'והארי הוא מודל אותו פיתחו ג'ו לופט והארי אינגרהם ושנושא את צירוף שמם הפרטי. המודל הוא כלי יעיל המתייחס לרגשות, התנהגות, יכולות, כוונות ומוטיבציה של היחיד מן הפרספקטיבה שלו (מה ידוע לעצמי, לא ידוע לעצמי) ושל סביבתו (ידוע לסובבים, לא ידוע לסובבים). המודל מחלק את המודעות העצמית לארבע תחומים: התחום הגלוי התחום החבוי, תחום העיוורון, תחום הלא מודע. המסמך כולל אסופת מקורות מידע על מודל ג'והארי בהדרכה ובהנחייה, כולל ביבליוגראפיה.