מדיניות פדגוגיה ותיאוריה

מיון:
נמצאו 1099 פריטים
פריטים מ- 941 ל-960
  • תקציר

    המאמר "The Rise and the Price of the Standards Movement" שכתב פרופסור עמי וולנסקי דן במדיניות הסטנדרטים שאפיינה את המאה ה-20 והתפשטה ממזרח אסיה לארצות אירופה, אנגליה, ארה"ב וכמובן גם בישראל. הסטנדרטים הביאו למבחני הערכה פנימיים, מצ"ב מבחן חיצוני הנבדק על ידי ראמ"ה , מבחנים בינלאומיים לדוגמא: "פיז"ה", " טאליס " במטרה ליצור רמת הישגים אחידה בקרב התלמידים. פתיחת שערי ההשכלה לכל התלמידים יצרה צורך לאפשר לכל התלמידים להגיע לאותה רמה של ידע, כדי לתת להם אפשרויות שוות ללא קשר למוצאם, רקע משפחתי או כלכלי. המטרה של הסטנדרטים הייתה חיובית, לתת הזדמנות שווה לכל הילדים. לגרום לכל מורה ללא קשר לאוכלוסיית התלמידים או משאבי הזמן או הציוד העומדים לרשותם, להיות אחראי על הישגי התלמידים שלהם. אך הסטנדרטים הפכו להיות המטרה העיקרית שכל מערכת החינוך מכוונת אליה ( Ami Volansky ).

  • תקציר

    המאמר מתאר יישום מעניין של מחקר פעולה שיתופי בארה"ב לצורך שיפור מערך למידה ארגוני (ארגון לומד) בקרב מדריכים מקצועיים המעורבים בהכשרת מבוגרים. צוות המחקר השיתופי השתמש במחקר פעולה שיתופי במטרה לזהות את הבעיות והחולשות של המערך הארגוני אותו חקר ובדק. במחקרי פעולה שיתופיים מועברים בדרך כלל ממצאי החקירה לידי צוות יישום, אך הייחודיות של מחקר הפעולה השיתופי בתהליך המתואר הוא שיתוף הפעולה ההתחלתי עם צוות היישום כבר מראשית הפרויקט במודל של חקירה משותפת co-inquiry) ). כתוצאה מכך, נוצר מרחב ידע שיתופי בעל מאפיינים חברתיים של תמיכה הדדית אשר תרם רבות לשיפורים בעקבות מחקר הפעולה השיתופי. המודל התיאורטי לתהליך השינוי התבסס על Mezirow -1991 אשר מדגיש את חשיבות יצירת האמון בין הגורמים השונים לפני יצירת תהליך השינוי בארגון (Lyle Yorks).

  • לינק

    מחקר פעולה מערב סוג מסוים של רלבנטיות, ניסיון להשיג ידע ולהשיג השפעה על החיים המעשיים ולקיים חקר של התהליך המעשיר את מה שאנו עושים ולא רק את מה שאנו יודעים. מחקר פעולה אינה רק אסטרטגית לניהול מחקר חברתי, אלא בו בזמן זוהי דרך של מעורבות בחזון חברתי בקנה מידה קטן. למחקר הפעולה יש פוטנציאל לא רק ביחס למקומי ולייחודי אלא גם כאחד מהצעדים שמסוגלים להתניע את מסע אלף המילין של האנושות. האם כתיבה אקדמית היא צורה של מחקר פעולה? לדעת הכותב כן. יש משותף בין מחקר פעולה לבין כתיבה אקדמית. שניהם מעוניינים בחקר וברפלקציה על מדיניות ומעשה חינוכיים עם מבט לשינויים ולשיפורם. אלה שני תהליכים שיש בהם מעקב-עצמי המקדם צמיחה, שניהם מסייעים לצמיחת הידע העצמי, הידע המוסדי והידע החברתי והפוליטי בכלל (. Winter, R., & Badley, G).

  • לינק

    המאמר דן בשאלת איכות מחקרי המורים (Cochran-Smith & Lytle,1999) ושואל: א. מהו בדיוק "מחקר מורים"?; ב. מדוע על מורים ומורי מורים לנהל מחקרים על עבודתם? מטרת הכותבים הייתה לתת לגיטימציה למחקר מורים במונחים של ראיה חלופית של הקשר בין מחקר לבין הוראה או בין תיאוריה למעשה. מחקר מורים, העשוי לשאת צורות שונות, מתאפיין בהכרה שתובנות מקצועיות, שהן חלק מהידע הנבנה על הוראה וחינוך נרכשות, בין היתר, על ידי מורים ומורי מורים העוסקים בחקר עבודתם במטרה להשתפר וגם כדי לשתף אחרים בממצאיהם ( Lunenberg, M., Ponte P., & Van de Ven, P).

  • סיכום

    המחקר הנוכחי מתמקד בעמדותיהם של 136 אנשי סגל כלפי התכנית למצוינים במכללה להכשרת מורים. מטרת המחקר היא לבחון באופן ביקורתי את הנכונות של מורי המכללה להתגייס וליישם את השינויים הנדרשים על-מנת להתאים את עצמם לצרכי התכנית.ממצאי המחקר מצביעים על עמדות אמביוולנטיות של המורים ביחס לתכנית למצוינים ומשתתפיה. מרבית המורים מכירים בחשיבות התכנית, אך למרות זאת, יש להם ביקורת לגבי היבטים רבים שלה ולגבי משתתפיה. עובדה זו מקשה על יכולתם לקבל על עצמם את מלוא המחויבות המתבקשת מהפעלת התכנית. (ציפי ליבמן ועדינה משעל)

  • לינק

    בשנים האחרונות הוסבה תשומת לב ממושג התוקף (של הכלי) לתהליך התיקוף, והספרות החלה לעסוק בסוגים השונים של פרוצדורות תיקוף. המאמר המקיף ומאיר העיניים של פרופסור יצחק פרידמן מסביר את ההבדלים בין תיקוף פנימי לבין תיקוף חיצוני, תוקף המחקר במחקרים איכותניים, כמותיים ומעורבים והדרישות לשמירה על רמה גבוה של תוקף המחקר. בהרצאה הוצגו סטנדרטים ליצירת עקביות גבוהה במחקר בכלל ובשיטות מחקר מעורבות בפרט (יצחק פרידמן)

  • לינק

    מחברי המאמר מציעים תיאוריה פדגוגית מעניינת הנקראת תיאורית הידע האקולוגי הנותנת עדיפות למעורבות פעילה של הלומד על פני רכישת ידע. האתגר בשיטה המוצעת היא לקשר את הלומדים לסביבות למידה הנקראות רשתות מספקות (Affordance networks). המחברים רואים את סביבת הלמידה כסביבה פעילה המספקת אירועי חיים ומצבים מתפתחים מנקודת המבט של הלומד. רשתות מספקות כוללות מצבים קוגניטיביים ותפיסתיים המשולבים עם כלים, התנסויות, עובדות ואתגרים שכולם מכוונים להשיג יעד מסוים. הלמידה בסביבה מתפתחת של מצבי חיים ורשתות מספקות חייבת להציב את הלומד בפעולה כל הזמן אותה הוא מסוגל לבטא באינטראקציה עם הרשתות המספקות ובמהלכה הוא מעמיק את המחויבות האישית שלו לנושא (Sasha A. Barab, Wolff-Michael Roth)

  • תקציר

    מטרת המחקר הייתה לבדוק את פרופיל האינטליגנציה הרגשית של סטודנטים להוראה הלומדים באוניברסיטה בארה"ב . שאלת המחקר הייתה האם תוכניות הכשרת המורים המסורתיות הנהוגות באותה אוניברסיטה מצליחות להקנות לסטודנטים יכולות של אינטליגנציה רגשית הנדרשות להתמודדות עתידית בכיתות הלימוד בבתי הספר. במאמר מתואר השימוש בכלי מחקרי בשם ESAP להערכה של יכולות אינטליגנציה רגשית. כלי מחקרי זה The Emotional Skills Assessment Process -ESAP פותח במקור על ידי Darwin Nelson and Gary Low על בסיס תיאוריות למידה קוגניטיביות ורגשיות . המאמר מתאר את כלי המחקר ואת מערך המחקר שהופעל לצורך כך בקרב הסטודנטים להוראה (Justice, Madeline ).

  • תקציר

    המדריך למחקר נרטיבי בעריכת D. Jean Clandinin הוא אוצר הידע המעמיק והשיטתי ביותר בתחומי המחקר הנרטיבי והוא מאגד בתוכו רשימה נכבדת של חוקרים מובילים ומומחים בינלאומיים לז'אנר זה של מחקר. המאמרים המעולים באסופה כוללים סקירות על ההתפתחות ההיסטורית והמתודולוגית של המחקר הנרטיבי, תצורות שונות של מחקר נרטיבי, היבטים תפיסתיים של מחקר נרטיבי, היבטים יישומים של מחקר נרטיבי, שיטות תיעוד של מחקר נרטיבי, תפיסות של מחקר נרטיבי בתחומי דעת שונים, מחקר נרטיבי בארגונים, צמיחתו של מחקר נרטיבי כסיפור חיים והשקפת חיים, עיצוב המחקר הנרטיבי בהקשרים שונים של תיעוד וראיונות ושיקוף הסיפור הנרטיבי. משמעות השיח בחקר הנרטיב והיבטים אתיים של מחקר נרטיבי.

  • סיכום

    תכנית הלימודים האינטגרטיבית Watershed מיועדת לתלמידים כיתות ו'-ז' בחטיבות הביניים והיא, כאמור, מיושמת בהצלחה בחטיבת הביניים Radnor בארה"ב. מדובר על תכנית לימודים אינטגרטיבית משולבת בקהילת לומדים, תכנית לימודים עשירה בתכנים המבוססת על פרויקטים של תלמידים. בתכנית לימודים אינטגרטיבית זו יש למורים מרחב נרחב למדי של שיקול דעת בבחירת הפרויקטים ובתכנון הפדגוגי. יחד עם זאת, במשך 20 השנים בהם מופעל התכנית היא העניקה גם לתלמידים חופש פעולה ובחירה. תכנית לימודים אינטגרטיבית זו הצליחה במשך עשרים שנה ליצור רמת מעורבות גבוהה מאד של התלמידים בלמידה חקרנית. הדגש הוא על מיומנויות של חשיבה גבוהה, כלומר יישום ידע מדעי, קבלת החלטות, ניתוח והערכת מידע, ויצירת מוצרים מייצגים.

  • לינק

    האתגר הבא שניצב בפני מחנכים ואנשי חינוך הנעזרים בסביבות ממוחשבות בכיתה הוא שינוי תפיסה של אופי המטלות מתרגול להבנה. מורים כאלו חייבים לראות את עצמם כמורים המובילים להוראה המעודדת חקר. המורים חייבים להשתתף באופן פעיל בסביבת הוראה המשלבת בלוגים כמנחים פעילים המכוונים במפורש לכיוון חקר. המורה המציב אתגרים חייב ליצור אינטראקציה בין התנסויות שלו ובין התנסויות של תלמידיו. המורה חייב להוביל לפעילות חקר של גילוי עולמות ע"י התלמידים הפעילים בבלוגים או בפורומים ולא להסתפק במטלות מקוונות סטנדרטיות כפי שמקובל כיום. לדעת Konrad Glogowski יש לשאוף שמורים מאתגרים יעשו שימוש בכיתות הגבוהות ובמכללות במתכונת של מחקר פעולה כפרדיגמה – כתפיסת עולם.

  • לינק

    תכנית לימודים חדשה במתמטיקה לתלמידי חט"ב מדגישה למידה בדרך ההבנה והעומק ולא בדרך השינון. הנושאים בנויים בצורה הדרגתית וספיראלית. התוכנית מורכבת משלושה חלקים – אלגברה, גיאומטריה ומספר. נושא הגיאומטריה יחל להילמד כבר בכיתות ז', כאשר יעסקו בהבנה יסודית של נושא זה. נושאי הסטטיסטיקה וההסתברות יחלו כבר בכיתה ח'. תלמידי החטיבה יפסיקו לשנן נוסחאות וללמוד טכניקות ויתחילו ללמוד את הרעיון שעומד מאחורי הנוסחה. ועדת התכנית במתמטיקה לחטיבת הביניים בראשותו של פרופ' עמוס ארליך, מונתה על ידי מנהלת האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים במשרד החינוך.

  • לינק

    המרכיב הלא פורמאלי בלמידה (Informalization of learning) הולך וגדל טוען George Siemens בהרצאתו האחרונה שנתן בארה"ב בכינוס WIAOC 2007. הבנה כיום היא תוצר של קשרים והקשרים שיוצר התלמיד ומבחינה זו משקל התוכן בתהליכי הלמידה אינו הדומיננטי ביותר כפי שהיה בעבר. כיום החלק של הקשרים ויצירת קישורים הולך וגדל בחשיבותו בלמידה ובהוראה כי הנדבכים של תוכן ושיח נוטים להתפוגג לאורך זמן, בעוד רישומם של הקשרים שיוצר התלמיד במחשבתו נוטים להישאר לאורך זמן כבסיס למיומנויות עתידיות.

  • סיכום

    ב-3 למאי 2007 נערך במכון מופ"ת מפגש מרתק עם אורח מחו"ל עם פרופ' Kieran Eganמנהל המרכז לפיתוח הדמיון ומחבר הספר הטוב ביותר בחינוך בארה"ב לשנת 2003. במהלך המפגש שנערך ביוזמתו ובהנחייתו של פרופ' גד אלכסנדר הציג איגן את תפיסותיו לקידום ההבנה של תלמידים במערכת החינוך. הדמיון הוא הכוח מניע בהתפתחות המושגים בתרבות ואצל הילד ולכן ראוי להתחשב בו בהוראה ובפיתוח תוכניות הלימודים כאחד. כל סוג הבנה קשור להפעלת כלים אינטלקטואליים מסוימים כמו סיפורים, ניגודים בינאריים מופשטים, מטפורות, בניית דימויים ממילים, סקרנות לגבי מקרים קיצוניים ובדיקת גבולות, הערצה של גיבורים, פליאה והשתוממות, ועוד.

  • סיכום

    המחקר בוחן כיצד השימוש בשיטות מחקר נרטיביות עשוי להוות אסטרטגיות פדגוגיות בהכשרת מורים. המחקר מצביע על קשר בין מחקר נרטיבי לבין סיפורים כפדגוגיה, קשר שרק לעיתים רחוקות נבחן בדרך שיטתית. המחקר בוחן נתונים שנאספו במסגרת מעקב אחר שני מתכשרים להוראה במסגרת לימודיהם בהכשרה, בהתנסות המעשית וכמורים במתחלים. המטרה הייתה לבחון את הרפלקציה שלהם, את השאלות שהעלו ואת מה שלמדו מן ההתנסויות השונות. נותחו הזדמנויות שבהן המחקר הנרטיבי שימש ככלי פדגוגי. (Coulter, C., Michel, C., & Poynor, L.,)

  • סיכום

    האם המחקר האמפירי על הכשרת מורים כה רע? מבקרים ממעיטים בערכו בטענות של העדר עקביות באיכותו ובאי יכולתו להיענות באורח משכנע לבעיות קשות בתחום. חוקרי הכשרת מורים מציינים שמחקר רחב ומתמיד בתחום זה הוא קשה, דורש משאבי זמן רבים ויקר. כמה מההתפתחויות התיאורטיות והמתודולוגיות המצויות בתחומים כמו מחקר של למידת תלמידים רק מתחילים להיראות במחקרי ההכשרה. מאמר זה סוקר ארבע סוגות מרכזיות הקיימות במחקר האמפירי על הכשרת מורים: השפעות של הכשרת מורים; מחקר מפרש; מחקר הנעשה ע"י מורי המורים; מערך. (Borko, H., Liston, D., Whitcomb, J)

  • לינק

    תוכנית הלימודים "עדות של ניצול" מבוססת על אלמנטים מתוך הרציונל של הוראת השואה כפי שמעובדת על ידי מוסד "יד ושם" לילדים צעירים (אף בגיל הגן) ועל ידי "יד לילד" שבבית לוחמי הגטאות (שתחום התמחותו היא הוראת השואה לגיל הצעיר). היתרונות של חיבור התלמידים עם קרבנות השואה כפרטים: אנשים בעלי שמות, ערכים והשקפות. זהו מפגש רב עוצמה בעיצוב תודעתו של הלומד (אריה קיזל)

  • לינק

    מחקר נרטיבי הוא חקר התנסויות כסיפור. זוהי דרך של חשיבה על התנסות. כמתודולוגיה יש בו התבוננות בתופעה. כדי להשתמש במתודולוגיה יש צריך לאמץ ראייה מיוחדת, נרטיבית, של התנסות כתופעה נחקרת (Connelly & Clandinin,2006 ). הכותבים מתמקדים במאמרם במחקר הנרטיבי בתחום החינוך. כותבי המאמר מדגימים את תהליך המחקר הרטיבי שהם מציעים תוך שילוב שתי דוגמאות מחקרים לאורך המאמר ( Clandinin, D.K., Pushor, D. & Murray Orr, A).

  • סיכום

    פרופסור ג'ון סוולר, פרופסור לפסיכולוגיה וחינוך באוסטרליה הנחשב כאחד ממגבשי תפיסת תיאורית העומס הקוגניטיבית (Cognitive Load Theory) סבור כי במרבית המקרים ההוראה של המורים אינה לוקחת בחשבון את הדרך בה אנו חושבים ומעבדים מידע ולכן היא נכשלת. התיאוריה של Cognitive Load Theory מתייחסת לזיכרון פעיל של הלומד במהלך הלמידה. פעולת העיבוד של המוח במהלך שלבי הזיכרון הפעיל מאפשרת פעולות עיבוד חיוניות למטלות קוגניטיביות מורכבות כגון למידה, הבנה וחשיבה סיבתית. פתרון בעיות מורכבות במהלך הלמידה דורש ניצול מרבי של הזיכרון הפעיל והוא שונה מבחינה קוגניטיבית מתהליכי למידה רגילים. כל תהליכי הלמידה בכיתה עוברים דרך הזיכרון הפעיל של התלמיד בכיתה שהוא מוגבל לעיבוד בו-זמני של 3-4 פריטי מידע ללא חזרה על החומר. לכן כל המידע שנקלט במוחו של התלמיד נעלם תוך 20 שניות אלא אם כן נעשית פעולת חזרה ותרגול.

  • לינק

    מאמר זה עוסק בניסיונם של קבוצת החוקרים לפתח שיטה פדגוגית המבוססת על יישום רעיונות של מורכבות ו"ארגון עצמי" בתחום החינוך. הקונטקסט למחקר זה הינו קורס לשיטות מדעיות, שהיווה חלק מתכנית ההכשרה למורים המיועדים להשתלב בבתי ספר יסודיים. ישנו צורך במודל פדגוגי חדש, המאופיין במידה גדולה יותר של פתיחות וגמישות, אשר יטפח בקרב הסטודנטים להוראה את הכישורים הנדרשים להתנהלות יעילה בסביבת החינוך המורכבת והדינאמית. מסגרת תיאורטית כזו מתפתחת היום מן המדע החדש של המורכבות. מדובר בתחום אינטר-דיסציפלינארי, הנובע מתוך התפתחויות חדשות במספר דיסציפלינות מדעיות כגון ביולוגיה, כימיה, טכנולוגיה, אקולוגיה וכולי. מדע חדש זה מתמקד באבולוציה של המורכבות בתוך ובין המערכות הפועלות בעולם. התהליך הספונטני והדינאמי בו נוצרים סדרים חדשים מורכבים מתוך מה שנדמה על פני השטח כמצב כאוטי, מכונה "ארגון-עצמי". הרעיונות הקשורים ל-"ארגון עצמי" הם; קשר בין תופעות ורשתות הנראות אקראיות על פני השטח, פתיחות מערכתית, והתנאים בהם הבלתי צפוי הופך לחדש ( Laroche, Lyubov. Nicol, Synthia. Mayer-Smith Jolie).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין