מדיניות פדגוגיה ותיאוריה

סיפורים מקצועיים של מורים מאפשרים לנו ללמוד לא רק על רכיבי הזהות המקצועית, אלא כיצד אלה מכוננים את הזהות הזו. שני מנגנונים – ההשוואה ובחינת השייכות – מחוללים קונפליקטים, מתחים, עימותים, הכרעות והעדפות בין אידיאולוגיות שונות ; בין מחויבויות סותרות שיש למורה בהוראת תכנים שונים; בין מאוויים שונים בהגשמת דרכו; בין המציאות שהוא חווה עם תלמידיו לבין פנטזיות שהוא נושא עימו; בין תפיסתו האישיתאת עצמו, את תרבותו ואת הפרקטיקות המקצועיות השונות. התלבטויות אלה משמשות כזירת ההבניה של זהותו. הדוגמאות שהוצגו מלמדות על מתחים ועל קונפליקטים בתחומים שונים, ויתרה מכך, על דרכה של הבניית הזהות המקצועית. חשיפת תהליך זה באמצעות סיפורים עשויה "להפוך את בית הספר למקום טוב יותר" למורים, למערכת הבית-ספרית ולמעצבי מדיניות (אורנה שץ-אופנהיימר).

טלטלה צפויה במערכת החינוך הבריטית בעקבות פרסום הדו"ח הרשמי לרפורמה בתוכניות הלימוד בבתי הספר היסודיים. הדו"ח של הועדה שבראשה עמד Sir Jim Rose מאנשי החינוך הבכירים בבריטניה קורא לשידוד מערכות בתוכניות הלימוד בבתי הספר היסודיים בבריטניה. Sir Jim Rose ממליץ לצמצם את היקף תוכניות הלימוד בבתי הספר היסודיים ולאגד אותם בצורה מאוזנת יותר. המטרה בצמצום היקף תוכניות הלימוד היא לאפשר העמקה רבה יותר בתכנים ובתובנות של התלמידים. עפ"י הדו"ח שהגיש Sir Jim Rose לשר החינוך הבריטי יש לגבש מחדש את תוכניות הלימודים בבתי הספר היסודיים ולקשור ביניהם. המטרה היא ליצור צביר איכותי של תכנים שיאפשרו קישור ומיזוג טוב יותר בין תכנים, ידע ומיומנויות. יש , אמנם חשיבות למקצוע לימוד , אך יש לתת משקל הולם ומשמעותי גם לתהליכי הבנה , הנעה ומיומנויות של התלמידים .

מאמר מרתק שכתבה ד"ר אסנת ספורטה ובו הא מדגימה את ההשפעה של מושגים תעשייתיים על החשיבה החינוכית וקיבעונה . סטנדרטים, מדידה ותפוקות הם מושגים הקשורים לעולם החומר ולתהליכי ייצור תעשייתיים. הם אינם מתאימים לביולוגיה האנושית, על אחת כמה וכמה לא לתהליכים קוגניטיביים. בני אדם שונים אלו מאלו בתכונותיהם, באורח חייהם ובנטיות לבם. אילוצים חיצוניים לא יצליחו לבטל את השונות הזאת ולהכפיפה לסטנדרטים כלשהם. הנחות היסוד והמושגים התעשייתיים נתפסו כלגיטימיים לא רק בעולם התעשייה והחומר כי אם בעולם הרוח, הם השפיעו השפעה מכרעת על תפיסת החינוך- לתלמידים , למערכת החינוך, לתהליך ההוראה והלמידה ולתפוקות החינוכיות שויכו מאפיינים ותכונות המתאימים לחומרי גלם, למכונה , לתהליכי ייצור ולתוצרים תעשייתיים , בהתאמה. אנאלוגיה זו באה לידי ביטוי בהתנהלותה היומיומית של מערכת החינוך. כיצד נוצרה האנלוגיה הזאת בין שני עולמות רחוקים כל כך – תעשייה וחינוך ? כיצד השתלט עולם החומר של התעשייה על עולם הרוח של החינוך ? הפילוסוף ישעיה ברלין קרא לתהליך שאפשר זאת "גלגול רעיונות". ( אסנת ספורטה).

ראיון מרתק שקיים ד"ר יורם הרפז עם פרופסור דיוויד פרקינס , מרצה בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת הרווארד ומנהל- יחד עם פרופסור הווארד גרדנר בארה"ב – את " פרוג'קט זירו" ( קרן למחקרים מעשיים בחינוך ). דיוויד פרקינס מדבר על המאפיינים של הוראה טובה , על שבעת היסודות שגיבש להוראה טובה, על חשיבות ההתמקדות של המורים על "החלקים הקשים " בחומר. בתיאוריה המעודכנת שלו ללמידה משנת 2008 נוספו עוד כמה עקרונות בסיסיים. זה נושאו של ספר חדש ששמו : Making learning whole ( "להפוך את הלמידה ללמידה כוללת" ). בתשובה לדוגמאות אפשריות ליישום שבעת המאפיינים הללו בהוראה ובלמידה הצביע דיוויד פרקינס על למידה מבוססת בעיות כדוגמה טובה. לדעתו, מקור תקווה אחד הוא האינטרנט והפונקציה שממלאות טכנולוגיות אינטראקטיביות בהתפתחות התלמידים , המורים וביה"ס . סיבה אחת שפרקטיקות טובות אינן מתפשטות היא שדרוש להן תהליך של למידה מותאמת ומורחבת בכל בית ספר.

ד"ר נמרוד אלוני מונה במאמרו החשוב את המאפיינים של הדיאלוג החינוכי . דיאלוג אינו דיבור הוראתי או הרצאתי בין מורה לתלמיד של הנחלת דעת כלשהי ובדיקת הטמעתה בקרב הלומדים. דיאלוג הוא סוג של למידה משותפת, הן של עולמו של האחר והן של תכנים חדשים. דיאלוג אינו דיבור פונקציונאלי או טכנוקרטי-ביצועי שכל עניינו הפקת תוצרים. הוא בעל אופי תהליכי ואין לו בהכרח תוצרים ידועים וברורים שהדיבורים מכוונים אליהם. דיאלוג הוא שיחה שהמעורבים בה מנכיחים את עצמם ומתעניינים בזולתם הן מבחינת אנושיותם המשותפת והן מבחינת אישיותם הייחודית ותוך כדי הסתמכות על אמון , כבוד , פתיחות וקשב הדדיים הם מתקדמים יחד אל הבנה טובה ומקפת יותר של עצמם, של זולתם, ושל הקשרי החיים המשותפים להם.

המאמר מתמודד עם ההתעלמות של המחקר הקיים היום, בעיקר בשדה המחקר-העצמי של הוראה והכשרת מורים, ממקומו של שוואב ומשנתו בהקשר זה. במאמר החוקרת עוקבת אחר מסעה האישי בהכרת תרומותיו של שוואב שסלל דרך לשיטת מחקר זו ואף התנסה בה בצורה מסוימת, בכך שהפך את ההוראה האישית שלו למושא מחקריו. לדעת הכותבת סלל שוואב באופן פרקטי ותיאורטי שביל למחקר העצמי של ההוראה וההכשרה הרבה לפני שקו מחקר זה הפך להיות תחום כה מוכר ומקובל (Craig, C.J.)

שלוש מדינות בארה"ב – מסצ'וסטס , יוטה וניו-המפשייר , הסכימו לאחרונה להשתתף במחקר חלוץ, שבמסגרתו תתבצע רפורמה מקיפה בתיכונים הציבוריים שלהם , על כך מדווחת כתבה שכותרתה three states are bold high school reforms שהתפרסמה לאחרונה בעיתון כריסיטיאן סיינס מוניטור. על פי הכתבה , במסגרת הרפורמה יוכלו התלמידים לסיים את לימודיהם בגיל 16 , ולהתחיל בלימודים במוסדות אקדמאיים. הרעיון העומד מאחורי פעולה זו הוא , שלתלמידים רבים תהיה מוטיבציה להתאמץ לסיים את הלימודים מוקדם. על פי תכנית הרפורמה האמריקאית , התלמידים שיבקשו לסיים את לימודיהם בגיל 16 , יידרשו לעבור בהצלחה מבחנים של המדינות. תלמידים שייכשלו במבחנים , יקבלו סיוע במקצועות שבהם הם חלשים , ויוכלו לגשת אליהם במועד מאוחר יותר. בכתבה מצוין , כי סיום הלימודים בגיל 16 הוא רק אחד ממערכת של שינויים , שתונהג במסגרת הרפורמה בתיכונים בשלוש המדינות. המטרה המוצהרת של הרפורמה היא להכין את התלמידים טוב יותר לשוק העבודה התחרותי של המאה ה21.

התעניינות המחודשת ברחבי העולם במודל של בתי ספר מפיקי ידע שפותח באוסטרליה בשנים 2004-2008 . מדובר על מודל קונספטואלי של שני חוקרים אוסטרליים ידועים בשם Chris Bigum and Leonie Rowan מאוניברסיטת Deakin University. התפיסה של Knowledge Producing School -KPS יושמה בהצלחה בעשרות בתי ספר יסודיים באוסטרליה (Queensland primary schools). הנחת היסוד של מודל תקשוב חינוכי זה היא ששילוב המחשבים בבתי הספר אינו טכני אלא אותנטי , כלומר עליו להמריץ את המורים והתלמידים לחקור ולהפיק ידע ולא לתרגל מבחינת טכנית את הכלים המקוונים כפי שנעשה בבתי הספר היסודיים הקונבנציונאליים ברחבי העולם. המטרה היא להכשיר את התלמידים להשתמש באינטרנט ובכלים מתוקשבים בדרך של חקר וחשיבה גבוהה מסדר גבוה עפ"י העקרונות של ( Jonassen, D. (2000. ,תהליכי הפקת המידע מתחוללים בעבודת צוותים קטנים תוך עידוד סקרנות וחקרנות של תלמידים. מרבית תהליכי איסוף והפקת המידע על ידי התלמידים הם תהליכים הנוגעים לבעיות אותנטיות אותם חוקרים צוותי התלמידים בבתי הספר היסודיים באוסטרליה ובניו זילנד .

פדגוגיה דמוקרטית היא פדגוגיה של מפגש. היא עוסקת בהוראה ולמידה הנובעות מרעיונות החינוך הדמוקרטי ומהפרקטיקות הנוצרות במסגרתו. אם בחינוך הקונבציונלי הידע נמצא במרכז מעשה ההוראה והלמידה ובחינוך הפתוח הילד נמצא במרכז, הרי שבחינוך הדמוקרטי מה שנמצא במוקד המעשה ההוראה הוא המפגש – מפגש בין מבוגר משמעותי לילד (או קבוצת ילדים) . המפגש הזה יוצר תהליך של למידה משמעותית סביב הידע . ההתמקדות במפגש משנה מהותית את התפקידים שהשחקנים – המורה , הלומד ( או קהילת הלומדים) והידע – צריכים למלא בו ואת הגדרת הלמידה עצמה . כך נוצר תהליך של הוראה-למידה מיוחד בדינאמיות שלו ובהתאמתו לאישיות הייחודית של כל תלמיד ומורה (רויטל יהלום , רביב רייכרט , יעל ביבר-אביעד, טלי אשר , עמוס בר , יולי חרומצ'נקו ).

במאמרו המעניין סבור פרופסור אברהם יוגב כי הכוונת החינוך הערכי בחברה פלורליסטית הוא הכרח המציאות , לפחות בכל הקשור לרב-תרבותיות של חברה כזו , ולכן הוא מתחייב גם במערכת החינוך בישראל. כדי לפתח עמדה זו מתבונן תחילה פרופסור אברהם יוגב על הבעיות הכרוכות במורכבותו של החינוך הערכי בחברה פלורליסטית כיום , על משמעותיה הפוסט-מודרנית. לאחר מכן הוא מתאר בהרחבה שתי גישות מרכזיות לחינוך ערכי הקיימות כיום בחברות פלורליסטיות. בחלקו האחרון דן המאמר בהשלכותיהן של גישות פדגוגיות –חברתיות אלה לגבי מערכת החינוך בישראל ומציין מספר עקרונות פעולה אפשריים לעיצוב החינוך לפלורליזם חברתי בישראל ( אברהם יוגב) .

פנינים במערכת היא תכנית שמטרתה להביא לפיתוח עצמאי של תכניות בית-ספריות בחינוך לחשיבה בהתבסס על למידה מתכניות מצטיינות בתחום. לתכנית שני שלבים עיקריים: א. זיהוי תכניות מצטיינות. מתוך כ-70 פניות זוהו 15 תכניות מצטיינות ועוד 23 תכניות טובות, בעלות פוטנציאל להתפתח לדרגת מצוינות בחינוך לחשיבה. הקמת חממות פיתוח לבניית תכניות בית ספריות – קבוצות למידה הכוללות מפקחים, מנהלים וצוותים מובילים מכמה בתי ספר: מטרת קבוצות הלמידה היא שכל צוות בית-ספרי המשתתף בהן יפתח את הכיוון ואת התכנית העצמאיים שלו לשילוב פיתוח החשיבה בתהליכי ההוראה והלמידה בבית הספר. בחממות הפיתוח יכירו המשתתפים לעומק חלק מהתכניות המצטיינות שישמשו מקור למידה והשראה עבורם.

ד"ר John Seely Brown אחד המדענים והוגי הדעות הנודעים בארה"ב הופיע לפני כמה חודשים בכינוס בארה"ב מטעם קרן קרנג'י לקידום החינוך והציג את השקפת עולמו לגבי דרך ההוראה הרצויה והראויה במוסדות חינוך ובבתי ספר. ההופעה באוניברסיטת סטנפורד תועדה בוידאו והוצגה בפני מורים ומחנכים ברחבי ארה"ב ובקנדה כהרצאה מעוררת השראה. עפ"י תפיסתו של John Seely Brown יש לבסס את ההוראה על למידה מבוססת סדנה שבה התלמיד מתנסה הלכה למעשה, מתמודד, מתקן ומשפר את תוצריו. חלק מהתהליך צריך להתבצע בהוראת עמיתים, כלומר, הלומדים יילמדו נושא חדש ויעבירו אותו לעמיתיהם. כמחנכים וכמרצים עלינו ליצור תנאים בהם הלומד ישתוקק ללמוד. לכן, עלינו לאפשר לו "לשחק" עם ידע, כלומר, ליצור בעצמו הבנייה של ידע ולא לקבל אותו מוכן. עלינו ליצור תנאים להתפתחות דמיונו של הלומד כי בלי דמיון אין גם יצירתיות. עלינו לטפח סביבות למידה שבה ההעברה נעשית בקהילת לומדים עמיתים הלומדים באופן עצמי ומכוון נושא חדש ומלמדים אותו לעמיתיהם בקהילת הלמידה.

ספרו החדש של פרופסור ג'ון הטי מאוניברסיטת אוקלנד אינו מפעל מונגראפי רגיל אלא מפעל מחקר אנציקלופדי שמכסה ומתמצת מעל 52,000 מחקרים בחינוך על הישגים של למידה משמעותית. פרופסור הטי סיכם ותמצת בצורה ברורה ומגובשת 800 מטא-מחקרים בחינוך העוסקים בהישגים של תלמידים ולומדים והציג את הממצאים העיקריים בצורה ברורה ומובנת. הממצאים העיקריים , והמסקנות של 800 מטא-המחקרים מוצגים בפרקים נפרדים של הספר בגישה תמטית כגון התלמיד והישגיו , השלכות מבחינת מורים , השלכות מבחינת הבית , השלכות מבחינת שיטות ההוראה והשלכות מבחינת תוכניות לימודים. פרופסור הטי פיתח מתודולוגיה לניתוח והצגת הממצאים של מחקרי המטא על הישגים הנבנית בצורה שיטתית לאורך כל פרקי הספר ( Hattie, John ) .

אם ישנה לקות למידה היא איננה מולדת והיא נרכשת על ידי אינטראקציה עם הסביבה של הילד. גם באותם מקרים מעטים בהם ישנה עדות לכאורה לבעיה נוירולוגית בילד לקוי הלמידה הרי זה בשל השפעות חיצוניות. ישנן עדויות רבות לכך שהמוח מתפתח בצורה אחרת בהתאם לגירויים וחשיפות שונות. גם שימוש בתוספי מזון וצבענים באוכל נחשדים כמסוגלים לגרום לבעיות נוירולוגיות וייתכן גם לבעיות למידה. היתרון של התיאוריה האינטראקטיבית של קולס היא שהיא איננה פוטרת את הממסד מאחריות. היא איננה מצביעה על הקורבן כאשם. היא טוענת שהטיפול בליקויי הלמידה חייב להיות סביבתי. קולס מראה שהרבה מאד ניתן לעשות בבית הילד, ביחסים שלו עם בני משפחתו, בהתייחסות שלו אל עצמו וגם בבית הספר( גבי בן עמי ) .

המאמר המדעי הוא סוגה בעלת חשיבות רבה בקרב קהיליית השיח המדעית. השליטה בכתיבה המדעית היא מאבני היסוד להצלחתו של המדען-החוקר, שכן קידומו וביסוס מעמדו תלויים כמעט לחלוטין ביכולתו להעלות על הכתב ברציפות ובהתמדה את מחקריו ולהביא לידי פרסומם בכתבי עת נחשבים . כיצד התפתחה סוגה זו? מהן המטרות שהחוקר מבקש להשיג באמצעותה וכיצד הן מושגות? מיהו `הדובר` במאמר המדעי? כיצד הוא יוצר איזון בין הדרישה לאובייקטיביות מדעית, לצניעות ולזהירות ובין הצורך לטעון את טענותיו בקול בהיר וסמכותי? כיצד הוא מבסס את המרחב המחקרי שבתוכו יוכל לטעון טענות חדשות? ספר זה מציע תשובות לשאלות אלה ולשאלות נוספות. באמצעות ניתוח לשוני ורטורי של מאמרים מדעיים בעברית מתחקה המחברת אחר האסטרטגיות הלשוניות והרטוריות של כותבי המאמרים להשגת תכליתם העיקרית ( זהר לבנת).

למאגר כלי המחקר במכון מופ"ת נוסף לאחרונה כלי מחקרי מועיל מאד : " שאלון תחושת מסוגלות פרופסיונלית של מורים" . השאלון כולל כמה חלקים: .1 נתוני רקע אישי 2. תפיסות ועמדות מורים בתחום הכשרתם ופיתוחם המקצועי, 3. תחושת מסוגלות פרופסיונאלית ואישית. השאלון פותח ע"י פרופסור דרורה כפיר , ד"ר שלומית אבדור , פרופסור רוני ריינגולד וד"ר מיכל היישריק.

פרק זה מתוך הספר החדש על בתי ספר ניסויים – בית היוצר לחדשנות בחינוך ,חלק שני (2008) הינו מאמץ אנליטי ומעמיק להצביע על מקור אפשרי למשבר שמערכת החינוך נתונה בו. להבדיל ממאמצים רבים המחפשים קשר בין מאפיינים של המערכת לבין עדויות של הצלחה או אי הצלחה , המאמץ הנוכחי כולל ניסיון לחפש את מקור המשבר ברובד עמוק יותר, אשר סמוי לרוב מן העין- זה הכולל את הרעיונות הבסיסיים, הנחות היסוד , העקרונות והתיאוריות המהווים את הבסיס ( במודע או לא במודע) לפעולתה של מערכת החינוך. התיזה העומדת במרכז המאמר היא כי רעיונות והנחות יסוד שאינם ראויים ואינם מתאימים לחינוך השתרשו וקנו להם אחיזה בתחום ואף מהווים בסיס להתנהלותה של מערכת החינוך ( אסנת ספורטה).

הפסיכולוג האמריקאי הנודע רוברט סטרנברג הוציא לאחרונה ספר חדש עם שני פסיכולוגים נוספים (Kaufman, James C.; & Grigorenko, Elena L. ) בו הם דנים בהיבטים קוגניטיביים וחינוכיים של יישום אינטליגנציה בתהליכי למידה והתמודדות מעשית. הספר החדש שהוא ספר יסוד וחשוב לכל תחומי הפסיכולוגיה החינוכית ויישומי האינטליגנציה ואפשרויות יישומה הלכה למעשה מיועד למעשה לסטודנטים לתואר ראשון ושני הלומדים פסיכולוגיה וחינוך או פסיכולוגיה. באחד הפרקים בספר החדש סטרנברג מציג בצורה ברורה ובהירה יותר את עיקרי תורתו על תיאורית האינטליגנציה המצליחה.

מאמרו האחרון של פרופסור רוברט סטרנברג , על פערים בין ילדים בגילאי בתי ספר יסודיים מלמד כי ניתן לטפח אינטליגנציה של ילדים גם כאשר הם מגיעים משכבות אוכלוסיה קשות יום. טיפוח של יצירתיות וחשיבה אצל ילדים ( אינטלגנציה מצליחה) בכיתה הוא אפשרי ואינם חלק משיטות ההוראה המסורתיות. המורים יכולים להצליח לטפח יכולות חשיבה של ילדים כאשר הם נוקטים בשיטות הוראה יצירתיות יותר שנועדו לטפח ולעודד אינטליגנציה מצליחה (successful intelligence ) אצל ילדים בלימודים. מדדי ההערכה הרגילים של מערכת חינוך אינם תקפים בהכרח למודל פיתוח החשיבה והאינטליגנציה המצליחה של שטרנברג , אך אוניברסיטת Tufts University הכירה ( בה מלמד פרופסור סטרנברג ) בלגיטימיות והתקפות שלו ובבחינות הקבלה שלה לוקחת זאת בחשבון .

תחום הלמידה ההתנסותית בשטח כולל מגוון רחב של תפיסות ופרקטיקות, הבאות לידי ביטוי בהדרכה ובהכשרה. המודל של למידה התנסותית שגובש ע"י KOLB חוזר לעורר עניין רב בתחומי החינוך בעולם. התפיסה של למידה התנסותית היא תפיסה מחזורית של רפלקציה וגיבוש החשיבה לידי פעולה. על פי המודל של קולב Kolb, 1971 למידה משמעותית מתרחשת באמצעות למידה התנסותית קונקרטית בתהליך מחזורי בן ארבעה שלבים שלפיהם: א – הפרט חווה את מצבו באמצעות התנסות קונקרטית. ב – מתבונן ומשקף לעצמו את ההתנסות (רפלקציה). ג – מכליל וממשיג על בסיס רפלקטיבי. סיכום יעיל של תחומי הלמידה ההתנסותית ניתן למצוא למצוא בכמה אתרים באינטרנט המפורטים בסקירה .