מבית ספר חרושתי לבית ספר חינוכי
מאת: אסנת ספורטה
מילות מפתח:
ביקורתיות
בתי ספר
חדשנות בחינוך
חינוך
ייצור תעשייתי
מערכות חינוך בעולם
תיאוריות
תעשייה
תפיסות שגויות
תפיסת עולם
מקור וקרדיט:
ספורטה, אסנת. "מבית ספר חרושתי לבית ספר חינוכי ", הד-החינוך, דצמבר 2008 ( גיליון מס' 2 ), ע"ע 74-77.
מאמר מרתק שכתבה ד"ר אסנת ספורטה ובו הא מדגימה את ההשפעה של מושגים תעשייתיים על החשיבה החינוכית וקיבעונה . סטנדרטים, מדידה ותפוקות הם מושגים הקשורים לעולם החומר ולתהליכי ייצור תעשייתיים. הם אינם מתאימים לביולוגיה האנושית, על אחת כמה וכמה לא לתהליכים קוגניטיביים. בני אדם שונים אלו מאלו בתכונותיהם, באורח חייהם ובנטיות לבם. אילוצים חיצוניים לא יצליחו לבטל את השונות הזאת ולהכפיפה לסטנדרטים כלשהם. המדידות האובייקטיביות היחידות שאפשר לערוך בבני אדם קשורות למימדים פיזיים כגון גובה ומשקל , וכל ניסיון לכמת את תבונתו של הפרט הוא יומרני וחסר תכלית. כיצד קרה אפוא שלמרות הידע הרב על טבע האדם ועל הלמידה האנושית הצליחו מושגים תעשייתיים להפוך לחלק בלתי נפרד ממחשבת החינוך, להשתלט על הבסיס הרעיוני שלו ולהנחות את התנהלותה של מערכת החינוך? כיצד הפכו הסטנדרטים לערך מקודש בחינוך , מדידת הישגים לימודיים למדע מדויק ותפוקות למטרת הלמידה ?
כדי להבין את התהליכים שאפשרו למושגים ולרעיונות מעולם החומר לחלחל באין מפריע מהתעשייה לחינוך יש לחזור אחורה בזמן, לימים שבהם נולדה והתעצבה מערכת החינוך הציבורית התעשייה המודרנית והחינוך הציבורי התפתחו בה בעת והזינו זה את זה. נוצרה תגובת שרשרת שבה תהליכי התיעוש דרבנו את התפתחותה ואת התפשטותה של מערכת החינוך , ולהפך : מערכת החינוך הציבורית המתפתחת תרמה לגידול בייצור ובצריכה, והגידול בייצור ובצריכה אפשרו הגדלה של השקעה בחינוך. יחסי הגומלין בין התפתחות התעשייה המודרנית להתפתחות מערכת החינוך המודרנית והתלות הסימביוטית שנוצרה ביניהן היוו קרקע פורייה להשפעת מושגים וערכים מעולם הייצור והצריכה על מערכת החינוך הצעירה. מערכת החינוך עוצבה ברוח המהפכה התעשייתית , ומערך הרעיונות של המהפכה התעשייתית עומד עד היום ברקע התנהלותה של מערכת החינוך.
הנחות היסוד והמושגים התעשייתיים נתפסו כלגיטימיים לא רק בעולם התעשייה והחומר כי אם בעולם הרוח, הם השפיעו השפעה מכרעת על תפיסת החינוך- לתלמידים , למערכת החינוך, לתהליך ההוראה והלמידה ולתפוקות החינוכיות שויכו מאפיינים ותכונות המתאימים לחומרי גלם, למכונה , לתהליכי ייצור ולתוצרים תעשייתיים , בהתאמה. אנאלוגיה זו באה לידי ביטוי בהתנהלותה היומיומית של מערכת החינוך . הנה כמה דוגמאות מתוך המאמר המרתק המלא של ד"ר אסנת ספורטה :
תלמיד = חומר גלם: תלמידים במערכת החינוך נתפסים כחומר גלם הומוגני בעל ערך התחלתי נמוך הזקוק לגורם חיצוני כדי שיוציא את הפוטנציאל הגלום בו מן הכוח אל הפועל. תפיסה זו מתעלמת מהשונות האנושית , מהייחודיות של פרטים ומהעובדה שתכונות אנושיות מתפלגות בדרך כלל לפי "התפלגות נורמאלית". הנחה זו משפיעה על התייחסותה של המערכת אל התלמידים ( תכנית לימודים , וחומר למידה אחידים) , על הציפיות שלה מהם ( עמידה במבחני הישגים סטנדרטיים ) ועל חלוקת המשאבים השוויונית ( זמן ומקום). על פי גישה זו התלמידים משולים ללוח חלק שנועד לקליטת ידע. נוסף על כך הציפייה היא שכל התלמידים יגיבו תגובה דומה לתהליך ( יצליחו במבחני ההישגים). כאשר הדבר אינו קורה מתעוררת תמיהה. תפיסת התלמידים כחומר גלם שערכו ההתחלתי נמוך מתעלמת מהידע שרכשו התלמידים טרם הגיעם לגיל החינוך הפורמאלי ומציגה את המורה כגורם קריטי וכאחראי יחיד ללמידתו של התלמיד ( וכמו כן מתעלמת מחלקם של הבית, של הסביבה של קבוצת השווים , של אמצעי התקשורת ושל שאר סוכני חינוך ) .
תהליך ההוראה-למידה = תהליך ייצור : תהליך ההוראה-למידה מקביל לתהליך הייצור : הוא ליניארי , סטנדרטי, ניתן לתכנון , צפוי מראש , מתקיים במתכונת פס ייצור המוני ויש צפייה שיתקיים בו יחס ישר בין תשומות לתפוקות.
הליניאריות באה לידי ביטוי בתכנון הזמן ובתכניות הלימודים: עקרון הסטנדרטיות מנחה את התקצוב, את הקצאת כוח האדם , את קביעת תכניות הלימודים ואת השימוש במבחני הישגים אחידים. התהליך נתפס כתהליך הניתן לתכנון מבעוד מועד ומרחב הגמישות שנותר לדרג המבצע ( המורה ) מצומצם ביותר. בתי הספר משולים למפעל שנועד לייצור המוני. הם נותנים מענה לאוכלוסיה גדולה והיחס המספרי בין המורים לתלמידים מקשה על מתן מענה פרטני לכל תלמיד. יתרה מזו , רווחת באוכלוסיה הציפייה שהגדלת התשומות ( העלאת שכר המורים , תוספת שעות לימוד וכו' ) תביא בהכרח לשיפור בתפוקות ( הישגים) .
תפוקות + תוצרים תעשייתיים: הציפייה היא שהתפוקות בחינוך ידמו לתוצרים תעשייתיים – זהות למה שתוכנן מראש ואחידות . בתעשייה התוצר הוא מטרת התהליך – הוא בעל ערך כלכלי התוצרים הומוגניים ועונים – אם התכנון מדויק – על דרישות היצרן. בחינוך , לעומת זאת , התפוקות ( ההישגים) אינן המטרה היחידה , הבלעדית והמוסכמת . תעודת הבגרות , המהווה את תמצית התפוקות , היא אכן בעלת ערך הניתן ל"מימוש" , אך התפוקות המתקבלות ( הישגי התלמידים) מתפלגות התפלגות נורמאלית ורחוקות מלהיות אחידות ולהלום את ציפיות המערכת להצלחה כללית. הסיבה שתפוקות בחינוך אינן דומות במאפייניהן לתפוקות בתעשייה טמונה בשונות המאפיינת את אוכלוסיית התלמידים. שונות זו , הנובעת משילוב של גורמים מולדים והשפעה סביבתית , אינה ניתנת לביטול באמצעות חשיפה למסגרת לימודים סטנדרטית ולתהליכי הוראה ולמידה אחידים.
כיצד נוצרה האנלוגיה הזאת בין שני עולמות רחוקים כל כך – תעשייה וחינוך ? כיצד השתלט עולם החומר של התעשייה על עולם הרוח של החינוך ? הפילוסוף ישעיה ברלין קרא לתהליך שאפשר זאת "גלגול רעיונות".גלגול רעיונות
גלגול רעיונות הוא תהליך שבו מועברים רעיונות מקובלים בתחום אחד לתחום אחר, רעיונות שנתפסים כנכונים בתחום מסוים מחלחלים לתחומים אחרים.ישעיה ברלין : "יש רעיונות מפתחים חיים וכוחות משלהם, וכמו המפלצת של פרנקנשטיין פועלים בדרכים שהוגיהם לא שיערו כלל" .
תהליך גלגולם של רעיונות מתחום דעת אחד לאחר מתבצע באמצעות חשיבה אנלוגית. בספרו תודעה : מבוא למדע הקוגניטיבי מתאר פול ת'אגרד את החשיבה האנלוגית כאחת מצורות החשיבה המאפשרות לאדם להתמודד עם סביבתו . חשיבה זו חוסכת מהאדם את הצורך להתחיל את תהליך עיבוד המידע מראשיתו בכל פעם שהוא נתקל בהתרחשות חדשה. החשיבה האנלוגית מאפשרת לאדם להתמודד עם מצבים חדשים באמצעות השוואתם להתנסויות קודמות והתאמתם למבני חשיבה קיימים. אפשר להניח שצורת חשיבה זו הניבה בין השאר את הנטייה להחיל רעיונות מוכרים ומקובלים מתחום התעשייה לתחום החינוך.
ישעיה ברלין לא הסתפק בזיהוי התהליך: הוא טען כנגד אנשי המדע שהם "שיערו כנראה שיש לנתח בני אדם כמו אובייקטים חומריים במרחב", וכי אפשר להלכה להקיש את חייהם ומחשבותיהם מן החוקים המכאניים השולטים בהתנהגותם של גופים. תהליך של גלגול רעיונות אפשר , אם כן, להנחות יסוד שאינן מתאימות לבני אדם לקנות להם אחיזה בתחום שהוא כולו בני אדם – חינוך. חוסר המודעות לתהליך ולתוצאותיו מסביר את התנהלותה המכאניסטית של מערכת החינוך . חשיפת אי-התאמתן של הנחות יסוד אלה היא תנאי הכרחי להנעת שינוי של מערכת החינוך.
הקושי בשינוי הנחות יסוד
מודעות לבעיה היא אמנם תנאי בסיסי לפתרונה, אך אין די במודעות . שינוי הנחות יסוד הוא תהליך מורכב הנתקל בקשיים מסוגים שונים. ד"ר אסנת ספורטה מונה במאמרה המאלף כמה סיבות המקשות על זניחת הנחות היסוד השגויות של החינוך ועל ניסוח הנחות יסוד חלופיות ההולמות את הטבע האנושי.
הקושי בביצוע מהפיכה תפיסתית , החשש מפני התמודדות עם האמת, היעדר ידע מספיק על תהליך הלמידה, היעדר מוטיבציה למימוש ידע קיים, קיבעון הנובע מהרגל, היעדר מודעות להנחות יסוד שגויות.
האתגר : הנחות יסוד ראויות לחינוך
אם הנחות היסוד העומדות בבסיס החינוך אינן עולות בקנה אחד עם טבע האדם , ראוי לפעול להחלפתן. לשם כך, יש צורך בבחינה מחודשת של כל הידע שנצבר על שלושת מושאי האדם , הידע האנושי ותהליך הלמידה . הגדרה מחודשת של הנחות היסוד של החינוך על סמך מכלול הידע הזה עשויה להוות את תחילתו של עידן חינוכי חדש שבו יוגדרו מחדש מטרות החינוך ותעוצב מערכת חינוך ראויה . או אז יהיה אפשר לכרוך יחדיו תיאוריה מבוססת , מדיניות הלומת ופרקטיקה אפקטיבית. כדי לעשות זאת , יש צורך בהירתמות נמרצת של הוגי הדעות של החברה ובהשקעת מאמץ טוטלי מצד בעלי היכולת העומדים בראשה ( אדר, 1963 ) .
נקודת מוצא אפשרית לשינוי הנחות היסוד של החינוך מוצגת בטבלה 2 . מוצגים בה המושגים הנגזרים מהתחום התעשייתי ואלה נגזרים מהתחום האנושי. הראשונים משמשים בעולם הייצור והחינוך המצוי, האחרונים – ראוי שישמשו את החינוך .
טבלה 2 : מושגים מצויים ומושגים ראויים בחינוך| מושגים בחינוך המצוי המושתתים על התעשייה | מושגים בחינוך הראוי המושתתים על טבע האדם |
| אחידות | פלורליזם |
| ערך התחלתי נמוך | 50% "משתני רקע" |
| סטנדרטיזציה | שונות |
| ליניאריות | ריבוי אופנויות ( ( multimodality |
| מטרות קבועות | מטרות משתנות |
| תפוקות אחידות | התפלגות תפוקות |
| תלמיד סביל | תלמיד פעיל |
| תכנון קשיח | תכנון גמיש |
| ייצור המוני | מערכת "גמישה" |
| חוקיות פיזיקאלית | חוקיות ביולוגית |
המושגים המופיעים בעמודה השמאלית בטבלה ראויים לשמש בסיס להגדרת הנחות יסוד חדשות בחינוך ולהתפתחותה של מהפכה מדעית- תפיסתית . עם זאת חשוב לזכור כי זניחת היסוד הישנות ואימוצן של הנחות חדשות עלולה להיתפס כאיום על הסדר הקיים. לפיכך יש לצפות להתנגדות לשינוי. ואף על פי כן , חשוב לזכור כי מהפכות מדעיות באות לעולם בעקבות תחושה גוברת שהפרדיגמה השלטת חדלה לתפקד כראוי . נראה שהחינוך הציבורי במתכונתו הנוכחית חדל לתפקד כראוי, ולכן אין מנוס מחתירה לקראת מהפכה מדעית-תפיסתית בחינוך.
ד"ר אסנת ספורטה היא מרכזת המחקר של בתי הספר הניסויים באוניברסיטת תל אביב , חוקרת שינויים מערכתיים ויועצת למערכות חינוך. מקורות מידע שצוטטו בסיכום
ברלין, י', 1998 . תחושת המציאות : עיונים ברעיונות ובתולדותיהם , תרגמה : עתליה זילבר , תל אביב, עם עובד .
ברלין , י' , 1986. נגד הזרם: מסות בהיסטוריה של האידיאות , תרגם : אהרון אמיר, תל אביב : עם עובד .
קון, ס' , ת' , 1977 . המבנה של מהפכות מדעיות, תרגם : יהודה מלצר ,תל אביב , מפעלים אוניברסיטאיים להוצאה לאור .
אדר, צ' , 1963 . החינוך מהו ? ירושלים : מאגנס .
Thegard, P. 1993. Conceptual revolutions , New jersey: Princeton university press.
yyya
מדהים!
אני שמח לפגוש את הידע הנפלא הזה. אני מאוד מעריך את עבודת המחקר וההגשה שעשתה ד"ר ספורטה. בעשור האחרון אני עסוק בפרוייקט חינוכי שהולך ומתפתח, בעקבות הראיה המוצגת כאן במאמר המרגש הזה. לתת לילדים את היחס הנכון, לקבל מהם שיתוף פעולה אמיתי. לתת להם להיות פעילים ולהבליט את החלקים הגמישים והדינמיים, הקיימים בכללים והסטנדרטים של מערכת החינוך כיום.