מדיניות פדגוגיה ותיאוריה

פרויקט "מחר 98 " היה ניסיון ארצי רחב היקף לקדם את החינוך המדעי, המתמטי, והטכנולוגי בארץ. הפרויקט כלל בעיקר שינויים פדגוגיים, אך גם שינויים מבניים שנראו חיוניים לתמיכה בשינויים הפדגוגיים. עשר שנים לאחר סיומו הפורמאלי של הפרויקט, למדנו במכון וייצמן על תהליך יישומו, והערכנו את השפעתו בעיקר בחטיבות הביניים, אך לא רק בהן. מקורות המידע העיקריים שלנו היו מסמכים שהונפקו על ידי יחידות ממשלתיות וראיונות עם מגוון רחב של אנשים שהיו מעורבים בפרויקט: החל בחברי הוועדה שיזמה והגתה את הפרויקט, מנכ"לי משרד החינוך ואנשי מטה הפרויקט, וכלה במורים, מנהלי בתי ספר , מובילי השתלמויות מורים, מפקחים, מפתחי תכניות לימודים וחוקרים. בהרצאה של ד"ר דיוויד פורטס הוצגו ממצאינו העיקריים .

לא ניתן לחמוק מהגלובליזציה. עם זאת, המערכת הכלכלית והפוליטית הזו מציבה אתגרים קשים, בעיקר בדמות פערי השגשוג בין חלקו הצפוני ובין חלקו הדרומי של כדור הארץ. פערים אלה משמרים את הטענות נגד הגלובליזציה כמערכת כלכלית עולמית יציבה ומאוזנת. מאמר זה מטפל בכמה מהמחלוקות הנוגעות לגלובליזציה וחושף כמה מן האתגרים המיוחדים שהגלובליזציה מציבה בפני גידולם וחינוכם של תלמידים כך שיהפכו לאזרחים פעילים שיכולים להביא בחשבון שיקולים גלובליים. אחת משאלות המפתח שמציב המאמר היא בצלמו של מי נוצר אותו אזרח גלובלי?

למידה מתווכת מוסיפה להוראה הקונסטרוקטיביסטית. הלמידה המתווכת מאפשרת ירידה לפרטי תהליך הלמידה והחשיבה, שמונע מתלמידים רבים לא להצליח בלמידת מדע. לטענת הלמידה המתווכת, לעתים קרובות נובעת אי ההבנה מתהליכי למידה פגומים ברמת הקלט. הגירוי אינו מגיע כלל אל החשיבה, ואינו מתחיל ליצור את תהליכי הלמידה המצופים מהלומד. ישנה חשיבות להתייחס לאופן הראייה של לומדים את סביבתם. המחקרים שהובאו במאמרו של ד"ר ירון שור על אופן ראיית תלמידים את סביבתם, הצביעו כל כך שהתלמידים רואים את סביבתם באופן מגוון מאד. היכולת של מורה להביא לשינוי האופן בו תלמידים תופסים את סביבתם מחייבת אותו להתייחס אל האופן בו הם רואים את הסביבה. לעתים ישנם תלמידים שאינם רואים כלל את התופעה אליה מתייחס המורה. הדבר יכול להיות בסביבה הטבעית, או בהדגמה של ניסוי או בתיאור שנכתב על הלוח או בתמונה המוצגת ללומדים. הצעד הראשון בהוראה מחייב תיווך להתבוננות. בהמשך, אם ההוראה מתייחסת אל ההקשר הספציפי של התופעות היא יכולה להשפיע על האופן בו רואים הלומדים את סביבתם. היא מציידת את הלומדים בכלים, במשקפיים חדשים, באמצעותם הם יכולים לראות את סביבתם באור חדש. ההוראה יכולה לאפשר לתלמידים לנצל את הכלים שרכשו ולהתבונן שוב בסביבתם. זוהי יצירה של חוויה חדשה.

ספרו החדש של ד"ר Norm Friesen מציג בצורה מעמיקה ומעניינת תפיסות מחקריות ומתודלוגיות מחקריות הישימות ללמידה מתוקשבת באינטרנט. הספר מציג שיטות מחקר נרטיביות, ניתוח תוכן, ניתוח שיח וחקר אינטראקציה בפורומים ובקבוצות דיון (כגון חקר בלוגים בכיתה). כמו כן, מוצגים בספר כמה חקרי מקרה בתחומי הלמידה המתוקשבת מהם ניתן ללמוד על היישום המעשי של שיטות המחקר בהוראה מתוקשבת.

הצורך בבניית יכולת (capacity) מחקרית בהכשרת מורים בבריטניה עולה כנושא רציני בדיונים על חינוך. המאמר מנתח יוזמה של קבוצת מורי מורים לבנות יכולת מחקר במסגרת ההכשרה ע"י הקמת רשת מחקר של הכשרת מורים (TERN ). לדעת הכותבים הדבר דורש חיזוק מוטיבציה וריבוי הזדמנויות לבניית רשתות קשר בין חוקרים. הכותבים חוקרים את הקשרים בין שינויי מדיניות לאומיים, תרבויות מחקר מוסדיות והרגלים אישיים בבניית יכולת מחקר ( Murray, J., et al.) .

ג'יי הורוויץ הפנה את תשומת לבנו להתפתחות חשובה במערכת החינוך הבריטית. הכוונה לתכנית לימודים חדשה בחינוך היסודי באנגליה. מהכתבה בעיתון ה- Guardian אנחנו קוראים שהתלמידים יצטרכו לדעת למקם מאורעות שונים על רצף היסטורי, אבל כל בית ספר יהיה רשאי לבחור שתי תקופות היסטוריות שנלמדות לעומק. השינוי העיקרי יהיה בתחומי הטכנולוגיה המתוקשבת. תלמידים יידרשו להכיר את אפשרויות הפקת המידע ברוח Web 2.00: להכיר בלוגים , להכיר יכולות של עריכת וויקי ואפילו להכיר טכנולוגיות מתקדמות של מיקרו-בלוגים כגון Twitter . הביקורת כלפי מטרות התכנית החדשה הן לא מעטות . בעיקר כלפי הדגש על כלים טכנולוגיים במקום על מושגים טכנולוגיים . מצד שני העובדה כי "סוף סוף המערכת החינוכית מבינה שיש מציאות טכנולוגית חדשה שילדינו צריכים להכיר היא הישג בפני עצמו ואין להתעלם מכך".

סקירה יעילה של ד"ר עדי בן דוד (מכון ויצמן למדע, המחלקה להוראת המדעים) על מרכיבי המטה-קוגניציה לפי חוקרים מובילים בתחום. הסקירה מכסה את הנושאים הבאים: מיומנויות מטה-קוגניטיביות, ידע מטה-קוגניטיבי, התנסויות מטה-קוגניטיביות, תרומתה של מטה-קוגניציה לקידום תהליכי למידה, מטה-קוגניציה בכיתה ומקורות מידע מומלצים בתחום . עוד נטען בסקירה כי מחקרים מתחומים שונים מצביעים על כך שתלמידים בעלי רמת הישגים נמוכה , מפיקים תועלת רבה יותר מהוראה של ידע מטה-אסטרטגי לעומת תלמידים בעלי רמת הישגים גבוהה. מתברר כי תלמידים בעלי יכולות קוגניטיביות גבוהות מסוגלים לפתח בעצמם מרכיבים של ידע מטה-אסטרטגי . לעומתם תלמידים בעלי יכולת קוגניטיביות נמוכות , הם בדרך כלל חסרי יכולת לעשות כן . מכאן שהוראה של ידע מטה-אסטרטגי עשויה להיות משמעותית יותר עבור תלמידים אלו (עדי בן דוד).

הנחת היסוד של כותבי המאמר היא כי תהליכי החשיבה על רפורמות ותהליכי שינוי בבתי ספר שואבים את השראתם מודלים של המהפכה התעשייתית במאה העשרים. רפורמת No Child Left Behind לדוגמא, בארה"ב היא ביטוי נאמן ומוחשי לחשיבה המדמה את ביה"ס לארגון תעשייתי. במאמר משווים המחברים את בין ההתנסויות והפעילויות הבית-ספריות לבין הפעילויות המכאנית של ארגוני תעשייה ועומדים על הצורך לשנות פרדיגמה זו. העולם כיום אינו דומה לעולם של המהפכה התעשייתית , הוא עולם דינאמי , שטוח יותר שבו משאבי אנוש וידע נמדדים ומוערכים אחרת. התודעה המעודכנת על תהליכי ידע מקושרים בעולמנו ועל חשיבות תקשורת בין מחוללי הידע היא היא שצריכה להניע את תהליכי השינוי בבתי הספר כיום והיא שצריכה להעניק חיוניות ואנרגיה לתהליכים בבתי הספר ( Paul E. Heckman & Viki L Montera ) .

יצירתיות, טוען ד"ר קן רובינסון , מומחה בינלאומי נודע ליצירתיות , היא האינטליגנציה האמיתית, ולהיות באלמנט פירושו להצליח להגיע למיצוי המלא והמאוד מספק שלה. "מערכת החינוך נכשלה כי היא התעלמה ממה שהופך בני אדם לבעלי ייחוד ומנעה מהם לפתח את הכישורים והיכולות הטבעיים שלהם". ההצעה שלו – שאותה הוא משווק ברחבי העולם, כמרצה וכיועץ לממשלות שונות, ובהן ממשלת בריטניה, מולדתו – היא ל"השכלה על פי האלמנט". רובינסון ממליץ לבטל את ההיררכיה שמציבה מקצועות מסוימים – את הכלכליים שביניהם, למשל מדעים – בראש הפירמידה, וקובעת סטנדרטים אחידים לכל התלמידים. הוא דוגל במגוון, כזה שיאפשר לתלמיד הארטיסט לפרוח בלי טרור המתמטיקה, ולתלמידה הרקדנית להיות יצירתית בלי לקבל ריטלין.

המאמר מביא ניתוח מעניין של הדרך בה תיאוריות ופרקטיקות של מחקר פעולה מעוצבות מחדש בהקשרים לאומים-תרבותיים-מקומיים ומה מהותו של השימוש המחודש שעושים בהן בהקשר של רפורמה חינוכית. מניתוח של 46 פרסומים מהשנים 2008-2002, זוהו חמש "וריאציות" של מחקרי פעולה שיפורטו למטה. קו מאפיין לכולן הוא החשיבות הניתנת לקיים תהליך רפלקטיבי של חקר ויצירת ידע במטרה לבנות פרקטיקות הוראה ומחקר חדשות. המאמר גם מציע מסגרת מושגית שמטרתה לאפשר ניתוח של ההבדלים בין ה"וריאציות" הללו. המחקר טוען שניתן לראות את ה"וריאציות" השונות כדוגמה למושג של "גלובליזציה שבאה מלמטה" Appadurai,2001)), לפיו מורים המבצעים מחקרי פעולה תורמים ידע ולומדים מאתרי מחקר מקומיים רבים על התהליך של רפורמה חינוכית יעילה. (Somekh, B., & Zeichner, K.)

מבחנים בין-לאומיים, הבודקים את הישגי התלמידים במדינות שונות במסגרת מחקרים השוואתיים, זוכים לפופולריות רבה במיוחד בעשור האחרון. מבחנים אלה מובילים לנטייה של מדינות רבות להעריך את איכות מערכת החינוך לפי המיקום היחסי של תלמידיהן בדירוג ההישגים הבין-לאומי, בין היתר בשל התפיסה הרווחת המקשרת בין דירוג זה ובין כלכלת העבודה הגלובלית. בהתבסס על נתוני מבחן PISA 2002 מבקש המחקר הנוכחי להראות כי ההישגים הנמוכים של תלמידי ישראל במבחן זה הם במידה רבה צפויים מראש. נמצא כי הישגיהם הממוצעים של התלמידים משקפים כמעט במדויק את הציון המנובא להם לפי מאפייניה הכלכליים והדמוגרפיים של המדינה. לפיכך נטען כאן כי הוויכוח הציבורי בישראל סביב הישגי התלמידים במבחנים הבין-לאומיים חורג מכל פרופורציה. טענה נוספת מתייחסת למדיניות החינוך, הבאה לידי ביטוי בדוח הסופי של ועדת דברת (מדינת ישראל, 2005), שגזרה הצעות לרפורמה חינוכית מתפיסת הגלובליזציה בחינוך. מדיניות זו, המתמקדת בקביעת סטנדרטים ליעדים של הישגים לימודיים במטרה לשפר את מיקום התלמידים בדירוג הבין-לאומי, גורמת למאבקים מיותרים בין משרד החינוך לארגוני המורים. לבסוף, נטען כי ההתמקדות בריבוד הבין-לאומי של ההישגים הלימודיים מסיטה את תשומת הלב הציבורית מהבנת הריבוד הפנים-מדינתי של הישגים אלה( אברהם יוגב, עדית ליבנה ויריב פניגר) .

בשלב ראשון מציגה יעל פולברמכר במאמרה המרתק את המושג עמימות, המושג המהותי ביותר לדעתה להבנת תורתו של פרופסור קרל פרנקנשטיין והשיטה המושתת עליה. לאחר מכן היא מציגה את שלושת עקרונות היסוד של שיטת ההוראה הדיאלוגית, ועליהם היא מבססת דפוס של הכנת השיעור המתאים לשיטה. לבסוף היא מציגה את מהות ההוראה ואת מאפייני המורה בהתאם לתיאוריה. המאמר מדגיש לסיום כי על המורה לראות את תפקידו העיקרי בבניית הביטחון העצמי של תלמידיו ובטיפוח יכולתם ולקבל אחריות על מחשבתם.

תוכניות הלימודים הקיימות אינן עונות תמיד על צרכי ההתעניינות והחקר של ילדים סקרנים בכיתה. למסקנה זו הגיעו הבריטים הן במשרד החינוך הארצי והן בבתי הספר ולכן החלו לפתח תוכניות העשרה לתלמידים בגילאי 11-14. אחת מתוכניות לימודים אלו המיושמת בעיר בריסטול באנגליה נקראת Enquiring Minds והיא נועדה ליצור מוטיבציה גבוהה יותר בקרב תלמידים סקרנים מעבר לגבולות תוכנית הלימודים הרגילה והאחידה הקיימת בבריטניה. התכנית נועדה לעודד לטפח את תחומי ההתעניינות והסקרנות של ילדים באמצעות נושאים מתחומי המדעים, האקטואליה והגיאוגרפיה. התכנית הייחודית, עדיין אינה חלק מתכנית הלימודים האחידה המונהגת ברחבי בריטניה, אך הצלחתה עשויה להוביל ליישומה כשיטת הוראה מומלצת בכל רחבי הממלכה המאוחדת. התכנית מפותחת ומונחת ע"י מכון Futurelab , אחד מגופי הידע והחקר המובילים בעולם בתחומי התקשוב החינוכי.

במאמר מאיר עיניים מסביר פרופסור שלמה קניאל ממה מורכבים רכיבי החשיבה, כיצד מתגבשים רכיבים אלט להיסקים ולהחלטות המניבות תוצאות רצויות. במאמר הוא מנתח בצורה בהירה את המושגים חשיבה ומאפייניו ומציג מספר עקרונות להוראת חשיבה. ראשי הפרקים במאמר: רכיבים של חשיבה משולבים תכנים, רכיבי החשיבה והידע הפועלים במשולב עם רגשות, אינטגרציה בין רכיבי חשיבה, ידע ורגשות = מורכבות התודעה, חשיבות פיתוח כל רכיב חשיבה בתוך תכנים שונים ומגוונים, איך ללמד חשיבה? למידה באמצעות טעויות ודרישה להנמקה. הגישה המינימליסטית: רכיבי חשיבה בתוך המקצועות הקיימים. גישה מקסימליסטית: חשיבה כמקצוע מרכזי בבית הספר, התוצר של חינוך לחשיבה מערכתית יהיה לומד עצמאי (שלמה קניאל).

המידענית החינוכית רונית נחמיה כותבת על תהליך החדרת שינויים עפ"י המודל של ג'ון KOTTER ועל האפקטיביות שלו לטובת בתי ספר המנסים לשנות תרבות ארגונית. רונית מספרת כי זהו התהליך שהתחולל בבתי ספר בלוד וברמלה בהם נעשה ניסיון לשנות את התרבות ארגונית דיגיטאלית. הכוונה לפרויקט מערכתי בו בתי הספר הטמיעו את תרבות ניהול הידע.

המחבר טוען כי ה-iPhone החליף את האחסון בזיכרון הביולוגי שלנו כמקום האחרון שנותר לזיכרונות לטווח הארוך. המחבר חושב כי זה מראה על מגמה כללית יותר, שלפיה הטכנולוגיה משתלטת על פונקציות רבות שהמוח שלנו ביצע לפני כן. לדעתו של המחבר, כאשר אנו ממשיכים לשפר את נגישותנו למידע מחוץ לראש שלנו, יהיה פחות דגש על לימוד המידע הגולמי ויותר דגש על לימוד מה לעשות עם המידע (Mike Battista).

המאמר אשר התפרסם בכתב העת השפיט Internet and Higher Education מציג כלי מחקר תקף להערכת למידה עצמית מכוונת בסביבות למידה מקוונות. השאלון הידוע בשם OSLQ פותח בעקבות עבודה עם שתי קבוצות סטודנטים בקורסים מתוקשבים מלאים ומשולבים. ממצאי המחקר מוכיחים את תקפותו הפנימית והחיצונית של שאלון זה.

לאור העובדה כי יותר ויותר מורים ואנשי חינוך מתחילים לעסוק במחקר הנוגע לסביבות מתוקשבות , פותח בארה"ב מאגר מידע שיתופי מבוססWIKI שנועד לרכז מידע על כלי עזר מתוקשבים. מאגר המידע השיתופי מבוסס ה-WIKI פותח ביוזמת ד"ר ליסה שפירו מאוניברסיטת רייס בארה"ב. מאגר שיתופי זה אוסף וצובר מידע על כלים ומשאבים שיכולים להקל על עבודת החוקרים . ניתן לעלעל ברשימת הנושאים הכוללת קטגוריות כגון , "כריית מידע" , בלוגים, סקרים ממוחשבים, איסוף מידע, ניתוח טקסטים ועוד. ליד כל משאב וכלי מתוקשב יש תיאור קצר. הכלים מאוגדים עפ"י סוגים וסוגות. המאגר הולך וגדל וסביר להניח שימשיך להתעדכן . קישור

אפקט פיגמליון היא תופעה פסיכולוגית חברתית המגבירה הנעה ומשפרת הישגי לומדים. הרעיון שציפיותיו של אדם עשויות להשפיע על התנהגות הזולת, מקורו בתרבות היוונית. אפקט פיגמליון בחינוך הוא נבואה שמגשימה את עצמה. מחקרים הוכיחו שסטיגמות שנאמרו מראש על ידי תלמידים השפיעו על התייחסות המורה. חשוב לכוון את ציפיותינו מתלמידותינו בהתאם. באסופת המידע ריכזנו מבחר של מאמרים בעברית על התופעה של אפקט פיגמליון בחינוך וכן שורה של מאמרים ומחקרים באנגלית על ציפיות המורים והתלמידים, לרבות מחקרים בפסיכולוגיה חינוכית שבדקו באופן אמפירי את התופעה והשלכותיה .

הקטגוריה של סיפורי חיים אינה עשויה מקשה אחת. חרף הנטייה לדבר על סיפור חיים בלשון יחיד "- "הסיפור-חיים. " לתפיסת כותבת המאמר ישנם סוגים שונים של סיפורי חיים, שאנו מספרים בנסיבות נבדלות של הקשר. סוג מעניין במיוחד של סיפור חיים, השכיח מאוד בראיונות מחקריים, הוא מה שכותבת המאמר מכנה "תעודת זהות נרטיבית". כל אחד מסוגי הסיפור שמונה גבריאלה ספקטור-מרזל הוא סיפור זהות במובן זה שהוא חושף דבר-מה על המספר – על הדרך שבה הוא מציג את עצמו בתוך מארג ייחודי של תרבות, חברה, הקשר מקרו, מיקרו ומידי. אבל כל אחד מהם מראה היבט אחר בזהות המספר. כפי שאומר פרימן, בהקשר לוויכוח בין סיפורים "גדולים" ו"קטנים", כל אחד מסוגי הסיפור הוא חלק מהחיים, אלא שהוא מספר על אזורים שונים של החוויה (Freeman, 2007). כדי לקבל תמונה מקיפה על זהות, על האופנים שבהם אנו מבינים את עצמנו, מגדירים מי אנו ומוסרים גרסאות של עצמנו לאחרים, דרושה כברת דרך מחקרית שתבחן כל אחד ואחד מהטיפוסים של סיפורינו, תוך השוואה מתמדת ביניהם (גבריאלה ספקטור-מרזל).