מדיניות פדגוגיה ותיאוריה

מיון:
נמצאו 978 פריטים
פריטים מ- 881 ל-900
  • סיכום

    אף שברור לכול ששילוב טכנולוגיה בחינוך הוא צו השעה, עדיין לא השכלנו לאפיין מערכת איכותית ושיודעת לאן היא הולכת: לשם דיון מחודש בנושא, נשתמש בכלי חשיבה – "מעטה אי-הידיעה". באמצעות ארגומנט זה, ניתן לבדוק להבין ולהגיע לפתרון ולתובנה האופטימליים ביותר.החזון המוצע כאן, מבוסס על התכוונות קונקרטית לעלייה מחודשת של רלוונטיות בתי הספר, על ידי כך שנביא את הסביבה הטבעית של הלומדים – הסביבה המקוונת, גם אל הלמידה שלהם בבית הספר. בכך יצומצם מערך הפרדיגמות בין דור הטרום רשת (Prenet), המנהיג כיום ומוביל גם את מערכת החינוך, לבין דור הרשת, המתנהל כיום בסביבה מקוונת לצרכיו האישיים. בכך תתנהל ההוראה והלמידה בסביבה המוכרת והטבעית של הלומדים והחברה בכלל (אברום רותם)

  • תקציר

    בשנים האחרונות הוצעו תיאוריות תפיסתיות שונות לחקר השיח בתקשורת ממוחשבת (CMC). כתוצאה מכך, נוצרו גם ויכוחים ואי הסכמות לגבי המתודולוגיה הנכונה לניתוח דפוסי האינטראקציות בשיח המתוקשב בקבוצות דיון מתוקשבות. המאמר מנסה לפתור חלק מן המחלוקות ע"י גיבוש תיאוריה הצומחת מהשטח (Grounded theory) לניתוח והבנת השיח המתוקשב. תפיסת השזירה של השיח המתוקשב המוצעת במאמר לגבי ניתוח סינכרוני של השיח המתוקשב מבוסס על מיפוי מתואם ומקביל של השיח המתוקשב. הניתוח מכוון לפענח את הזיקות הנרקמות בין תהליכי חשיבה יחידנית ואינטראקציות ממוחשבות קבוצתיות (הנרקמות בשיח מתוקשב סינכרוני קבוצתי). הכיוון של מדידת ובדיקת הזיקות בין חשיבה פרטנית וחשיבה קבוצתית נעדר עד כה ממרבית שיטות החקר המתוקשבות ומכאן חשיבותו של המאמר הנוכחי. מודל הניתוח המפורט במאמר יש בו כדי להציע גם מודל הערכה הממזג ניתוח איכותי וכמותי של יעילות התקשורת המקוונת. המחברים, ביניהם נמנה גם פרופסור, Curtis J. Bonk מאמינים כי תיאורית השזירה הינה תפיסה אנליטית נכונה יותר היכולה לסייע לנו להבין טוב את מהות השיח המתוקשב הסינכרוני (Shufang Shi, Punya Mishra, Curtis J. Bonk, Sophia Tan, Yong Zha)

  • לינק

    קיימות מחלוקות בסיסיות בין התיאוריות של חינוך החשיבה וישנם צדדים שונים במחלוקת. מומחים שונים הציעו הציע קריטריונים לבחירה נבונה של תיאוריה או תוכנית של לחינוך החשיבה (Sternberg, 1984). אך נראה שניסיונות אלה ואחרים לא פתרו את הבעיה: תיאוריות רבות ושונות על חינוך החשיבה היוצרות מבוכה מושגית ומשתקות את העשייה. המאמר הנוכחי של ד"ר יורם הרפז מצטרף ל"ניסיונות ההצלה" של התחום, אך לא באחד מן האמצעים שצוינו לעיל. המאמר מבקש לפתח מפה מושגית (או מטא-תיאוריה מסדירה) המסבירה את מקורו של הריבוי התיאורטי, ונותנת מקום שיטתי לכל תיאוריה ותוכנית של חינוך החשיבה. מיפוי מושגי כזה עשוי לאפשר פיתוח תיאורטי של התחום ולספק הנחייה עקרונית להוראת החשיבה.

  • סיכום

    במאמר נעשה ניסיון להציג אבני נגף הניצבות בדרך למימוש הכוונות והמטרות של מחקר פעולה. הוצג הקושי הטמון ביצירת שינויים חברתיים, בשינוי ביחסי כוח בין קבוצות שונות, בשינוי לקראת יתר דמוקרטיזציה ביחסים בין הקבוצות השונות בתוך מערכת היררכית וסמכותית. מערכת זו מתפקדת לאור הגישה הביהוויוריסטית, שמטרתה "להעביר" ידע ולא לבחון ידע או לייצר ידע חדש. מכיוון שמחקר פעולה מתרחש בתוך הקונטקסט הקיים של יחסי הכוח, הוא עלול להיות מכשיר בידי בעלי הכוח. מחקר פעולה נועד להשמיע את קולה של המורה או התלמידה לא כ"משתפת פעולה " נבונה וכנועה של הממסד החינוכי אלא כקול מחאה, כדי לבחון את הנתפס כמובן מאליו ולפעול נגד חוסר הצדק. כמו, כן, מתייחסת מחברת המאמר לסוגיית הזמן, שהיא, לדעתה, אבן נגף עיקרית בביצוע מחקר פעולה (יעל דיין)

  • סיכום

    מחברת המאמר עורכת השוואה מתודית בין סוגי התנסויות מחקריות שלה: כחוקרת אתנוגראפית חיצונית בבית ספר, וכחברה בצוות שיתופי העורך מחקר פעולה והכולל בתוכו מורות. המאמר מהווה התבוננות או רפלקציה על מקום החוקר בתהליך, על אופני הלמידה ויצירת הידע, על מערכות היחסים הנוצרות, על תהליכי ניתוח ופרשנות, ועל תשומות ותרומות של ההשתתפות במחקר פעולה לעומת זאת שבמחקר אתנוגראפי רגיל. ההשוואה יכולה לסייע בידי חוקרים, במיוחד אלה המתעניינים במחקרי פעולה, לקבל החלטות לגבי אופי המחקרים שהם מבקשים לערוך. נראה כי מחקר פעולה על אף היותו שיתופי, ואולי בגלל זה, תובע יותר מאמץ אינטלקטואלי, רגשי ומעשי, מאשר המחקר האתנוגראפי הרגיל. הוא מורכב יותר ודורש מן החוקר מיומנויות נוספות על אלה שבמחקר רגיל, וביניהן יכולת להנחות אנשי מעשה בעריכת מחקר וכן תקשורת טובה ויכולת לנווט מערכות יחסי גומלין מורכבות (ברכה אלפרט)

  • לינק

    דיוויד פרקינס כינה את מה שיש ל"חושב טוב" בשם “mindware“. במונח הזה – נתרגם אותו ל"חושבה" – הוא התכוון ל"תמצית" של כישורים מסוימים, שאם נוסיף אותה לחשיבה של כל אחד מאתנו היא תעשה לחשיבה טובה יותר, כלומר תפתור בעיות, תקבל החלטות ותמציא רעיונות באופן טוב יותר. ד"ר יורם הרפז מכנה את ה"תמצית" הזו בשם מנ"ה של חשיבה טובה. המנ"ה הזו כוללת מיומנויות חשיבה, נטיות חשיבה והבנה של ידע. לפני שנטפל במנ"ה הזו – נעמוד על מרכיביה ונראה כיצד יש להכין ולהגיש אותה – ונאמר כמה מילים על התנועה החינוכית שמטרתה היא הוספת "תמציות" שונות של חשיבה טובה לחשיבה (הלא די טובה) של תלמידים בבית הספר ושל אנשים בכלל (יורם הרפז)

  • סיכום

    מטרת המאמר להדגים כיצד ניתן להיעזר בסיפורים בפיתוח תוכניות התערבות ובמחקר בתחום החינוך לשלום. המחברת מציגה שתי תוכניות: הראשונה עוסקת בספרותרפיה כאמצעי לשינוי עמדות וחיזוק הנכונות לקשר חברתי בין ילדים יהודים לילדים ערבים, והשניה עוסקת בבחינת תהליכי שינוי והתפתחות של זהות אצל צעירים באמצעות תגובות לדילמות. המשותף לשני הפרויקטים הוא השימוש בסיפורים ככלי עזר בחינוך לשלום, והם מצביעים על יכולתם של הסיפורים לעורר רגשות ומחשבות בנושאים קונפליקטואליים, ולהביא לשינוי בתפיסת ה"אחר". (טלי ליטבק הירש)

  • סיכום

    ברוב המוחץ של המקרים ההכרעות נעשות מחוץ לשיח על הלומד. פני המחנך לרוב פונים לאחור, אל התוכניות שקובעות השכלתו, אל הסטנדרטים והוראות ה"עשה" שנקבעו עבורו ויקבעו הערכתו. לדעת וייס זהו שורש אלימותה של העשייה חינוכית. עשייה שהיא נחרצת ולא מביטה בפניו של התלמיד עליו היא למעשה פועלת. לפיכך אין מנוס שתלמיד הרואה כי זו עשייה לגיטימית, לומד מכך שניתן להתעלם מזכויותיו ורצונותיו של הפרט וינקוט בעתיד באותם דרכים. ראול וייס מבקש לבסס "תרבות סותרת אלימות" המתמקדת בהוראות "עשה למען" ולא רק "אל תעשה".

  • סיכום

    מחברת המאמר מתארת את התפקיד של מתאם מחקר בעמיתות מכללה-שדה, על סמך התנסויותיה בתיאום המחקר של המסלול היסודי במכללת לוינסקי. המחברת מציגה את מורכבות התפקיד, את הדינאמיות וההשתנות שלו בהתאם לצרכי הלמידה של הקבוצה ואת חשיבותו להתארגנות מחדש של הקהילה בתחומי הידע הפרופסיונאלי שהיא מבנה. המחברת מנסה להציג את תפיסת השליחות של חבריה ומערכות היחסים ביניהם, ולבסוף את ההזדמנויות שתפקיד זה זימן לה ללמידה ולהתפתחות פרופסיונאלית. הוא אפשר למחברת לראות את עצמה כחברה בקהילת שיח של המובילים תהליכי שינוי – ולא רק בתחום החינוך – שרבים מהם עוסקים בבניית קהילות פרופסיונאליות הלומדות וחוקרות את פעולתן. כמו כן, עוסק המאמר בשאלות אתיות, המתייחסות למערכות היחסים עם המשתתפים בקהילה, באופני הייצוג של מחקר ממעלה שנייה, וכיצד ניתן לתת בו ייצוג לשלושת הקולות הדוברים בקהילה, ובמטרותיו ובמגבלותיו של המחקר ממעלה שנייה (מיכל צלרמאיר)

  • תקציר

    תכנית הלימודים "תשתית לקראת קריאה וכתיבה" מבוססת על המלצות ועדת "לקראת קריאה וכתיבה" שהוקמה באגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים בשיתוף עם האגף לחינוך קדם יסודי. התכנית נוצרה על רקע הצבת קידום האוריינות כיעד מרכזי של מערכת החינוך הישראלית ומבוססת על המחקר הענף שנערך בעולם, המעיד על תרומת תכניות לקידום אוריינות בגיל הרך להתפתחות במהלך שנות הגן ולהישגים העתידיים בבית הספר ואף לאחר מכן. התכנית מתייחסת למסגרת החינוכית החל בכניסת הילדים (גילאי 3) למערכת החינוך ועד לתחילת הלימודים (גילאי 6) בבית הספר. היא נועדה לפתח תשתית ללימוד קרוא וכתוב ושפה בבית הספר.

  • סיכום

    הרציונל של תפיסת ה- E-Personality הוא שהצלחה של מרצה או מורה בכיתה ניתנים להעברה גם בהוראה באינטרנט. ההוראה המקוונת צריכה להיות יותר אנושית ופחות טכנוקראטית, היא צריכה להתבטא בנוכחות אנושית ובגישה חברתית אוהדת במקום הגישה המכאנית של ההנחיה בקורסים מתוקשבים. גם במערכת למידה מרחוק יכול המרצה ליצור "נוכחות" אישיותית משלו בניגוד לגישה המרוחקת והקרה הקיימת כיום בלמידה מרחוק (Peter Chepya)

  • רפרנס

    פרופ' Nell Noddings, פרופסור אמיריטוס באוניברסיטת סטנפורד היא כיום אחת ממובילות ההתחדשות של הפילוסופיה החינוכית בארה"ב. פרסמה כ200 מאמרים ו13 ספרים המעוררים עניין רב בקרב אנשי חינוך. בספריה ובהגותה ניכרים השפעות התקופה בה שימשה כמורה למתמטיקה ומחנכת בבתי ספר וכמפתחת תוכניות לימודים לבתי ספר. לקט ביבליוגראפי ממיטב פרסומיה של פרופ' Noddings Nel אשר תגיע במיוחד לכינוס בנושא באלימות בחינוך שייערך במכון מופ"ת ב11 בדצמבר 2005.

  • תקציר

    הפרק סוקר שיטה להכשרת מורים על בסיס כשירויות – CBTE, המהווה מקרה בוחן של התפיסה. למרות שהשיטה הופעלה לפי כשלושים שנה, רעיונותיה ועקרונותיה שבים כיום לזירה. מדובר אם כן בשיטה טכנית-רציונלית המכשירה מורים שיהיו אנשי מקצוע שהיא מקרה מעניין ומייצג של תפיסת העולם הטכנית-רציונלית ושל פירמידת הידע המושתתת עליה. אלא שבתחילת שנות השמונים של המאה העשרים חל מפנה בתיאוריות המדעיות, בתפיסות האפיסטמולוגיות והערכיות ובהשקפת העולם שסיפקו לשיטת ה-CBTE את בסיסה ונראה היה שמקצוע ההוראה אינו יכול עוד להתבסס עליהם (שלמה בק)

  • תקציר

    סקירת ספרות של ד"ר אמנון טיל, המתמקדת בתוכניות להתמודדות בתופעות האלימות ברמה הלאומית בבתי הספר בארה"ב. מתוארות ארבע תוכניות שהוכחו כמוצלחות, תוך תיאור רציונל ומטרות התכונית, משתתפיה, הצעדים העיקריים שננקטים במימוש התוכנית ותוצאותיה. רוב התוכניות מבוססות על שיתוף ההורים והקהילה בנוסף לפעילות בבית הספר.

  • תקציר

    ההיערכות העיקרית של הרפורמה בבתי הספר התיכוניים בני יורק היא הקמת בתי ספר תיכוניים קטנים שם. מאז שנת 1993 מספר בתי הספר התיכוניים בניו יורק הוכפל בעיקר עקב הסבת ספר תיכוניים קיימים לבתי ספר קטנים וגם כתוצאה מהקמת בתי ספר תיכוניים קטנים חדשים. ההבטחה שנושאים בתי הספר הקטנים בני יורק היא סביבה חינוכית תומכת וצמיחה של התלמידים וגם המורים. בחלקן הוגשמו הבטחות אלו בבתי הספר הקטנים בניו יורק בעיקר לאור העובדה כי תלמידי החינוך המיוחד לא מגיעים בדרך כלל לבתי ספר אלו והיחס בין מספר הלומדים בכיתה והמורה גבוה מבתי ספר אחרים. עם זאת מבחינת שיטות ההוראה יש מקום לשיפור , בעיקר שיטות ההוראה שהופעלו בהצלחה בבתי הספר התיכוניים הגדולים . מעבר לכך, הרחבת המודל של בתי ספר תיכוניים מעבר לניו יורק כרוך במשאבים כלכליים לא מבוטלים שיהיה קשה לגייס אותם במקומות אחרים (Patrice Iatarola, Amy Ellen Schwartz, Leanna Stiefel & Colin C. Chellman ).

  • סיכום

    מטרת המחקר היתה לחשוף את תוכניות הלימודים מן ההיבט של רב-תרבותיות בשני מוסדות חינוך המכשירים מורים להוראה באמצעות בדיקת התפיסה המוסדית ככלל. ממצאי המחקר מעידים על כך, שתחום הרב-תרבותיות נמצא "על המפה" בשתי המכללות שנבדקו, והמודעות לו הולכת וגוברת. אולם ניכר, שהוא עדיין לא מוצה ולא חדר לכל תחומי העשייה. מורי המורים יודעים מהי רב-תרבותיות וסבורים שהיא צריכה להיות משמעותית יותר במכללות להכשרת מורים. מה שלא ברור להם, למורי המורים, הוא כיצד עושים זאת. (חנה עזר, שוש מלאת, דורית פטקין)

  • מאמר מלא

    אחד המדדים לבחינת מדעיותה של עבודה מחקר היא רמת האמינות שהיא מציגה לקורא. מושג אמינות (trustworthiness) מוצע כתחליף לתוקף ולמהימנות הנדרשים במחקרים כמותיים וכן במחקרים איכותיים מסורתיים. ניתן לבנות מחקר בעל אמינות גבוהה באמצעות שימוש בדרכים אחדות (איילון, 2005): הקפדה על איסוף נתונים מקצועי, ביצוע מחקר מרובה מקרים, שימוש ב "תיאור מעובה" ושיפוט על ידי קוראי המחקר, בקרה על ניתוח הנתונים, והצלבה (נעמה צבר בן יהושע )

  • סיכום

    הוויכוח המתמקד בנושא התבחינים במחקר איכותי נמצא בעיצומו. רשימת התבחינים הפתוחה ובת-השינוי שמציעה לינקולן שונה מזו שבה הצטייד החוקר הניטרלי הפוזיטיביסטי ופוסט-פוזיטיביסטי שחתר לשקף (Rorty, 1979) במראה המחקרית אמת אוניברסלית הנמצאת אי שם בעולם באמצעות המשולש הקדוש של תוקף, מהימנות והכללה (Kvale, 2002). החוקר האיכותי המצטייד ברשימת תבחינים פתוחה ובת-שינוי מציב את עצמו מתוך בחירה בהקשר מקומי לנוכח קהילה של אנשים מסוימים, קשוב לקולות החברים באותה קהילה וחותר לבנות משמעות בשיתוף פעולה עם בני הקהילה ולמענם, מתוך דאגה עמוקה לצדק ולכבוד בין אישי ( עירית קופפרברג ).

  • סיכום

    מאמר זה משווה את מאפייני המחקר הנערך במכללות אקדמיות לחינוך לזה הנעשה על ידי חוקרי חינוך באוניברסיטאות. הניתוח מראה בבירור, כי המחקר במכללות לחינוך הוא בעל מאפייני תוכן ייחודיים בהשוואה למחקר באוניברסיטאות, אך אינו ייחודי באופן חד- משמעי מנקודת מבט מתודולוגית. הוא שונה בעיקר בהתמקדותו בנושאים הנוגעים להכשרת מורים, ואוכלוסיית המחקר שלו היא בעיקר מתכשרים להוראה ומורי מורים. אמנם הוא נוטה למחקרי פעולה ולמחקרים איכותניים אחרים, אך בסופו של דבר אינו שונה במובהק משיטות המחקר המסורתיות שבהן מתמקד גם המחקר באוניברסיטה (סימה יוגב, אברהם יוגב)

  • סיכום

    המונח "מחקר עם ביסוס מדעי" הוא עתה מוקד הדיון בטיבו של המחקר בחינוך. בשנים האחרונות התפרס דיון זה על במות שונות, כשכתבי עת מחקריים ואיגודים מקצועיים בארצות הברית מצאו לנכון לעסוק בו ולנסח ניירות עמדה המתייחסים אליו. במאמר זה, אשר התפרסם במקור בכתב העת 'שבילי מחקר' של מכון מופ"ת, מוסבר הרקע לדיון המחודש על התפתחות התחום של מחקר עם ביסוס מדעי. מוגדר מהו מחקר עם ביסוס מדעי בחינוך; ומובאים עמדות של ארגונים העוסקים במחקרחינוכי. כמו כן ,מוצג בקיצור הדיון שהתקיים בעניין זה ברשות המחקר במכון מופ"ת (לאה קוזמינסקי)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין