תיאורית הידע האקולוגי המתחולל בין לומד לרשתות מספקות

מקור:
"Curriculum-Based Ecosystems: Supporting Knowing From an Ecological Perspective", Educational Researcher, Vol. 35, No. 5 , pp. 3–13.  
מחברי המאמר מציעים תיאוריה פדגוגית מעניינת הנקראת תיאורית הידע האקולוגי (Ecological theory of knowing ) הנותנת עדיפות למעורבות פעילה של הלומד על פני רכישת ידע. האתגר בשיטה המוצעת היא לקשר את הלומדים לסביבות למידה הנקראות רשתות מספקות (Affordance networks). המחברים רואים את סביבת הלמידה כסביבה פעילה המספקת אירועי חיים ומצבים מתפתחים מנקודת המבט של הלומד. רשתות מספקות (Affordance networks) כוללות מצבים קוגניטיביים ותפיסתיים המשולבים עם כלים, התנסויות, עובדות ואתגרים שכולם מכוונים להשיג יעד מסוים. בהקשר זה רשתות מספקות הן תצורות חברתיות –תרבותיות דינאמיות היכולות ללבוש צורה על פי מאפיינים חברתיים, תרבותיים והיסטוריים. הנדבך של אינטראקציה עם מצבי חייםlife-world) ) הוא מהות הפעולה של הלומד החותר ליצור משמעות תוך כדי אינטראקציה עם הסביבה של רשתות מספקות. לסביבת למידה מתפתחת כזו יש דינאמיקה וקיום משלה על פי התוויה שנעשתה בחלקה מראש אך יותר מכך על פי המעורבות המתפתחת של הלומד באינטראקציה עם רשתות מספקות.
האתגר של מורים או מרצים המנסים ליישם את תפיסת הידע האקולוגי היא ליצור הקשרי למידה עשירים ומצבי חיים מתפתחים מבלי להתוות אותם בצורה פורמאלית מדי וללא הצמדות לסטנדרטים חינוכיים של מדידת ידע. שיקול נוסף הוא הבניית מצבי החיים על בסיס ידע רב-תחומי ולא רק על בסיס ידע בתחום דעת אחד. הלמידה בסביבה מתפתחת של מצבי חיים ורשתות מספקות חייבת להציב את הלומד בפעולה כל הזמן אותה הוא מסוגל לבטא באינטראקציה עם הרשתות המספקות ובמהלכה הוא מעמיק את המחויבות האישית שלו לנושא. ללא פעולה דינאמית לא נוצרת מחויבות אמיתית של הלומד שהיא הבסיס לחקר הנושא על ידו. הגישה הדינאמית המוצעת במאמר שואבת בחלקה את עקרונותיה גם מתפיסות של למידה מצבית (situatedlearning), אך תורמת מרכיב יותר דינאמי של פעולה אינטראקטיבית מצד הלומד וסביבה לימודית העשירה יותר במקרים ובהתפתחויות כל הזמן.
 
ראו גם מאמר נוסף של פרופ' בארב:
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?
yyya