מדיניות פדגוגיה ותיאוריה

מיון:
נמצאו 991 פריטים
פריטים מ- 961 ל-980
  • לינק

    במאמרו, דייויד ה. ג'ונסן (David H. Jonassen), משלב תיאוריות עכשוויות רווחות לידי תיאוריה אחת, הרמונית וקוהרנטית, של למידה כפעילות. לעומת תיאוריות הרואות בלמידה תהליך פשוט של צבירת ידע או של שינוי התנהגותי, טוען ג'ונסן כי למידה הינה תהליך של הקניית משמעות, תהליך בעל טבע חברתי מובהק, שכן מתבצע על רקע התרבות וההיסטוריה בהם לוקח האדם חלק. כל פעילות מורכבת מכמה תתי- מערכות: תת- מערכת של ייצור, בה הכוונה מאחורי הפעילות רוקמת עור וגידים. תת המערכת השנייה הינה הצריכה, בה היחיד שוקל את הפעולה תוך התייחסות לקהילה הסובבת אותו. תת- מערכת נוספת היא זו של ההפצה, הקושרת בין מושא הפעילות לקהילה על ידי הגדרת חלוקת עבודה. תת המערכת האחרונה אליה מתייחס ג'ונסן היא ההחלפה, הכוללת את יוזם הפעולה והחוקים המגבילים פעילותו, כמו את הקהילה עמה בא במגע. תיאוריית הלמידה הפעילות כהבניה מספקת לנו עדשה אלטרנטיבית לבחינת תהליך הלמידה. במקום להתמקד בידע אותו צובר היחיד, תיאוריה זו בוחנת את תהליך הלמידה לאור הפעילויות בהן משתתפים האנשים, אופי הכלים המשמשים אותם בפעילויות אלו, היחסים בין המשתתפים, המטרות והכוונות של הפעילויות ומושא הפעולות ותוצאתן. בכך פורשת עבורנו תיאוריית הפעילות ביסוד הלמידה יריעה רחבה להבנת תהליך הלמידה.

  • תקציר

    מחברי המאמר סבורים כי קצרה ידה של הפדגוגיה כיום להכיל את יחסי הגומלין בין לומדים, בסיס ידע ורכישת תחום דעת וכי הפרדה הדידקטית בין יחיד וסביבת הלמידה היא לעתים מלאכותית וחסרת תוקף. בניתוח תהליכי למידה כיום יש להכיר בחשיבותם הגוברת של תחומי הפסיכולוגיה הסביבתית, תודעה מצבית, תודעה מבוזרת ותיאוריות המעורבות הפעילה המוכיחות כי יכולות וכישרונות צומחים בהקשר לסביבה לימודית מפרה המאפשרת התנסות מצבית ולא רק תוצר של למידה יחידנית וכישרון. כלומר, הלמידה המשמעותית כיום היא מצב של זרימת מידע בין לומדים ובין הסביבה התרבותית-חברתית הרלוונטית. כיתות הלימוד אינן רק מרחב לפיתוח הכישרון והיכולות, אלא מרחב תרבותי דינאמי שמאפשר לתלמידים והלומדים לגבש את תודעתם ותבונתם תוך כדי אינטראקציה עם הסביבה המשיקה הרחבה יותר ( Sasha Barab , Jonathan .Plucker ).

  • לינק

    המאמר מציג את הסוגיה של הטיה במחקר איכותני מנקודת המבט של מרצה המלמד שיטות מחקר בקורסים מתוקשבים. מאמר רפלקטיבי זה בוחן את חשיבות הקניית מושגים של אובייקטיביות והטיה לסטודנטים הלומדים שיטות מחקר בסביבה מתוקשבת. בעוד מרבית החוקרים מודעים לסוגיות של אובייקטיביות והטיה בשיטות מחקר, הרי הסטודנטים והחוקרים המתחילים כלל אינם מודעים לחשיבות של אבחנות אלו ולכן יש צורך ללמד אותם בצורה שיטתית ומודעת את התובנה בנושא הטיה במחקר איכותני. המחברת, המלמדת שיטות מחקר, מדגימה כיצד הקנתה לסטודנטים שלה את סוגיית ההטיה במחקר איכותני במסגרת הקורס המתוקשב שהעבירה באוניברסיטה בארה"ב (Beloo Mehra)

  • סיכום

    תחום ההעברה הוא יסוד מרכזי וחוצה תחומים שונים בפסיכולוגיה, עידן התקשוב, מפלי הידע והמצבים המשתנים מאיצים את הצורך "להעביר" מתחום לתחום והמשמעות החינוכית היא שעל המורה להיות מתווך העברה ולא מעביר ידע. תחום ההעברה, הוא מסובך, מורכב וקשה לקדם בו את המערכת החינוכית. האור בקצה המנהרה מצוי בתכנית לימודים יעילה שבה מורים מומחים להעברה ישתמשו בתכניות לימודים שמטרתן ההעברה עצמה, ויובילו למטרת-על שתתבטא בתלמיד המומחה להעברה. (שלמה קניאל)

  • תקציר

    המאמר מתאר את יישום התפיסה של טיפוח חשיבה בקורסים ובכיתות ביה"ס תוך התמקדות על תפיסה פדגוגית של 'חשיבה ביחד' או חשיבה בצוותים קטנים המתאימה למרבית התלמידים ולא רק לתלמידים מצטיינים. צוות הלומדים שמרכיבים לצורך ה'חשיבה ביחד' יכול להיות שני תלמידים כאשר האחד חונך את השני, מבוגר החונך תלמיד והורה החונך את הילד. ב'חשיבה ביחד' יש מרכיב ברור של מעורבות פעילה הן של החונך והן של הנחנך. שני חברי הצוות פעילים באותה מידה. מדובר על פעילות גמישה יותר המתאימה ליישום של חשיבה גבוהה (high-order thinking) במסגרת הכיתה, בבית או בקורס מתוקשב. כותב המאמר שהוא מנהל המרכז לקידום 'למידה ביחד' באוניברסיטת דנדי, מסביר כיצד לפתח 'חשיבה ביחד' וכיצד להעריכה (Keith Topping)

  • מאמר מלא

    עלינו לבחון את הקונסטרוקטיביזם משל היה ארגז כלים לבעיות למידה. ידע בעייתי מסוגים שונים מזמין תגובות קונסטרוקטיביסטיות ההולמות את הקשיים – לא מסגרת קונסטרוקטיביסטית קבועה אחת. המאמר דן בנושאים הבאים: מהו הקונסטרוקטיביזם על גווניו השונים?; קונסטרוקטיביזם – בעד ונגד; סוגים שונים של קונסטרוקטיביזם מועילים במקרים שונים; קונסטרוקטיביזם פרגמטי (דיוויד פרקינס)

  • לינק

    הסקירה עוסקת בנושאים הבאים: שינויים בחברה במאה ה-21; השלכות הפוסטמודרניסם על החינוך; תפקיד המורה בעידן הפוסטמודרניסטי; תפיסת החינוך בעידן הפוסמודרניסטי – קונסטרוקטיביסם; עקרונות הגישה הקונסטרוקטיביסטית (מירית אסא, ראפע ספאדי)

  • מאמר מלא

    הדרך להקניית מיומנויות למידה וחשיבה המכונה "התנסות בלמידה מתווכת" מתבססת על תיאוריית כשור ההשתנות הקוגניטיבית המבנית, וההתנסות בלמידה מתווכת אותם פיתח פרופסור פוירשטין . תורת הלמידה המתווכת הינה בעלת חשיבות מרובה בהבהרת תורת כושר ההשתנות הקוגניטיבית המבנית ולה שני תפקידים עיקריים; האחד, תפקיד מסביר, היינו להסביר את האופי המיוחד של האדם כיצור משתנה, זהו הערך המסביר של התיאוריה. התפקיד השני הוא תפקיד יישומי-אפליקטיבי של התיאוריה, המגדירה את התנאים הדרושים לשם יצירת שינוי. הלמידה המתווכת מכינה את האדם לתפיסה תהליכית, בכך שהיא יוצרת באדם גמישות המאפשרת לו להינתק מכוח הכבידה המושך אותו לתוכן. המחברים מציינים במאמר את הצורך להדגיש בהוראה את תהליכי היוצרות המידע מהידע הגולמי, וכן את הדגשת התמונה הכללית המתקבלת מהנתונים והדרך ליצור אותה, על חשבון השינון, החזרה והדגשת היתר של הפרטים ( ראובן פוירשטיין , רפאל , ש. פוירשטין ואלכס קוזולין ) .

  • מאמר מלא

    למודל ההתפתחות של ויגוצקי ולמגוון הרעיונות שלו יש השלכות חשובות לתפקיד המורה. המורה אחראי על הלמידה הפורמלית כך שתיעשה בדרך הנכונה, תוך כדי שילוב נבון של הישגי ההתפתחות הספונטנית והתחשבות באפיונים הייחודיים, לפעמים אף המוגבלים, של הלומד. כתביו של ויגוצקי מציגים גישה רלוונטית, ברורה ואופטימית להוראה וללמידה.מושג חשוב בתורתו של ויגוצקי הוא "טווח ההתפתחות הקרובה". לפער בין רמת ההתפתחות הנוכחית של הילד ורמת ההתפתחות שהוא מפגין בעת שניתן לו סיוע מהמבוגר. ההנחה היא שאם רוצים ללמוד על היכולת של הילד, אי אפשר שנגביל את עצמנו רק לרמת ההתפתחות הנוכחית שלו, שכן "מה שהילד מסוגל לעשות בעזרת אחרים מאפיין את התפתחותו השכלית יותר ממה שהוא עושה בעצמו" ו"מה שהילד מסוגל לעשות היום בעזרת סיוע יוכל לבצע מחר בכוחות עצמו" (רחל ארנון)

  • לינק

    לדעת פרקינס רק הוראה שכוללת חשיבה פעילה תפתח אצל הלומד עצמאות ויצירתיות, שיובילו אותו ללמידה יעילה. לדעתו על הכיתה להפוך לסביבה, שבה התלמיד יכול לפתח "חשיבה מסדר גבוה" כלומר: עיסוק פעיל של הלומד באיסוף, בהרחבה, בשחזור, בפירוש, בהערכה, בהעברה ובהסקת מסקנות. (דיוויד פרקינס)

  • לינק

    מחקר זה מנתח את השימוש במחקר-פעולה שיתופי כאמצעי להתמקצעות מורים בבית-הספר והוא מוצג בשלושה היבטים (רמות) של חקירה. ההיבט הראשון, המתעד, מציע מודל לעבודת צוות במסגרת מחקר-פעולה שיתופי המתבסס על נסיון שנצבר במהלך שלוש שנות הפעלתו בצוותים שונים. ההיבט השני מנתח ומעריך באופן איכותי את ההזדמנות להתמקצעות וללימוד באמצעות ניתוח ביקורתי של אפיזודות מדיוני הקבוצות החוקרות וההיבט השלישי מנתח את מעורבות המנחה בהנחית הדיונים. שאלות המחקר: כיצד מחקר-פעולה תורם להתפתחות המיקצועית של המורה בבית הספר? ב. מהם התנאים הנדרשים לביצוע וכיצד ניתן להפעיל את מחקר-הפעולה השיתופי בבית-הספר התיכון? מסקנות: מחקר-פעולה שיתופי מקנה הזדמנות מובנית לתהליך של התפתחות מיקצועית, אך מידת השפעתה תלויה במעורבותו ובאישיותו של המשתתף (רויטל היימן).

  • סיכום

    בתי הספר המקיפים וקמו בישראל בסוף שנות ה-60 בעקבות המודל הבריטי של בתי הספר המקיפים ( comprehensive schools) בתמיכתו הנמרצת ובעידודו של שר החינוך דאז מר זלמן ארן. המבנים החדשים על הסדנאות והמעבדות שלהם העניקו לצוותי החינוך שפעלו בהם יוקרה וגאווה, ומערכת החינוך הישראלית הצטרפה בזכותם לתנועת החינוך המקיף של אירופה. אך למרבה צערם של חסידי בית הספר המקיף הופיעו עם הזמן גישות חינוכיות חדשות שחלקו על יתרונותיו. גם הישגי התלמידים בבתי הספר העיוניים, ירידת מעמדו של החינוך הטכנולוגי והמקצועי וירידת ערכה של העבודה הוסיפו לשחיקת יוקרתו של בית הספר המקיף. בתי הספר המקיפים אמנם השתלבו יפה ברפורמה הידועה של שנות השבעים והשמונים. הם תוכננו כבתי ספר שש-שנתיים וכללו חטיבת ביניים וחטיבה עליונה. הם ענו על צרכיה של חברה חדשה שביקשה להימנע מחלוקת התלמידים לעיוניים ולמקצועיים, אך מטרה זו נזנחה עם השנים ומטרה אחרת – הצלחה בבחינות הבגרות – באה במקומה. ההצלחה בבחינות הבגרות קבעה את מעמדם של בתי הספר. בתי הספר המקיפים החלו להפריד את התלמידים "הטובים", המתאימים לחינוך עיוני , מהתלמידים "הפחות הטובים", המתאימים לעבודת כפיים. המטוטלת חזרה לחלוקה דה-פקטו של התלמידים למסגרות נפרדות. הרעיון הבסיסי של החינוך המקיף איבד בהדרגה את תומכיו ( שמואלי אליעזר) .

  • לינק

    המחברות של המאמר הנוכחי בוחנות במאמר זה שני תחומים קרובים : המחקר המתנהל בתחום החינוך והמחקר המתנהל בתחומי הכשרת המורים . למרות ששורשיו מצויים במחקר על הוראה , תחום המחקר בהכשרת המורים התפתח במנותק מהמגמה העיקרית המנחה את מחקרי ההוראה בבתי הספר וגם במנותק מהמחקר על תחומי החינוך הגבוה. זיקה חזקה יותר למחקרי ההוראה יכולה להעשיר את התוכן של מחקרי הכשרת המורים ובאותה מידה יכול המחקר התנהל בתחומי ההוראה לצאת נשכר מכיווני המחקר של הכשרת המורים המדגישים היבטים של מדיניות חינוכית וסביבות חינוכיות דינאמיות. מחברות המאמר הנוכחי סבורות כי פריצת דרך בתחום המחקר המתנהל בהכשרת דרך לא יכולה להתחולל ללא חידוש הזיקה ההדוקה לתחומי המחקר הבסיסיים והמורכבים המתנהלים כיום בתחומי ההוראה ושיטות ההוראה. לא ניתן לקדם את תחומי מחקר הכשרת המורים רק בזיקה לחקר הארגונים ומדיניות חינוכית (Grossman,-Pam; McDonald,-Morva ).

  • לינק

    ההתפתחות האידיאולוגית של החינוך מהבית נובעת מכך שהורים החליטו שהאחריות על חינוך וגידול ילדיהם היא שלהם בלבד.הם אינם שולחים את הילדים לבתי הספר לעיתים אפילו בניגוד לחוק, ודואגים לתת להם השכלה בהתאם לתפיסת עולמם. ניתן להבחין בשתי קטגוריות אידיאולוגיות שונות של משפחות המקיימות Home Schooling. הקטגוריה האחת מבוססת על אמונה דתית, והקטגוריה השניה יכולה להקרא "איכותנית". (חיה הלר-דגני)

  • לינק

    תיאוריות החשיבה המוצעות באתר הן: הטקסונומיה של בלום, האינטלגנציות המרובות של גרדנר, סגנונות החשיבה על פי סטרנברג, סגנונות החשיבה על פי דה-בונו, בית הספר החכם על פי פרקינס (נלי וולף, דפנה רסלר, חגית נגה, ציפורה שויצקי)

  • מאמר מלא

    יותר מחמישים שנה לאחר הקמתה עדיין משמשים ספרי הלימוד בהיסטוריה במדינת-ישראל כלי עיקרי בהוראת החומר בפרקי ההיסטוריה השונים וסוגיות בתולדותיה לתלמידי בתי הספר היסודיים, חטיבות הביניים והחטיבות העליונות. שלוש גישות מרכזיות התפתחו בחקר ספרי לימוד. המסורתית המכונה הרמנויטית-תיאורית המתמקדת בחקר התוכן הכתוב, בנוגע לטעויות ודעות קדומות. השנייה, גישה כמותית של בדיקת תוכן אשר מבוססת על מחקר אמפירי של מספר שורות או פרקים או מושגים המוקדשים לנושא מסוים והגישה השלישית, היא הגישה האיכותית, המציעה סינתזה בין שתי הגישות ומשמרת את האספקטים החזקים שלהן ומפצה על חולשות שתי הגישות האחרות. מאמר זה מתבסס על עבודת מחקר מקיפה שאימצה את הגישה השלישית תוך דגש על ניתוח השיח בטקסט (Discourse Analysis) ועסקה בהבניית הזיכרון הקולקטיבי של תלמידי ישראל דרך כל ספרי הלימוד בהיסטוריה כללית לחטיבות הביניים ולבתי הספר התיכוניים מהקמת המדינה ועד היום. (אריה קיזל)

  • לינק

    תיאורית המעורבות הפעילה בלמידה גובשה במקור על ידי Kearsley & Shneiderman בסוף שנות ה90 והיא משמשת כיום כבסיס תיאורטי –תפיסתי חשוב להפעלת לומדים בתחומי התקשוב החינוכי וגם בתחומי למידה אחרים (כגון קריאה וכתיבה. נקודת המוצא של תיאורית המעורבות היא שהלומדים חייבים להיות מעורבים בצורה פעילה בפעילויות חינוכיות תוך כדי התמודדות עם מטלה משמעותית ותוך כדי אינטראקציה עם עמיתים. באופן עקרוני, המעורבות הפעילה של הלומדים אינה תלויה בהכרח בסביבה טכנולוגית, אך אינטרנט ותקשוב חינוכי יכולים להקל ולהמריץ את המעורבות של הלומדים. התפיסה של מעורבות פעילה בלמידה קשורה קשר אמיץ לתיאורית של למידה מצבית (Situated Learning Theories) המטפחת למידה עצמית והתנסותית. תיאורית המעורבות הפעילה בלמידה מבוססת על יצירת צוות למידה פעילים העובדים על פרויקטים מאתגרים מעבר לכיתת הלימוד, ההדגשים של מושאי הלמידה הם אותנטיים (Kearsley & Shneiderman)

  • סיכום

    מהם הסטנדרטים לשיפוט של מחקרי פעולה שמשתמשים בהם, ומי קובע אותם? האם להתייחס לקריטריונים המוצעים על ידי החוקר, לערב את המתבוננים הביקורתיים, להעמיד ועדה לקביעת סטנדרטים? האם אנשי אקדמיה בלבד צריכים לקבוע את הקריטריונים לתקפותו או לאי- תקפותו של המחקר, או של מערך המחקר? וכן, מה מקומו של החוקר במחקר פעולה בהערכת מחקרו? המאמר מציג את הקריטריונים של אליוט להערכת מחקרי פעולה ומנגד את הקריטריונים של מקניף. (רפי הכהן, איתי זימר).

  • לינק

    מה הן אינטליגנציות מרובות? כיצד ניתן לבחון את פרופיל אינטליגנציות? המשמעות החינוכית של גישת האינטליגנציות המרובות אינטליגנציות מרובות וחינוך מיוחד להיות מורה בגישת האינטליגנציות המרובות – המאפיינים של מורה על פי גישת האינטליגנציות המרובות. (שרי בראון)

  • לינק

    השפעת תכניות לימודים חדשות בארץ על הישגים בתחום הקוגניטיבי והאפקטיבי ועל עמדות צוות ההוראה כלפיהן. מסיכום הממצאים עולה כי תכניות הלימודים החדשות מצליחות להשפיע באופן חיובי בעיקר על הישגי המינימום והשליטה בתכנים – בעוד שהשפעתן על תפקוד התלמידים ברמות החשיבה השונות היא לכל היותר גבולית. בתחום האפקטיבי, השפעות התכניות אינן מובהקות כלל – לא לגבי התלמידים ולא לגבי צוות ההוראה שלהם. ממצאים אלו מצביעים על הצורך להסיק את מרב המסקנות האפשריות ולתת את הדעת על מרב ההשלכות לגבי המשך תהליך פיתוח תכניות הלימודים בכל אחד מתחומי הדעת – הן לגבי ההישגים בתחום הקוגניטיבי והן לגבי התחום האפקטיבי. כן ניתן להיעזר בממצאי המחקר כמדד התייחסות והשוואה בתהליך פיתוח של מערכי הערכה בית ספריים (נשר, תשמ"ה; פדואה, תשנ"א). יש לשער, ששיתוף רב יותר של המנהלים והמורים בתכנון ובהערכה עשוי אף הוא לסייע רבות בשינויים החינוכיים הרצויים (נילי פורת)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין