מדיניות פדגוגיה ותיאוריה

מיון:
נמצאו 1004 פריטים
פריטים מ- 961 ל-980
  • סיכום

    סקירה מעודכנת של חוקרים ישראליים מתחומי הכלכלה והתקשורת על שימוש בקבוצות מיקוד כשיטת מחקר איכותנית, מתודולוגיה מחקרית, דרכי שימוש ודרכי חקירה כולל שימוש בקבוצות מיקוד באינטרנט. קבוצות מיקוד עשויות להשתלב בכל אחד משלבי המחקר. הן עשויות לשמש כמחקר עצמאי או להשתלב במחקר רחב יותר. ניתן להיעזר בהן לשם גישוש לפני מחקר מתוכנן, כמהלך אחד או משלים במהלך מחקר קיים או לשם בדיקת יישומיו של מחקר לאחר עריכתו. קבוצות מיקוד עשויות לסייע בתכנון פעילויות, בהערכתן ובפיתוחן כמו גם בהערכת השפעתן העתידית של פעילויות שונות. הן גם עשויות לעזור בבחינת היפותזות כלליות ובפיתוח שאלות או רעיונות לשאלונים של מחקר כמותי וראיונות אישיים. (עדי גבתון, דורון בן-שאול)

  • לינק

    השאלה שבכותרת נידונה בנייר זה על בסיס מחקר איכותי שעסק ב"ידע פרקטי אישי" של מורים. במערך המחקר היו שני מרכיבים עיקריים: חשיפת הידע הגלוי באמצעות תצפיות פתוחות שנתוניהן נותחו ע"פ קטגוריות emic ועובדו באופן כמותי, וחשיפת הידע הסמוי, באמצעות ראיונות אתנוגרפיים שנתוניהן נותחו ועובדו רק באופן איכותי. שני המרכיבים רלוונטיים למחקרי פעולה אלא שבניגוד להם המחקר האיכותי נועד להבין את התופעה ולא לשנות אותה. השאלה היא: האם עיבוד כמותי שמיושם במחקר פעולה חייב אף הוא להתבסס בלעדית על חשיבה של הפרדיגמה האיכותית או שזהו מערך שיכול להישען בו זמנית גם על חשיבה פוזיטיביסטית? (ניצה שפרירי)

  • לינק

    פרופסור חיים חזן מהחוג לאנתרופולוגיה וסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב מסביר את ייחודיות הגישות המנחות אותו במהלך ביצוע המחקר האתנוגרפי במדעי החברה .

  • לינק

    למה לחקור סיפורי חיים? האתיקה הדיאלוגית של ניתוח נרטיבי. בעוד שהספרות הבוחנת כיצד לערוך מחקר איכותני מתפשטת במהירות, מעט מדי תשומת לב מוקדשת להשלכות המעוגנות בבחירת שיטות מחקר כאלו. שיטות איכותניות לוקחות חלק במאמץ הנעשה לאחרונה, להשמעת קולותיהם של יחידים. הקשבה לקול האישי מחייבת נקיטת עמדה בדבר דרישתו של אותו קול לשמירת האוטנטיות של העצמי שלו. ( Arthur Frank )

  • מאמר מלא

    בית הספר נמצא בראשיתו של מעבר ממערכת קשיחה למערכת גמישה, ממערכת ממיינת למערכת תומכת, מבית ספר אחיד לבית ספר מגוון. הוא נדרש להתאים עצמו לטיפוסי לומדים שונים, ותוצאותיה של דרישה מתעצמת זו הן לפי שעה בלתי-ידועות. המאמר מפתח עקרונות ומתווה מודל לבית ספר חלופי – "בית ספר חושב"; העקרונות והמודל פותחו במסגרת מכון ברנקו וייס לטיפוח החשיבה, המודל מבקש לעצב סביבה חינוכית גמישה, המתאימה עצמה לאינטרסים ייחודיים של הלומדים, אך מבלי לוותר על דימוי כללי של "אדם מחונך" ונורמות של התנהגות אתית וחשיבה רציונלית המודל מבטא חזון חינוכי רדיקלי, משום שהוא "הולך" על יסודות בית הספר – שיטת ההוראה והמבנה הארגוני – אך הוא אינו רדיקלי במידה כזו שאינה מאפשרת את מימושו במסגרת האילוצים שבהם פועל בית הספר , אף כי אילוצים אלה מכבידים ביותר על כל ניסיון לחולל שינוי "מסדר שני" בבית הספר (יורם הרפז)

  • סיכום

    הלמידה על פי הטבלה של פרופ' שולמן כוללת שישה יסודות: מעורבות והנעה, ידע והבנה, עשייה ופעולה, עיון רפלקטיבי וביקורת, שיקול דעת ותכנון, מחויבות וזהות. טקסונומיה זו מציעה את הטענה הבאה: למידה מתחילה במעורבות וזו בתורה מוליכה אל ידע והבנה. כשאדם מבין, הוא מפתח יכולת לעשות או לפעול. חשיבה ביקורתית על העשייה וההבנה מוליכה אל חשיבה מסדר גבוה יותר, וזו מתבטאת ביכולת להפעיל שיקול דעת ותכנון במצבים של אי-ודאות וערפול. בסופו של דבר, הפעלתו של שיקול דעת מאפשרת פיתוח של מחויבות. מחויבויות אלה, בתורן, מאפשרות – ואולי אף דורשות – התעניינויות חדשות.

  • לינק

    במאמר זה מוצעת שיטה חדשה לניתוח סיפורי חיים. שיטה זו מבוססת על כותרת הסיפור שניתנה על-ידי המספר בתום הריאיון המרכזי. כותרות אלה מנותחות כטקסט על ידי החוקר במטרה לזהות את "קו הסיפור". "קו הסיפור" שנמצא בניתוח הכותרת מושווה לזה שזוהה בניתוח סיפור החיים. באמצעות השוואת "קווי הסיפור" ניתן לזהות את "צופן העל" של סיפורי החיים מעבר לסיפור הבודד. הדגמת השיטה נעשית במאמר זה על כותרות שנתנו נשים מוכות לסיפור חייהן. המאמר מסתיים בדיון על יתרונות ומגבלות של השיטה ( לאה קסן) .

  • לינק

    תחום הסמיוטיקה מציע פרספקטיבה ייחודית הראוייה במיוחד היום לתשומת לב. הסמיוטיקה היא תחום דעת הבודק את הפקת המשמעויות ואת הצגתן. בלב הסמיוטיקה קיים מושג הסימן (ביוונית (semeion המאפשרת הפקת משמעות. התיאוריה הסמיוטית טוענת שהידע שלנו על העולם נרכש באמצעות סימנים ואלה לעולם לא יהיו זהים לאובייקטים של העולם החיצוני. הידע איננו ישויות או דברים שאנו רוכשים, אלא נתפס כתהליך, באמצעות ההתנסויות שלנו ובאמצעות האינטראקציות שלנו עם העולם אנו בונים ומשפרים את דרכי ההבנה שלנו באופן דינאמי ומתפתח. הסמיוטיקה היא בעצם לימוד הסימיוזיס. הסימיוזיס מוגדר כהבניית ההתנסויות שלנו בעזרת סימנים. בחלקו האחרון דן המאמר בחשיבות הסמיוטיקה בתחומי הכשרת המורים (זבידה דניאלה).

  • מאמר מלא

    חקר השיחה הוא גישה ששורשיה נטועים בפנומנולוגיה, סוציולוגיה, analysis פילוסופיה ואתנומתודולוגיה. כל הגישות לחקר השיח מגדירות את הזיקה שלהן לממדי הקשר חברתי, תרבותי, ו/או היסטורי נתון. גישות מבניות לחקר השפה, לעומת זאת, מסתכלות פנימה אל תוך המערכת הלשונית הסגורה ובוחנות את רכיבי השפה השונים (תחביר, מורפולוגיה, פונולוגיה, וסמנטיקה) ואת הקשרים ביניהם. המערכת סגורה מפני שהיא לרוב איננה מתייחסת להקשר שבו היא מתפקדת. (עירית קופפרברג)

  • מאמר מלא

    החידוש שמציעה השיטה לחקר האני המקצועי בשיח דבור הוא בחינה קפדנית של כל המשאבים הלשוניים שבשיח הנרטיבי, וזיהוי קשר היררכי בעל משמעות בין שני מבני שיח שכיחים: סיפור אישי מפורט ומבני מיצוב מטפורי מארגנים. זיהוי מבני המיצוב המטפוריים שהפיקו המשתתפים בכל אחד מהסיפורים האישיים, איפשר לחוקרים לתאר ולפרש כיצד המשתתפים בונים מאפיין, או מאפינים של האני המקצועי בתוך הקשר נתון. זיהוי מיצוב מטפורי תורם תרומה תיאורטית משום שניתן לחזור ולבדוק את אמינותו בהקשרים שונים של שיח טבעי ומחקרי בחינוך בתוך הקשר מוסדי (עירית קופרברג)

  • לינק

    עקבות בעשב היא יחידת לימוד המיועדת לבתי ספר יסודיים, החל מכיתה ג', העוסקת בחינוך לסובלנות בדרך אלגורית תוך הצגת ערכה החיובי של חברה הטרוגנית ורב-תרבותית. מוקד עיסוקו של המאמר הוא בשאלה כיצד לחדור למערכת הבית-ספרית, שהיא עמוסה ותובענית ולהוביל תהליך שינוי שהיה רלבנטי ויישומי לבית הספר בדרך סובלנית ורב-תרבותית. החלק הראשון של המאמר מדגיש ומאיר את מורכבותו של הקוריקיולום, החלק השני, "הקוריקולום כמשקף קולות של מורים ותלמידים" עוסק בחשיבות פיתוחה של אינטליגנציה רגשית בתוך הקוריקולום והחלק האחרון מתאר את הניתוח הנרטיבי ככלי מחקרי ששימש את המחברת בעבודתה (ליאורה ישראלי).

  • לינק

    האומנם יכולה כתיבת סיפורים לעזור ברפלקציה על פעולה בעבודת ההוראה? המאמר הזה מנסה לאפיין את השימוש בכתיבת סיפורים בהקשר של מחקר פעולה. עניינו העיקרי של מחקר פעולה זה היה לאפשר למרצות שהדריכו סטודנטים בעבודות אוניברסיטאיות לעשות רפלקציה על היבטים בעבודתן ולזהות תחומים שכדאי להתייחס אליהם.העניין בשימוש בסיפורים לחקר אירועים בעבודה גדל והולך. הם יכולים לשמש אמצעי לחקירת היבטים בהדרכה אקדמית, ובעזרת רפלקציה פרטנית ובקבוצות – לאפשר זיהוי של סוגיות ודילמות ואז להתייחס אליהן. (Burchell Hellen, Janet Dyson)

  • לינק

    בשנים האחרונות מייחסים במוסדות להכשרת מורים יותר חשיבות לתיאוריות הפסיכולוגיות-חברתיות של בנדורה והשפעתן על למידה בבתי הספר . על-פי תיאורית הלמידה החברתית של בנדורה, רוב ההתנהגויות שלנו נלמדות דווקא באמצעות צפייה באחרים ובאמצעות חיקוי שלהם ולא בהתנסות אישית. תהליך הלמידה החברתית אינו תהליך סביל (פסיבי) וטכני אלא תהליך פעיל, שתהליכים קוגנטיביים של הסקת מסקנות מעורבים בו. הפעילות של תהליך זה מתבטאת בתהליך החיקוי. בתהליכים אלה אנו לומדים כללים, שאנו מיישמים לא רק במצב ספציפי אלא גם במצבים נוספים. על-פי בנדורה הסביבה החברתית משפיעה על התנהגות האדם. אנחנו יודעים כי לכולנו יש ציפיות באשר לתוצאות האפשריות של התנהגותנו, וזאת על סמך התנהגותנו בעבר או על סמך התנהגות וביצועים של אחרים הדומים לנו. המשמעות היא כי יש לאדם אפשרות לווסת את ההשפעה ואת הכיוון של ההתנהגות. המונח המדעי המקובל לכך הוא ויסות עצמי, ופירושו: היכולת של האדם ללמוד מההדדיות שלו עם הסביבה, וגם היכולת של האדם לחזק את עצמו ולכוון את ההתנהגות שלו על-פי המטרות שהציב לעצמו ( אורית כהן; דנה פרידמן).

  • לינק

    במאמרו, דייויד ה. ג'ונסן (David H. Jonassen), משלב תיאוריות עכשוויות רווחות לידי תיאוריה אחת, הרמונית וקוהרנטית, של למידה כפעילות. לעומת תיאוריות הרואות בלמידה תהליך פשוט של צבירת ידע או של שינוי התנהגותי, טוען ג'ונסן כי למידה הינה תהליך של הקניית משמעות, תהליך בעל טבע חברתי מובהק, שכן מתבצע על רקע התרבות וההיסטוריה בהם לוקח האדם חלק. כל פעילות מורכבת מכמה תתי- מערכות: תת- מערכת של ייצור, בה הכוונה מאחורי הפעילות רוקמת עור וגידים. תת המערכת השנייה הינה הצריכה, בה היחיד שוקל את הפעולה תוך התייחסות לקהילה הסובבת אותו. תת- מערכת נוספת היא זו של ההפצה, הקושרת בין מושא הפעילות לקהילה על ידי הגדרת חלוקת עבודה. תת המערכת האחרונה אליה מתייחס ג'ונסן היא ההחלפה, הכוללת את יוזם הפעולה והחוקים המגבילים פעילותו, כמו את הקהילה עמה בא במגע. תיאוריית הלמידה הפעילות כהבניה מספקת לנו עדשה אלטרנטיבית לבחינת תהליך הלמידה. במקום להתמקד בידע אותו צובר היחיד, תיאוריה זו בוחנת את תהליך הלמידה לאור הפעילויות בהן משתתפים האנשים, אופי הכלים המשמשים אותם בפעילויות אלו, היחסים בין המשתתפים, המטרות והכוונות של הפעילויות ומושא הפעולות ותוצאתן. בכך פורשת עבורנו תיאוריית הפעילות ביסוד הלמידה יריעה רחבה להבנת תהליך הלמידה.

  • תקציר

    מחברי המאמר סבורים כי קצרה ידה של הפדגוגיה כיום להכיל את יחסי הגומלין בין לומדים, בסיס ידע ורכישת תחום דעת וכי הפרדה הדידקטית בין יחיד וסביבת הלמידה היא לעתים מלאכותית וחסרת תוקף. בניתוח תהליכי למידה כיום יש להכיר בחשיבותם הגוברת של תחומי הפסיכולוגיה הסביבתית, תודעה מצבית, תודעה מבוזרת ותיאוריות המעורבות הפעילה המוכיחות כי יכולות וכישרונות צומחים בהקשר לסביבה לימודית מפרה המאפשרת התנסות מצבית ולא רק תוצר של למידה יחידנית וכישרון. כלומר, הלמידה המשמעותית כיום היא מצב של זרימת מידע בין לומדים ובין הסביבה התרבותית-חברתית הרלוונטית. כיתות הלימוד אינן רק מרחב לפיתוח הכישרון והיכולות, אלא מרחב תרבותי דינאמי שמאפשר לתלמידים והלומדים לגבש את תודעתם ותבונתם תוך כדי אינטראקציה עם הסביבה המשיקה הרחבה יותר ( Sasha Barab , Jonathan .Plucker ).

  • לינק

    המאמר מציג את הסוגיה של הטיה במחקר איכותני מנקודת המבט של מרצה המלמד שיטות מחקר בקורסים מתוקשבים. מאמר רפלקטיבי זה בוחן את חשיבות הקניית מושגים של אובייקטיביות והטיה לסטודנטים הלומדים שיטות מחקר בסביבה מתוקשבת. בעוד מרבית החוקרים מודעים לסוגיות של אובייקטיביות והטיה בשיטות מחקר, הרי הסטודנטים והחוקרים המתחילים כלל אינם מודעים לחשיבות של אבחנות אלו ולכן יש צורך ללמד אותם בצורה שיטתית ומודעת את התובנה בנושא הטיה במחקר איכותני. המחברת, המלמדת שיטות מחקר, מדגימה כיצד הקנתה לסטודנטים שלה את סוגיית ההטיה במחקר איכותני במסגרת הקורס המתוקשב שהעבירה באוניברסיטה בארה"ב (Beloo Mehra)

  • סיכום

    תחום ההעברה הוא יסוד מרכזי וחוצה תחומים שונים בפסיכולוגיה, עידן התקשוב, מפלי הידע והמצבים המשתנים מאיצים את הצורך "להעביר" מתחום לתחום והמשמעות החינוכית היא שעל המורה להיות מתווך העברה ולא מעביר ידע. תחום ההעברה, הוא מסובך, מורכב וקשה לקדם בו את המערכת החינוכית. האור בקצה המנהרה מצוי בתכנית לימודים יעילה שבה מורים מומחים להעברה ישתמשו בתכניות לימודים שמטרתן ההעברה עצמה, ויובילו למטרת-על שתתבטא בתלמיד המומחה להעברה. (שלמה קניאל)

  • תקציר

    המאמר מתאר את יישום התפיסה של טיפוח חשיבה בקורסים ובכיתות ביה"ס תוך התמקדות על תפיסה פדגוגית של 'חשיבה ביחד' או חשיבה בצוותים קטנים המתאימה למרבית התלמידים ולא רק לתלמידים מצטיינים. צוות הלומדים שמרכיבים לצורך ה'חשיבה ביחד' יכול להיות שני תלמידים כאשר האחד חונך את השני, מבוגר החונך תלמיד והורה החונך את הילד. ב'חשיבה ביחד' יש מרכיב ברור של מעורבות פעילה הן של החונך והן של הנחנך. שני חברי הצוות פעילים באותה מידה. מדובר על פעילות גמישה יותר המתאימה ליישום של חשיבה גבוהה (high-order thinking) במסגרת הכיתה, בבית או בקורס מתוקשב. כותב המאמר שהוא מנהל המרכז לקידום 'למידה ביחד' באוניברסיטת דנדי, מסביר כיצד לפתח 'חשיבה ביחד' וכיצד להעריכה (Keith Topping)

  • מאמר מלא

    עלינו לבחון את הקונסטרוקטיביזם משל היה ארגז כלים לבעיות למידה. ידע בעייתי מסוגים שונים מזמין תגובות קונסטרוקטיביסטיות ההולמות את הקשיים – לא מסגרת קונסטרוקטיביסטית קבועה אחת. המאמר דן בנושאים הבאים: מהו הקונסטרוקטיביזם על גווניו השונים?; קונסטרוקטיביזם – בעד ונגד; סוגים שונים של קונסטרוקטיביזם מועילים במקרים שונים; קונסטרוקטיביזם פרגמטי (דיוויד פרקינס)

  • לינק

    הסקירה עוסקת בנושאים הבאים: שינויים בחברה במאה ה-21; השלכות הפוסטמודרניסם על החינוך; תפקיד המורה בעידן הפוסטמודרניסטי; תפיסת החינוך בעידן הפוסמודרניסטי – קונסטרוקטיביסם; עקרונות הגישה הקונסטרוקטיביסטית (מירית אסא, ראפע ספאדי)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין