חקר מקרה
מיון:
נמצאו 52 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • סיכום

    המחקר בחן את תרומתם של טקסים בית ספריים לעיצוב הזהות ולהעמקת תחושת האזרחות בקרב תלמידים דרוזים. המחקר התמקד בשני בתי ספר וכלל ראיונות, תצפיות וניתוח מסמכים. מממצאי המחקר עולה כי בבתי הספר מושם דגש רב על טקסים לאומיים ודתיים. באמצעות טקסים אלה ופעילויות בית ספריות נוספות ממלאים בתי הספר תפקיד מרכזי בגיבוש הזהות הישראלית והדרוזית של התלמידים.

  • לינק

    המאמר מציג בחינה של תוכנית קליטה אחת של מורים מתחילים מנקודות המבט של מנהל ביה"ס, המורים המתחילים ומתוך מסמכים בית-ספריים רלוונטיים. ניתוח התוכנית על פי נתונים ממקורות אלה ותוך השוואת מרכיביה למה שנחשב כאיכותי במחקרים רבים ובתוכניות בינלאומיות שונות מוצלחות הביא למסקנה שראוי ללמוד את מרכיביה המרכזיים כדי להצליח בקליטה. המחקר בוצע מתוך מטרה לבסס את ההבנה שיש לראות בתוכניות קליטה של מורים מתחילים השקעה לטווח ארוך בפיתוח הון אנושי ומקצועי ולא – עול תקציבי. הקשר המחקר הוא בתי-ספר עצמאיים באוסטרליה הכוללים כ-15% מכלל התלמידים במדינה.

  • תקציר

    חקר מקרה זה בוחן כיצד שני פרויקטים של סיפור דיגיטלי של מועמדים להוראה שנוצרו בקורסים לשיטות אוריינות הפכו לגלוי את חזונם המתפתח וניתן למיקוח של הוראה ולמידה. הסיפורים הדיגיטליים נוצרו כדי להראות ולתאר את כיתות האוריינות העתידיות שלהם. תוך שימוש בניתוח מטאפורי, החוקרים חשפו מטאפורות מרומזות של סטודנטים ושל מורים הקיימות בכל אחד מהסיפורים הדיגיטליים של מועמדים להוראה. במטאפורות אלה ניתן לראות בבירור את המתחים בין האופן שבו מועמדים להוראה חזו את תפקיד המורה ואת תפקיד הסטודנט לבין האופן שבו הם מתייחסים למודלים בולטים של חינוך כולל מודלים תעשייתיים ומודלים של חקירה (Tammi R. Davis,Jackie Sydnor,Sharon Daley &Linda Coggin, 2017).

  • תקציר

    המחקר בוצע על ידי קבוצת מומחים לתכניות לימודים מאוניברסיטת בר אילן אשר התבקשו לעצב תכנית לימודים חדשה ללימודי יהדות בבית ספר תיכון באוסטרליה. מונחים על ידי השאלה "מהו הפרופיל האידיאלי של בוגר בית ספר יהודי?", החוקרים ביקשו ליישם מספר תאוריות הקוראות לשיתוף פעולה בבניית תכניות לימודים, תוך שימת דגש על שילוב קולם של התלמידים בתהליך. בדיונים אודות בניית תכנית הלימודים החדשה השתתפו מורים לחינוך יהודי, נציגי מועצת תלמידים, מומחי תכניות לימוד ונציגים של ועד בית הספר.

  • תקציר

    מאמר זה מציג חקר מקרה באמצעות מחקר פעולה המראה כיצד העצמת הורים לסייע לילדיהם ללמוד במהלך חופשת הקיץ מאפשרת לתלמידים לשמר ואף לשפר את הישגיהם בלימודים. במסגרת המחקר, הוענקו להורים לתלמידים בבית ספר יסודי הוראות וחומרי עזר על מנת לעבוד עם ילדיהם במהלך הקיץ. חומרי העזר כללו לא רק הנחיות לעבודה על נושאים הנלמדים בבית הספר כגון קריאה, מתמטיקה, חינוך גופני ומוזיקה אלא גם הצעות לסרטים ומסלולי טיול. נמצא שהדרכת המורים את ההורים כיצד ליישם את התכנית במהלך הקיץ וכך להגדיל את מעורבותם בלמידת ילדיהם אכן השפיעה לחיוב על הישגי התלמידים.

  • תקציר

    רבות נכתב על ההבטחות והסכנות של טכנולוגיה בחינוך. מאמר זה מציג מחקר אמפירי שחוקר כיצד הטכנולוגיה יכולה למלא תפקיד מכריע בלמידת סטודנטים וכיצד צוות ההוראה יכול לאמץ גישות חדשניות מבוססות-טכנולוגיה ביצירת משאבי למידה מבוססי בעיות (PBL) מקוונים ואינטראקטיביים, המאפשרים לסטודנטים אינטראקציה עם בעיות אותנטיות, מורכבות ומציאותיות שעוצבו במסגרת מתודולוגיית למידה מבוססת בעיות (Blackburn, Greg, 2017).

  • תקציר

    בעוד שנשמעות קריאות רבות להגברת מקצועיותם של מורים, קיים מחקר אמפירי מועט בארה"ב הבוחן את הבנתם של מחנכים את המושג. חקר מקרה השוואתי זה השווה את ההמשגה של מקצועיות בקרב סגל הוראה וסטודנטים במכללה לחינוך אל מול ההמשגה של הקונסטרוקט בקרב סגל הוראה וסטודנטים במכללה לסיעוד ובבית ספר לעבודה סוציאלית. הממצאים חשפו שניתן לאפיין את מושגי המקצועיות שהובעו בידי מחנכים כמוגבלת, בידי האחיות כמקצועיות של מעמד, ובידי עובדים סוציאליים כמקצועיות פעילה. מן הממצאים עולה כי על מנת להעצים מורים להיות אנשי מקצוע במלואם, נדרשת תשומת לב מכוונת לפיתוח מקצועיותם (Bair, Mary Antony, 2016).

  • תקציר

    מטלות לימודיות הן מאפיינים מרכזיים של פרקטיקת כיתה, אך מעט ידוע על הדרך שבה מרכיבים שונים של מטלות – כגון בחירה או תכנון מטלות לשיעור, חניכה והוצאתן לפועל עם תלמידים – מעצבים את התנאים עבור מעורבות אינטלקטואלית של תלמידים בכיתות המדעים. המחברים עשו שימוש בגישה איכותנית של חקר מקרים מרובים, וניתחו 57 שיעורי מדעים שאותם לימדו 19 מורים בשנת ההוראה הראשונה שלהם. הם בחנו את הפוטנציאל לעבודה אינטלקטואלית של תלמידים המובנה במטלות על פני שלבי הלימוד, ואת האופן שבו הדרישה של המטלה הנחשפת העמיקה (או נכשלה להעמיק) את מעורבותם של התלמידים במדע ( Kang, Hosun; Windschitl, Mark; Stroupe, David; Thompson, Jessica, 2016).

  • תקציר

    מאמר זה בוחן כיצד גוגל דוקס (Google Docs), אחת מאפליקציות התוכנה מבוססות-הענן הפופולריות ביותר, משולב בכיתות ללימוד השפה האנגלית בחטיבות ביניים במחוז חינוכי המפעיל יוזמה של מחשבים ניידים. בפרט, חקר מקרה זה מנסה להבין את האתגרים העכשוויים ביישום הכלי השיתופי מבוסס-הרשת ואת האפשרויות שהוא מביא עימו, כמו גם את הגורמים ההקשריים ליישומו במחוז. חקר מקרה זה מציע שההכנסה של כלים מבוססי-ענן נתפסת בידי התלמידים, המורים ופקידי המחוז כהופכת את השימוש בטכנולוגיה לנגיש ונוח יותר, כמגבירה את יחס העלות-תועלת ואת הפרודוקטיביות, והחשוב ביותר, כמספקת מַזְמִינוּת רבה לפרקטיקת הכתיבה והוראתה (Soobin Yim; Warschauer, Mark; Binbin Zheng, 2016).

  • תקציר

    המטרה של מחקר זה היא לתאר את הדרך שבה שתי תופעות ביולוגיות חשובות, כלומר דיפוזיה ואוסמוזה, נלמדות בכיתה. כדי להבין חלק מהקשיים שבפניהם ניצבים תלמידים אלו בהבנת מושגים מסוג זה, המחברים התאימו את המחקר שלהם לניתוח של פרקטיקות כיתתיות בהתבסס על מסגרת תיאורטית המערבת ממדים ספציפיים וכלליים של הוראת המדעים. תוצאות המחקר מראות שלא ניתן לייחס את הקשיים שבהם נתקלו התלמידים רק למאפיינים האישיים שלהם (שלב ההתפתחות של דפוס החשיבה המדעי, למידה קודמת וכו'). במקום זאת, הקשיים מופיעים כקשורים בעיקר לפרקטיקות ההוראה ולפוטנציאל שיש לפרקטיקות הללו במונחים של מתן אפשרות לתלמידים לרכוש מושגים אלה (Hasni, Abdelkrim; Dumais, Nancy; Roy, Patrick, 2016).

  • לינק

    המושג של מסוגלות עצמית, שהינו משתנה חשוב בתהליך ההוראה, והאופן שבו הוא משתקף בהוראה זוכים לאחרונה להיות במוקד תשומת הלב. עקב כך, מחקר זה עוסק בקשר בין אמונות לגבי מסוגלות עצמית בהוראת מדעים של מורים עתידיים למדעים לבין פרקטיקות ההוראה שלהם. הוא נערך בקרב ארבעה מורים עתידיים למדעים בשנת הלימודים האחרונה שלהם באוניברסיטה ציבורית. המחברים עקבו אחר תהליכי ההוראה של המורים העתידיים למדעים, אשר לכולם היו רמות שונות של אמונות לגבי מסוגלות עצמית להוראת המדעים, תוך שימוש בחקר מקרה (Saka, Mehpare; Bayram, Hale; Kabapinar, Filiz, 2016).

  • תקציר

    קיימת תשומת לב הולכת וגוברת בקהיליית החינוך המדעי בנוגע לחשיבות של מעורבות תלמידים בפרקטיקות של המדעים. אולם, יש הרבה מה ללמוד לגבי האופן שבו תלמידים מתחילים ושומרים על מעורבותם בפקרקטיקות אלו. במאמר זה, המחברים טוענים שאפקט אפיסטמי—רגשות ותחושות הנחווים במדעים, כגון ההתרגשות מהיות בעל רעיון חדש או רוגז לנוכח חוסר עקביות—הוא חלק ממה שמדרבן ומייצב מעורבות דיסציפלינרית (Lama Z. Jaber, David Hammer).

  • תקציר

    המטרה של חקר מקרה זה של Edchat#, קבוצת מחנכים שנפגשת מדי שבוע בטוויטר, הייתה לחקור התפתחות מקצועית בלתי פורמלית מבעד לעדשות של תיאוריית קהילות המעשה (communities of practice). נותחו תצפיות בצ'אטים, ראיונות עם המשתתפים ומסמכים ארכיוניים. Edchat# שיקף היבטים מסוימים של קהילת מעשה, כולל חפיפה בתיאור של מי שייך אלייה, קשרים הדדיים ממושכים, העדר פתיחה מקדימה בשיחות, הצבה מהירה של בעיה לדיון וזרימת מידע מהירה (Britt, Virginia G.; Paulus, Trena, 2016).

  • תקציר

    מחקר זה בוחן כיצד מכוני החג שנוסדו בקיבוצים: "המכון להווי ומועד" בקיבוץ רמת יוחנן ו"ארכיון החגים הבין-קיבוצי" בקיבוץ בית השיטה תרמו לפיתוח החגים היהודיים בקיבוץ. המחברת בוחנת את היעדים ואת התכנים ואת הגישות שמאפיינים את הנחלת הידע לגבי החגים היהודיים בקיבוצים (פז אלניר, 2015).

  • סיכום

    המחקר המוצג במאמר הוא מחקר איכותני המעוגן בגישות פוסט-מודרניות למחקר (Lather, 2012, St. Pierre, 2011 – post-qualitative) בהתאימו לגישה הריזומטית שמדגישה מעין "שיבוש" דפוסים שגורים של חשיבה. מטרת המחקר הייתה לבחון את הדרכים שבהן מורה מתחיל, על הלמידה וההתנסויות המקצועיות שלו, נע בזמן ובמרחב בתוך מסגרת הוראה: "כיצד מקשר מורה מתחיל למדעים את מה שלמד בהכשרה לסביבת עבודתו החדשה כשהוא בונה את הפרקטיקה שלו?". מדובר במורה המלמד בכיתות ט', י"א וי"ב מדעי הסביבה ומדעי כדור הארץ. המורה התקבל לעבודה בבית הספר שבו התנסה כמתכשר (Kathryn J. Strom).

  • תקציר

    מאמר זה דן במתן עצות לסטודנטים הכותבים חקר מקרים כמטלה בכיתה. הנושאים כוללים את החשיבות של המחקר בנושא מסוים, תכנון תיאור המקרה כדי לזהות את הנקודות העיקריות של הנושאים ודיון במקרה עם הכיתה. מוצגים מספר תרשימים המספקים שיטות הדרושות למעקב בעת כתיבת חקר מקרים (Prudhomme-Genereux, Annie, 2015).

  • תקציר

    המאמר מתאר דרך מושגית של ניתוח פרקטיקת ההוראה ומדווח על התוצאות של חקר מקרה יחיד. למרות מגבלות המחקר, המאמר הנוכחי מושך תשומת לב לקטגוריה מסוימת של ניתוח, הריקוד, ומנסה לקרוא את ההוראה כפעילות פרקטית וממוקמת (Pastore, Serafina; Pentassuglia, Monica, 2015).

  • תקציר

    חקר מקרה יחיד זה נועד כדי לחקור כיצד הגננת עונה על צרכי הטיפול בפעוטות, המביעים את רצונם שיטפלו בהם, במפגשיהם. החוקרים צפו במשך עשרה שבועות בקירוב באינטראקציות הטבעיות והיומיומיות בין הפעוטות לבין הגננת. באמצעות ניתוח נתונים איכותני, תוצאות מחקר זה קוראות תיגר על הדימוי השכיח והפשטני של הגננת האכפתית ומראות שהמפגש ביניהם הוא מקצועי וחינוכי מאוד ושהגננת מספקת טיפול "יוצא דופן" לפעוטות הצעירים (Shin, Minsun, 2015).

  • לינק

    מאמר זה מתאר תהליך בן 14 שלבים עבור שימוש בהערכות הסטודנטים לגבי הוראה כדי לשפר את ההוראה. התהליך החדש כולל בחינה של הערכות הסטודנט בהקשר של מטרות המנחה, הערכות סטודנטים של אותו הקורס שהושלמו בזמנים שונים, והערכות של קורסים דומים שאותם לימדו מנחים אחרים. התהליך כולל שלבים כדי לסייע למקסם את ההנעה של המנחה כמו גם כדי לסייע לזהות מטרות טובות לשיפור (Malouff, John M.; Reid, Jackie; Wilkes, Janelle; Emmerton, Ashley J. , 2015).

  • תקציר

    יוזמות לאומיות להרחיב את כוח האדם בצֶבֶר מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה (science, technology, engineering, and math – STEM) משקפות את מטרותיה של אמריקה להגברת תחרותיות גלובלית. עם זאת, בעלי העניין של צֶבֶר ה-STEM עשויים לגרום לפעפוע (דיפוזיה) של אחריות מפני שאנשים מניחים שאחרים כבר פועלים. במאמר זה, מתארים החוקרים חקר מקרה ארוך טווח של מורי כימיה בבתי ספר ציבוריים בארה"ב, כדי להמחיש פעפוע של אחריות בקרב קהילת ה-STEM בנוגע למי שאחראי לכוח העבודה של המורים (Rushton, Gregory T.; Ray, Herman E.; Criswell, Brett A.; Polizzi, Samuel J.; Bearss, Clyde J.; Levelsmier, Nicholas; Chhita, Himanshu; Kirchhoff, Mary).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין