מחקר פעולה
מיון:
נמצאו 54 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • סיכום

    קורט לוין (1947-1890), פסיכולוג חברתי גרמני-אמריקאי, הגה מתודולוגיה של מחקר פעולה אשר חלחלה לתחום החינוך והתפתחה לתנועה עולמית בשם "המורה כחוקר" (teacher research). תנועה זו ממלאת תפקיד גדול בהכשרת מורים בארץ ובעולם. לוין, בהשפעת ג'ון דיואי, דגל בדרך חשיבה פרגמטית שמציבה במרכז את הפרקטיקה ומעדיפה את ההתבוננות בתהליך העשייה על פני מדידה של התוצר

  • תקציר

    ספרות המחקר טרם עסקה כראוי בנושא הערכת למידה והוראה בפרויקטים בהיקף קטן ובמימון פנימי במערכת ההשכלה הגבוהה. על מנת להעריך נכון למידה והוראה, יש לתכנן היטב את תכנית ההערכה. מחקר זה בוחן תכנית הערכה קיימת ובאמצעות שיטות מחקר של מחקר פעולה מציג תכנית חלופית יעילה יותר. בעקבות המחקר, תכנית הערכת למידה והוראה לפרויקטים במסגרת ההשכלה הגבוהה קוצרה לשישה שלבים בלבד. בכך, המחקר תורם לשיפור החדשנות בהערכת למידה והוראה בהשכלה הגבוהה.

  • תקציר

    למידה פרקסאולוגית התגלתה כמסגרת תאורטית פוטנציאלית בעלת פוטנציאל רב לתמיכה ולשיפור תכניות להכשרת מורים. מאמר זה מציג מחקר השתתפותי בגיל הרך הכולל ארבע קבוצות של סטודנטים. בתגובה ל"סטנדרטים החדשים להוראה" במאה העשרים ואחת ולהתנסויות המעשיות המוגברות, מתכשרים להוראה בקמפוס אזורי במערב התיכון היו מעורבים בלמידה פרקסאולוגית אקדמית, שהציעה הזדמנות להגביר את השליטה בתוכן ולחזק את המיומנויות הפדגוגיות באמצעות התנסויות אותנטיות (Winterbottom, Christian; Mazzocco, Philip J. , 2016).

  • תקציר

    סקירה זו חוקרת את המטרות והאתגרים כמו גם את המדיניות והשלכות תכניתיות של מחקר פעולה בהכשרת מורים לתארים מתקדמים כפי שהדבר בא לידי ביטוי בספרות המחקר המפורסמת. סקירת ספרות זו בוחנת בייחוד את האופן שבו מחקר פעולה משמש בתכניות של הכשרת מורים לתארים מתקדמים כתחום תוכן וכמתודולוגיה בכתבי יד שפורסמו בין השנים 2000 ל-2015. ספרות המחקר מציעה שסיגול מחקר פעולה בתכניות לתארים מתקדמים התפתח מעבר למודל של קורס אחד לכדי גישה תיאורטית אינטגרטיבית ופרקטית (Vaughan, Michelle; Burnaford, Gail, 2016).

  • תקציר

    במחקר זה המחברים בוחנים את הגורמים המובילים תכניות חינוכיות להשיג את תוצאותיהם, במקרה זה סיוע למשתתפים לשפר את הוראתם באמצעות הפיכה לאנשי מקצוע רפלקטיביים וממוקדים יותר בלמידה. בהשוואה לתוצאות מתכניות בעלות מטרות דומות עם ראיות מהתכנית הנוכחית, המחברים מצאו שלסביבה הפדגוגית של מורים יש תפקיד מכריע בהשפעה על מעבר הידע של התכנית להוראה של המשתתפים. סינתזה של תוצאות ממחקר זה ומתכניות אחרות מציעה שעירוב משתתפים במחקר פעולה יכול להיות דרך אפקטיבית לסייע להם להתגבר על מחסומים בהקשר הפדגוגי שלהם (Pleschova, Gabriela; McAlpine, Lynn, 2016).

  • תקציר

    מאמר זה מבוסס על יוזמה פדגוגית של מחקר פעולה שחוקרת מה מהווה את "הפדגוגיה החיה" של הכיתה מהפרספקטיבה של התלמידים.במאמר נעשה שימוש בראיונות קבוצתיים ובצילום כדי לאפשר לתלמידים להביע את הפרספקטיבות שלהם. התוצאות מראות שהתלמידים ראו את הסיטואציות כמשמעותיות כאשר הם היו מסוגלים לעבוד, לפתור בעיות וליצור פריטים ביחד (Niemi, Reetta; Kumpulainen, Kristiina; Lipponen, Lasse; Hilppo, Jaakko, 2015).

  • תקציר

    מאמר זה נסמך על ההיסטוריה של Esbrina, קבוצת מחקר מבוססת בספרד בעלת כמעט 20 שנות ניסיון ומסורת מושרשת של למידה ורפלקציה עצמית. המחברים מנתחים את ההקשרים החברתיים והאקדמיים שבהם הקבוצה נוצרה וזכתה להכרה. הם מציגים את הרקע של חברי הקבוצה, נטיות ותפקידים, כדי לספק תובנה לגבי המתחים שהתעוררו בהחלטה על נושאי מחקר, גישות מתודולוגיות ושיטות מחקר. המחברים מתמקדים בשני פרויקטים ספציפיים וחוקרים תהליכי למידה של אלה המעורבים בהם (Hernandez-Hernandez, Fernando; Sancho-Gil, Juana M. , 2015).

  • תקציר

    מחקר איכותני זה שואל האם כדאי לערוך מחקר פעולה כבר בשלב הכשרת המורים, או האם האתגרים עולים בהשפעתם על היתרונות.בנוסף, המאמר שואל האם מורה המורים, שכאן הוא מחבר המאמר, יכול להדריך פרויקטים של מחקר פעולה של סטודנטים להוראה (Ulvik, Marit, 2014).

  • לינק

    הספר עוסק בביצוע של מחקרי פעולה ובדרכי הכתיבה שלהם. הוא מיועד, למפתחי תוכניות להתפתחות מקצועית, ללומדים לתארים גבוהים, לסטודנטים בקורסי מתודולוגיה ולמרצים. הוא מציע מדריך כולל וידידותי-למשתמש להיבטים המעשיים של כתיבה וביצוע של מחקרי פעולה. הספר כולל קטעים מפרויקטים של מחקרי פעולה במגוון מסגרות ומציג תרגילים לפיתוח הסיפור הכתוב של המחקר. זהו ספר חיוני לכל מי שמתכנן מחקר פעולה, המגיש הצעה מעשית לדרכי הכנה וביצוע של הטקסטים, הבהרות כיצד מוערכים המחקרים וכיצד הם יכולים לאפשר לחוקרים להגיע לתוצאות הטובות ביותר (Jean McNiff).

  • תקציר

    מחקר הפעולה הזה, שהוא מחקר אורך שנמשך 2.5 שנים בשיטות מעורבות, משקף את הדרכים שבהן הפעלת בלוג יכולה להמשיך ולקדם את הדיונים הרלוונטיים מבחינה תרבותית שנחקרו בשיעורים פנים אל פנים. הממצאים כוללים שימוש של פרחי ההוראה בבלוגים ב: חקירת סוגיות כאמצעים לפיתוח יכולת תרבותית; הכרה בחרדה שלהם ובהעדר הידע העצמי שלהם הקשורים לנושאים של שונות; וחקירת הניתוק בין הידע הנוכחי שלהם לבין הפרקטיקה העתידית (Hungerford-Kresser, Holly; Wiggins, Joy L.; Amaro-Jimenez, Carla. , 2014).

  • תקציר

    המאמר מציג את הממצאים של מחקר פעולה איכותני שחקר כיצד קבוצה אחת של מפקחים מחוזיים המשיגה את תפקידם כאשר הם בנו את קהילת הלמידה שלהם עצמם. ניתוח הנתונים הניב ארבעה אלמנטים שתמכו במאמצי המשתתפים: (א) שימוש בתהליך כנקודת כניסה, (ב) התאמה של בעיות מסוימות של פרקטיקה, (ג) מתן תנאים תומכים, ו-(ד) הבנה עמוקה של העקרונות של קהילת הלמידה (Dickson, John; Mitchell, Coral, 2014).

  • תקציר

    מחקר זה בחן מה המפקחים על המחקר והסטודנטים, שהם מורים בפועל ובעלי תארים מתקדמים, תופסים כאלמנטים העיקריים של פיקוח מוצלח על מחקר פעולה. לצורך כך רואיינו ארבעה מפקחים על מחקר פעולה ושמונה סטודנטים לתארים מתקדמים. הממצאים חשפו 24 אלמנטים עיקריים של פיקוח על מחקר פעולה המתייחסים ל: (1) מיומנויות של המפקחים בתמיכה בפיתוח הידע לגבי מחקר פעולה ובאמצעותו, ויצירת סביבה תומכת עבור פיתוח הידע, (2) מומחיות וידע בפיקוח על מחקר פעולה, (3) עמדה לגבי פיקוח על מחקר פעולה, ו-(4) המניעים של פעולות המפקחים בקשר בין המפקח לסטודנט (Cornelissen, Frank; van den Berg, Ellen., 2014).

  • לינק

    המאמר חוקר את ההשפעה של תכנית לפיתוח מקצועי מתמשך, במיוחד מודול לגבי פרקטיקה מקצועית, על הזהות כאנשי מקצוע לגיל הרך של אנשי מקצוע בתחום בחינוך והטיפול בילדים בגיל הרך. מחקר הפעולה מעודכן לגבי ההתפתחות של התכנית והבטיח שקולו של כל אחד יישמע.סופקה גם תמיכה בפיתוח הידע הפדגוגי בהוראה ובלמידה של המשתתפים. ניתוח של הנתונים חשף כיצד, באמצעות פרקטיקה רפלקטיבית ותכנון פעולה, השתנתה התפיסה של אנשי המקצוע בתחום הטיפול והחינוך לגיל הרך את עצמם (Bleach, Josephine, 2014).

  • לינק

    חוללות עצמית מוגדרת בספרות המחקר כאמונות ביכולת לגייס מוטיבציה, משאבים קוגניטיביים ומהלכי פעולה, הדרושים לשליטה בדרישות המשימה. חוללות עצמית היא תהליך של הערכה, שיפוט ושליטה, שבסופו נוצר אומדן, הקובע איך אדם מפעיל את עצמו. לכן החוללות תורמת באופן משמעותי למוטיבציה האנושית להשיג הישגים. חוללות עצמית היא משתנה המוטיבציה המנבא העקבי ביותר של התנהגות אקדמית מבין שאר גורמי המוטיבציה. בפרק הנוכחי מתואר חקר מקרה של ילד בכיתה ד' עם לקות קריאה ובעל אמונות חוללות עצמית שהן נמוכות מאוד מיכולת הביצוע שלו. אבחון החוללות העצמית בדרך החקר האיכותי חשף תמונה מפורטת של אפיוני החוללות העצמית של ילד זה.

  • לינק

    מחקר פעולה הוא תהליך של חקר שיטתי המבקש לשפר נושאים חברתיים המשפיעים על כל אדם. היסטורית, המושג "מחקר פעולה" קשור לעבודה של קורט לוין, שראה במתודולוגיה מחקרית זו פעולה מעגלית, דינמית ושיתופית במהותה. במעגלים חוזרים של תכנון, תצפית ורפלקציה, פרטים וקבוצות יכולים לעסוק במחקר פעולה וליישם שינויים נדרשים בעבודתם. מחקר פעולה הוא מתודולוגיה הנושאת אופי קולבורטיבי וניתנת להפעלה במגוון של אמונות וקשרים.

  • לינק

    ההוראה של מחקר הפעולה, שבה דן מאמר זה, התבצעה בסמינריון במכללה להכשרת מורים. נושא הסמינריון היה "ניהול כיתה וארגון מערכות למידה" ובו נדרשו הלומדים-חוקרים לבצע מחקר פעולה בסביבת ההתנסות בהוראה שלהם. בסמינריון השתתפו כשלושים סטודנטים וסטודנטיות בשנת לימודיהם השלישית. הם הוכשרו להוראה בחטיבת הביניים במקצועות מתמטיקה, מדעים, אנגלית וספרות, לימדו שיעורים במקצועות אלה אחת לשבוע, וזו הייתה התנסותם הראשונה בעריכת מחקר ובכתיבה מחקרית. את מחקר הפעולה הורו במשך שנה שלמה שתי המנחות ביחד (co-moderating). הקורס ניתן במשך כל שנת הלימודים למשך שעתיים וכלל מפגשים פנים אל פנים ומשימות מתוקשבות. כחלק מההוראה של מחקר הפעולה הוקצה בכל שיעור זמן לעבודה משותפת בקבוצות ולהשמעת קולו של החוקר-סטודנט (ליאת אייל, דרורית רם) .

  • לינק

    מאמר זה מדווח על קטע ממחקר פעולה בחינוך במסגרת של הכשרת מורים, הבוחן את האפשרויות של שימוש בסביבה מקוונת של google.doc לצורך פתיחה בשיח בקרב סטודנטים להוראה לגבי טבעם של יחסי ההכללה בין פרטים לבין הסביבה, והדרכים לשיפורם (Gedzune, Inga and Gedzune, Ginta, 2013).

  • לינק

    במחקר הפעולה הנוכחי נבחנה באופן יישומי שיטת הוראה שמתבססת על "תחנות" של ניהול ומעקב עצמי אחר תהליך הלמידה. שיטה זו מבוססת על מודל של למידה מוכוונת עצמית שפיתח גריסון ( Garrison, 1997.) . השיטה כוללת יסודות קוגניטיביים של ניהול ומעקב עצמי, ובהם: חופש בחירה; למידה שמחוברת לעצמי של הלומד; תהליך הלמידה מלווה בהתנסות חווייתית; והלמידה מוכוונת תחנות. לאחר שנערכה לסטודנטים הדגמה חווייתית וגם הוסברה מהותו של הניסוי, הם התבקשו לבחור מטלה שתהיה רלוונטית עבורם, ללמוד אותה ולעקוב באופן אינטרוספקטיבי אחר התרחשותה. המעקב נערך באמצעות שלוש "תחנות" מנטליות ( אליעזר יריב) .

  • לינק

    ההתפתחות המקצועית של מורים במסגרת "אופק חדש" הולכת ומתגבשת בנתיבי ההכשרה וההשתלמויות בישראל . גישות חדשניות מתפתחות על מנת לתת מענה לפיתוח מקצועי לעובדי הוראה בדרגות הגבוהות , דרגות -7-9 במסגרת "אופק חדש". מכללת אורנים , לדוגמא, מציעה מסלול השתלמות והכשרה מרתק בשם " מורה חוקר את עשייתו – דרגה 8 באמצעות מחקר פעולה כמתודה מרכזית" . ההתמחות נועדה לפתח מומחיות של מורים לחקור שאלות מתחום עבודתם השוטפת. בנוסף, להעשיר את הידע העיוני, האקדמי והמחקרי שלהם בתחום הנחקר, תוך פרסום מהלכיו וממצאיו הן בקרב עמיתים, והן בקרב הקהילה המקצועית, כך שממצאי עבודתו יבואו לידי ביטוי בעבודתו ובעבודתם של עמיתיו בכיתה ובבית-הספר.

  • תקציר

    שתי דוגמאות שונות לחלוטין, של מחקר פעולה נבחרו מישראל וגרמניה עזרו להמחיש את הגיוון של הנושא. המקרה הישראלי מתמקד בעיקר בהתפתחות המקצועית של קבוצת מורים . הדוגמה הגרמנית מחדדת בפיתוח של תכנית לימודים מתאימה ותכנון מערכי שעור להפצה רחבה. השוואה של שני פרויקטים אלה, מבוצע בתוך מסגרת תיאורתית אשר מסווגת את הכיוונים השונים של מחקר הפעולה וההתפתחות המקצועית המשלימה של המורים. מטרת מאמר זה היא לשקף על פוטנציאל עצמי משותף, בצורות שונות של מחקר פעולה על הוראת מדעים, הכוללת את ההיבט של התפתחות מקצועית של מורים ( Mamlok-Naaman R, Eilks I ) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין