הכשרת מורים

ברוב מדינות העולם ובהן ארה"ב קיימים כיום דגש על איכות המורה וציפיות גבוהות מביצועיו בבית הספר. הציפייה המרכזית מתבססת על ההנחה שקיים קשר חזק בין חינוך לבין כלכלה ושמורים צריכים להיות היתדות ברפורמות החינוכיות ואלה שמכשירים כוח אדם מיומן שתפקידו לשמר את מעמד המדינה בכלכלה הגלובלית. המאמר שלהלן טוען שבשנות ה-90 וה-2000 צמחה בארה"ב "הכשרת מורים חדשה", לא מבטיחה, שנבנתה כמענה להנחות אלה. הטענה היא שלנוכח העובדה שהמגמות המאפיינות הכשרת מורים חדשה זו ממשיכות להתקיים ואף מתחזקות, על חוקרי חינוך להתייחס להיבטים המבטיחים שלה ולאתגר את היבטיה הצרים. (Cochran-Smith, M)

אמנם יש לרפלקציה יתרונות רבים בהקשר של הוראה ולמידה, אך אין היא התנהגות מקצועית מקובלת של מורים. מורי המורים ממשיכים לחקור אפשרויות משמעותיות לטיפוח חשיבה רפלקטיבית במסגרת תוכניות ההכשרה. הכותבת מציגה את המושג "רפלקציה בלתי פורמלית" כאחת מהאפשרויות הללו. תוך הישענות על מחקר איכותני של בלוגים בהכשרת מורים שנעשה בשנים 2005-2004 היא ממקמת את מרכיבי הרפלקציה הבלתי פורמלית הן בתיאוריה והן במעשה ומציגה אותה כאחת הגישות לסייע להכשרת מורים רפלקטיביים ( Shoffner, M ) .

המחקר בוחן כיצד משתתפים בצוות שעבד על ביצוע סטנדרטים למורי מורים ביטאו את זהויותיהם באמצעות יצירה של תלקיטים אלקטרוניים מבוססי סטנדרטים. 14 מורי מורים השתתפו בפעילות במשך שנה. מקורות הנתונים כללו את התלקיטים האלקטרוניים, ראיונות בקבוצות מיקוד ורפלקציות אישיות. הממצאים מצביעים על חמש פנים של זהות מורה המורים: מורה, חוקר ולמדן של הוראה, משתף פעולה, לומד ומנהיג. פן ההוראה נמצא כמרכזי בתפישת הזהות. תחומי אחריות אישיים ורמות של ניסיון השפיעו על הדרך בה בטאו הנחקרים את הפנים האחרות של זהותם. (Klecka,C.L., Donovan, L., Venditti, K. J., & Short, B.)

המאמר הנוכחי , שנכתב כפרק מסכם בקובץ המאמרים החדש של פרופסור Cheryl , J. Craig , מונה את העקרונות החשובים של התנסות שצריכים להיות בסיס לכל ניסיון לגבש תכנית לימודים משמעותית בהכשרת מורים. מחברי המאמר, מן המובילים בתחומי הכשרת המורים בעולם מציעים עקרונות פדגוגיים לשידוד מערכות בתחומי הכשרת המורים. העקרונות הפדגוגיים המוצעים מבוססים על ניסיונם החיובי והמצטבר של המחברים עם מערכות הכשרת המורים באוסטרליה, הולנד וקנדה. בין העקרונות ניתן למצוא אבחנות משמעותיות כגון : למידת פרחי הוראה מחייבת כיום העתקת הדגש מתוכנית הלימוד למצבי התמודדות של הסטודנט להוראה , למידת פרחי הוראה צריכה להיות מחוזקת על ידי מחקר עצמי שלהם, למידת פרחי הוראה מחייבת קשר שוטף והדדי בין הלומדים לבין עמיתיהם בשטח ( תמיכת עמיתים). למידת פרחי הוראה היא ביסודה מסכת של צבירת ידע והתנסות שיש בה יסודות מתנגשים ומתחרים כל הזמן (Loughran , John . Fred Korthagen,. Tom Russell).

המחקר בוחן את תהליכי החשיבה של סטודנטים ביריעה רחבה של פרספקטיבות דיסציפלינריות, ובזאת ייחודיותו. למרות "מבול" הפרסומים (תיאוריות, פרויקטים ותכניות לימודים) ועוצמת העניין שמעורר תחום פיתוח החשיבה, השפעתו על הפרקטיקה החינוכית עדיין שולית, ומכאן חשיבותו של המחקר. ההוראה הנהוגה בבתי הספר עדיין ממשיכה להתעלם מהתחום, המורים שבויים במודל הוראה של "העברת ידע" (הרפז, 2005), ומרביתם מרגישים שממילא הם עושים זאת, ואם כך – אז במה החידוש, ומה יש עוד לשנות ולהוסיף ? על רקע דברים אלה עוצב המחקר במגמה להציע דרכי הוראה-למידה מאתגרות ועתירות חשיבה. הפעלת גישת מחקר איכותנית באוריינטציה פנומנולוגית תאפשר להבין את התפיסות הסמויות של הסטודנטים ואת תהליכי החשיבה שלהם. אם לא נבצע שינויים בהוראה ובלמידה במכללה, ננציח מעגל קסמים. גם המורים הצעירים שיצאו מהמכללה למערכת החינוך לא יהיו בעלי ניסיון בלמידה משולבת בחשיבה, ולכן יתקשו ללמד בדרך זו . במובן הזה המחקר מכוון להנביע ידע בתהליכי חשיבה דיסציפלינריים ודידקטיים, כדי למנף את סביבת הלמידה במכללות להכשרת מורים ולהופכה להכשרה משמעותית ומאתגרת ( מירה פוירשטיין וד"ר מירה קרניאלי).

המאמר הנוכחי שהוא פרק בקובץ המאמרים החדש של פרופסור Cheryl , J. Craig מציג את עיקרי התכנית החדשנית של אוניברסיטת college cork באירלנד לביסוס תהליך חקר של סטודנטים להוראה באמצעות תכנית פורטפוליו רפלקטיבית. המאמר מציג את המסגרת המושגית של ההכשרה מבוססת החקר העצמי של הסטודנטים, תמיכת מורי המורים שנדרשה בעקבות השינוי בתכנית בשנת 2002 . כמו כן , מציג המאמר את תהליך הגיבוש וההתפתחות של דגם הוראה זה שיושם באמצעות פיתוח פורטפוליו וחקר עצמי של הסטודנטים להוראה כתהליך רפלקטיבי. האתגר העיקרי ביישום התכנית לא היה בהכרח עמדות הסטודנטים להוראה אלא השינוי הנדרש בחשיבה ובהיערכות הפדגוגית של מורים המורים והמרצים (Lyons , Nona ).

המאמר בוחן את התהליך הגורם למערכות הכשרת מורים בעולם להתכנס לצורה שבה ההבחנות האיכותיות ביניהן מצטמצמות והולכות. לטענת הכותבים , הרחבה שהובאה ע"י תהליכים של הגלובליזציה יוצרת הבדלים רחבים בעלות המידע, הבדלים המעודדים שימוש בדפוסים סטנדרטיים להכשרת מורים. ההיגיון שבהרחבה מוסדית, כמו ההיגיון שבגלובליזציה, פועל ככוח מאחד בין מה שהיה עד כה בעל גבולות מדיניים ותרבותיים מובחנים. המחקר שלהלן מזהה סולם מוסדי וחלוקה של מידע כמרכיבים מרכזיים הקושרים את האינטראקציה של מוסדות לאורך שווקים ומוסיף תובנה לנושאים חשובים הסובבים את ההכשרה של מורים איכותיים ( Loomis, S., Rodriguez, J., & Tillman, R ).

מסלולים אלטרנטיביים להכשרת מורים הולכים ומתרבים בארה"ב עקב המחסור הגדל במורים שם וגם כתוצאה ממדיניות חדשה של משרד החינוך הפדראלי שם המעודד פתיחת מסלולים אלטרנטיביים להכשרת מורים. יחד עם זאת, יש חילוקי דעות לגבי האפקטיביות של ההכשרה במסלולים אלטרנטיביים בארה"ב. יש שונות רבה בין המסלולים האלטרנטיביים להכשרת מורים והמתודולוגיה המחקרית הקיימת מתקשה להבחין בין תכונות האיכות ומרכיבי האיכות של המסלולים האלטרנטיביים להכשרת מורים בארה"ב. על רקע זה, מנסה המחקר הנוכחי לגבש תובנות מעמיקות יותר לגבי איכות המסלים האלטרנטיביים להכשרת מורים. המאמר מבוסס על ניתוח שבעה מסלולים אלטרנטיביים להכשרת מורים בארה"ב במטרה לזהות את המאפיינים של תוכניות אפקטיביות. חקר המקרים של שבעת התוכניות התבסס על איסוף ממצאים מהתוכניות השונות, על ראיונות עומק עם המשתתפים ובעלי התפקידים ובדיקה כפולה הן במהלך הקורס והן במהלך שנת ההוראה הראשונה של המורים בוגרי הקורסים האלטרנטיביים. מתברר כי התוכניות האפקטיביות אינן מסתפקות בהעברת תכנים, העברת ידע ואסטרטגיות הוראה בלבד אלא מייחסות חשיבות רבות לסוגיות כגון הקניית יכולת תכונות מנהיגות פדגוגית וערכית בחינוך, הקניית עבודה בצוות ויכולת פיתוח חומרי למידה (Daniel C. Humphrey, Marjorie E. Wechsler & Heather J. Hough).

התכנית להוראה רב-תחומית של מדעי הרוח היא הוותיקה מבין התכניות שמציעה מכללת אורנים וכבר צברה ניסיון וידע במפגש בין כוונות מפתחי התכנית לקהל המורים שלומדים בה. בשיעורי התכנית נפגשים מורים שהם בוגרי חוגים שונים במדעי הרוח והחברה. מורים אלה הגיעו מרקע תרבותי-חברתי שונה, והם מלמדים בבתי הספר תלמידים מרקע וגיל מגוונים. כל אחד מהלומדים מביא אל הדיון את עולם מושגיו, תרבותו וידיעותיו. ולפיכך השיח בשיעורים מרתק ופותח דיון רחב בנושאים המשמעותיים לכל מורה ומחנך. התכנית להוראה רב תחומית של מדעי הרוח מבקשת להעצים מורים שיחזרו אל בתי הספר וייטלו על עצמם את התפקיד החיוני להוביל צוותים לבניית יחידות לימוד משמעותיות לתרבות בתי הספר שלהם, בין שבתחום הוראת מדעי הרוח, בין שבתחום הפעילות החברתית, סביב לוח השנה וחגיו ובהתמודדות עם דילמות חינוכיות שעל סדר היום ( יעל פויס).

כמה מאפיינים של התוכנית החלופית להכשרת מורים בארה"ב המוצגת במאמר. התוכנית היא מבוססת-שדה ומיועדת להכשרת מורים בעלי תואר אקדמי על בסיס ארצי מטעם אוניברסיטת קליפורניה. מטרת התוכנית היא לתת מענה לסטודנטים המתכשרים להוראה באזורים כפריים ומרוחקים ולאחרים שיש להם קשיים אישיים או גיאוגרפיים להגיע לקמפוס. המועמדים לומדים במסלול של התנסות לקבלת תעודה להוראה ב- classroom multiple-subject. וכיתה שהיא Self-contained. יש בתוכנית אינטגרציה של תיאוריה ומעשה בשילוב של התנסויות הוראה יומיומיות בתוכנית למידה מרכוזית ומדורגת הניתנת באינטרנט, באמצעות חומרים מצולמים, מוקלטים וכתובים ובשילוב הדרכה פדגוגית (supervision).משך התוכנית הוא 4 סמסטרים רצופים במהלך תקופה של 16 חודשים ( Foster, C., Bishop, C.A., & Hernandez, D.A. )

המאמר דן במגמה המסתמנת לפיה אנשי צבא בדימוס יבקשו להשתלב במקצוע ההוראה. בתמיכת תוכניות מיוחדות של הממשל הפדראלי ובסיוע של חלק מהמדינות, המכללות והאוניברסיטאות בארה"ב ייאלצו הכול להבטיח שמורים אלה יוכשרו בצורה טובה. לכן חשוב שמורי המורים יכירו בתופעה ויטפלו בה ובאתגרים הייחודיים שהיא מעלה ביעילות.הדרך בה מורי מורים יטפלו במגמה של שילוב יוצאי צבא בהוראה תשפיע על דמותה של כיתת המחר. נדרשת מודעות לנושא ובצידה בנייה של תוכניות הכשרה מותאמות לייחודיות של אוכלוסייה זו. (Mcmurray, A.J.)

בכל הקשור לצורך במורים איכותיים בבתי הספר כאמצעי לקידום התלמידים בבתי הספר אין מחסור במחקרים בחינוך , אך קיימת חוסר בהירות בכל הנוגע לדרכים להכשיר מורים בעלי איכויות גבוהות. יש מעט מחקרים מפורשים המדברים על הדרך להכשיר מורים איכותיים בכלל ומורים איכותיים לחינוך המיוחד בפרט. לכן , הסקירה הנוכחית מנסה לגבש תובנות שעולות ממחקרים על תכונות המורים האיכותיים ועל הדרכים שיש לנקוט על מנת לטפח תכונות אלו בהכשרת המורים ובהשתלמויות הן למורים במסלול הרגיל והן למורים במסלול החינוך המיוחד. למרות שמדובר באתגר לא פשוט מבחינת ההכשרה , כותבי הסקירה אופטימיים ביכולת לטפח את התכונות של מורים איכותיים (Mary T. Brownell, Melinda M. Leko, Margaret Kamman and Laura King).

הכשרת מורים דיאלוגית מניחה שהאדם יוצר משמעויות במפגש שלו עם עולם הידע , התרבות והאחר. שאיפתה של הכשרת מורים דיאלוגית ליצור מרחב במסגרתו מתקיים תהליך בו פרחי ההוראה ומוריהם נותנים לעצמם, לפועלם ולעולם בו הם חיים משמעות. הדיאלוג והדיספוזציה לדיאלוג הם אשר מאפשרים את תהליך ההתפתחות ויצירת המשמעויות . מסגרת זו, למרות התמקדותה בהתפתחות הפרט, מעמידה את הקשרים והדיאלוג בין הפרטים ובין הפרטים והטקסט במרכז ( לעומת מורה , תלמיד או חומר לימוד) . מטרת ההכשרה במודל זה היא יצירת הכלים והדיספוזציה למפגש עם ידע ועם אחרים באופן שיאפשר התפתחות משמעויות וזהות. כלומר, יצירת הכושר לפגוש רעיונות, דעת ואת האחר מזווית של הקשרם- אם כביקורת, אם כעיבוד – במסגרת תפישת עולמו. מאמר זה מבקש להציג רציונאל להכשרת מורים אשר רואה את תפקיד המורה לא כמעביר ידע לתלמיד, אלא כמבוגר משמעותי עבורו. המאמר מתחיל בתיאור עגום של הקונטקסט החינוכי הישראלי ולאחר מכן מצביע על הצורך בהכשרת מורים דיאלוגית . כמו כן , נערך דיון במטרות החינוך , המקורות התיאורטיים של הכותבת ובכוחו של חינוך דיאלוגי ( יעל עופרים) .

כיצד ניתן להצית אש של ידע, של תשוקה לדעת במוחותיהם של בני אדם? שאלה זו מטרידה את המחנכים במשך כל הדורות וחשובה מאד בישראל. אמנם ניתן ליצור אוכלוסיות נרחבות היודעות לקרוא, אך אינן מסוגלות להבחין במה שראוי לקריאה. ההתפתחות הכוללת של הפרט ויכולת השיפוט שלו עשויים להיות נשכרים ממה שקרוי החינוך הליברלי. יש להתרחק מהנסיגה התרבותית ולדבוק באתגרי האיכות התרבותית ובמצבורי העושר התרבותי העומדים לרשותנו. החינוך הליברלי עשוי לאפשר למורים להבין את פעילותם המקצועית בפרספקטיבה של מטרות חינוכיות ארוכות טווח. לעתים קרובות הכשרת המורים ממוקדת מדי בהיבטים הפרקטיים הדרושים לפעילות המורים, אך אסור להזניח את הרקע ההשכלתי והתרבותי הכללי הדרוש על מנת שהמורים יבינו את משמעות ההוראה ומטרותיה. עליהם לדעת לא רק מה ואיך הם מלמדים, אלא מדוע ולשם מה הם פועלים . לפיכך, הכשרת המורים תכלול התנסויות בפעילות חברתית בתוך ומחוץ לכותלי בית הספר. התנסויות אלו תבחרנה אם הן משרתות שאלות בעלות משקל. תוכנית מעין זו הינה בעלת ערך לאנשי מקצוע שונים, אך חשובה במיוחד למורים, משום שיש בה פוטנציאל של קשר בין עיון ומעשה, בין עולם הידע לעולם ההתנסות ויש לה השלכות חינוכיות למורי העתיד ( מרים בן-פרץ).

המחלקה להכשרת מורים לחינוך קדם יסודי באוניברסיטת ממפיס בארה"ב גיבשה ופיתחה רשימת קריטריונים להערכה (Checklist ) של סטודנטים להוראה לגיל הרך. המטרה שהסטודנטים להוראה המכשירים עצמם להוראה בגיל הרך יידעו מה הם הציפיות מהם ואילו גישות להוראה עליהם להפנים. המטרה הייתה גם לנסות להעריך כבר בשלבים המוקדמים את התאמתו של הסטודנט להוראה לגיל הרך. סטודנטים המכשירים עצמם להכשרה לגיל הרך נדרשים, לכן לעמוד בנורמות וערכים של אנשי מקצוע בתחום הרבה לפני שיעברו את מבחני ההסמכה הרשמיים של the National Council for Accreditation of Teacher Education (NCATE) . המאמר מסביר את הרציונאל להערכה ,כיצד גובשו עקרונות ההערכה ומפרט את הקריטריונים ברשימת ההערכה המחייבת : Early Childhood Education Behaviors & Dispositions Checklist.

המחקר הוא חלק מפרויקט מחקרי שעסק בפיתוח תמיכה למורי מורים חדשים (ממחי"ם) הנכנסים לעבודה בהכשרה באנגליה. מטרות המחקר היו: איסוף דוגמאות של דרכי העבודה הנהוגות במוסדות להכשרה בקליטת מורי מורים חדשים; ניתוח דרכי הקליטה להכשרה מזוויות הראיה של מדגם של מורי מורים. הממצאים מראים שהתמיכה והקליטה מתרחשות בעיקר במחלקות הכשרת המורים באוניברסיטאות, לרוב ברמת מיקרו של סגל ההוראה. לכן ניתן להבין זאת כלמידה במקום העבודה. בעוד שבמחקר נמצאו דוגמאות של התנסויות טובות של כניסה למקצוע, הוא גם מעלה חששות בדבר העקביות, האיכות והאופי של תהליך זה בהכשרת מורים. (Murray, J.)

המחקר ביקש לבחון את ייחודם של גברים הלומדים הוראה לעומת נשים הלומדות הוראה ולעומת גברים ונשים הלומדים מחשבים. נבחנו מניעים בבחירת לימודים, תפיסות שמרניות וחדשניות אודות קריירה ומשפחה ותפיסות מגדריות ואוריינטציה מגדרית של המשתתפים. אוכלוסיית המחקר כללה 221 משתתפים סטודנטים וסטודנטיות ממכללת סמינר הקיבוצים וממכללות ג'ון ברייס וסלע בלימודי מחשבים. כלי המחקר היה שאלון לדיווח עצמי. בין הממצאים: המניע העצמתי ביותר לבחירת מסלול לימודים הוא "אוטונומיה, יוזמה ומימוש עצמי". עם זאת הלומדים הוראה מונים יותר ממניעים פנימיים והאחרים –ממניעים חיצוניים (אילנה אבישר ונורית דביר ).

המאמר דן בערך של צפיית עמיתים המלווה בשיחות מקצועיות לפיתוח המקצועי של מורי מורים. הכותבים מנתחים את התנסויות הלמידה שלהם, מבארים מה אתגר אותם בתהליך ובמה תפישותיהם שונות או דומות. לדעתם אמון וקשרים מקצועיים הוא המרכיב החיוני ביותר של תהליך הלמידה. המאמר מאיר את החשיבות של היבטים קוגניטיביים-רגשיים ואישיים-מקצועיים(Day & Leitch, 2001 ) של חיי מורי מורים בתמיכה בלמידתם תוך שילוב של תצפית עמיתים ושיחות מקצועיות מתמשכות. לדעת הכותבים ארבעה התחומים, הקוגניטיבי-רגשי והאישי-מקצועי צריכם להיות חלק מלמידה ומהתפתחות של מורי מורים. הנחת היסוד שלהם הן שרווחה רגשית וקשרים אישיים מרכזיים לשיפור ההוראה. הם רואים בשיחות למידה דרך מרכזית לקיום משא ומתן בין מורים על מהות ההוראה. החוקרים מראים את חשיבות השיחות שקיימו, את הערך של חקר ההבנות שלהם באמצעות פיתוח מודעות לכך וזה לזה בקהיליית עמיתים ( Schuck, S., Aubusson, P. & Buchanan, J).

יש הסכמה הולכת וגדלה שהוראה היא פעולה בעלת מהות פנימית מוסרית וכי ההיבטים המוסריים של עבודתם החינוכית הם משמעותיים ביותר. עם זאת , הביקורת היא שתוכניות הכשרת המורים בארה"ב לא משקפות הכרה זו בתוכניות הלימודים שלהן. הפער וחוסר העקביות נובעים גם מכך שחוקרי החינוך עדיין לא הפנימו את חשיבות האופי המוסרי של הוראה בכיתה ואת ההתמודדות הנדרשת מצד המורים במהלך ההוראה בכיתה ובמהלך ההוראה המקצועית שלהם. לא ניתן להפריד בין המהות המוסרית של עבודת ההוראה והציפיות הפדגוגיות מהמורה . המאמר טוען שנדרשת גישה פדגוגית ברורה, עקבית ומגובשת יותר של חוקרי החינוך בעולם בכלל ובארה"ב בפרט להבהרת ההיבטים המוסריים של עבודת ההוראה וההכשרה הנגזרת מכך ( Sanger,-Matthew-N )

סקירת ביקורת חיובית על ספרה האחרון של Linda Darling-Hammond על גישות חדשניות להכשרת מורים בארה"ב. הספר של פרופ' Darling-Hammond מתווה בצורה מעמיקה את הגישות המועילות והמוצלחות של 7 תוכניות הכשרת מורים בארה"ב. ניתוח מעמיק ומדגים של 7 התוכניות כולל את המכללות והמוסדות הבאים: Alverno College; Bank Street College; Trinity University; University of California, Berkeley; University of Southern Maine; University of Virginia; and Wheelock College. הספר כולל עשרות ראיונות עם מורי מורים ומרצים בתוכניות הכשרה ייחודיות אלו לצד ניתוח תצפיות של שיעור וסדנאות במקומות אלו. הניתוח מתייחס למדיניות בתחומי הכשרת המורים, למאפיינים הארגוניים וליחסים עם בתי הספר והגורמים המאמנים הקשורים לתוכניות אלו.