הכשרת מורים

המאמר מהווה דוגמה של מחקר-עצמי שנעשה ע"י מורה-מורים מתחיל החוקר את עבודתו לאור המעבר מהוראה בבית הספר להוראה במסגרת ההכשרה. המאמר מדווח על מחקר של האתגרים בפניהם עמד מורה כיתה במעבר לתפקיד של מדריך פדגוגי לסטודנטים להוראה. המחקר עושה שימוש במחקר-עצמי איכותי כדי לזהות ולבחון את המתחים שצצו כאשר החוקר חווה את המעבר מתפקידו כמורה כיתה לעיסוק בהכשרת מורים. אתגרים בלתי צפויים ובהם בניית הזהות המקצועית כמורה מורים, התמצאות בשתי הפנים של התפקיד החדש – תמיכה והערכה וטיפול במקורות התנגדות חיצוניים המתבטאים באמונותיהם של הסטודנטים ובנורמות של מערכת בתי הספר הציבוריים. (Ritter, J.K)

הגישה הנרטיבית בחינוך היא גישה מחקרית המתבוננת בחיים באמצעות סיפורים וצורות הבעה אישיות אחרות כדי להבין את הידע של העוסקים בחינוך, מתוך התמקדות בהתנסויותיהם ובמשמעויות המיוחסות להן (Beijaard, 2004). זו גישה אינטרדיסציפלינרית הכוללת יסודות ספרותיים, היסטוריים, פסיכולוגיים, סוציולוגיים, אנתרופולוגיים וחינוכיים הרואה בבני האדם מספרי סיפורים טבעיים על עצמם ועל זולתם, היכולים להפוך כל אירוע לנרטיב. ההנחה היסודית בבסיס השימוש בנרטיב בהכשרת מורים היא תפיסת העצמי האנושי כמספר סיפורים וכמבנה נרטיבים על עצמו ועל חייו החברתיים. המחקר נעשה במסגרת קורס גנרי בתוכנית להסבת אקדמאים להוראה במכללה גדולה במרכז הארץ. הקורס "ללמוד ולחקור: מורים חוקרים את עבודתם" מציג את אנשי החינוך כפרופסיונלים רפלקטיביים החוקרים באופן שוטף את המעשה החינוכי ( שפי, פנינה ויהודית וינברגר).

ארגון ההוראה בישראל מבוסס על תהליך המתחיל בהוראה כוללת המתפתח למצב של בידול בין מקצועות ומורים. בעבר תאמה מערכת ההכשרה תהליך זה והיא הכשירה מורה כולל ומורה מקצועי ובהתאמה לתכניות הלימודים. עם חדירה של הוראה מקצועית גם לכיתות הגיל הרך שההוראה בהן כוללת, ההגדרה המחודשת של מקצועות ההוראה, השינויים במבנה תכניות הלימודים, העקרונות המתודיים וכדומה מחד גיסא והאקדמיזציה של המוסדות להכשרת מורים והדגש הניתן בהן על הקניית הדיסציפלינות – נוצרת אי התאמה מערכתית בין בית הספר לבין מוסדות ההכשרה. דילמה זו לא נדונה וגם הוועדות שטיפלו בשאלת הכשרת המורים לא התייחסו אליה, במאמר נידונות המשמעויות המערכתיות של כוללות מכאן ובידול מכאן (יוסף ינאי)

הרצאתה של אורנה שץ-אופנהיימר עסקה בתפיסת תפקיד החונכות למתמחים בהוראה, בישראל, כפי שמשתקפת בתוכניות קורסי החונכים שבמכללות להוראה ובאוניברסיטאות. תפיסת תפקיד החונכות מורכבת ורווית מתחים ולתפקיד החונכות חשיבות על תהליך קליטתם של מורים חדשים והשפעה על כלל מערכת החינוך: המתמחים- נדרשים להסתגל לתפקיד מקצועי במערכת ארגונית חדשה ומתמודדים עם קשיים ואתגרים. החונכים – במקביל, נדרשים בתפקידם למספר תהליכים: מתן תמיכה לקשיי המתמחה ובו זמנית להעריכו לקראת קבלת רישוי בהוראה; לטפח גישה אמפתית כלפי המתמחה, המשלבת עמדה שיפוטית מקצועית; לעודד את המתמחה לאוטונומיה מקצועית תוך מודעות לתלותו בחונך; לפעול במסגרת הנחייה שבועית קבועה, המכוונות אל המתמחה כפרט – בעודו חלק מהמערכת החינוכית, שבה פועל כעמית.

זהו מחקר חלוץ, הבוחן את המניעים לבחירה בהוראה כמקצוע בחברה הערבית בישראל. מטרתו לזהות את המניעים והגורמים העיקריים המכוונים את הסטודנטים הערביים בבחירה בהוראה כמקצוע. השערת המחקר היתה, שמניעים אלה יכולים לספק מידע על אישיותם ותכונותיהם של הפונים להוראה, ולשרטט פרופיל אופייני שלהם. אוכלוסיית המחקר מנתה 280 סטודנטים בשנה א' מכל המסלולים והמגמות במכללות האקדמיות הערביות. נמצא כי המניעים הפנימיים לבחירה בהוראה כמקצוע, ובראשם התפתחות אינטלקטואלית, יצירתיות, תחושת הנאה, סיפוק ומחויבות חברתית – נתפסו כמניעים מכריעים באופן בולט יותר לעומת מניעי סטטוס חברתי- כלכלי. נמצא גם, כי המלצת ההורים ושכנוע קרוב משפחה, הם שני הגורמים המכריעים ביותר בתהליך בחירת ההוראה כמקצוע (ראיד זידאן, סלמאן עליאן, זהבה תורן)

ההרצאה עסקה במכשירים להוראה בהודו, והעלתה את השאלה: האם קיימת תמיכה מספקת למורים והאם מורים בהודו מועצמים לצורך שיפור תכנית הלימודים ומיומנויות ההוראה.Ishwaran Gowri, העוסקת בהכשרת מורים בהודו. שאלה: מה צריכה להיות התמודדותם ותרומתם של מורי מורים בהודו כיום? תיאוריות עולות ומאתגרות, וקיימת דילמה באשר לשינוי אותו יכולים לבצע מורי מורים, מה 'יעבוד' ומה 'לא יעבוד' והציגה מחקר של 9 בתי ספר, חמישה כפריים וארבעה עירוניים. הדוברת טענה כי בהכשרה להוראה, אין דגש מספיק על מכשירי המורים. בהודו קיימת התפתחות טכנולוגית רבה, אשר אינה באה לידי ביטוי בהכשרת מורים.

סגנונות הקיום הנו כלי תיאורטי שבאמצעותו ניתן לתאר ולהבין את התנהגות האדם. בכל אדם קיימים שלושה סגנונות קיום בסיסים והם הרכישה (Having), ההוויה (Being) והעשייה (Doing). שלושת המרכיבים מתקיימים במידה זו או אחרת וניתן למפותם על פי מידת מרכזיותם באישיות האדם. במחקר זה נמצא שדפוס סגנונות הקיום של מתכשרים להוראה והמורים המאמנים בחינוך הגופני הוא: being, doing ו-having על פי סדר זה. דפוס זה נמצא גם בקרב מורות מאמנות וסטודנטיות כוללות להוראה. נמצא שסגנון קיום having גדול יותר במתכשרים להוראה בחינוך הגופני לעומת הסטודנטיות הכוללות ועשוי לנבוע מהצורך ההישגי והספורטיבי שתחום דעת זה מתאפיין בו (אריה יעקבי)

הדיון במסגרת שולחן עגול בכינוס עסק במספר דילמות בסוגיית הוראת שיעורי מתודולוגיה מחקרית במסגרת תכנית הלימודים בהכשרה להוראה. הדיון יתבסס על ממצאי מחקר הערכה שנעשה במכללה להכשרת מורים בשנת 2006. במחקר נבדקו שיעורי המתודולוגיה המחקרית אל מול ציפיותיהם של גורמים שונים: מרצים המלמדים קורסים אלה, סטודנטים הלומדים אותם ומרצים המלמדים סמינריונים, שבהם נעשה שימוש בידע שנרכש בשיעורי המתודולוגיה. ניתוח הממצאים הוביל לדיון בשתי שאלות עיקריות. האחת, מהי חשיבותם של שיעורי המתודולוגיה למתכשרים להוראה ומדוע חשוב לכלול אותם בתכנית הלימודים? השאלה השנייה, האם שיעורי המתודולוגיה המחקרית במתכונתם הנוכחית עונים על המטרות שהוגדרו? (אילנה בנימין פאול' חרותה ורטהיים).

אילו כישורי חשיבה ראוי להנחיל למתכשרים להוראה, כדי להכינם למשימת ההוראה העתידית? לשם כך נבחרה המיומנות השבחה (melioration), הנחשבת למיומנות חשיבה תיאורטית מסדר גבוה, וזו הגדרתה: "המיומנות לבחור במצרף המתאים של מידע וליישמו בפתרון בעיות בסיטואציות שונות – בזמן ובמקום, ובכך להשביח את המצרף". במחקר פותחה, יושמה ונמדדה תכנית לאימון במיומנות הקוגניטיבית השבחה אצל סטודנטים להוראת המדעים במכללה למורים, בהשוואה להקניית חשיבה מסדר גבוה בקבוצת הביקורת כתחום תוכן לאימון במיומנות נבחר המושג אנרגיה. הסטודנטים קישרו בין ידע מדעי לבין ידע תרבותי ליצירת רעיונות חדשים. ממצאי המחקר מראים שיפור במוטיבציה ללמידה, בפתיחות ובחשיבה היצירתית שהפגינו הסטודנטים (אדווה מרגליות)

המחקר שנערך בגישה האיכותנית בודק לאורך שש שנים, התפתחות תפיסת ההוראה של סטודנטים-מורים בתכנית הכשרת מצטיינים, אודות מקום המורה והתלמידים בשיעור. נאספו נתונים בשני הקשרים שונים; התפיסה הראויה-המוצהרת ותפיסת ההוראה בפועל. חשיפת התפיסות אודות ההוראה הראויה תוך השוואה בינן לבין ההתנסות הראשונית באימוני הוראה, מבקשת להצביע על היבטיו השונים של ידע ההוראה. הממצאים מצביעים על פער בין תפיסת הראוי שמבטאת גישה קונסטרוקטביסטית של הוראה לבין ההוראה בפועל שמציגה פדגוגיה פוזיטיביסטית- מסרנית. מהתמונה המתקבלת ניתן להציע דרכים לטיפוח סטודנטים-מורים בעלי חזון חינוכי, שמתמודדים עם מציאות ההוראה ונקלטים במערכת כמחדשים ומעורבים (אורי קצין)

ההצגה מתמקדת בדילמות, שקדמו ומלוות מחקר העוסק בתפיסות ועמדות של אנשי סגל וסטודנטים סוגיות הקשורות בנורמות אתיות אקדמיות ובין אישיות. זאת הן כבסיס לטיפול מושכל יותר בכשלים המתגלעים בחיים השוטפים והן כבסיס לעיצוב מדיניות מכללתית. הדילמות המוצגות קשורות בין השאר בהשפעתם של מרכיבי רקע כמו שאלוני שביעות רצון ומדיניות שיווק. אלו היוו גורמים משמעותיים בהנעה לעריכת המחקר. (מיכל גולן וניר רסיסי)

בהרצאתה, הסבירה קארי סמית' את המקור לשינוי בכיוון של היישום והתיאוריה, לאור ראיית האקדמיה וביה"ס את המושג. בעוד האקדמיה מסמלת ציביליזציה, כוח וסטטוס, מסמל בית הספר את הטבע הפראי והמסוכן. במודל אותו מציגה סמית' מצויים ארבעה תחומים השלובים אלה באלה: הפעולה המתוקנת, ניסיון, הבנה מופשטת והבחנה רפלקטיבית, ובה מובאים אמצעי מידע אחרים לתוך התהליך. המודל נתמך גם בתיאוריות של מחקר עצמי. הוא יוצא מנקודת ההוראה בקווים מקבילים של ידע תיאורטי ומיומנויות מעשיות בכיוון לאוטונומיה המקצועית וההחלטה המקצועית. המודל בנוי על המודל של Branstads. לפי מודל זה, מתרחש העיסוק בבעיה חדשה, ועל המורה לנחש מה עשוי להיות או לקרות.

ההרצאה התמקדה בקידום הרעיון של Scholarship of Teaching בעקבות תפיסתו של לי שולמן, לפיה יכולת אקדמית של מורים מתייחסת להפיכת ההוראה לציבורית, העברת ביקורת על ההוראה, והעברתה (שיתופה) לאחרים. אן ליברמן הראתה אתרים של מורים ודיברה על משמעות פתיחתם לציבור, מה הם למדו מהפיכתם לציבוריים ומהעלאת החומרים על האינטרנט. אן ליברמן גם דיווחה איך מורי מורים השתמשו בעשייתם של אותם מורים ללמד סטודנטים להוראה.

הכנס הבינלאומי החמישי שיתקיים ביוני 2007 יתארח במכללה האקדמית ע"ש קיי באר שבע ובמכון מופ"ת. הכנס יעסוק בנושאים המרכזיים שעל סדר היום בתחום הכשרת מורים. נושאים עיקריים שיידונו בכנס: אידאולוגיות ומדיניות בחינוך והשלכותיהן על הכשרת מורים; ידע פדגוגי, ידע דיסציפלינרי וידע פרקטי בהכשרה להוראה; הכשרת מורים בהקשר חברתי ותרבותי; אבני דרך בהתפתחות המקצועית של המורים; תכניות לימודים ומודלים בהכשרת מורים הכשרת מורים כפרופסיה מתהווה. הערכה והכשרת מורים. בכנס ישתתפו חוקרים ומרצים בכירים מן השורה הראשונה בארץ ובעולם, והוא יכלול הרצאות מליאה, מושבי הרצאות, סימפוזיון, מושבי דיון ועוד. תאריך אחרון להגשת הצעות: 30 בנובמבר 2006.

במושב זה הציגו שני חברי ועדת אריאב (2006), פרופ' תמר אריאב ופרופ' שלמה בק את המתווה החדש של הכשרת מורים. בחלק הראשון תוארו הרקע וההקשר מהם צמח המתווה להכשרת מורים עד לאישור המועצה להשכלה גבוהה. תוארו עקרונות מנחים ומטרות המתווה, והוסברה חשיבות ההמלצות והשלכותיהן. בחלק השני של המושב הועלו שאלות תיאורטיות לגבי חדשנותו של המתווה: האם הינו 'עוד מאותו דבר' או האם הוא מייצג שינוי פרדיגמאטי. נטען כי ניתן לבחון את המתווה משתי נקודות ראות: הראשונה המעוגנת בשאלה 'האם והיש צורך שמורה ידע ויהיה מסוגל לעשות?' השניה, המתמקדת בשאלה "'מה צריך המורה להיות?'

מאמר זה מתאר פרוייקט ייחודי: שיבוצן של סטודנטיות בגנים מאולתרים שבהם שוהים ילדי מהגרי העבודה בתנאים פיזיים קשים במיוחד שה"גננות" (baby sitters) בהם חסרות כל הכשרה וידע חינוכיים. במאמר מוצגות תימות עיקריות שעלו מתוך ניתוח תוכן איכותני של רפלקציה שכתבו הסטודנטיות במהלך ההתנסות. הממצאים העיקריים מצביעים על שינויי בשני תחומים: העצמת המודעות החברתית (כולל התפתחות של ביקורת חברתית) וחידוד הזהות הפרופסיונלית והעוצמה המקצועית של הסטודנטיות כנשות חינוך (דורון לדרר, איריס סלונים)

מטרת המאמר לבחון את האפשרויות הגלומות במיזם "קונגרס סטודנטים לגיל הרך" ככלי לטיפוח מגוון מיומנויות חינוכית. המאמר מתאר את המרכיבים הייחודיים של הקונגרס במכללה להכשרת אנשי חינוך, הנערך זה ארבע שנים. הקונגרס מתנהל ככנס אקדמי, בו מוצגים פרויקטי הגמר של סטודנטים משנה ג' בפני כלל הסטודנטים והמדריכים במסלול. במאמר מוצג רציונל הקונגרס. בהמשך, מסומנות השלכותיו של הקונגרס על עמדותיהם של פרחי ההוראה כלפי פרויקט הגמר שלהם. הקונגרס מהווה העמקה של הלימוד התיאורטי והפרקטי של פרויקט הגמר בהכשרה. נמצא כי הוא מזמן מענה לחלק מן האתגרים החינוכיים העכשוויים (מוניקה ברזנר מזור)

עבודה זו מציגה ניתוח שיח אישי וקבוצתי של מתכשרות להוראה, במהלך קורס, במכללה להכשרת מורים. השיח עוסק במשימת הקורס, חניכה שבועית, של אדם מאותגר שכלית על ידי מתכשרת להוראה. מטרת העבודה לאפיין את התפתחותן המקצועית של משתתפות הקורס, המתכשרות להוראה, באמצעות מודל התפתחות מקצועית של קגן (Kagan).ממצאי ניתוח ראשוני של דגימות שיח, מצביעים בתחילת המשימה על חששות וקשיים אישיים ובהמשך על רכישת ידע חדש, ללא שימוש במקורות ידע חיצוניים, כגון חומר קריאה. הממצאים ראשוניים, ועשויים להצביע על תהליך התואם בחלקו את המודל של קגן, לפיו, התנסות תורמת לרכישת ידע חדש ושינוי באמונות אצל מתכשרות להוראה (דיתה פישל)

הרצאה מעניינת שהוצגה בכנס ED-MEDIA האחרון בוונקובר יוני 2007 על שימוש בטכנולוגית חדשנית של מצלמת וידאו זעירה להכשרת מורים. החידוש הוא בטכנולוגיה של videography, כלומר מצלמת וידאו זעירה המותקנת על משקפיו של פרח ההוראה בכיתה וקולטת את ההתנסות מנקודת מבטו שלו הלכה למעשה. ההקלטה מספקת למורים המאמנים מידע מועיל על התנהגות פרח ההוראה במהלך השיעור ועל המעבר שלו בין הסתכלות בכיתה להסתייעות בספר או בתכני הלימוד שלפניו. ההשערה של צוות מורי המורים שהפעיל את הניסוי המבוקר היא כי הצגת ההקלטה מנקודת התצפית העצמית בפני הסטודנט תועיל לו ברפלקציה על מהלך השיעור ותקל עליו לשפר את הוראתו בשיעור הבא שיעביר (Louis Rosenberg, James Gentilucci)

מאז שנת 2000 התרחבו התוכניות האלטרנטיביות להכשרת מורים בארה"ב והן מכשירות כיום כשליש מהמורים החדשים בארה"ב . יחד עם זאת, בחינה לעומק של מסלולי ההכשרה האלטרנטיביים להכשרת מורים מגלה כי מבחינת המהות, מרביתם אינן לאמיתו של דבר תכניות חלופיות לתוכניות ההכשרה הרגילות . עפ"י הדו"ח של מכון Thomas B. Fordham Institute משנת 2007 מרבית התכניות האלטרנטיביות אינן מגשימות את מטרותיהם לגייס מועמדים מוכשרים שביקשו להחליף ייעוד ומקצוע. הם מציעים , אמנם , מסלול הכשרה מעשי ומהיר להוראה בכיתה , אך המועמדים המגיעים אינם בהכרח כאלו שביקשו ייעוד בהוראה כתחליף לעבודה הרגילה שלהם ( Keller B).