הכשרת מורים

מיון:
נמצאו 1122 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    השיח האקדמי סביב מנהיגות בחינוך עוסק בעיקר במנהלים, במנהיגות דרגי ביניים ובמורים. אולם, לפי מחקר זה, יש לפתח את הפוטנציאל המנהיגותי עוד במסלולי ההכשרה להוראה ולהגדיר את ערך המנהיגות כרכיב ליבתי בתוכנית הלימודים. מדיניות כזו עשויה לתרום, בטווח הארוך, לטיפוח האקלים הבית ספרי, להכוונת תלמידים, לפיתוח תוכניות לימודים איכותיות, לסדנאות פיתוח מקצועי, להעצמת עמיתים ותמיכה בהם ולקידום רפורמות.

  • תקציר

    בבסיסו של מחקר זה ניצבת השאלה: האם ועד כמה בכוחו של קורס של מיומנויות הסברתיות לשפר את כישורי ההסברה של מתכשרים להוראה? התשובה היא שניתן, ואף רצוי, לחדד ולשפר מיומנויות הסברה. לראיה, סטודנטים מהקבוצה שהשתתפה בקורס רלוונטי העבירו חומרים בצורה ברורה, משכנעת וייצוגית והשקיעו בתקשורת הבינאישית עם התלמידות. עם זאת, חלק הארי של אותם סטודנטים לא הספיק להעביר את החומר בזמן ולא ניכרו הבדלים במשלב הלשוני.

  • תקציר

    ככל שמוסדות ההכשרה להוראה שואפים לקבל מועמדים נוספים ולשלבם בכוח ההוראה, דרושה הכרה בחסמים המעיבים על חוויותיהן של מתכשרות-אימהות. שכן, תהליכים ביולוגיים-סוציולוגיים טבעיים, כגון היריון, לידה והורות, מונעים מהן לסיים את התואר ולעבות את כוח ההוראה העתידי. בהקשר זה, זיהוי הקשיים הקיימים עשוי לאפשר לתוכניות ולמחלקות להיערך מראש, להקים מבנים תומכים ולהקל על האוכלוסיות המאיישות את מוסדות ההכשרה.

  • תקציר

    מאמר זה בוחן כיצד יכולים מורי מורים להבטיח שהמורים לעתיד מקבלים הכנה מספקת שתאפשר להם לטפח חינוך שיקיים ויחזק נורמות דמוקרטיות? המאמר מתבסס על סקר שנערך בקרב 2,750 מורים בארה"ב ובקנדה וראיונות עם 150 מורים. מורים מעורבים פוליטית ואזרחית נוטים לדון בתדירות גבוהה יותר ובדרכים מתוחכמות יותר עם תלמידיהם בהשלכות הכלכליות, הפוליטיות והחברתיות של אי שוויון. תוכניות להכשרת מורים צריכות לשקול דרכים לעודד מורים חדשים ומנוסים לעקוב אחר החדשות, לעסוק איתם בשיח אזרחי זה עם זה בנושאים הנוגעים לציבור, ולהשתתף בחיים האזרחיים והפוליטיים.

  • תקציר

    בטרם ייווצרו התנאים הדרושים לשדרוג מיומנויות דיגיטליות של מרצים להוראה, ישנם תנאים ותהליכים אישיים, ארגוניים, בירוקרטיים ופיננסיים שצריכים להבשיל. מדובר בבעיה דחופה ובת-השגה ויש לזרז את הטמעת הטכנולוגיה במוסדות ההשכלה הגבוהה ואף להגדירה כחזון לאומי. זאת, באמצעות מתן אוטונומיה לדרגי המחוז, ניתוב משאבים לטכנולוגיות מידע ותקשורת, קידום קורסי פיתוח מקצועי-דיגיטלי, חשיבה מחדש על תוכניות הלימודים ומתן דרור למרצים בבניית מערכי שיעור חדשניים.

  • תקציר

    החוקרים בחנו פרופיל גנומי (דנ"א) של 219 סטודנטים להוראת חינוך גופני בוינגייט, וחישבו שני מדדים: כוח וסיבולת. נמצא כי הן הסטודנטיות והן הסטודנטים ניחנו בנטייה מולדת לכישורים אירוביים באופן מובהק יותר מאשר לכישורים אנאירוביים. ממצא זה יכול לסייע ליועצים להנחות סטודנטים להוראת חינוך גופני בבחירת פעילות בתוכנית ההכשרה, וכן לסייע לסגל שמעביר את תוכניות ההכשרה האלה.

  • תקציר

    המחקר בחן את החוויות האותנטיות של מורים המתמודדים עם קשיי כתיבה במטרה להציע דרכים שיסייעו בתהליך הכשרתם והעסקתם במערכת החינוך. המחקר התבסס על ראיונות עומק עם 20 מורים. ממצאי הראיונות מלמדים על ארבעה סגנונות התמודדות של מורים עם קשיי כתיבה וכן על צורך במערך תמיכה שיסייע למורים עם לקויות למידה להשתלב בצורה מיטבית במערכת החינוך.

  • תקציר

    המחקר הנוכחי בחן את הסיבות לכך שמורים עוזבים את מקצוע ההוראה. המחקר נערך בבלגיה והתבסס על ראיונות עם 21 מורים (ותיקים וחדשים) שפרשו לאחרונה מהמקצוע. המורים הצביעו על גורמים הקשורים בתנאי העבודה וההקשר הבית ספרי כגורמים שבגינם החליטו לפרוש מקריירת ההוראה. היעדר ביטחון תעסוקתי, עומס עבודה, קשיים בניהול כיתה והיעדר תמיכה היו הגורמים המרכזיים לכך שמורים חדשים החליטו לעזוב את הוראה. מורים ותיקים הצביעו על הזדמנויות מצומצמות לקידום ועל תשתיות לקויות בבית הספר כעל גורמים מרכזיים לעזיבתם.

  • סיכום

    מחלקות ומוסדות הכשרה אקדמיים מתקשים לשכלל אוריינטציה דיגיטלית של מרצים, לשלב אלמנטים טכנולוגיים בקורסים ולייעל את הלמידה המקוונת. מורים חדשים נכנסים אל הכיתות ללא מיומנויות דיגיטליות גבוהות, כאשר תובנותיהם וכישוריהם הדיגיטליים מתבססים על ניסיונם האישי בלבד. על רקע זה, משתתפי קורסי פיתוח מקצועי-דיגיטלי מעידים על שיפור ניכר באוריינות הדיגיטלית ועל חיזוק של הביטחון העצמי בתחום של הוראה מקוונת. אפילו מרצים הניחנים באוריינות דיגיטלית ברמה גבוהה מדווחים שסדנת פיתוח מקצועי-דיגיטלי סייעה להם להתעמק בתחום ולהרחיב את מנעד הכלים והיכולות הדיגיטליות.

  • סיכום

    פיתוח מודלים יעילים להכשרת המורים הוא אתגר מתמשך. המאמר מציג את הנוף הנוכחי של הכשרת מורים וכן שלושה טיפוסי אידיאלים מקצועיים – מורים כאינטלקטואלים, אומנים ואמנים. דגש מיוחד ניתן לאידיאל המורה כאמן, ולטענה כי יש להרחיב עוד יותר את ההיקף של אידיאל זה, הקשור להיבט האישי-מקצועי של המורה. המאמר מציע מודל משולש של מקצועיות מורה הכולל את האני האישי-מקצועי כהיבט עצמאי, הנוסף לרכיבי התאוריה והפרקטיקה.

  • תקציר

    ספר חדש מציג את סיפורה של הכשרת המורים הייחודית "חותם נעמי". הוא פרי רצוננו לחלוק את החלום ואת ההזדמנות ולשתף בתובנות שהבשילו במהלך עיצובה והובלתה של התוכנית. חותם נעמי שמה במרכז את אשת החינוך כמנהיגה מחוללת שינוי, זו שמבקשת ליצור אצל תלמידיה אמונה בעצמם וביכולתם ליצור חברה ראויה ושוויונית. שני עקרונות מרכזיים הובילו אותנו בעיצובה: אקטיביזם חברתי והיכולת להניע אותו יחדיו. כל מרכיבי תוכנית ההכשרה הותאמו לכך: סגל ההוראה, מבנה הלימודים, תוכנית הלימודים, ההתנסויות השונות והמדדים להצלחה.

  • תקציר

    אף שיכולת הקריאה חיונית להצלחה בלימודים, ניכרת הידרדרות בגישה של תלמידים לקריאה. יש קבוצה גדולה למדי של מתכשרים להוראה שגישתם לקריאה שלילית, וזאת על אף שגישה ומוטיבציה משפיעות על הרגלים ועל יכולות של קריאה. מחקר זה השתמש בגישה ממוקדת-יחיד כדי לבחון את התפתחותה של הגישה לקריאה בקרב פרחי הוראה במהלך ההכשרה, ואת השאלה כיצד התפתחות זו קשורה ליכולת ולהתנהגות הקריאה הנתפשות שלהן.

  • תקציר

    מתוך שאיפה להעצים את שוק התעסוקה ולהגדיל את התוצר הלאומי גולמי, נעשים מאמצים כבירים לשפר את האיכות של הוראת ה-STEM בבתי הספר העל-יסודיים בארה"ב. הגם שמירב המאמצים מופנים לשדה ההכשרה להוראת STEM, חשוב מאוד לבחון, עוד לפני כן, כפי שעושה מאמר זה, את האתגר המכריע של גיוס מורים להוראת STEM, ובפרט בבתי ספר קשים לאיוש.

  • סיכום

    אנשי מקצוע מצופים להמשיך וללמוד באופן מתמשך. רבות מהפרקטיקות של הפיתוח המקצועי מתמקדות בהעברת תוכן במקום בשיפור הלמידה. מאמר זה סוקר באופן ביקורתי את ההמשגה המקובלת של פיתוח מקצועי ומציע המשגה חלופית, המבוססת על הנחות פילוסופיות באשר ללמידה מקצועית ואשר תואמות ממצאי מחקרים אמפיריים. המאמר קורא לשינוי בשיח ובמיקוד ממסירה והערכה של תוכניות פיתוח מקצועי להבנה ותמיכה בלמידה מקצועית אותנטית.

  • תקציר

    חדשנות פדגוגית משמעה שינוי, במכוון או שלא במכוון, של הפרקטיקה הקיימת: של מדיניות, של תוכנית הלימודים ומימושה, של דרכי הוראה והערכה, של חומרי למידה וסביבות למידה. הספר משקף תהליך מורכב של חדשנות פדגוגית, שהתרחש במוסד אקדמי ישראלי, תוך התמקדות בפדגוגיה של למידה מבוססת פרויקטים. הספר נועד לאנשי חינוך וביניהם מובילי מוסדות חינוך, המעוניינים להוביל תהליכים של חדשנות פדגוגית ברמת הפרט וברמת הארגון, ולסחוף איתם קהילות של לומדים וסגלי הוראה.

  • תקציר

    כיצד מכשירים מורים לחינוך טכנולוגי-מקצועי בתיכונים בקנדה, באסטוניה, בקליפורניה, בהולנד, בסין ובפינלנד? מהם תנאי הקבלה לתוכניות ההכשרה במקומות אלה? מהם תוכני הלימוד, מסלולי ההסמכה, אפשרויות הפיתוח המקצועי? מיהם הגורמים המפקחים ואילו תקציבים מושקעים במדינות אלה בהכשרת מורים לחינוך טכנולוגי-מקצועי? סקירת מידע זו משיבה על שאלות אלה ומשרטטת את דמותו המצויה והרצויה של המורה בחינוך הטכנולוגי-המקצועי

  • תקציר

    עורכי המחקר בחנו כיצד 103 סטודנטים לעבודה סוציאלית וייעוץ חינוכי חווי צמיחה וקשיים רגשיים במהלך רפלקציית סיפור חיים תלת שלבית. ניתוח תוכן של הרפלקציות הכתובות של הסטודנטים עם גמר המהלך בשילוב ראיונות שנערכו שנה לאחר מכן חשפו תחושה חזקה של צמיחה אישית ומקצועית, לצד קשיים רגשיים. המחקר מציע המלצות ליישום של רפלקציית סיפור חיים במקצועות הסיוע.

  • תקציר

    על אף ההיסטוריה המדממת של פקיסטן, יחסיה המתוחים, החשדניים והעוינים עם שכנתה הודו והתרומה הפוטנציאלית לדורות העתיד, לימודי שלום אינם קיימים בלימודי ההכשרה להוראה. עבור מרצים שהנחו קורס של לימודי שלום, האתגר המרכזי היה קושי בניהול זמן ובהתקדמות בסילבוס.
    לצד זאת, סטודנטים חשו שינוי תפיסתי ותודעתי, ראו בחתירה לשלום ערך עליון ואף סברו כי לימודי השלום יכולים לתרום להם ברמה האישית. כלומר, ביישוב סכסוכים בזירה הביתית, הזוגית, המשפחתית והחברתית.

  • תקציר

    מחקר זה השווה בין התפתחותן המקצועית של שתי קבוצות פרחי הוראה שהשתתפו בקורס דידקטי להוראת ביולוגיה בשני מוסדות אקדמיים שונים. הקבוצה בעלת הידע התוכני המועט והניסיון המוגבר בהוראה התעניינה בעיקר בפרקטיקות ממקדות בתלמידים ובמורים. הקבוצה בעלת ידע התוכן המוגבר והניסיון המועט התעניינה בעיקר בסוגיות של מיומנויות חשיבה ברמה גבוהה ושל פער הידע בינם לבין תלמידיהם

  • תקציר

    158 סטודנטים לטיפול בילד ובנוער ולהוראה בישראל דיווחו על רמות נמוכות של תקשורת עם הוריהם ועל רמות גבוהות יותר של קשרים חיוביים עם עמיתים (peers). בנוסף לכך דיווחו הסטודנטים על מעורבותם בהתנהגות מסוכנת ובחוויות של חיפוש-זהות כאשר היו בגיל ההתבגרות. לממצאים יש השלכות יישומיות להכשרת סטודנטים, מפני שהם מרמזים כי כדאי לשים דגש על קישור מתמשך ועקבי בין חוויות אישיות ובין התפתחות אישית

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין