הכשרת מורים

הממצאים במחקר זה מלמדים כי דרוש שינוי תפיסתי בשדה ההכשרה להוראה. מבחינת המרצים וראשי המחלקות, אין להטיל את האחריות המלאה על הסטודנטים משום שהכישלון שלהם, הוא הכישלון של המערכת. לשון אחרת, כל סטודנט שנושר מהווה החמצה של מורה ומחנך של דור שלם. סטודנטים אשר מתקשים להסתגל למערכת ההשכלה הגבוהה בשנתם הראשונה צפויים לפרש את החוויה הסטודנטיאלית כשלילית וסיכוייהם לנשור מתעצמים מדי שבוע. מכאן, הם זקוקים לסיוע מיידי ויעיל ולסביבת לימודים מותאמת, בטוחה, פורייה ורצינית.

מטרת דוח המחקר היא להעריך תכניות מרוכזות להכשרת הנדסאים להוראה, מנקודת מבטם של הסטודנטים ובוגרי התכניות. אחת ההמלצות של מחברי הדוח היא לבנות תכניות להשלמת הלימודים לתואר ראשון, על מנת שהמורים למקצועות הטכנולוגיה יוכלו להשלים את השכלתם ולהשתלב בתכניות לתואר שני

הנציבות האירופית (European Commission) פיתחה חיברה כלי חדשני ופורץ דרך להערכה של מיומנויות דיגיטליות של מורים: European Framework for the Digital Competence of Educators , או בקיצור DigCompEdu . זהו הכלי המוביל כיום בתחום המדידה וההערכה של מיומנויות דיגיטליות של צוותי הוראה. סקירה זו מציגה שלל מחקרים שבחנו את תשתית ה-DigCompEdu, ואת השאלון המקוון שפותח כדי למדוד ולהעריך את רמת האוריינות הדיגיטלית של המורים.

כדי לעודד סטודנטים להוראה להשתמש בגינות לימודיות בעתיד, עליהם להרחיב תחילה את בסיס הידע שלהם בנושא החינוך הסביבתי ולצבור ניסיון פרקטי בתחום. זאת, משום שתלמידיהם צפויים להמטיר עליהם שאלות עם היציאה לשטח ולראות בהם ברי-סמכא. יתר על כן, שילוב גינות לימודיות בתוכנית הלימודים השנתית אינו תלוי רק במתכשר או במורה. אלא, מצריך להציב את נושא שינוי האקלים במעלה סדר העדיפויות ומחייבת את קובעי המדיניות להציג חזון אקולוגי ולהצהיר על מדיניות סדורה לפיה לימודי סביבה וקיימות מהווים אינטגרלי חלק ממסלול ההכשרה להוראה.

ממצאי מחקר זה מדגישים את חשיבות התפקיד של השחקן המקצועי בהבטחת האותנטיות של חוויית המשתתפים. נקודה זו משמעותית במיוחד, בהינתן שכמה דגמים של סימולציות בהם נעשה שימוש כיום אינם כוללים שחקן אנושי

כיום החינוך לחוסן מכוון לפיתוח כישורים ומיומנויות המאפשרים לא רק הישרדות במצבי משבר או במצבים קיצוניים, אלא גם ניהול יום-יומי פורה, סקרן ומכוון משמעות. עם זאת, רק במעט מכללות הוראה בישראל יש תוכנית סדורה ומובנית להקניית חוסן לסטודנטים לחינוך

989 מורים בפינלנד זיהו אושר, מערכות יחסים, עבודה ומימוש עצמי כשאיפותיהם המרכזיות. לתוצאות אלו יש השלכות הקשורות להכשרת מורים. לפי מחברי המאמר, גם מורים קדם וגם מורים בשירות צריכים לדעת על הוראה מכוונת-תכלית (purposeful teaching) כדי למצוא משמעות בעבודתם.

בכוחו של פיתוח מקצועי של מרצים להוראה להשפיע לחיוב על סגנון ההוראה ויעילותה, תחושת המסוגלות העצמית שלהם, סיפוקם מהעבודה ואף על רווחתם האישית ודבקותם במסלול הקריירה. לשם כך, על הפיתוח המקצועי להיות: ממוקד-נושא, לכלול הן למידה פרקטית והן מעשית, לייצר שיתופי פעולה פוריים,
להישען על מודלים תיאורטיים קלאסיים, לחתור לפיתוח טכניקות הוראה חדשות, להיות מונחה על ידי ברי-סמכא או מומחים בתחום, לכלול שמיעה ומתן של ביקורת עמיתים, להעניק ללומדים זמן לספוג את המידע, להתנסות בו, להרהר בו ולחתור לתובנות.

מחקר זה בוחן מערכות יחסים בין מורים מתחילים לבין מנחים פדגוגיים ומודד את רמת תחושת המסוגלות העצמית בתחילת התהליך ובסופו ואת התרומה של תהליך ההנחיה. נמצא שתהליכי הקליטה, הליווי וההנחייה נחשבים לקריטיים עבור מורים בשנים הראשונות בהוראה וחשובים לא פחות לאורך הקריירה. במקביל, מצדם של המנחים, מתוך תהליך החונכות ניתן להפיק תחושת שייכות, חשיבות והערכה עצמית בשל מסוגלותם לתרום, להכווין ולהעצים עמיתים צעירים ולשמש כמודל לחיקוי.

גננות ומורים מתכשרים רואים חשיבות ביציאה לטבע כפעילות פדגוגית והתפתחותית וסבורים כי זו צריכה להיות מעוגנת בתוכנית הלימודים. בד בבד, הם מביעים חשש שעם הכניסה לגנים ולכיתות תפחת המוטיבציה לצאת עם הלומדים לטבע, מתריעים על סכנת מעידות, פציעות, טביעות, היפותרמיה ומכות-שמש וחוששים מתלונות עתידיות של הורים מודאגים.

ספר זה נועד להניח את התשתית התאורטית והאמפירית בתחום הסימולציה בחינוך לכל העוסקים במחקר ובהכשרת מורים ולאנשי חינוך. הוא מציג ידע שהצטבר בתהליכי הפיתוח של המרכז הראשון לסימולציה בחינוך שהוקם בישראל בפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר-אילן (הל"ב) בשיתוף משרד החינוך, ואשר הניח את הבסיס להתפתחות מרכזי הסימולציה בחינוך בארץ.

השיח האקדמי סביב מנהיגות בחינוך עוסק בעיקר במנהלים, במנהיגות דרגי ביניים ובמורים. אולם, לפי מחקר זה, יש לפתח את הפוטנציאל המנהיגותי עוד במסלולי ההכשרה להוראה ולהגדיר את ערך המנהיגות כרכיב ליבתי בתוכנית הלימודים. מדיניות כזו עשויה לתרום, בטווח הארוך, לטיפוח האקלים הבית ספרי, להכוונת תלמידים, לפיתוח תוכניות לימודים איכותיות, לסדנאות פיתוח מקצועי, להעצמת עמיתים ותמיכה בהם ולקידום רפורמות.

בבסיסו של מחקר זה ניצבת השאלה: האם ועד כמה בכוחו של קורס של מיומנויות הסברתיות לשפר את כישורי ההסברה של מתכשרים להוראה? התשובה היא שניתן, ואף רצוי, לחדד ולשפר מיומנויות הסברה. לראיה, סטודנטים מהקבוצה שהשתתפה בקורס רלוונטי העבירו חומרים בצורה ברורה, משכנעת וייצוגית והשקיעו בתקשורת הבינאישית עם התלמידות. עם זאת, חלק הארי של אותם סטודנטים לא הספיק להעביר את החומר בזמן ולא ניכרו הבדלים במשלב הלשוני.

ככל שמוסדות ההכשרה להוראה שואפים לקבל מועמדים נוספים ולשלבם בכוח ההוראה, דרושה הכרה בחסמים המעיבים על חוויותיהן של מתכשרות-אימהות. שכן, תהליכים ביולוגיים-סוציולוגיים טבעיים, כגון היריון, לידה והורות, מונעים מהן לסיים את התואר ולעבות את כוח ההוראה העתידי. בהקשר זה, זיהוי הקשיים הקיימים עשוי לאפשר לתוכניות ולמחלקות להיערך מראש, להקים מבנים תומכים ולהקל על האוכלוסיות המאיישות את מוסדות ההכשרה.

מאמר זה בוחן כיצד יכולים מורי מורים להבטיח שהמורים לעתיד מקבלים הכנה מספקת שתאפשר להם לטפח חינוך שיקיים ויחזק נורמות דמוקרטיות? המאמר מתבסס על סקר שנערך בקרב 2,750 מורים בארה"ב ובקנדה וראיונות עם 150 מורים. מורים מעורבים פוליטית ואזרחית נוטים לדון בתדירות גבוהה יותר ובדרכים מתוחכמות יותר עם תלמידיהם בהשלכות הכלכליות, הפוליטיות והחברתיות של אי שוויון. תוכניות להכשרת מורים צריכות לשקול דרכים לעודד מורים חדשים ומנוסים לעקוב אחר החדשות, לעסוק איתם בשיח אזרחי זה עם זה בנושאים הנוגעים לציבור, ולהשתתף בחיים האזרחיים והפוליטיים.

בטרם ייווצרו התנאים הדרושים לשדרוג מיומנויות דיגיטליות של מרצים להוראה, ישנם תנאים ותהליכים אישיים, ארגוניים, בירוקרטיים ופיננסיים שצריכים להבשיל. מדובר בבעיה דחופה ובת-השגה ויש לזרז את הטמעת הטכנולוגיה במוסדות ההשכלה הגבוהה ואף להגדירה כחזון לאומי. זאת, באמצעות מתן אוטונומיה לדרגי המחוז, ניתוב משאבים לטכנולוגיות מידע ותקשורת, קידום קורסי פיתוח מקצועי-דיגיטלי, חשיבה מחדש על תוכניות הלימודים ומתן דרור למרצים בבניית מערכי שיעור חדשניים.

החוקרים בחנו פרופיל גנומי (דנ"א) של 219 סטודנטים להוראת חינוך גופני בוינגייט, וחישבו שני מדדים: כוח וסיבולת. נמצא כי הן הסטודנטיות והן הסטודנטים ניחנו בנטייה מולדת לכישורים אירוביים באופן מובהק יותר מאשר לכישורים אנאירוביים. ממצא זה יכול לסייע ליועצים להנחות סטודנטים להוראת חינוך גופני בבחירת פעילות בתוכנית ההכשרה, וכן לסייע לסגל שמעביר את תוכניות ההכשרה האלה.

המחקר בחן את החוויות האותנטיות של מורים המתמודדים עם קשיי כתיבה במטרה להציע דרכים שיסייעו בתהליך הכשרתם והעסקתם במערכת החינוך. המחקר התבסס על ראיונות עומק עם 20 מורים. ממצאי הראיונות מלמדים על ארבעה סגנונות התמודדות של מורים עם קשיי כתיבה וכן על צורך במערך תמיכה שיסייע למורים עם לקויות למידה להשתלב בצורה מיטבית במערכת החינוך.

המחקר הנוכחי בחן את הסיבות לכך שמורים עוזבים את מקצוע ההוראה. המחקר נערך בבלגיה והתבסס על ראיונות עם 21 מורים (ותיקים וחדשים) שפרשו לאחרונה מהמקצוע. המורים הצביעו על גורמים הקשורים בתנאי העבודה וההקשר הבית ספרי כגורמים שבגינם החליטו לפרוש מקריירת ההוראה. היעדר ביטחון תעסוקתי, עומס עבודה, קשיים בניהול כיתה והיעדר תמיכה היו הגורמים המרכזיים לכך שמורים חדשים החליטו לעזוב את הוראה. מורים ותיקים הצביעו על הזדמנויות מצומצמות לקידום ועל תשתיות לקויות בבית הספר כעל גורמים מרכזיים לעזיבתם.

מחלקות ומוסדות הכשרה אקדמיים מתקשים לשכלל אוריינטציה דיגיטלית של מרצים, לשלב אלמנטים טכנולוגיים בקורסים ולייעל את הלמידה המקוונת. מורים חדשים נכנסים אל הכיתות ללא מיומנויות דיגיטליות גבוהות, כאשר תובנותיהם וכישוריהם הדיגיטליים מתבססים על ניסיונם האישי בלבד. על רקע זה, משתתפי קורסי פיתוח מקצועי-דיגיטלי מעידים על שיפור ניכר באוריינות הדיגיטלית ועל חיזוק של הביטחון העצמי בתחום של הוראה מקוונת. אפילו מרצים הניחנים באוריינות דיגיטלית ברמה גבוהה מדווחים שסדנת פיתוח מקצועי-דיגיטלי סייעה להם להתעמק בתחום ולהרחיב את מנעד הכלים והיכולות הדיגיטליות.