הכשרת מורים

בטרם ייווצרו התנאים הדרושים לשדרוג מיומנויות דיגיטליות של מרצים להוראה, ישנם תנאים ותהליכים אישיים, ארגוניים, בירוקרטיים ופיננסיים שצריכים להבשיל. מדובר בבעיה דחופה ובת-השגה ויש לזרז את הטמעת הטכנולוגיה במוסדות ההשכלה הגבוהה ואף להגדירה כחזון לאומי. זאת, באמצעות מתן אוטונומיה לדרגי המחוז, ניתוב משאבים לטכנולוגיות מידע ותקשורת, קידום קורסי פיתוח מקצועי-דיגיטלי, חשיבה מחדש על תוכניות הלימודים ומתן דרור למרצים בבניית מערכי שיעור חדשניים.

החוקרים בחנו פרופיל גנומי (דנ"א) של 219 סטודנטים להוראת חינוך גופני בוינגייט, וחישבו שני מדדים: כוח וסיבולת. נמצא כי הן הסטודנטיות והן הסטודנטים ניחנו בנטייה מולדת לכישורים אירוביים באופן מובהק יותר מאשר לכישורים אנאירוביים. ממצא זה יכול לסייע ליועצים להנחות סטודנטים להוראת חינוך גופני בבחירת פעילות בתוכנית ההכשרה, וכן לסייע לסגל שמעביר את תוכניות ההכשרה האלה.

המחקר בחן את החוויות האותנטיות של מורים המתמודדים עם קשיי כתיבה במטרה להציע דרכים שיסייעו בתהליך הכשרתם והעסקתם במערכת החינוך. המחקר התבסס על ראיונות עומק עם 20 מורים. ממצאי הראיונות מלמדים על ארבעה סגנונות התמודדות של מורים עם קשיי כתיבה וכן על צורך במערך תמיכה שיסייע למורים עם לקויות למידה להשתלב בצורה מיטבית במערכת החינוך.

המחקר הנוכחי בחן את הסיבות לכך שמורים עוזבים את מקצוע ההוראה. המחקר נערך בבלגיה והתבסס על ראיונות עם 21 מורים (ותיקים וחדשים) שפרשו לאחרונה מהמקצוע. המורים הצביעו על גורמים הקשורים בתנאי העבודה וההקשר הבית ספרי כגורמים שבגינם החליטו לפרוש מקריירת ההוראה. היעדר ביטחון תעסוקתי, עומס עבודה, קשיים בניהול כיתה והיעדר תמיכה היו הגורמים המרכזיים לכך שמורים חדשים החליטו לעזוב את הוראה. מורים ותיקים הצביעו על הזדמנויות מצומצמות לקידום ועל תשתיות לקויות בבית הספר כעל גורמים מרכזיים לעזיבתם.

מחלקות ומוסדות הכשרה אקדמיים מתקשים לשכלל אוריינטציה דיגיטלית של מרצים, לשלב אלמנטים טכנולוגיים בקורסים ולייעל את הלמידה המקוונת. מורים חדשים נכנסים אל הכיתות ללא מיומנויות דיגיטליות גבוהות, כאשר תובנותיהם וכישוריהם הדיגיטליים מתבססים על ניסיונם האישי בלבד. על רקע זה, משתתפי קורסי פיתוח מקצועי-דיגיטלי מעידים על שיפור ניכר באוריינות הדיגיטלית ועל חיזוק של הביטחון העצמי בתחום של הוראה מקוונת. אפילו מרצים הניחנים באוריינות דיגיטלית ברמה גבוהה מדווחים שסדנת פיתוח מקצועי-דיגיטלי סייעה להם להתעמק בתחום ולהרחיב את מנעד הכלים והיכולות הדיגיטליות.

פיתוח מודלים יעילים להכשרת המורים הוא אתגר מתמשך. המאמר מציג את הנוף הנוכחי של הכשרת מורים וכן שלושה טיפוסי אידיאלים מקצועיים – מורים כאינטלקטואלים, אומנים ואמנים. דגש מיוחד ניתן לאידיאל המורה כאמן, ולטענה כי יש להרחיב עוד יותר את ההיקף של אידיאל זה, הקשור להיבט האישי-מקצועי של המורה. המאמר מציע מודל משולש של מקצועיות מורה הכולל את האני האישי-מקצועי כהיבט עצמאי, הנוסף לרכיבי התאוריה והפרקטיקה.

ספר חדש מציג את סיפורה של הכשרת המורים הייחודית "חותם נעמי". הוא פרי רצוננו לחלוק את החלום ואת ההזדמנות ולשתף בתובנות שהבשילו במהלך עיצובה והובלתה של התוכנית. חותם נעמי שמה במרכז את אשת החינוך כמנהיגה מחוללת שינוי, זו שמבקשת ליצור אצל תלמידיה אמונה בעצמם וביכולתם ליצור חברה ראויה ושוויונית. שני עקרונות מרכזיים הובילו אותנו בעיצובה: אקטיביזם חברתי והיכולת להניע אותו יחדיו. כל מרכיבי תוכנית ההכשרה הותאמו לכך: סגל ההוראה, מבנה הלימודים, תוכנית הלימודים, ההתנסויות השונות והמדדים להצלחה.

אף שיכולת הקריאה חיונית להצלחה בלימודים, ניכרת הידרדרות בגישה של תלמידים לקריאה. יש קבוצה גדולה למדי של מתכשרים להוראה שגישתם לקריאה שלילית, וזאת על אף שגישה ומוטיבציה משפיעות על הרגלים ועל יכולות של קריאה. מחקר זה השתמש בגישה ממוקדת-יחיד כדי לבחון את התפתחותה של הגישה לקריאה בקרב פרחי הוראה במהלך ההכשרה, ואת השאלה כיצד התפתחות זו קשורה ליכולת ולהתנהגות הקריאה הנתפשות שלהן.

מתוך שאיפה להעצים את שוק התעסוקה ולהגדיל את התוצר הלאומי גולמי, נעשים מאמצים כבירים לשפר את האיכות של הוראת ה-STEM בבתי הספר העל-יסודיים בארה"ב. הגם שמירב המאמצים מופנים לשדה ההכשרה להוראת STEM, חשוב מאוד לבחון, עוד לפני כן, כפי שעושה מאמר זה, את האתגר המכריע של גיוס מורים להוראת STEM, ובפרט בבתי ספר קשים לאיוש.

אנשי מקצוע מצופים להמשיך וללמוד באופן מתמשך. רבות מהפרקטיקות של הפיתוח המקצועי מתמקדות בהעברת תוכן במקום בשיפור הלמידה. מאמר זה סוקר באופן ביקורתי את ההמשגה המקובלת של פיתוח מקצועי ומציע המשגה חלופית, המבוססת על הנחות פילוסופיות באשר ללמידה מקצועית ואשר תואמות ממצאי מחקרים אמפיריים. המאמר קורא לשינוי בשיח ובמיקוד ממסירה והערכה של תוכניות פיתוח מקצועי להבנה ותמיכה בלמידה מקצועית אותנטית.

חדשנות פדגוגית משמעה שינוי, במכוון או שלא במכוון, של הפרקטיקה הקיימת: של מדיניות, של תוכנית הלימודים ומימושה, של דרכי הוראה והערכה, של חומרי למידה וסביבות למידה. הספר משקף תהליך מורכב של חדשנות פדגוגית, שהתרחש במוסד אקדמי ישראלי, תוך התמקדות בפדגוגיה של למידה מבוססת פרויקטים. הספר נועד לאנשי חינוך וביניהם מובילי מוסדות חינוך, המעוניינים להוביל תהליכים של חדשנות פדגוגית ברמת הפרט וברמת הארגון, ולסחוף איתם קהילות של לומדים וסגלי הוראה.

כיצד מכשירים מורים לחינוך טכנולוגי-מקצועי בתיכונים בקנדה, באסטוניה, בקליפורניה, בהולנד, בסין ובפינלנד? מהם תנאי הקבלה לתוכניות ההכשרה במקומות אלה? מהם תוכני הלימוד, מסלולי ההסמכה, אפשרויות הפיתוח המקצועי? מיהם הגורמים המפקחים ואילו תקציבים מושקעים במדינות אלה בהכשרת מורים לחינוך טכנולוגי-מקצועי? סקירת מידע זו משיבה על שאלות אלה ומשרטטת את דמותו המצויה והרצויה של המורה בחינוך הטכנולוגי-המקצועי

עורכי המחקר בחנו כיצד 103 סטודנטים לעבודה סוציאלית וייעוץ חינוכי חווי צמיחה וקשיים רגשיים במהלך רפלקציית סיפור חיים תלת שלבית. ניתוח תוכן של הרפלקציות הכתובות של הסטודנטים עם גמר המהלך בשילוב ראיונות שנערכו שנה לאחר מכן חשפו תחושה חזקה של צמיחה אישית ומקצועית, לצד קשיים רגשיים. המחקר מציע המלצות ליישום של רפלקציית סיפור חיים במקצועות הסיוע.

על אף ההיסטוריה המדממת של פקיסטן, יחסיה המתוחים, החשדניים והעוינים עם שכנתה הודו והתרומה הפוטנציאלית לדורות העתיד, לימודי שלום אינם קיימים בלימודי ההכשרה להוראה. עבור מרצים שהנחו קורס של לימודי שלום, האתגר המרכזי היה קושי בניהול זמן ובהתקדמות בסילבוס.
לצד זאת, סטודנטים חשו שינוי תפיסתי ותודעתי, ראו בחתירה לשלום ערך עליון ואף סברו כי לימודי השלום יכולים לתרום להם ברמה האישית. כלומר, ביישוב סכסוכים בזירה הביתית, הזוגית, המשפחתית והחברתית.

מחקר זה השווה בין התפתחותן המקצועית של שתי קבוצות פרחי הוראה שהשתתפו בקורס דידקטי להוראת ביולוגיה בשני מוסדות אקדמיים שונים. הקבוצה בעלת הידע התוכני המועט והניסיון המוגבר בהוראה התעניינה בעיקר בפרקטיקות ממקדות בתלמידים ובמורים. הקבוצה בעלת ידע התוכן המוגבר והניסיון המועט התעניינה בעיקר בסוגיות של מיומנויות חשיבה ברמה גבוהה ושל פער הידע בינם לבין תלמידיהם

158 סטודנטים לטיפול בילד ובנוער ולהוראה בישראל דיווחו על רמות נמוכות של תקשורת עם הוריהם ועל רמות גבוהות יותר של קשרים חיוביים עם עמיתים (peers). בנוסף לכך דיווחו הסטודנטים על מעורבותם בהתנהגות מסוכנת ובחוויות של חיפוש-זהות כאשר היו בגיל ההתבגרות. לממצאים יש השלכות יישומיות להכשרת סטודנטים, מפני שהם מרמזים כי כדאי לשים דגש על קישור מתמשך ועקבי בין חוויות אישיות ובין התפתחות אישית

במחקר נרטיבי זה, מרצים לחינוך אשר חברים ביחידת מחקר פנים-מכללתית, או לקחו בה חלק בעבר, הוזמנו לכתוב סיפורים המתארים את החוויות המשמעותיות ביותר שחוו במהלך העבודה ביחידות המחקר. בין היתר, נמצא שחברי יחידות המחקר מוצבים בפוזיציה מורכבת ורגישה שבה הם באים במגע עם מרצים מנוסים ובעלי השפעה במכללה אשר עלולים לבוז או להתעלם מאבחנותיהם. בנוסף, הסטנדרטים האקדמיים אשר מונהגים באוניברסיטה אינם תואמים, בהכרח, למטרות הפרקטיות והפדגוגיות של מורי המורים במכללות האקדמיות לחינוך. לבסוף, עולה שראשי ונשיאי המכללות האקדמיות ממלאים תפקיד מרכזי בהקמת יחידות המחקר, בתקצובה ובניווטה.

לפי דו"ח מחקרי זה, ההתנסות המעשית מהווה נדבך יישומי וקריטי במסלול ההכשרה להוראה. ברם, רוב מנגנוני ההערכה של ההתנסות המעשית אינם מבחינים בין מורים המוצבים בבתי ספר הישגיים לבין אלו הנשלחים לבתי ספר של תלמידים המגיעים מרקע סוציו-אקונומי מוחלש. זאת ועוד, שיטות ההערכה הקיימות מתעלמות מעמדות התלמידים ומקצב התקדמותם, ממאפייני אוכלוסיית הלימוד, מגרף השיפור של המתכשר, מיכולתו ליישם ידע תיאורטי, מנכונותו ללמוד מאחרים ומשיתוף הפעולה המשולש בין המורה-חונך, נציג המוסד האקדמי והמתכשר.

הערכת ביצועי הוראה בהכשרת מורים כוללת מגוון של כלים המשמשים לדגימה או לייצוג פעילויות הוראה בהתנסות המעשית. על מנת להעריך ביצועי הוראה נדרש הסטודנט להציג תיק עבודות (פורטפוליו) המשלב איסוף, ניתוח והערכה של תוצרי הוראה. מאמר זה סוקר את השימושים של הערכות ביצועי הוראה של סטודנטים כמשאבים ללמידה, הערכת תוכניות ושיפור הכשרת המורים. בנוסף, מציג המאמר המלצות מעשיות למדיניות באשר ליישום ושימוש בהערכות של ביצועי הוראה בהכשרה המעשית.

סקירה זו בוחנת כיצד מוערכות תוכניות להכשרת מורים וכיצד מובטחת איכותן. תהליכי אבטחת איכות ספציפיים להכשרת מורים כוללים בדרך כלל הגדרת סטנדרטים למורים בפועל המשמשים במסגרת תהליכי הסמכה והערכה. שיפור האיכות בהכשרת המורים דורש מחויבות מקצועית וכן תמיכה והכרה במעמדו של מקצוע ההוראה. מרכיב קריטי בהצלחתם של תהליכי אבטחת האיכות בהכשרת המורים הוא מעורבותם של אנשי המקצוע עצמם בתהליכי גיבוש המדיניות.