הכשרת מורים

מיון:
נמצאו 1062 פריטים
פריטים מ- 41 ל-60
  • לינק

    מאמר זה מציג את סיפור ההגשמה וההיעדר של צמיחה, אמונה, התמדה, חזון וייעוד בקרב שתי סטודנטיות מהחוג לגיל הרך במכללת "שאנן" בחיפה, במשך חמש שנים. שתי הסטודנטיות היו חלק מקבוצה בת שש סטודנטיות נאחריהן נערך מעקב אישי בתדירות של אחת לחודש במסגרת מפגשים קבוצתיים של קהילה לומדת. טענת המחקר היא הגורמים לכישלון או להצלחה תלויים בשלושה פרמטרים עיקריים הקשורים זה בזה: מוטיבציה, מסוגלות עצמית ואינטליגנציה רגשית.

  • סיכום

    מאמר זה מציג מחקר שנערך במספר תוכניות להכשרת מורים בארה"ב שמברר את הקשר והתרומה שיש להתנסויות של מתכשרים להוראה לחוללות עצמית שלהם. המאמר מציע הסברים לקשר ותרומה אלה ואת ייחודיותם של ממצאים אלה לאור מחקרים אחרים שנעשו בתחום. במאמר ישנן מספר המלצות הנוגעות למרכיבי התוכניות להכשרת מורים כדי לתרום באופן משמעותי לחוללות העצמית של המורים ולאפשר להם לחוות באופן מוצלח אתגרים והתמודדויות הקשורים עם מקצוע ההוראה.

  • סיכום

    חונכות במהלך התנסות מעשית נחשבת להיבט חשוב בהכשרת מורים ומורים חונכים נתפסים כבעלי השפעה משמעותית על התפתחותם. מאתגר במיוחד הוא הצירוף של חונך ומורה כיתה (Jaspers et al.,2014). מצב אופייני ומאתגר מתרחש כשחונכים מזהים בשגיאה או בהפרעה במהלך שיעור הזדמנות לשמירה על תלמידיהם, ללמידה מטעויות ומשגיאות ולשיפור מקצועי של המתכשרים.

  • לינק

    האם אינטגרציה יכולה להתקיים בתוכניות להכשרת מורות?בנושא זה עסקה הרצאתה של ד"ר גליה זלמנסון-לוי בכנס יובל לתוכנית האינטגרציה בחינוך: שילוב, הדרה ושינוי חברתי שנערך ביוני 2018 ברמת-גן. זלמנסון לוי הזהירה כי אם הכשרת המורים תיעשה בכיתות הומוגניות, ללא ייצוג של מגוון האוכלוסיות בישראל, האחידות וחוסר הייצוג יחלחלו ויגיעו גם לבתי הספר. היא סיפרה כי ב-2005 הוקמה בסמינר הקיבוצים תוכנית לצדק חברתי, סביבתי ולשלום – על פי העקרונות של הפדגוגיה הביקורתית הפמיניסטית.

  • תקציר

    המאמר מתאר כיצד Storypath, גישה נרטיבית לארגון תכנית הלימודים, מסייעת למורים מתחילים ביישום באופן מיומן של למידה שיתופית ושילובה המשמעותי עם יישומים נבחרים אחרים. הוא מתחיל בתיאור התפקיד המרכזי של למידה שיתופית בתכנית לתואר שני בהוראה (Master in Teaching) באוניברסיטת סיאטל (Seattle University), יחד עם האלמנטים הבסיסיים לעבודה שיתופית. המאמר ממשיך בהסבר כיצד גישת ה- Storypath מתקינה פיגומים ליכולת של פרחי ההוראה לסייע בהצלחה ללמידה השיתופית, ואז מספק דוגמא ספציפית שהתמקדה בקיימות הסביבתית(Laurie Stevahn & Margit E. McGuire , 2017).

  • סיכום

    המחקר המוצג במאמר נערך בעקבות מחקר קודם שבחן דרכי עבודה ושיח של קבוצות למידה של מורים מאמנים (Stanulis & Bell, 2017). בהתבסס על ממצאי המחקר הקודם נבנתה תוכנית ניסויית שבה השתתפו 23 חונכים מ-7 בתי ספר יסודיים . בקורס הודגשו שלוש פרקטיקות של חונכות-מלמדת: תכנון בשיתוף, תצפיות ותחקיר וניתוח עבודות תלמידים.

  • לינק

    ההיענות לתכנית "אקדמיה-כיתה" בשנת תשע"ו היתה נמוכה, בעיקר במכללות מהחברה היהודית במרכז הארץ: המקורות למורים בחינוך הממלכתי. עניין זה מפתיע, משום שהתוכנית מציבה את שילוב הלמידה הפרקטית–תיאורטית כמרכיב מרכזי בהכשרה להוראה, ויכולה לסייע בפתרון דילמות הקשורות בהתפתחות מקצועית של הסטודנטים ובהכנה מיטבית לקראת עבודתם כמורים.במטרה להבין את ההבדל בין התנסות בדגם "אקדמיה כיתה" לבין התנסות בדגם מסורתי, כפי שמעריכים סטודנטים מהחברה היהודית וסטודנטים מהחברה הערבית, נוסחו השאלות הבאות:

  • סיכום

    מאמר זה מתמקד בסטודנטים להוראה באוסטרליה, שהתקבלו לתוכנית להכשרת מורים עם ציונים במבחן קבלה ארצי, הנמוכים מהמקובל בתוכניות כאלה. המאמר מתאר את סיפורי החיים שלהם, השופכים אור על תכונות האופי הנחוצות להוראה אפקטיבית וללמידה בבתי ספר. הטענה המובאת במאמר כי שימוש יחיד במבחני קבלה ארציים ובמבחן ידע שפתי וכמותי של מתכשרים להוראה המהווים הסללה של המועמדים לעיסוק בהוראה הם אמצעים שלא מצליחים לעמוד על המורכבות הטמונה במקצוע ההוראה ובהוראה איכותית.

  • סיכום

    מאמר זה מתאר מחקר איכותני שנערך בשמונה מכללות להכשרת מורים בישראל הבוחן את הזהות המקצועית של מכשירי מורים לנוכח שינויים חברתיים וטכנולוגיים שאירעו עם התפתחות טכנולוגיות תקשורת ומידע. זהותם המקצועית של מכשירי מורים מתוארת באמצעות שלוש גישות של זהות מקצועית: being, doing ו-having. ניתוח הרכיבים השונים, שנכללים בגישות אלה מספק תמונה עשירה בקשר לזהותם המקצועית של מכשירי המורים לנוכח תהליכי שינוי אלה.

  • לינק

    מרכז המחקר והמידע של הכנסת הגיש לוועדת החינוך התרבות והספורט סקירה על המוסדות האקדמיים להכשרת מורים, ובה הוצגו נתונים על מגמות בהכשרה להוראה במוסדות האקדמיים להכשרת מורים ונתונים על השתלבות בהוראה של בוגרי המוסדות. בנוסף לכך ציירה הסקירה תמונת מצב של יישום המתווה להעברת המוסדות לאחריות ות"ת. לפי הסקירה, קיים מחסור אקוטי במורים למקצועות הטכנולוגיים לעומת עודף הכשרה בחינוך הממלכתי-דתי במקצועות היהדות ועודף הכשרה מאסיבי של מורים במגזר הערבי.

  • תקציר

    מחקר זה בוחן את השפעתם של קשרים סביבתיים ומערכות יחסים על האופן בו מורים עתידיים לחינוך מיוחד משקיעים בעבודתם בקורס הוראה קלינית. מידת מעורבות הסטודנטים בקורס מתבטאת בכמות הזמן שהם הקדישו ללמידת הקורס, אופן קבלת החלטותיהם וקצב התפתחות הלמידה שלהם. אחד הגורמים החשובים ביותר שנמצאו כמשפיעים על מידת ההשקעה של סטודנטים בעבודה הקלינית הינו יצירת קשר טוב עם המורה המנחה.

  • סיכום

    מאמר זה בוחן אם ובאיזה אופן מבנה התוכניות להכשרת מורים והתמיכה המוצעת במסגרת תנאי הלמידה משפיעים על ממדים מהותיים של שחיקה ושביעות רצון של הסטודנטים גם לאחר פיקוח של המאפיינים האישיים שלהם. המאמר מתאר מחקר, שבו השתתפו 3892 מתכשרים להוראה בשנתם הראשונה ב-13 אוניברסיטאות בגרמניה, שבחן את הופעתם וייצוגם של גורמים שונים שקשורים לסביבת הלמידה של מתכשרים להוראה ושל תפיסות הקשורות אליה. המחברים מסיימים את המאמר בציון מספר השלכות בכל הנוגע לעיצוב סביבות הלמידה בהכשרת מורים כדי למנוע ולמזער שחיקה אצל המתכשרים להוראה והמורים לעתיד:

  • תקציר

    החברה בה אנו חיים הנה רב-תרבותית. כיום חלק מן המודלים החינוכיים המנסים לענות על צרכים העולים מן המגוון התרבותי אינם מצליחים לענות על צרכים אלו. לפיכך יש להדגיש את חשיבות הנושא כבר בשלב הכשרות המורים. מחקר זה בוחן את אמונותיהם של סטודנטים להוראה אודות מגוון תרבותי ואת יחסם לתכניות הכשרת מורים. נמצא שאמונותיהם של סטודנטים המתחילים את הכשרת המורים אודות מגוון תרבותי הנן פחות חיוביות מאמונותיהם של סטודנטים המסיימים את הכשרתם.

  • סיכום

    הכותבים בוחנים תוכנית לפיתוח מקצועי של מתכשרים להוראה שעבודתם מעוגנת בקהילה והוראתם נענית למאפייניה התרבותיים. מדובר במורים המסוגלים ומוכנים להשתמש ולמנף את החכמה והמומחיות הקיימים בקהילה לטובת חינוך ילדיה, מתוך הבנת יתרונות הגישה.

  • סיכום

    יצירת הקבצות על פי יכולת בבית הספר היא פרקטיקה מקובלת בעולם, הנתפשת לעתים קרובות כבעלת השפעה שלילית, במיוחד על תלמידים חלשים (Francis et al., 2016, Marks, 2014). הכותבים טוענים שנוף המדיניות הבינלאומית, במיוחד מבחנים בינלאומיים כמו PISA או PIRLS, תורם להפעלת פדגוגיה זו בבתי ספר. גם האוטונומיה של מורים נשחקת תחת מדיניות חינוכית ניאו-ליברלית של עמידה במטרות או שליטה באמצעות מספרים/ציונים (Grek, 2009 ). באירלנד הושם דגש על קידום הישגים במתמטיקה ובאוריינות ונמצא שיפור בקרב תלמידי כיתות ט'. עם זאת בחינה מעמיקה יותר של הפרקטיקות שקודמו ברמת מדיניות ושמטרתן לשפר ביצוע במערכת החינוך באופן רחב יותר, במיוחד בקהיליות חלשות ,מעלה דאגות, לאור הדגש המוצהר של קידום למידה בהקבצות כפתרון לתת-משיגים. בדומה לחוקרים אחרים ((Hornby, 2014 טענת הכותבים היא ששימוש בהקבצות כמנגנון לשיפור ציונים הוא בעל תוצאות שלילות בטווח הארוך על ילדים צעירים בבתי ספר יסודיים. רוב המחקרים בתחום נערכו בבתי-ספר תיכון; אין די מחקר מעמיק ברמת היסודי (Hallam & Parsons, 2012).

  • תקציר

    מאמר זה משווה בין התמחות מתוקשבת לבין התמחות פנים אל פנים, ומטרתו היא לבחון את עמדותיהם של מתמחים בהוראה באשר לתרומה שהם מפיקים מהסדנה. במחקר חולקו שאלונים ל-251 מתמחים ונמצא כי קיים קשר בין סוג הסדנה לסוג התרומה למתמחים (רגשית, פדגוגית, פרקטית). כך למשל, המתמחים שהשתתפו בסדנה המתוקשבת ראו בהקניית הידע הצבור את המטרה העיקרית של הסדנה ואת תפקידו העיקרי של המנחה; המתמחים שהשתתפו בסדנה המתנהלת פנים אל פנים ראו בתמיכה ובהעצמה האישית את מטרתה העיקרית של הסדנה ואת תפקידו העיקרי של המנחה (המנחה כמנטור).

  • סיכום

    הכשרות המורים מכילות כיום מורכבויות רבות והן מעלות שאלות שונות בעלות השלכות על העתיד. כמה מהסוגיות המשפיעות על ההכשרות נוגעות לרמת האחריותיות הנדרשת מהן לצד הסטנדרטיזציה הנכפית עליהן מלמעלה (Sachs, 2016). סוגיות אחרות מתייחסות לכניעתם של מורים לצווי התרבות ההישגית, תוך ביקורת מתמדת על פעולותיהם, המתלווה לירידה באוטונומיה המקצועית שלהם, וכל זאת בסביבה של חשד וחוסר אמון עליה מעידים מורים ברחבי העולם (Sachs and Mockler, 2012). על כל אלה יש להוסיף שינויים של השנים האחרונות שנגרמו בעקבות גלי ההגירה והרב תרבותיות המוסיפים עוד נדבכים לעבודת המורה ומשליכים כמובן גם על מורכבות האתגרים של הכשרות המורים.

  • סיכום

    מאמר זה מתאר מחקר המתייחס לתוכנית למידה מקצועית של מורים בהולנד, שמטרתה לשפר את הידע הפדגוגי התוכני של מורים חדשים ומורים ותיקים במקצועות שונים. המאמר מבוסס על מחקר איכותני ומאיר ממצאים, שמצביעים על תרומה אפקטיבית של התוכנית לידע זה ולמיומנויות ולתפיסות הקשורות בו.

  • סיכום

    מאמר זה מתאר מחקר, שבוחן את ההזדמנויות העומדות בפני מתכשרים להוראה בתוכניות להכשרת מורים בפינלנד, בנורבגיה ובארה"ב לשוחח על התנסותם המקצועית בפרקטיקום. המאמר מאפיין את הגורמים המאפשרים שיח כזה ומציב תובנות חשובות בנוגע לתנאים המקדמים את החיבור בין הידע התיאורטי לידע הפרקטי בהכשרת מורים.

  • סיכום

    מודל "הלמידה האקטיביסטית" בסמינר הקיבוצים משלב תאוריה ומעשה, פיתוח תודעה ואקטיביזם, דיון בכיתה ומפגש חינוכי מחוצה לה. מודל זה בנוי על קורס אקדמי מלווה, המעניק לסטודנטים בכיתה ידע ושפה תיאורטיים בנושאים כגון צדק חברתי, הפרטה, רב-תרבותיות, מגדר, קיימות, נוער בסיכון, הדרה ועוד. חלק מהקורס בנוי כסדנה שבה הסטודנטים מביאים תיאורי מקרה, דילמות חינוכיות ומידע על הארגונים שהם פועלים בהם ותפקיד המרצה-מנחה הוא להרכיב את המשקפיים התיאורטיים על המעשה החינוכי.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין