הכשרת מורים

מאמר המתאר בצורה ביקורתית את הרפורמה החינוכית האחרונה בני-זילנד ואנגליה הידועה בתור רפורמת הסטנדרטים הגבוהים תוך ניתוח ההשלכות של הרפורמה על הכשרת המורים שם. על מנת לשפר את איכות בתי הספר בניו זילנד נקבע כי בסיס התקצוב החינוכי הוא רמת האפקטיביות של בתי הספר ויכולתם לקדם הוראה איכותית ושיטות למידה והוראה מתקדמות. אחד האמצעים העיקריים להשגת מטרה זו הם הקמת רשות וקהילות מקצועית לחילופי ידע. הדור הבא של המורים בניו-זילנד שיעבור הכשרה במתכונת החדשה יהיה אולי בקי במתודות מחקריות, אך לא יהיה מיומן דיו בסיגול ובהתאמה של שיטות הוראה בכיתה. (Strathdee, Robert)

המחקר הנוכחי שנערך בנורווגיה מציג את המודל ליצירת "עמיתות" מלאה בין אוניברסיטה טכנולוגית ובין בתי ספר שהפכו לחלק אינטגראלי מהמערכת המכשירה שם. במחקר ההערכה הנוכחי שבדק את יתרונות וחסרונות מודל העמיתות נמצא כי שביעות הרצון של פרחי ההוראה מההכשרה בשדה היא גבוהה מאד במיוחד מהקשר המתפתח עם המורים המאמנים והחשיפה לחיי ביה"ס. עם זאת, נמצא כי מסגרת הזמן של השנה האחת המיועדת להכשרה בשדה אינה מספיקה על מנת להקנות ניסיון הוראה מגוון ורפלקטיבי ויש לבנות מסגרת של הכשרה ארוכה יותר בעמיתות, כזו המציבה את הסטודנט יותר משנה בבתי הספר המאמנים. במסגרת מורחבת של הכשרה משותפת בשדה יש לעודד יותר את הסטודנטים לעסוק יותר במחקר עצמי, רכיב הנוטה להדחק לשוליים במהלך העמיתות בין האוניברסיטה ובתי הספר המאמנים (Haugaloken , Ove Kr. and Ramberg, Per)

חונכות (mentoring) הפכה לחלק חשוב של הכשרת המורים, והיא נתפשת כמרכיב מרכזי בקידום הוראה רפלקטיבית ובהתפתחות המקצועית של בתי ספר. אולם המושג עדיין אינו ברור. לרוב, כאשר מדברים על תוכניות חדשות בהוראה ובחינוך לא מתייחסים לנושאי כוח ושליטה וסכנות של תלות ואינטימיות הקשורים לחונכות. המאמר דן במושג החונכות במסגרת הכשרת המורים בנורבגיה, תוך השוואה לתפישות הקיימות בעניין זה באנגליה. הטענה היא שיש לחשוב על חונכות בדרכים חדשות ולראותה כחלק מהתהליך שבו הסטודנטים הופכים למורים מקצועיים. המאמר מבוסס על מחקרים על חונכות שבוצעו ע"י כותבת המאמר במהלך כמה שנים. (Sundli, l.)

קובץ מאמרים חדש בהוצאת Harvard University Press המתאר בצורה מעמיקה את התפתחות מסלול הכשרת המורים באוניברסיטת מישיגן (Michigan State University) והשינוי במהלך תקופה של עשר שנים. המאמרים מתארים את התחדשות מסלול הכשרת המורים באוניברסיטת מישיגן בהובלה ובהנחיה של צוות מורי המורים הידוע בתור צוות 1 (Team One). שורה של חוקרים מובילים בתחומי הכשרת המורים כגון Feiman-Nemser Sharon מציגים את ההתנסות הייחודית שלהם ביצירת השינוי האיכותי באוניברסיטת מישיגן וגישות איכותיות להעמקת הכשרת המורים.

מחקר עצמי בהכשרת מורים היא, על פי תפיסתו של פרופסור קן צייכנר, מאושיות המחקר המתהווה תוך כדי הכשרת המורים, אך למרות ההשפעה החיובית של מחקר עצמי על ההתפתחות המקצועית של מורי המורים צריך להיזהר מההפרדה שעושים בין מחקר עצמי והזרם המרכזי של מחקרי מורי מורים. במאמרו המעניין קורא Zeichner לשלב בצורה יותר אינטגראלית את קולות מורי המורים המשולבים בלמידה העצמית על מנת להפוך אותם לקהילה לומדת שהיא חלק מהותי מהמחקר המרכזי בהכשרת המורים. Zeichner מתנגד לדואליות שנוצרה בין למידה עצמית ובין החוקרים בחינוך ומציע לטפח את הלמידה העצמית כחלק מרכזי משיפור ההתנסות המקצועית של מורי המורים המשולבת במחקר חינוכי ולא בהכרח כענף מקביל או צדדי בהכשרת מורים (Zeichner, Ken)

המחסור במורים בארה"ב נותן את אותותיו על היערכות בתי הספר ועל היערכות מערכת הכשרת המורים בארה"ב. על פי תחזיות מערכת החינוך בארה"ב צפוי מחסור של 2 מיליון מורים בעשור הקרוב שם. לאור הביקוש הגובר של בתי ספר למורים, הוקם בלחץ גורמי החינוך במדינות השונות בארה"ב מסלול הכשרת המורים האלטרנטיבי/הסבה להוראה המיועד לבוגרי מכללות ואוניברסיטאות ללא ניסיון קודם בהוראה. מטרת המחקר הייתה להעריך את מידת ההצלחה של מורים חדשים המוכשרים בתוכניות אלו בשלב הקליטה בבתי הספר, רמת הנשירה ורמת התמיכה הניתנת למורים החדשים בוגרי תוכניות ההסבה להוראה. המחקר התבסס על רעיונות עם מנהלי בתי ספר תיכוניים בניו–ג'רזי אשר העידו על שביעות רצונם מבוגרי תוכניות ההכשרה האלטרנטיביות והתפתחותם המקצועית החיובית של המורים המתחילים שקלטו והיקף הנשירה המצומצם היחסי שלהם (Nagy, Christopher J.; Wang, Ning)

המאמר מתמקד בחוזה העבודה בין יועצים מאמנים (mentors) לבין סטודנטים המתמחים בייעוץ חינוכי במהלך ההתמחות המודרכת בבית הספר. חוזה העבודה ממלא תפקיד מרכזי ביצירת התשתית להתמחות מוצלחת ולעבודת אימון פרופסיונלית ויעילה, המקדמת צמיחה. מטרת המחקר הנוכחי היתה לבחון את המרכיבים העיקריים של חוזה העבודה במהלך ההתמחות המודרכת בבית הספר, על פי תפיסתם של יועצים מאמנים ושל סטודנטים מתמחים. במחקר השתתפו 158 יועצים מאמנים מכל הארץ ו-171 סטודנטים מתמחים. ארבע הקטגוריות הרחבות של מרכיבי החוזה, שהתגלו בעקבות ניתוח התוכן היו: 1. נוהלי ההתמחות והאימון; 2. עבודת המתמחה: המטרות, התכנים והגבולות; 3. יחסי האימון; 4. אתיקה מקצועית(רבקה לזובסקי, אביבה שמעוני)

מטרות המחקר היו לשקף עמדות והרגשות של סטודנטים "אחרים" בנוגע להתנסות ולהכשרה להוראה במכללה יהודית חילונית; לבחון את המאפיינים, היתרונות והחסרונות של התנסות סטודנטים “אחרים“ בקבוצת התנסות יהודית חילונית בבית ספר שותף ממלכתי יהודי; לדון בהצעות של סטודנטים “אחרים“ להכשיר להוראה סטודנטים מתרבויות שונות ולהציג מתודה מחקרית המשלבת שימוש בכתיבות ובסיפורי חיים ככלי מחקר. מהמחקר עולה שינוי בזהות המכללה היהודית-ממלכתית מבלי שהתקיים דיון מעמיק במשמעות השינוי, בעמדות הסגל כלפי הזהות החדשה, בשינויים שיש לתכנן בהתאם לזהות שהתגבשה ובדרך לשפר את איכות החינוך והחיים במדינה באמצעותה. אחת ממסקנות המחקר היא שיש לעצור את ההתעלמות מהצורך הדחוף בהגדרה ברורה של ייעוד המכללות לחינוך היהודיות-חילוניות ולהתאימן בצורה מכוונת ומובנית לייעוד. (נירית רייכל, עדנה מור)

בספרה החדש Self-study for teacher educator מתארת פרופסור Samaras, Anastasia את השינויים איתם התמודדה בהכשרת המורים ואת השינויים אותם יזמה בתכנית הכשרת הסטודנטים להוראה באוניברסיטת ג'ורג מייסון בוירג'יניה ארה"ב ובמקום עבודתה הקודם. במסגרת עבודתה כרכזת הכשרת המורים פיתחה פרופסור סמאראס דגמים של למידה עצמית (self-study) של סטודנטים להוראה שהתבססו על עקרונות שיתוף והתייעצות העמיתים של ויגוצקי. אחד התחומים שפרופסור סמאראס מצאה כלקויים בהכשרת המורים היה הקניית יכולת תכנון לימודים לטווח ארוך יותר במהלך שנת הלימודים. מרכיב מרכזי בתכנית החדשה שטיפחה פרופסור סאמראס היה התמודדות של הסטודנטים להוראה עם תכנון, יישום וחקר של יחידת לימוד בינתחומית (The Interdisciplinary Unit)

בחינת האמונות של מתכשרים להוראה על הוראה ולמידה בשלב הכניסה להכשרה, ומעקב אחר ההתפתחות של אמונות אלה לאור התנסויות אקדמיות ומעשיות, חשובה למורי מורים. המחקר בוחן מטאפורות ככלי לחשיפה ולקידום ההתפתחות של אמונות הסטודנטים באמצעות שילוב של פעילויות רפלקטיביות שיש בהן התנסויות משני הסוגים. ספציפית, המחקר בוחן כיצד ייצוגים מטפוריים של סטודנטים לבית הספר היסודי בארה"ב ובאירלנד משתנים, ומהם הגורמים המשפיעים על שינויים אלה. (Leavy, A. M., McSorley, F.A. & Bote, L. A)

המאמר מציג את שיטת ההערכה המשולבת שהונהגה לפני כמה שנים באוניברסיטת טקסס בארה"ב. מדיניות ההערכה הרציפה של המוסד לוקחת בחשבון את הסטנדרטים הקיימים להכשרת מורים בארה"ב אך מדגישה גם בדיקת ההלימה בין התפתחות הסטודנטים להוראה ובין צרכי בביה"ס. ככל שהסטודנטים להוראה מתקדמים בין שלבי התכנית כך מופעלים כלי הערכה פורמאליים ובלתי פורמאליים על מנת לבדוק את מידת התאמתם להעביר שיעורים, לפתח תוכניות ולהצליח כמורים. במהלך ההערכה המתבצעת בכל שלב נבדקים לא רק היכולות הטכניות ורמות הידע של פרחי ההוראה, אלא גם יכולות של תקשורת בין-אישית, ראייה פדגוגית משולבת. נתוני מרכזי ההערכה נצברים ומשמשים בסיס למעקב רב-שנתי אחרי התפתחות פרחי ההוראה, המודלים המנטאליים שלהם ויכולתם הפדגוגית בכמה וכמה תחומים מעבר לתכני המקצוע עצמו. המאמר מתאר את מדיניות ההערכה הרציפה הנקראת The Fitness to Teach Policy, את מרכיביה העיקריים ודרך הפעלתה באוניברסיטת טקסס (Blanche Desjean-Perrotta)

מחקר הערכה זה בחן לעומק סוגיות שונות הקשורות לתפקיד המורות והגננות החונכות במערך שותפות ה- PDS בין בתי הספר והגנים בקדימה-צורן לבין המסלולים הבאים במכללה האקדמית בית ברל: הגיל הרך, היסודי, חינוך מיוחד ואנגלית. מקומם המרכזי של החונכות במערך השותפות נמצא בכל אחת מארבע המטרות המקובלות של PDS: שיפור ההכשרה של הסטודנטים להוראה; קידום הלמידה של כל התלמידים בבית הספר; פיתוח מקצועי של כל המעורבים בשותפות; טיפוח חקר ההוראה ושיפורה. נראה כי יש חשיבות רבה להבין מה חושבות ומרגישות החונכות בתפקידן וכיצד ניתן לשפר את תפקודן כחונכות. הבנה זו חשובה לא רק לצרכי ההכשרה של הסטודנטים אלא גם לצרכי קידום ההוראה והלמידה בתוך בתי הספר והגנים. במיוחד חשוב להבין את תפיסת תפקיד החונכת ב- PDS במובחן מהתנסות מסורתית, כיוון שהספרות המחקרית בנושא זה עדיין מעטה (אריאב תמר, היוש טלי ופרייטג אילנה).

המחקר ביקש לבדוק באיזו מידה מתאימה למידה מאותגרת בעיות (PBL) לפרחי הוראה במסלול ביה"ס יסודי והגיל הרך. גישת ה-PBL מציבה בפני הלומדים בעיות מעשיות או מצבי הוראה מורכבים אמיתיים מחיי ביה"ס והכיתות. במהלך התמודדות זו נדרשים פרחי ההוראה להיות מעורבים בתהליך קבלת ההחלטות תוך הסתייעות בתיאוריות ובמודלים פדגוגיים שונים. המחקר נערך באוניברסיטה אוסטרלית המכשירה פרחי הוראה למסלולי הוראה בביה"ס יסודי והגיל הרך. המחקר ביקש לבדוק כיצד מתמודדים פרחי ההוראה עם הפער שבין תיאוריה למעשה. פרחי ההוראה נחשפו לכל שיקולי הדעת האפשריים הנוגעים לבעיה שהוצגה בפניהם, החל מבעיות התנהגות של תלמידים וכלה במעורבות הורים העשויה להחריף את המצב (Suzy Edwards Marie Hammer)

הקשר בין גורמי אישיות של סטודנטים להוראה ובין הצלחה בלימודים מעורר עניין רב בארה"ב ובעולם. המטרה של המחקר שנערך באוניברסיטת נברסקה הייתה לבדוק האם היכולות של פרחי הוראה הקשורות לאינטליגנציה רגשית (emotional intelligence) מצביעות על מקדמי הערכה גבוהים יותר במהלך הלימודים. אמנם, לאינטליגנציה רגשית גבוהה יש השלכות חיוביות על יחסים בינאישיים של פרחי ההוראה ועמיתיהם מבחינת שיתוף פעולה ועבודת צוות, אך לא ניתן להצביע על יכולות גבוהות יותר של המוכשרים להוראה. אין מובהקות סטטיסטית המוכיחה תרומה של אינטליגנציה רגשית על יכולות הלמידה של פרחי הוראה (Drew, Todd L)

נושא המחקר המוצג במאמר הוא הבנת משמעות החונכות בעיני 27 מורים מתחילים בעמיתות בין אוניברסיטה ומחוז בתוכנית הכשרה חלופית. התהליך כלל שאלון לדיווח עצמי, ראיונות עם קבוצות מיקוד, טריאנגולציה של נתונים ואינטראקציות במהלך 10 חודשים. משמעות החונכות למתכשרים באה לידי ביטוי בארבעה היבטים: ההיבט של ה"פוליטיקות" בבית הספר', ההיבט של קרבה/סמיכות (Proximity) , ההיבט של הקשרים , ההיבט של ניהול כיתה . המשתתפים בתוכנית החלופית שנחקרה הביעו שביעות רצון מהחונכות ותיארו את משמעותה בעיניהם. הם חשו בטוחים יותר בהוראה כשהחונכים שלצידם יצרו עימם יחסי אמון, קירבה והיכרות עם תרבות בית הספר. ארבעה ההיבטים שלמעלה הם שנתנו משמעות לחונכות ולמציאות המורכבת של בית הספר ( Tissington, L.D).

המאמר מתאר מערכת ממוחשבת באינטרנט שנועדה ליצור סביבת אימון של סימולציה ממוחשבת לפרחי הוראה בארה"ב. המערכת נועדה לאפשר לפרחי הוראה לבחון את הקשר בין פעולות הוראה שלהם ובין הלומדים המתוקשבים הממלאים את תפקיד תלמידי בית הספר. סביבת הסימולציה הממוחשבת נועדה ליישם תהליך מתודולוגי להכשרת מורים הידוע בשם teacher work sample methodology -TWSM. המאמר מנסה לבחון האם המערכת הממוחשבת להתנסות בהוראה באינטרנט אכן ממלאת את הציפיות ליישום מתודולוגיית ההכשרה באמצעות חשיפה דינאמית למבחר ההתנסויות המייצגות בהוראה וחקר מקרים הנדרש לשם כך להמחשה בפני הסטודנט להוראה. המערכת הממוחשבת נבנתה על פי התפיסה העקרונית של Pedagogy of evidence-based teacher education., כלומר תכנון ושיקולי דעת פדגוגיים על סמך מבחר אירועי למידה הלקוחים מחיי הכיתה ומחיי ביה"ס (Mark Girod, Gerald Girod)

הנחת היסוד שבמאמר היא שללא הפיכת ההוראה לפרופסיה לא יתכן שיפור במעמדם המקצועי של המורים. טענתו הבסיסית של אורי איל היא שרכישת ידע ויכולת דיאגנוסטית לשם מתן פתרונות לבעיות ספציפיות, אינה יכולה להתבצע ללא התמחות ספציפית בתחומים העוסקים בתהליכי הלמידה, כגון קשב וזיכרון, תהליכי הבניית ידע ועיצוב סביבות למידה. הכשרת מומחים צריכה להיעשות באופן מכוון. יש לבסס בקרב המתכשרים הבנה בסיסית לגבי המכניזם של הלמידה בהקשרים חברתיים שונים ובסביבות למידה שונות כפי שמקובל בתוכניות של מדעי הלמידה בעולם (Learning Sciences)

במאמר נטען שלמדנו רבות על הדרך בה ניתן לבנות תוכניות הכשרה חזקות ויעילות יותר. לשם כך יש לכלול בהן שלושה מרכיבים מרכזיים: א. קוהרנטיות ואינטגרציה בין תיאוריה למעשה, ב. שילוב בין ההדרכה הפדגוגית וההתנסות המעשית לבין מה שנלמד בקורסים, ג. בניית קשרים קרובים ושיתופיים בין מוסדות הכשרה לבין בתי ספר. על בתי ספר לחינוך/מוסדות הכשרה להתנגד ללחצים הבאים מן הציבור להפחית את היקף ההכשרה ואת איכותה, דבר המכשיל את ההכשרה ואת מעמד ההוראה, המורים ובתי הספר. המאמר משרטט מסגרת קונצפטואלית המתייחסת לשאלות ה"מה" וה"איך" בהכשרת המורים, מתוך מטרה להאיר את סוגי הלמידה שמורים צריכים לרכוש כדי לתפקד במקצוע מורכב זה בהצלחה. (Darling-Hammond, L)

המחקר מציג פרויקט ניסויי שנערך במכללה להכשרת מורים ע"ש קיי במסלול לחינוך מיוחד, במהלכו חנכו סטודנטיות את חברותיהן בהוראת מתמטיקה. גם הנחנכות וגם החונכות חשו שהתהליך תרם להן ולחברותיהן וסייע להן להתגבר על חששות מתחום המתמטיקה, העצים אותן וחיזק את תחושת המסוגלות העצמית שלהן להתמודד בהצלחה עם תחום הוראה זה גם בעתיד. מניתוח דבריהן עולה, כי בהשוואה למודל ההדרכה השגרתי באמצעות מדריכה פדגוגית, למודל של "חונכות על ידי חברים" יתרונות רבים ובהם: יחסי חברות וקרבה בין הנחנכות והחונכות, הלמידה המשותפת של שותפות בעלות אינטרסים דומים והתלבטויות זהות. (רמה קלויר)

דו"ח אקדמי חדש שפורסם לאחרונה בארה"ב מותח ביקורת חריפה על איכות ההכשרה של המורים במכללות לחינוך ובאוניברסיטאות ברחבי ארה"ב. הדו"ח שפורסם ב2006 על ידי פרופסור Arthur Levine, נשיאה לשעבר של המכללה לחינוך ומורים אוניברסיטת קולומביה מצביע על כך שאיכות המורים המוכשרים באוניברסיטאות בארה"ב הולכת ויורדת משנה לשנה. תוכניות הלימודים להכשרת מורים במרבית המכללות והאוניברסיטאות בארה"ב מפוצלות ואינן מבוססות על תקופת הכשרה קבועה וברורה כמו בבתי ספר לרפואה או משפטים. מרבית התוכניות אין מגדירות בצורה נאותה סל מיומנויות נדרש למורה וההכשרה המעשית לקראת ההוראה בכיתה עדיין מוגבלת. הדו"ח קורא לבנות מחדש את כל מערכי התוכניות במכללות לחינוך ולהפוך אותן למוסדות מקצועיים המדגישים יותר ויותר את הצד של התנסות מעשית בהוראה. דגש צריך להינתן להכשרת מורים על פי הדרך שבה לומדים התלמידים בכיתות ויכולת פרחי ההוראה להתאים את דרכי ההוראה שלהם בהתאם. הדו"ח של פרופסור ארתור לווין עורר תגובות רבות בקרב חברי האיגוד האמריקאי להכשרת מורים (American Association of Colleges for Teacher Education) וחלק מן ההמלצות עוררו שם מחלוקת רבה.