הכשרת מורים

מיון:
נמצאו 1053 פריטים
פריטים מ- 1021 ל-1040
  • לינק

    תקציר זה מציג תכנית לימודים לפיתוח כישורי הוראה, למידה והערכה (הל"ה), שפותחה במסלול לחינוך מיוחד, שנה ב', במכללת אורנים. התכנית התפתחה במהלך שלוש השנים האחרונות, כאשר תוך כדי תהליך של הוראה רפלקטיבית הוכנסו בה שינויים. השינויים נבחנו תוך כדי מעשה וקבלת משוב מן הסטודנטים, ולאור התוצאות הוכנסו שינויים נוספים (חיי בן דוד, ציפי ברוך, אסנת שבתאי, זיווה שגיא)

  • לינק

    המחקר מציע מודל הוראה ייחודי שעשוי לשפר הכשרת מורים לניתוח סיטואציות מורכבות של תהליכי הוראה-למידה. הצגת המודל היא פרי מחקר בן 3 שנים. מהניתוח עולה כי בקורס היו שלושה רכיבים בולטים: א. צפייה מסוגים שונים: צפייה בסרטים של שיעורים אותנטיים, צפייה בקטעים מסרטים הוליבודיים, צפייה בפעולות למידה שנערכו תוך כדי הקורס. ב. רכישת גופי ידע תיאורטי אם על-ידי קריאה עצמית ואם על-ידי הרצאות של המשתתפים בקורס. ג. עיבוד המידע שהופק מתוך הצפייה בסרטים וקליטת גופי הידע התיאורטי באמצעות דיוני מליאה, דיונים קבוצתיים ועבודת יחידים (יעל פויס)

  • סיכום

    נוכח המחסור החריף במורים בהולנד גובשו כמה תסריטים לעתיד מערכת הכשרת המורים שם. מסקנת המאמר היא כי המחסור הגובר במורים בהולנד יביא בסופו של דבר לירידה איכותית של החינוך בהולנד וכל אחד מן התסריטים המוצעים לא יוכל למנוע את המשך המחסור במורים. (Marco Snoek)

  • סיכום

    במאמר מוצגים הדילמות העיקריות העומדות לפני המכללות האקדמיות לחינוך ואת יעדיהן לעתיד. במאמר משורטט חזון המושתת על יעדים ארוכי –טווח תוך ניסיון לקשור אותם למציאות, להישגים ולקשיים, שהבנתם וההתמודדות אתם הן המנוף לקפיצת המדרגה הבאה במכללות האקדמיות לחינוך. המאמר הופיע במקור בכתב העת "פנים", אביב, 2003. (יאיר קארו)

  • לינק

    המאמר מציג ממצאים ראשוניים של מחקר העוסק בהעדפות של סטודנטים (הלומדים בשתי מכללות, לחינוך ולטכנולוגיה) לסגנונות למידה שונים, ובהשתמעויות של הממצאים הללו עבור מרצים וסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה. (אולז'ן גולדשטיין, בבי טורניאנסקי, חנה בלאו)

  • סיכום

    Cochran-Smith טוענת שהכשרת מורי מורים מועשרת באופן משמעותי כאשר קיימת תפיסה של Inquiry as stance – חקר כעמדה, במובן של חקר מתמשך, המעניק מסגרת מושגית להבנת למידה של מורים בבתי הספר ופרספקטיבה אינטלקטואלית ומעשית על הכשרת מורי מורים.מדובר באופן למידה מפרקטיקה ועל פרקטיקה של הכשרת מורים בתוך קהילת עמיתים. כאשר חקר נתפס כהשקפה ולא כאסטרטגיה, הרי שכל חברי הקהילייה נתפסים הן כחוקרים והן כלומדים. עם זאת, מדובר בתהליך בעל סתירות וקשיים המורכב הן מלמידה של דעות ומנהגים, והן מ"אי-למידה" שלהם (unlearning, במשמעות של לימוד ההפך). המחברת מדגישה את הצורך בהפניית תשומת לב לצרכים ולידע לו זקוקים מורי המורים, ולהימצאותה של תמיכה מוסדית כדי להידרש לדרישות המורכבות של הכשרת המורים למאה ה-21. בהקשר זה היא מציגה, בין השאר, את תכנית ההתמחות הפרופסיונלית למורי מורים המתקיימת במכון מופ"ת, המנסה ליצור קהילייה לומדת ומלמדת של מורי המורים בישראל.

  • סיכום

    מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק את התגבשות הידע הפדגוגי-תכני בקרב מורים מתחילים/פרחי הוראה לביולוגיה בשנת ההתמחות השלישית שלהם. המטרה הייתה לבחון את יכולת פרחי ההוראה לזהות קשיי למידה של תלמידיהם . ממצאים :על פי תפיסת פרחי ההוראה, מרבית קשיי הלמידה מיוחסים לתכונות הלומד ורק מיעוטם לפעילויות ולפעולות שננקטו ע"י המורה עצמו ( Penso, Sophia)

  • לינק

    המאמר מתאר מחקר של התפיסה המתמטית של פרחי הוראה ביחס לתהליכים של פתרון משוואות, וביחס למהותם של הסברים מתמטיים וחשיבותם בהוראה.מן המחקר עולה, כי בנושא של פתרון משוואות אין לפרחי ההוראה תמונה שלמה ועקבית התואמת את תוכנית הלימודים, וכי תפיסתם מושפעת מן התפיסה שרכשו במפגש הראשון עם הנושא. ההסברים המתמטיים, שסיפקו הנחקרים, היו בחלק גדול מהמקרים ציטוט של הכללים, כלומר הסברים אינסטרומנטליים ולא רלציוניים. (חנה כרפס)

  • לינק

    כדי להניע בהצלחה את הכשרת המורים אל מעבר לטיפול המקוטע והשטחי בשונות וברב-תרבותיות הקיימים כיום, על מורי מורים ליצור חזון של הוראה ולמידה בחברה הטרוגנית, ולהשתמש בחזון זה כדי לשלב לימודים רב-תרבותיים בתוכניות הכשרה. החזון המוצע כאן של מורים הנענים למאפיינים תרבותיים יכול להוות נקודת מוצא לשיחות בין מורי מורים בתהליך כזה. שינוי אינו מתרחש בחלל. ראוי שמורי מורים יקיימו דיון ושיח על הכשרה להוראה בקונטכסט החברתי והפוליטי הקיים. מאפיין מרכזי של קונטכסט זה היא הדאגה לאחריותיות הניכר בדגש הקיים על סטנדרטים למורים ולהכשרה. חיוניות ההצעה שהוצגה במאמר זה תלויה בשאלה אם הסטנדרטים ימשיכו להתקיים ובעיקר מה הם כוללים. ההצעה כאן מתבססת על האמונה שתפקיד בולט של בתי הספר הוא לקדם חברה יותר שוויונית וצודקת ושראוי להכיר ולקבל את קיומה של שונות. בכך היא הולמת שיטות של אחריותיות המפנות תשומת לב רבה לעקרונות של נגישות, שוויון ושונות בחינוך. המאמר מבקש לבחון אם אותם סטנדרטים הנוהגים כך אכן ניתנים גם למימוש (Villegas, A.M., & Lucas, T ).

  • תקציר

    שיטת חקר המקרים בהכשרת מורים (case study) אינה חדשה במהותה אבל מרכזיותה גדלה בתקופה האחרונה נוכח החשיבות הפדגוגית שמערכות חינוך מייחסות לטיפוח חשיבה ביקורתית וליכולת קבלת החלטות מושכלת בכיתה. ההתעניינות המחודשת בשילוב שיטת חקר המקרים בהכשרת מורים היא גם תולדה של מדיניות פדגוגית בהשכלה הגבוהה בארה"ב להגביר את השילוב של חקר מקרים מעבר לרפואה ולמשפטים גם בתחומי מדעי הרוח והחברה. המאמר מתאר את היישום של שיטת חקר המקרים בתחומי הכשרת המורים באוניברסיטת Villanova University ליד פילדלפיה בארה"ב. בשיטת חקר המקרים יש חשיבות רבה לתכנון מראש של שאלות הרקע המנחות לפני הצגת המקרה בפני הסטודנטים והמאמר מציג את עקרונות הצגת הנושא והתסריט על פי תפיסתו של Dottin ,2001 ואת תהליך קבלת ההחלטות הפדגוגי של הסטודנטים להוראה עפ"י המודל של The Taylor-Whitaker Case Decision-Making Scaffold . אלמנט נוסף שנשקל בתכנית היה יצירת תחרות גלויה (Case Study Contest) בין הכיתות/קורסים הלומדים בשיטת חקר המקרים (Ray Heitzmann ).

  • לינק

    המחקר חושף עמדות של סטודנטים ועמדות של סטודנטיות להוראת החינוך הגופני בנוגע לתפקידי המורה לחינוך גופני בחטיבת הביניים ובבית הספר התיכון ומנסה לברר האם הסטודנטים והסטודנטיות רואים באופן שונה את תפקיד המורה לחינוך גופני בבית הספר התיכון (עפרה גפני)

  • מאמר מלא

    ניתוח גורמי המשבר בהכשרת המורים בבריטניה מאז שנת 1988. צמצום האוטנומיה של מחלקות הכשרת המורים באוניברסיטאות בריטיות לצד הרחבת משקלם של בתי הספר המאמנים בשדה יצרה מציאות של משבר שהובילה למחסור במורים. גם הנסיונות של משרד החינוך הבריטי להנהיג מסלול הכשרה מהירים וגמישים למורים חדשים לא פתרו את הבעיה מיסודה. חלק מהבעיה נוצרה גם בעטיה של ההחלטה להכפיף את מחלקות החינוך באוניברסיטות לפיקוח של OFSTED אך גם בגלל האפליה בין מסלולי הכשרה לבתי הספר התיכוניים ומסלולי ההכשרה לבתי הספר היסודיים (Gilroy , Peter)

  • לינק

    המחקר מציג מודל להכשרת מורים להוראה בכיתה ההטרוגנית. אוכלוסיית המחקר הנוכחי משתייכת למגזר הבדווי באזור הנגב בישראל. המשתתפים הצליחו לחשוף את חמשת העקרונות הראשיים של ההוראה השיתופית, והביעו רגשות חיוביים כלפי תכני הלמידה ודרכי ההוראה. ממצאי המחקר מראים שבסופה של ההתנסות בסדנה, המשתתפים שינו את עמדותיהם להוראה מסורתית והראו נטייה ברורה להוראה הטרוגנית (רחל קרופ).

  • לינק

    בניתוח רפורמות נהוג לבחון חמישה גורמים יסודיים הקשורים האחד במשנהו: הסיבות להיווצרותן, תהליך גיבושן, דרכי אימוצן, אופי ביצוען ותוצאותיהם. מתוארות בהרחבה שלוש הרפורמות חינוכיות מהותיות שהתחוללו בעולם המערבי (אוסטרליה, אנגליה, ארה"ב) תוך התייחסות לדו"ח הכשרת המורים בישראל בתמורות הזמן (פרופסור מרים בן-פרץ). מסקנת המחבר היא כי דו"ח ועדת בן פרץ לא הצליח למצות את סוגיות היסוד של הכשרת המורים בישראל. הניסיון שנצבר בתכנון רפורמות באוסטרליה, באנגליה ובארה"ב שבהן טופלה שאלת איכות המורים והכשרתם תוך הקשר לתוכניות לימודים, מטרות לאומיות, דרכי סיוע למורים וכיוצא באלה והלקחים העולים מתהליכים אלו לא נלמדו ולא הותאמו לצרכי החינוך בישראל (יונאי יוסף)

  • לינק

    מחקר זה בוחן את תהליך התמודדותם של סטודנטים להוראת מתמטיקה עם בעיות מתמטיות פתוחות. שאלות המחקר: כיצד רפלקציה משפיעה על אסטרטגיות חשיבה? האם תיאור תהליך החשיבה משפיע (וכיצד?) על התהליך עצמו. מהו, לדעת המשתתפים תפקיד השיח הרפלקטיבי, שהם השתתפו בו אודות הכשרתם להוראה? (איליה סיניצקי)

  • סיכום

    בשנים האחרונות הכשרת מורים במכללות החלה להציע יותר מסלולים חלופיים להתכשרות להוראה בבית הספר התיכון. התפתחות זו היא תוצאה של מחסור במורים, אך גם שינוי בחשיבה על הוראה כמקצוע, על למידה מקצועית ועל בית הספר כמקום ללמידה. המאמר מתאר שלושה מסלולים חלופיים ודן במאפייני הסטודנטים והדרך בה מורי המורים סיגלו את התוכניות ללומדים אלה. התוכניות החלופיות בהכשרה מממשות מאפיינים של "למידה במקום העבודה" (work-based learning), פותחות הזדמנויות חדשות לכניסה להוראה ומבטאות שינוי בתפקיד בתי-הספר כסביבה חשובה ללמידה מקצועית של מורים. (Bolhuis, S.)

  • סיכום

    בתוכנית הניסויית במכללת סמינר הקיבוצים, בה מוכשרים הסטודנטים להורות את מקצועות ההיסטוריה והספרות בבית הספר העל –יסודי על פי עקרונות החינוך הדמוקרטי, נבנתה תוכנית אטרקטיבית ביותר הן מבחינת התכנים והן מבחינת היקף הלימודים שהיא מציעה. שאלות המחקר: באיזו מידה הקורסים הניתנים בתחומי ההתמחות והחינוך בתוכנית הניסויית מציבים בפני הסטודנטים דרישות אקדמיות גבוהות יותר ותובעים עומס קוגניטיבי רב יותר מאשר בקורסים בתוכניות רגילות במכללה, ובאיזה מידה עומדים הסטודנטים בדרישות אלו? באיזו מידה מקדמים הקורסים למידה עצמאית יותר מאשר בקורסים רגילים ובאיזו מידה הפכו הסטודנטים ללומדים עצמאיים? האם נתפסים הקורסים בתחום ההתמחות והחינוך כהולמים את עקרונות החינוך הדמוקרטי או כזרים להם? (סמדר דוניצה-שמידט, גילה זליקוביץ)

  • סיכום

    ידע ולמידה כוללים סוגים שונים של ידע ומהווים תחומים לגיטימיים להתמחות בהוראה. קיים הידע הנובע מעבודה אמפירית, במיוחד מחקר חינוכי, כמו גם ידע הצומח ונבנה על מבנים ומסגרות תיאורטיים. אך הידע הנפוץ ביותר והמשפיע ביות על דרך פעולתם של מורים בכיתות הוא ידע הצומח מתוך ההתנסות – חוכמת המעשה. למרות היות נפוץ רק מעט נכתב על סוג ידע זה, ממצאים ההולמים גישות לזיהוי, קידוד דיווח ופרסום של חכמת המעשה נשאר מאתגר. המאמר מתייחס לחוכמת המעשה של מורי מורים. המגמה הכללית צריכה להיות כזו שחכמת המעשה תפורסם כשהמטרה היא להתייחס לבעיות שנמנו למעלה ולהניע סוגי ידע מקובל ונפוץ זה לזירות שבהם הוא יוכר יותר. הלקחים הנלמדים מחכמת המעשה הם דרכי למידה אותנטיות ולגיטימיות. ראוי לעשות ככל האפשר כדי לזכות את חכמת המעשה בכבוד ובהכרה להם היא ראויה ( Weimer, M).

  • לינק

    בחינת נתונים לגבי פרחי הוראה גברים במוסדות הכשרה להוראה מגלה שרק 18.3 אחוזים מכלל המתכשרים להוראה הם גברים ושהנתונים נשמרים ברמה דומה לאורך השנים . מטרת מחקר זה הייתה לחשוף את המניעים של הגברים הבוחרים בהוראה בקבוצות השונות זו מזו בהשתייכות התרבותית שלהם : פרחי הוראה יהודים צברים, פרחי הוראה יוצאי אתיופיה ופרחי הוראה בדואים במכללה בדרום הארץ. שאלות המחקר: מה הם מניעי הבחירה של גברים שבחרו לעסוק בהוראה בבית הספר היסודי במכללה וכיצד התגבשו תפיסות אלו? מה הם המאפיינים של מניעי הבחירה בהוראה של גברים שבחרו לעסוק בהוראה בבית הספר היסודי במכללה מתרבויות שונות? המחקר התבסס על הגישה האיכותית-פרשנית מסוג של חקר מקרים ( עדנה רובין, אתי גלעד, שוש מלאת ).

  • סיכום

    במחקר זה הושם דגש על בחינה מעמיקה של עבודתן של מורות מאמנות המצליחות בעבודתן עם סטודנטים להוראה כדי לעמוד על משמעות התרומה שלהן להכשרת המורה העתידי וכדי לתרום לשיפור תכניות ההכשרה למאמנים ההולכות ונבנות בשנים האחרונות בארץ. מטרת העבודה הייתה להתחקות אחר יסודות המומחיות של קבוצת מורות מאמנות זו תוך ניסיון לתאר, לפרש ולהבין את המאפיינים הקבוצתיים והאינדיבידואליים של עבודתן. זאת לאור ההכרה שלמורים מאמנים תפקיד מפתח ביצירת התנאים להפיכת ההתנסות המעשית של הסטודנטים להתנסות משמעותית. מחקר זה מתייחד בכך שהוא מציג ניסיון להתחקות אחר יסודות המומחיות של מדגם של מורות מאמנות שהומלצו כמצליחות בתפקידן זה ולבחון מהי התרומה האפשרית של הממצאים הללו לתכניות ההכשרה. הדבר מעמיק את ההבנה לגבי תופעת האימון ומקומה בהכשרה, ומאפשר לאנשי מקצוע בהכשרת מורים לגזור מכך השתמעויות קונצפטואליות לדיון ולבחינה של מקומם של מורים מאמנים בהכשרה.המחקר מאפשר לבחון במבט כולל את תפקודן של מורות אלה בשני תחומי אימון שהם תחומים מרכזיים במרכיב הפרקטיקום הקיים בכל תכניות הכשרת המורים: הדיגום הקוגניטיבי והדרכת ההתנסויות ההוראתיות האישיות של סטודנטיות. באיתור יסודות המומחיות בעבודת המורות המאמנות יש כדי לתרום להבניית מומחיות באימון, ויכולה להיות לכך תרומה הן במישור של בחירה של מורים מאמנים והתאמה בין סטודנטים לבין מאמנים והן במישור של הכשרת מורי בית ספר לעבודה כמורים מאמנים. (פנינה כץ)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין