הכשרת מורים

מיון:
נמצאו 1071 פריטים
פריטים מ- 1021 ל-1040
  • סיכום

    שלוש התפתחויות מרכזיות מניעות עכשיו את הפרקטיקה, המדיניות והמחקר בהכשרת מורים בארה"ב: מיקוד אינטנסיבי על איכות המורה (teacher quality ), פיתוח מבחן רישוי בארה"ב, ויסות הדוק של הדה-ויסות (דבר והיפוכו) Tightly Regulated Deregulation, הכוח השלישי שמניע את הכשרת המורים ב- 2004 היא העלייה הדרמטית ב"מדע החינוך" ו/או "הבסיס המחקרי המדעי" לחינוך. (Marilyn Cochran-Smith)

  • רפרנס

    האקדמיזציה של הכשרת המורים בישראל היתה מהלך חלקי שלא מוצה במלואו. לדעת כפיר ואריאב הבעיה נעוצה בהכשרה למקצוע ההוראה, באופן בלתי תלוי בסוג המוסד שבו היא ניתנת – הפרופסיה היא זו שמתקשה לגייס סטודנטים בעלי אפיונים רצויים.השערתן היא כי הפונים להכשרה להוראה כיום נופלים בכישוריהם מאלה שפנו אליה בראשית שנות התשעים: הממצאים מראים כי פרופיל המועמדים להוראה מבחינת משתני הכניסה המצביעים על יכולת אקדמית לא השתפר ורובם עדיין תופסים את המקצוע באופן צר ולא פרופסיונלי.המהלכים הנעשים על מנת לקדם את הפרופסיונליזציה של מורים, נופלים בחלקם קרבן לקיצוץ תקציבי, כאשר במקביל ישנה עלייה של "כוח חדש": מוסדות חרדיים לא אקדמיים, אשר הכפילו את מספרם פי ארבעה בין תש"ן לתשס"א. המחברות מזהירות כי בעתיד, כאשר יחסרו מורים לבתי הספר הממלכתיים, יגויסו אליהם בעלי תעודת הוראה מן המגזר החרדי והערבי או יגויסו אנשים חסרי הכשרה להוראה. (דרורה כפיר ותמר אריאב)

  • מאמר מלא

    במדינות רבות ניטש היום ויכוח לגבי איכות תוכניות ההכשרה של המורים. המאמר הנוכחי בוחן את מרכיבי ההוראה האופייניים וקורא תיגר על הגישות המקובלות של תכנון הכשרת המורים. המאמר מציע מודל קונספטואלי בן ארבע מימדים להכשרת המורים. ארבעת המימדים הם: א. קשרים חוצים בין תוכניות הלימודים להכשרת מורים באוניברסיטאות, ב. קשרים בין ההתנסויות באוניברסיטאות ובין ההתנסויות בתי הספר המאמנים, ג. חיזוק הקשרים החברתיים –תרבותיים בין המשתתפים, ד. קשרים בין מורי המורים לעיצוב וחיזוק הזהות של מורי המורים. לדעת המחבר, מודל קונספטואלי זה יש בו כדי להבטיח איכות גבוהה יותר בתוכניות הכשרת המורים (Hoban, Garry).

  • לינק

    קהילת המורים CoT היא קהילה של פרחי הוראה לקראת הסמכה להוראה בבתי ספר תיכוניים. לאחרונה (2003) התפרסם בארה"ב מחקר אודות האפקטיביות של קהילת COT בתחומי הכשרת המורים ודרכי פעולתה. (Michael Barnett, Kurt Squire)

  • סיכום

    מאמר זה מתאר את תהליך ההתנסות והפקת הלקחים של מורת מורים חדשה אשר ביקשה מעמיתה מנוסה יותר להצטרף אליה לתהליך שיתופי של ביקורת והפקת לקחים. שתיהן גם יחד התבססו על המודל של הנחייה ורפלקציה שיתופיים (Reflective Peer Coaching). מודל זה הוצע ושופר ע"י החוקרים הבאים: (Nolan, Hawkes & Francis, (1993); Showers & Joyce, (1996. אימוץ מודל הנחייה שיתופי זה נעשה במהלך הקורס ליישומי מחשב בהוראה והוראת מדעים בביה"ס לחינוך באוניברסיטת פלורידה. איסוף נתונים לתהליך הרפלקציה השיתופי התבצע ברציפות באמצעות מערכת התצפיות המחקרית הידועה בשם Pathwise Observation System.(Kara Dawson, Elizabeth Bondy)

  • סיכום

    ההתמחות המעשית בשדה של סטודנטים להוראה לצד הפיתוח המקצועי של בתי הספר המאמנים עצמם הם היסודות העיקריים של הניסוי הפדגוגי שהופעל במשך חמש שנים באחד ממחוזות החינוך של טקסס בארה"ב. הנחת היסוד של הפרויקט הייתה כי זיהוי צרכי הלמידה הישירה של התלמידים בבית הספר הוא הגורם המשפיע החשוב ביותר בהכשרת המורים. החלק הייחודי של התכנית הוא צורת ההפעלה של הצוותים בשטח. כבר מהשנה הראשונה מגבשת התכנית צוותי הדרכת הוראה וליווי משותפים שנועדו לתמוך בסטודנטים להוראה בכל תקופת ההתנסות והתמחות שלהם בשדה. כל צוות הדרכה וליווי כולל סטודנט להוראה אחד או יותר, שני מורים ותיקים מביה"ס הפועלים כמורים מאמנים ואיש קשר קבוע מבין מורי המורים של האוניברסיטה. כל צוות הדרכה וליווי אחראי באופן מלא על תזמון לוח השעות והשיבוץ של הסטודנטים להוראה והכוונת ההתנסות המעשית שלהם בביה"ס ומחוצה לו (Wayne M. Linek, Charlene Fleener, Michelle Fazio, I. La Verne Raine, and Kimberly Klakamp)

  • סיכום

    הטיעון של עורכי המחקר הנוכחי הוא, שבסיס הידע של המורה מורכב גם מסוג ידע הקשור לתובנה של תמיכה רגשית בתלמידים ולא רק מידע קוגניטיבי . השימוש במטאפורות, אנאלוגיות וסיפורים הוא מרכיב חשוב בידע של המורים. כל הניתוח של תפיסת הידע הפדגוגי של לי שולמן ע"י חוקרים שונים מתמקד בעיקר על המימד הקוגניטיבי של ההוראה, ומתעלם מאותו סוג ידע של תמיכה רגשית הקשור לתחום הדעת. יש מקום לללמד גם את פרחי הוראה כיצד לסגל תמיכה רגשית בהקשרים שונים (Rosiek Jerry).

  • לינק

    מחקר הערכה זה בחן לעומק סוגיות שונות הקשורות לתפקיד המורים החונכים במערך שותפות ה- PDS עם המסלול העל יסודי במכללה. מקומם המרכזי של המורים החונכים במערך השותפות נמצא בכל אחת מארבע המטרות המקובלות של ה- PDS: שיפור ההכשרה של הסטודנטים להוראה; קידום הלמידה של כל התלמידים? בבית הספר; פיתוח מקצועי של כל המעורבים בשותפות; טיפוח חקר ההוראה ושיפורה. שאלות ההערכה היו:1. מהן תפיסות המורים החונכים לגבי תפקידם והתפתחותם המקצועית במערך השותפות לאורך השנים תשס"א-תשס"ה? 2. מהי תפיסת המורים החונכים את התפקיד הרצוי (היבט קונצפטואלי) והתפקיד המצוי (היבט יישומי-מעשי) שלהם? 3. מהם הגורמים המעצבים את תפיסת התפקיד של המורים החונכים? 4. כיצד תופסים המורים החונכים את הקשיים בתפקידם, מצד אחד, ואת הרווחים והתרומות שיש להם בתפקיד זה, מצד שני? אילו מהלכים עשויים להגביר את תחושת התרומה המקצועית והאישית של המורים החונכים במערך השותפות? מחקר ההערכה נכתב ע"י ד"ר אריאב תמר וד"ר דליה עמנואל ממכלת בית ברל.

  • לינק

    במחקר שנערך בישראל, נמצא שסטודנטים להוראת מתמטיקה ומדעים מתייחסים, בדרך כלל, בחיוב לשילוב של תקשוב בהוראה. עם זאת, הסטודנטים מעדיפים שלא להתמקד רק בהוראה בסביבת לימודים ממוחשבת, אלא ללמד גם בדרכים המקובלות האחרות. ממצאי המחקר מראים: כאשר הסטודנטים להוראה מתייחסים לתלמידים ולתכנים הנלמדים, הם מרבים בטיעונים, המחייבים את שילוב התקשוב בהוראת המתמטיקה והמדעים; אך כאשר הם מתמקדים במורים ובסביבת הלמידה, הם מרבים בטיעונים המתנגדים לשילוב כזה. (נעמי וקס)

  • סיכום

    מאמר זה מתמקד בתהליך שינוי אותו עברו מדריכות פדגוגיות במהלך הכנסת מחקר פעולה כחלק מתכנית הכשרת פרחי הוראה בהדרכה פדגוגית במסלול בית הספר היסודי, במכללת סמינר הקיבוצים. תכנית ההדרכה במסלול היסודי במכללת סמינר הקיבוצים עברה שינויים ועדכונים. אחד השינויים בתכנית הוא שינוי אופי פרויקט הסיום בכל אחת משנות ההדרכה. פרויקט סיום שנה ג' עד תשנ"ח היה "פיתוח נושא לימודי". החל משנת הלימודים תשנ"ט, עוסקות סטודנטיות שנה ג' במחקר פעולה כפרויקט סיום. מחקר פעולה מוגדר על ידי קמיס ומקטאגארט (1988) כצורת חקירה רפלקטיבית עצמית המתרחשת בסיטואציה חברתית (כיתה למשל) במטרה לשפר את היעילות, התוצר והרציונל של מבצעי המחקר, כמו גם לשפר את הבנת החוקרים (המורים) את הסיטואציה בה מתבצע המחקר. מחקר פעולה יוצר הזדמנויות לכל המעורבים בתהליך לשפר את יכולת ההוראה שלהם ולהשפיע על איכות הלמידה של התלמידים ( גסר דבורה , זלקוביץ ציפי ).

  • לינק

    המאמר מציג הערכה של תוכנית הכשרה מקוצרת שהוצבה במטרה להתגבר על מחסור במורים ועל איכות ההוראה במסצ'וסטס בארה"ב.ממצאי המחקר מצביעים על כך שמטרות התוכנית המקוצרת, שהתקיימה לאורך מספר שנים והוערכה לאחר כמה שנות הפעלה, לא הושגו.מדובר בגיוס אנשים מוכשרים שלא הייתה להם בהכרח התנסות קודמת בהוראה וחלקם אף לא היה מגיע להוראה ללא האפשרות שניתנה להם להתכשר למקצוע במשך 7 שבועות ולהיות משובצים לאחר מכן לעבודה בבתי ספר. הדגש היה על שיבוץ בבתי ספר בעלי קשיים, באזורים בעלי קשיים. לא יהיה זה חכם להשקיע מימון לגישה שבמקרה זה הביאה למספרים נמוכים של מורים שיש בהם צורך רב. לאור המחסור במורים מובן שקובעי המדיניות בכל הרמות רוצים לנסות צורות חלופיות של הכשרת מורים. עקרוני אבל שכאשר מממנים יוזמות כלאה, יש לעשות זאת ברוח של ניסוי שנעשה ברצינות, בשקיפות ובאובייקטיביות המאפיינים ניסוי אמיתי ( Fowler, C.R ).

  • לינק

    במאמר זה מתואר מודל ייחודי של אינטגרציה בין לימודי שיטות מחקר לבין ההדרכה הפדגוגית וההתנסות בשדה. תהליך הלמידה מתבסס על התנסות אקטיבית של הלומדים בכל שלבי החקירה המדעית. הסטודנט מתנסה בתהליכי למידה המאופיינים בהפעלת כישורי חשיבה ברמה גבוהה ובמאמץ אינטלקטואלי, מפתח תובנה של תופעות חינוכיות ומפתח את אישיותו כאדם אוטונומי, לומד בעל מכוונות עצמית, יצירתי, מתעדכן ובעל יכולת רפלקטיבית.האינטגרציה בין ההדרכה הפדגוגית לבין קורס מחקר איכותני מאפשרת ללומד לפתח תפיסה הוליסטית באשר למעשה החינוכי ולעשות העברה בין התיאוריה למעשה. הקורס האיכותני מתמקד בהקניית התיאוריות, התפיסות והמיומנויות הייחודיות למחקר האיכותני וקורס ההדרכה הפדגוגית מאפשר נגישות לשדה הנחקר, ליווי והדרכה של החקר והעמקה והרחבה של הנושאים הנחקרים. תהליך הלמידה מחזק את הקשר של המכללה עם השדה. בתי הספר המאמנים משמשים משאב מידע לסטודנטים וממצאי המחקר מוצגים בפני בתי הספר ומהווים ידע יישומי חדש. בתי הספר מוזמנים לעשות בממצאים שימוש לקידומם והתפתחותם. התנסות זו בשנה השלישית ללימודיהם תסייע לסטודנטים עם השתלבותם בעבודת ההוראה. ההתנסות שזומנה לסטודנטים, ההיכרות עם כלי המחקר של הגישה האיכותנית, עם דרכי הניתוח והפירוש, עשויים לסייע להם במפגש עם תלמידים, הורים ועמיתים. היינו רוצות לראות את המורים בוגרי המכללה, משתמשים בכלי המחקר הללו בצורה מקצועית בהתמודדותם עם אתגרים חינוכיים (מירי הראל ועדנה בשן)

  • סיכום

    מטרת המחקר לבחון את חשיבות יום ההתנסות המעשית בהוראה בביה"ס מנקודת מבטו של פרח ההוראה. נאספו ונותחו נתונים של 6 סטודנטים שנה ב' בחנ"ג במכללת אוהלו בתשס"ג. הסטודנטים מצפים מההתנסות המעשית בהוראה, בעיקר שתקנה להם ידע וניסיון מעשיים בתנאי אמת.מהממצאים ניתן להסיק מספר מסקנות מעשיות, המעניקות יתרון למודל של ביה"ס מאמן, ובפרט למודל של עמיתות מכללה-שדה על פני המודל המסורתי של הדרכה פדגוגית. (יהודית הררי)

  • מאמר מלא

    ככל שירבו מורי המורים לארגן את סביבת ההכשרה בהתאם למשאבים אקטיביים דינאמיים ומשתנים כך הם ייקלו על המורים המתחילים להתמודד בכיתות הלימוד העתידיות שלהן. יש ליצור לצורך כך מודעות אצל פרחי ההוראה לגבי משאבים אקטיביים ודינאמיים. הם צריכים להיות מודעים לכך, שהתפתחות הידע שלהם אינה מתחוללת מיידית "שם וכאן" , אלא היא גם תולדה של תובנה אשר תגיע בהמשך.

  • לינק

    התחום הכולל סטנדרטים, אקרדיטציה, רישוי ותעודות נבנה מחדש בדרכים משמעותיות ביותר. תהליך זה מטביע את חותמו והפך את תקופתנו לעידן הסטנדרטים, במקביל לתקופות אחרות שאופיינו ע"י מהלכים חינוכיים משמעותיים. תנועת הסטנדרטים ככלל מאופיינת במספר קווים ובהם, בין היתר, העמקת אי-האמון בהכשרת מורים, שינוי במיקוד השליטה כשהמדינה היא הדומיננטית, המשגה מחודשת של רישוי ושלטון והמשגה מחודשת של אופי הסטנדרטים תוך מתן מקום מרכזי לביצוע ולתוצרים. מטרת המאמר היא להרחיב את הדיון בשלושה הנושאים הנזכרים למעלה שכן שיש להם נגיעה חשובה להכשרת מורים, גם אם אין ביניהם קשר הכרחי. השאלות שהמאמר מעלה הן: א. מדוע תנועת הסטנדרטים בהכשרת מורים קנתה לה שליטה במהירות רבה ומה הפיתוי הטמון בה לקובעי המדיניות?; ב. האם הסטנדרטים וההערכה של המדינה עלולים לפגוע במאמצים של שלטון עצמי של אנשי המקצוע ובתהליכי אקרדיטציה קיימים ?; ג. מהן ההטיות הקיימות במבחני נייר ועיפרון הבודקים ידע תוכן פדגוגי? ( Tellez, K ) .

  • לינק

    התובנה של חשיבות המשחק הובילה הניעה את המרצה לשלבו במסגרת הקורסים בהוראה מתקנת, המהווים הקדמה לקורסי הסדנה בהם מתנסים הסטודנטים בעבודה עם תלמידים. הנחת היסוד הייתה, שדרך הכנת משחק לימודי, יועבר המסר, שהמשחק הינו כלי מקדם בעבודה עם תלמידים (בייחוד כאשר הם מתקשים). הסטודנטים התבקשו לתכנן ולעצב משחק לימודי לאוכלוסייה ספציפית. בשלב ראשון, הסטודנטים התבקשו לחקור ולהעמיק כיצד נלמד הנושא עליו הם רוצים להכין את המשחק בספרי הלימוד השונים, כדי להבחין בין צורות ההוראה. אחר כך התבקשו לתכנן משחק מדורג (חל איסור על הכנת משחק לוטו או משחק זיכרון). הסטודנטים התבקשו לקרוא מאמרים העוסקים במשחק על מנת להרחיב את ידיעותיהם בנושא.

  • מאמר מלא

    מחקר זה מבקש לתאר שיח מתוקשב שהתקיים באמצעות דואר אלקטרוני בין מתכשרים להוראה לבין תלמידי בית-ספר ולבחון, האם ניתן לראות בשיח זה ערוץ נוסף של התנסות מעשית בהכשרת מורים, המעמידה לעצמה כמטרה לטפח את תרבות האכפתיות של המורה לעתיד, ובכלל זה את מיומנויות התקשורת הבין-אישית שלו. (דינה לרון)

  • סיכום

    מאמר זה בוחן את תהליך הראיון ההערכה הקבוצתי כמכשיר תקף להערכת התכונות המילוליות, הבינאישיות והמנהיגותיות של סטודנטים המבקשים להתקבל לתוכניות הכשרת מורים בארה"ב . המטרה העיקרית של עורכי המחקר הייתה לבדוק באיזה מידה תקפתו של המודל התיאורטי של שכטמן שנוסה בישראל ישים גם לתוכניות הכשרת המורים בארה"ב. אחת משאלות המחקר החשובות הייתה האם הליכי הערכה קבוצתיים יש בהם כדי לנבא יכולות עתידיות של המועמדים להוראה? במהלך המחקר נמצא כי לשיטת ההערכה הקבוצתית יש יתרונות ברורים בהשוואה למכשירי הערכה אחרים המבקשים לבדוק את מידת הצלחת המועמדים. נמצא כי מהלך הדיון הקבוצתי של 90 דקות יעיל יותר מהפעלת מרכז הערכה במשך יומיים שלושה. במהלך ה-90 דקות ניתן היה להבחין בבירור בתכונות המועמדים וניתן היה לנבא את מידת התאמתם העתידית להוראה (Byrnes, Deborah. Kiger , Gary . Shechtman, Zipora).

  • לינק

    תקציר זה מציג תכנית לימודים לפיתוח כישורי הוראה, למידה והערכה (הל"ה), שפותחה במסלול לחינוך מיוחד, שנה ב', במכללת אורנים. התכנית התפתחה במהלך שלוש השנים האחרונות, כאשר תוך כדי תהליך של הוראה רפלקטיבית הוכנסו בה שינויים. השינויים נבחנו תוך כדי מעשה וקבלת משוב מן הסטודנטים, ולאור התוצאות הוכנסו שינויים נוספים (חיי בן דוד, ציפי ברוך, אסנת שבתאי, זיווה שגיא)

  • לינק

    המחקר מציע מודל הוראה ייחודי שעשוי לשפר הכשרת מורים לניתוח סיטואציות מורכבות של תהליכי הוראה-למידה. הצגת המודל היא פרי מחקר בן 3 שנים. מהניתוח עולה כי בקורס היו שלושה רכיבים בולטים: א. צפייה מסוגים שונים: צפייה בסרטים של שיעורים אותנטיים, צפייה בקטעים מסרטים הוליבודיים, צפייה בפעולות למידה שנערכו תוך כדי הקורס. ב. רכישת גופי ידע תיאורטי אם על-ידי קריאה עצמית ואם על-ידי הרצאות של המשתתפים בקורס. ג. עיבוד המידע שהופק מתוך הצפייה בסרטים וקליטת גופי הידע התיאורטי באמצעות דיוני מליאה, דיונים קבוצתיים ועבודת יחידים (יעל פויס)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין