מדורהכשרת מורים
מיון:
נמצאו 1053 פריטים
פריטים מ- 1041 ל-1053
  • האירוע – קיום "המבחן שבו סטודנט שואל את השאלות" (מסש"ש) – הוא יישומה של אסטרטגיית הוראה-הערכה לא קונוונציונלית במסגרת הקורס "מבוא לכימיה אורגנית מודרנית לתלמידי ביולוגיה" (המכשירים את עצמם להוראת הביולוגיה) בשנת הלימודים הראשונה באוניברסיטה. המרכיב המרכזי של המסש"ש הוא שיעור-בחינה בעל-פה, שבו המרצה של הקורס נבחן על ידי תלמידיו, דהיינו המרצה (במקרה זה, המחבר) מטיל על כל אחד מן התלמידים את המשימה לחבר שאלות מבחן ולהגישן (בכתב) למרצה, וחלק מן השאלות יועלה לדיון במסגרת שיעור-בחינה, המתקיים כפי שיפורט להלן. מתוך השאלות שעליהן לא דנים במסגרת שיעור-בחינה, נבחרת סדרה של שאלות, המוגשת אחר כך לכל התלמידים במתכונת של מבחן בית (Take Home Examination). (אורי צולר)

  • הנוסח המלא של המאמר: נתן גובר, "הכשרת המורים והשתלמותם ברוח החינוך הביקורתי, " עיונים בחינוך, תשנ"ז, גליון 2, ע"ע 109-127. הנושא העיקרי: הכשרת מורים ביקורתית בזיקה למודלים אחרים של הכשרה. (נתן גובר)

  • הדרכה רפלקטיבית" היא אימון (=הדרכה) שמטרתו לעודד "הוראה רפלקטיבית" והן שתיהן סוג של מחקר תוך פעולה (‎research in practice).בהדרכה הרפלקטיבית המדריך (המאמן) עוזר למורה, מעורר אותו ומעודד אותו לעשות רפלקציה על רפלקציה תוך כדי עשייה – (‎reflection-in-action). כלומר: המאמץ של המורה להבהיר מה שהוא רואה, באיזה אופן הוא מפרש את אשר ראה וכיצד יוכל לבדוק את הפירוש שנתן ולנהוג לפיו. סקירה המתארת את רעיונותיו העיקריים של דונאלד שון.

  • מטרת התקציר-מאמר כאן, והצגת הנושא בכנס מורים חוקרים באורנים, להדגים באמצעות ניתוח אירועים ומעקב אחר דוגמאות מובילות אסטרטגיה חדשנית, המשתמשת בטכנולוגיה מתקדמת כדי לטפח הרגלים של חשיבה רפלקטיבית בעבודת ההוראה; מתוך אמונה כי בעזרתה ניתן להעצים ולקדם את התפתחותם המקצועית של מורים מתמחים בשנת ההוראה הראשונה שלהם. יודגש הקשר שבין התיאוריה והפרקטיקה, אחד ההיבטים המרכזיים במחקר מקיף שנערך בשנים 1999-2003 עם מתמחים ממסלולי הכשרה והתמחויות שונות. באמצעות השיעור המוקלט במשקפי וידאו מתאפשר למתמחה לשקף סיטואציות יום-יומיות לבצע רפלקציה עצמית, תחילה ללא תיווך ולאחר מכן רפלקציה עם מנחה פדגוגי המתווך לו בעזרת שאלות מובילות ויחד הם נותנים פרשנות מקצועית נרחבת לתובנות של המורה המתמחה. יתרונו הגדול של סגנון מחקר פעולה זה, במתן ההובלה של ההתפתחות המקצועית למתמחה עצמו ככלי וכהרגל עבודה להמשך הדרך.

  • ככל שלמידה אלקטרונית הולכת והופכת מרכזית במערכות החינוך ברחבי העולם, תחום הפדגוגיה המקוונת ממשיך להתרחב, וההוראה בכיתות מקוונות ומעורבות (בחלקן פרונטליות ובחלקן מקוונות) הופכת למרכיב חיוני בהכשרת המורים. כתוצאה מכך, הצורך בפיתוח מקצועי של מרצים בהשכלה הגבוהה מעולם לא היה דחוף יותר.

  • מחקר זה מתאר מטה-אנליזה של מחקרים, שבחנו את האפקטיביות של הכשרת מורים בתחום מעורבות ושותפות בין הורים לצוות חינוכי. המחקר מצביע על תרומה חיובית בכל המדדים שנבחנו ועומד על חשיבות ההכשרה בנושא מתפתח זה.

  • מחקר זה בוחן חרדת ספריות בקרב מורים לעתיד, סטודנטים להוראה. המחקר חושף כי מדובר בתופעה שכיחה למדי בקרב הסטודנטים. המחקר זיהה חמישה מאפיינים של חרדת ספריות: מחסומים מול צוות הספרייה, מחסומים רגשיים, הרגשת נוחות (או אי נוחות) בספרייה, הכרות עם הספרייה ומחסומים טכניים.

  • התנהגות פרו-סביבתית היא אחת מהמטרות המרכזיות של החינוך לקיימות , EFS, (להלן: חל"ק). חוקרים ואנשי שטח מנסים להשיג מטרה זו בדרכים שונות, בעיקר על ידי הפצת הידע ויצירת גישה חיובית לסביבה (Ernst, 2007). אף על פי כן, המאמצים vרבים שהושקעו בטיפוח הגישה הפרו-סביבתית באמצעות ידע לא נשאו פרי. במקביל, ידוע כי מסוגלות עצמית היא מרכיב חשוב בחל"ק אך בהקשר זה היא מעולם לא נחקרה כראוי. בנוסף אף לא הוענקה תשומת לב ראויה לסוגיית החל"ק במכללות להכשרת מורים ולמעשה קיים חוסר מחקרי על מסוגלות עצמית של סטודנטים להוראה בהקשר של יישום חל"ק (Malandrakis, 2017), במיוחד בכל הנוגע להתנהגות פרו-סביבתית בזירה הפרטית והציבורית. לבדיקת ענין זה מוקדש המחקר.

  • מעורבות הורית יכולה לשפר את ההישגים הלימודיים והחברתיים של הילדים. עם זאת, בשל קיומם של חסמים שונים השותפות בין ההורים לצוות החינוכי אינה תמיד משולבת בתוכניות להכשרת מורים במידה מספקת.

  • רשימה זו מתארת ספר חדש בנוגע לחינוך מיני ולמגדר בבתי הספר ודנה במקומו של נושא חשוב זה בהכשרת המורים. הרשימה מאירה את הצורך של המערכת החינוך לפעול להטמעת ערכים של סובלנות, קבלת האחר ולאפשר שיח פתוח ומשתף בנושאים אלה.

  • מאמר זה מתאר מחקר איכותני שנעשה עם מכשירי מורים שהשתתפו בקהילות מקצועיות שונות במכון מופ"ת ועם הרכזים של אותן קהילות כדי לברר את המאפיינים להצלחה או להעדר הצלחה של קהילות מקצועיות של מכשירי מורים וכן את המאפיינים המסייעים לרכזי קהילות אלה להוביל את הקהילות בהצלחה. המחקר דן בגורמים השונים, שעולים מדברי המרואיינים ומנתח אותם לאור הידוע בספרות בנוגע לתרומתן של קהילות מקצועיות לפיתוח הידע והמיומנויות של מכשירי המורים.

  • בעוד שהמוסדות להשכלה גבוהה מבקשים לפתח מודעות לסוגיות חברתיות ותרבויות מגוונות, התחומים הנוגעים לקהילות להטב"קיות נותרו עדיין בצל והם כמעט ואינם מיוצגים במסגרות אלה. תופעה זו אינה ייחודית רק לארצות הברית, בה נערך המחקר, אלא גם בעולם כולו. מדובר, אם כן, בבעיה גלובלית. על מנת שהמורים יוכלו להילחם בתרבות ההומופובית ובביטוייה עליהם להכיר את הנושא טוב יותר ולשם כך יש צורך בהכנסת הנושא לתכניות הלימודים של הכשרות המורים.

  • שיתוף פעולה מחקרי זה בחן שלוש תכניות של הכשרות מורים עירוניות על מנת לעמוד על הדרכים באמצעותן מוכשרים מורים חדשים לבצע רפלקציה ביקורתית. באמצעות מחקר שבחלקו התנהל באופן עצמאי ובחלקו היה משותף, בנפרד ובצוותא, צוות החוקרים ניתח והשווה בין המתודות הפדגוגיות של שלוש הכשרות המורים העירוניות ובין מאפייניהן. מטרת המחקר הייתה לבחון כיצד ישפיעו שיטות הוראה שונות על יכולת המורה לעתיד לבצע רפלקציה ביקורתית. המלצת החוקרים היא לעבוד עם ולצד דילמות, לעקוב אחר פרוטוקולי דיון מובנים ולקיים מחקר המבוסס על שיתופי פעולה, כאמצעי להוראת רפלקציה ביקורתית. עם זאת, החוקרים מכירים בצורך להמשיך ולפתח את הנחות העבודה שלהם באשר לרפלקציה ביקורתית.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין