הכשרת מורים

מיון:
נמצאו 1062 פריטים
פריטים מ- 1041 ל-1060
  • מאמר מלא

    ניתוח גורמי המשבר בהכשרת המורים בבריטניה מאז שנת 1988. צמצום האוטנומיה של מחלקות הכשרת המורים באוניברסיטאות בריטיות לצד הרחבת משקלם של בתי הספר המאמנים בשדה יצרה מציאות של משבר שהובילה למחסור במורים. גם הנסיונות של משרד החינוך הבריטי להנהיג מסלול הכשרה מהירים וגמישים למורים חדשים לא פתרו את הבעיה מיסודה. חלק מהבעיה נוצרה גם בעטיה של ההחלטה להכפיף את מחלקות החינוך באוניברסיטות לפיקוח של OFSTED אך גם בגלל האפליה בין מסלולי הכשרה לבתי הספר התיכוניים ומסלולי ההכשרה לבתי הספר היסודיים (Gilroy , Peter)

  • לינק

    המחקר מציג מודל להכשרת מורים להוראה בכיתה ההטרוגנית. אוכלוסיית המחקר הנוכחי משתייכת למגזר הבדווי באזור הנגב בישראל. המשתתפים הצליחו לחשוף את חמשת העקרונות הראשיים של ההוראה השיתופית, והביעו רגשות חיוביים כלפי תכני הלמידה ודרכי ההוראה. ממצאי המחקר מראים שבסופה של ההתנסות בסדנה, המשתתפים שינו את עמדותיהם להוראה מסורתית והראו נטייה ברורה להוראה הטרוגנית (רחל קרופ).

  • לינק

    בניתוח רפורמות נהוג לבחון חמישה גורמים יסודיים הקשורים האחד במשנהו: הסיבות להיווצרותן, תהליך גיבושן, דרכי אימוצן, אופי ביצוען ותוצאותיהם. מתוארות בהרחבה שלוש הרפורמות חינוכיות מהותיות שהתחוללו בעולם המערבי (אוסטרליה, אנגליה, ארה"ב) תוך התייחסות לדו"ח הכשרת המורים בישראל בתמורות הזמן (פרופסור מרים בן-פרץ). מסקנת המחבר היא כי דו"ח ועדת בן פרץ לא הצליח למצות את סוגיות היסוד של הכשרת המורים בישראל. הניסיון שנצבר בתכנון רפורמות באוסטרליה, באנגליה ובארה"ב שבהן טופלה שאלת איכות המורים והכשרתם תוך הקשר לתוכניות לימודים, מטרות לאומיות, דרכי סיוע למורים וכיוצא באלה והלקחים העולים מתהליכים אלו לא נלמדו ולא הותאמו לצרכי החינוך בישראל (יונאי יוסף)

  • לינק

    מחקר זה בוחן את תהליך התמודדותם של סטודנטים להוראת מתמטיקה עם בעיות מתמטיות פתוחות. שאלות המחקר: כיצד רפלקציה משפיעה על אסטרטגיות חשיבה? האם תיאור תהליך החשיבה משפיע (וכיצד?) על התהליך עצמו. מהו, לדעת המשתתפים תפקיד השיח הרפלקטיבי, שהם השתתפו בו אודות הכשרתם להוראה? (איליה סיניצקי)

  • סיכום

    בשנים האחרונות הכשרת מורים במכללות החלה להציע יותר מסלולים חלופיים להתכשרות להוראה בבית הספר התיכון. התפתחות זו היא תוצאה של מחסור במורים, אך גם שינוי בחשיבה על הוראה כמקצוע, על למידה מקצועית ועל בית הספר כמקום ללמידה. המאמר מתאר שלושה מסלולים חלופיים ודן במאפייני הסטודנטים והדרך בה מורי המורים סיגלו את התוכניות ללומדים אלה. התוכניות החלופיות בהכשרה מממשות מאפיינים של "למידה במקום העבודה" (work-based learning), פותחות הזדמנויות חדשות לכניסה להוראה ומבטאות שינוי בתפקיד בתי-הספר כסביבה חשובה ללמידה מקצועית של מורים. (Bolhuis, S.)

  • סיכום

    בתוכנית הניסויית במכללת סמינר הקיבוצים, בה מוכשרים הסטודנטים להורות את מקצועות ההיסטוריה והספרות בבית הספר העל –יסודי על פי עקרונות החינוך הדמוקרטי, נבנתה תוכנית אטרקטיבית ביותר הן מבחינת התכנים והן מבחינת היקף הלימודים שהיא מציעה. שאלות המחקר: באיזו מידה הקורסים הניתנים בתחומי ההתמחות והחינוך בתוכנית הניסויית מציבים בפני הסטודנטים דרישות אקדמיות גבוהות יותר ותובעים עומס קוגניטיבי רב יותר מאשר בקורסים בתוכניות רגילות במכללה, ובאיזה מידה עומדים הסטודנטים בדרישות אלו? באיזו מידה מקדמים הקורסים למידה עצמאית יותר מאשר בקורסים רגילים ובאיזו מידה הפכו הסטודנטים ללומדים עצמאיים? האם נתפסים הקורסים בתחום ההתמחות והחינוך כהולמים את עקרונות החינוך הדמוקרטי או כזרים להם? (סמדר דוניצה-שמידט, גילה זליקוביץ)

  • סיכום

    ידע ולמידה כוללים סוגים שונים של ידע ומהווים תחומים לגיטימיים להתמחות בהוראה. קיים הידע הנובע מעבודה אמפירית, במיוחד מחקר חינוכי, כמו גם ידע הצומח ונבנה על מבנים ומסגרות תיאורטיים. אך הידע הנפוץ ביותר והמשפיע ביות על דרך פעולתם של מורים בכיתות הוא ידע הצומח מתוך ההתנסות – חוכמת המעשה. למרות היות נפוץ רק מעט נכתב על סוג ידע זה, ממצאים ההולמים גישות לזיהוי, קידוד דיווח ופרסום של חכמת המעשה נשאר מאתגר. המאמר מתייחס לחוכמת המעשה של מורי מורים. המגמה הכללית צריכה להיות כזו שחכמת המעשה תפורסם כשהמטרה היא להתייחס לבעיות שנמנו למעלה ולהניע סוגי ידע מקובל ונפוץ זה לזירות שבהם הוא יוכר יותר. הלקחים הנלמדים מחכמת המעשה הם דרכי למידה אותנטיות ולגיטימיות. ראוי לעשות ככל האפשר כדי לזכות את חכמת המעשה בכבוד ובהכרה להם היא ראויה ( Weimer, M).

  • לינק

    בחינת נתונים לגבי פרחי הוראה גברים במוסדות הכשרה להוראה מגלה שרק 18.3 אחוזים מכלל המתכשרים להוראה הם גברים ושהנתונים נשמרים ברמה דומה לאורך השנים . מטרת מחקר זה הייתה לחשוף את המניעים של הגברים הבוחרים בהוראה בקבוצות השונות זו מזו בהשתייכות התרבותית שלהם : פרחי הוראה יהודים צברים, פרחי הוראה יוצאי אתיופיה ופרחי הוראה בדואים במכללה בדרום הארץ. שאלות המחקר: מה הם מניעי הבחירה של גברים שבחרו לעסוק בהוראה בבית הספר היסודי במכללה וכיצד התגבשו תפיסות אלו? מה הם המאפיינים של מניעי הבחירה בהוראה של גברים שבחרו לעסוק בהוראה בבית הספר היסודי במכללה מתרבויות שונות? המחקר התבסס על הגישה האיכותית-פרשנית מסוג של חקר מקרים ( עדנה רובין, אתי גלעד, שוש מלאת ).

  • סיכום

    במחקר זה הושם דגש על בחינה מעמיקה של עבודתן של מורות מאמנות המצליחות בעבודתן עם סטודנטים להוראה כדי לעמוד על משמעות התרומה שלהן להכשרת המורה העתידי וכדי לתרום לשיפור תכניות ההכשרה למאמנים ההולכות ונבנות בשנים האחרונות בארץ. מטרת העבודה הייתה להתחקות אחר יסודות המומחיות של קבוצת מורות מאמנות זו תוך ניסיון לתאר, לפרש ולהבין את המאפיינים הקבוצתיים והאינדיבידואליים של עבודתן. זאת לאור ההכרה שלמורים מאמנים תפקיד מפתח ביצירת התנאים להפיכת ההתנסות המעשית של הסטודנטים להתנסות משמעותית. מחקר זה מתייחד בכך שהוא מציג ניסיון להתחקות אחר יסודות המומחיות של מדגם של מורות מאמנות שהומלצו כמצליחות בתפקידן זה ולבחון מהי התרומה האפשרית של הממצאים הללו לתכניות ההכשרה. הדבר מעמיק את ההבנה לגבי תופעת האימון ומקומה בהכשרה, ומאפשר לאנשי מקצוע בהכשרת מורים לגזור מכך השתמעויות קונצפטואליות לדיון ולבחינה של מקומם של מורים מאמנים בהכשרה.המחקר מאפשר לבחון במבט כולל את תפקודן של מורות אלה בשני תחומי אימון שהם תחומים מרכזיים במרכיב הפרקטיקום הקיים בכל תכניות הכשרת המורים: הדיגום הקוגניטיבי והדרכת ההתנסויות ההוראתיות האישיות של סטודנטיות. באיתור יסודות המומחיות בעבודת המורות המאמנות יש כדי לתרום להבניית מומחיות באימון, ויכולה להיות לכך תרומה הן במישור של בחירה של מורים מאמנים והתאמה בין סטודנטים לבין מאמנים והן במישור של הכשרת מורי בית ספר לעבודה כמורים מאמנים. (פנינה כץ)

  • לינק

    מחקר זה התבסס על הרצון להבין את עולמם הקוגנטיבי הפנימי של מורי מורים בעל ניסיון הוראה שונה, כפי שהוא בא לידי ביטוי במהלך התנהגויות המקצועיות הגלויות, קרי: ההוראה בפועל. מתוך העולם הפנימי, הקוגניטיבי והמקצועי של המורה בחרו החוקרים להתמקד במודל מנטאלי בפעולה של המורים לגבי למידה אצל הילד ומהו תפקיד ההוראה בקידומה. (מרים מבורך, סידני שטראוס)

  • לינק

    מאמר זה מתמקד בתהליך שינוי אותו עברו מדריכות פדגוגיות במהלך הכנסת מחקר פעולה כחלק מתכנית הכשרת פרחי הוראה בהדרכה פדגוגית במסלול בית הספר היסודי, במכללת סמינר הקיבוצים (דבורה גסר, ציפי זלקוביץ)

  • לינק

    תכנית לימודים למקצוע החדש – "מדע וטכנולוגיה" בחטיבת הביניים – נתפרסמה על ידי משרד החינוך ב-1996, ובמרכזה הנחיה להוראה לפי גישות בינתחומיות שתשקף את הקשרים ואת ההשפעות ההדדיות בין המדע לטכנולוגיה. המטרה הכללית של המחקר הייתה ללמוד על מאפייני השילוב בין הדיסציפלינות, ועל מידת האיזון ביניהן אצל פרחי ההוראה, ומכאן להשליך על מתכונת הכשרתם. שבעים ואחד סטודנטים, שלמדו בארבעה מחזורים במחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון , היוו את אוכלוסיית המחקר ( ד"ר שלום עזריאל ) .

  • לינק

    המחקר הנוכחי בוחן את השאלה מדוע וכיצד מגשרים מורי מורים על הפער בין חינוך רב-תרבותי וחינוך גלובלי במשמעם הרחב בהכשרת מורים להתמודדות עם שונות, שוויון ותקשורת בקהילה המקומית, הלאומית והעולמית. המאמר מתמקד בממצאים העוסקים בהתנסויות ממשיות/חיות שמורי מורים תיארו כמשמעותיות בהתפתחותם המקצועית. בהתנסויות ממשיות /חיות הכוונה להתנסויות בעלות מבנה זמני שאי אפשר לתופשו בביטויו המיידי אלא רק כרפלקציה במבט לאחור. זוהי התנסות בעלת מהות מסוימת, שניתן לעמוד עליה רק ברטרוספקציה. במסגרת המחקר המורים בחנו לאחור את חייהם המקצועיים וכתבו כיצד הם רואים את ההתנסויות האלה בהווה ואת תרומתן לעיצוב העבודה והמחויבות שלהם לרב-תרבותיות וגלובליזציה. מתן משמעות ברטרוספקציה היא יותר מרפלקציה. מורי המורים התבקשו לבחור את ההתנסויות המשמעותיות ביותר ולכתוב עליהן כך שישקפו את הקשרי החיים, הקריירות, התיאוריה והמעשה שלהם ובכך לשתף את זולתם (Merryfield, M.M).

  • לינק

    מטרת המחקר היא ללמוד מנקודות מבט שונות אלו שינויים חלו בתפיסת מורי-מורים למדעים ולספרות כלפי חשיבה בדיסציפלינה וכלפי דרכי הוראתה, להבין את הגורמים לשינויים אלה ואת התהליכים הקשורים בשינויים. (אילנה אלקד-להמן, חווה גרינספלד)

  • לינק

    המחקר, שענייניו היבטים מסוימים ברלוונטיות של הכשרת מורים, התרכז בתחומים ההומאניים. שאלות הציר שלו נסבו סביב היחס בין מעורבותו הרגשית של המורה ובין סיגול טכניקות ואלטרנטיבות בהוראה. הנתונים מלמדים חד-משמעית על קשר הדוק בין תכניה של "ההשכלה המעשירה" בתחומים ההומאניים-החברתיים ובין תחושת הרלוונטיות של הכשרת המורים בקרב מורים בוגרי מכללה להכשרת מורים . נמצאה עדיפות בולטת של ההקניה הישירה של "ההשכלה המעשירה", היינו, זו המוקנית על ידי מורים שתחומי ההשכלה המעשירה היא מתחום התמחותם המקצועית, על פני השכלה מעשירה הנעשית אגב הוראה בתחומים אחרים (כגון מורי מדעים המשתמשים בדוגמאות, במבעים ובמטפוריקה להמחשת רעיונותיהם, וכן שההעשרה העיקרית, הן מצד מורי המכללה והן מצד בוגריה, נעזרת בתחומי הספרות, המקרא, הלשון – יותר מאשר בתקשורת על ממדיה: הטלוויזיה, העיתונות והתקשורת הבין-אישית. (שמאי גלנדר)

  • לינק

    החיפוש אחר דרכים להעשרת ההוראה הוביל אותנו אחורה בהיסטוריה האנושית אל תופעה ההולכת ונעלמת מנוף ההכשרה המקצועית: השולייאות (Apprenticeship), בה אדם צעיר מתקשר עם אוּמן-מומחה במקצוע כלשהו ולומד ממנו את סודות המקצוע, תוך כדי התנסות מעשית ביצירה, בה מתפקד אדם זה כשוליית המומחה. למפגש השולייאי הישיר בין השניים נודעת חשיבות גדולה במיוחד בתקופתנו, המאופיינת בהתכנסות לתוך העצמי, בה יותר ויותר מן ההתחברות עם האחרים מתבצעת באמצעות תקשורת מרחוק: דרך מחשב, לווין או טלפון, ופחות בקשר אנושי ישיר ובלתי אמצעי. באופן דומה, זמינותם של אמצעים טכנולוגיים מתקדמים משפיעה על סגנונות ההכשרה המקצועית, ההופכים מרוחקים, בלתי אישיים, ולעיתים רבות לא-רלוונטיים, בגלל הנטייה לגישות הכשרה אקדמיות-עיוניות מדי, המבקשות להחליף את ה"למידה מתוך עשייה" המאפיינת את השולייאות, בלמידה עיונית גרידא. לפי תפישת השולייאות שאנו מבקשים להציג כאן, גם מעשה ההוראה הוא סוג של אוּמנוּת, אשר השולייאות מהווה מרכיב חשוב ברכישת מיומנויות שליטה בה. מטרת מאמר זה היא להציג את תפיסת העולם העומדת בבסיס גישת השולייאות, ולבחון היבטים שונים שלה בהכשרת מורים. (יורם עשת, זאב דגני)

  • לינק

    השוליאות, מסגרת המוצעת לתלמידים במסלול לתעודת הוראה בתל-חי, הנה קורס בחירה, ללא משבצת זמן בשנתון המכללה, ללא סילבוס עם מטרות שנקבעו מראש או רשימה ביבליוגרפית נתונה. ייחודיותו של הקורס טמונה בחד-פעמיות שלו, הנובעת מהאוטונומיה שהוא מאפשר למורה ולתלמיד, ללמוד משהו ייחודי לשניהם: זוהי "תפירה סלונית" מעוצבת על פי המידות האישיות, הטעם האישי ויכולת התקשורת הבין אישית של שותפים, שהסכימו להתנסות בלמידה בעלת אפשרויות פתוחות: הרפתקה לימודית בשניים. (חביבה דרגי)

  • סיכום

    המחקר על ההתנסות המעשית של סטודנטים להוראה בבית הספר מעלה, בין היתר, שאלות בדבר הארכת משך השהות במסגרת זו. זאת לאור ההנחה שההתנסות מספקת הזדמנות טובה להכיר את עבודת המורה. מטרת המחקר המוצג במאמר לברר אם מורים מאמנים שעברו הכשרה לתפקידם זה מלאו אותו טוב יותר מעמיתיהם שלא עברו הכשרה כזאת. אל המאמנים מתייחסים במחקר כ- mentors ואל העמיתים כ-associate teachers. לצורך הבדיקה פותחו אמצעי מדידה להבחנה בין פעילויות של הכשרת מורים (education) ובין פעילויות של אימון מורים (training). ההבחנה נבדקה בשלושה משתנים: א.הגדרת תפקיד; ב.קידום חשיבה רפלקטיבית על ההוראה; ג.יצירת קישורים בין התיאוריה לבין המעשה. נמצא כי המורים המאמנים תפשו את תפקידם במונחים של הכרת מורים ואילו המורים-העמיתים – במונחים של אימון מורים. המאמר דן בהשתמעויות להכשרה. (Timperley, H., et al)

  • לינק

    האירוע – קיום "המבחן שבו סטודנט שואל את השאלות" (מסש"ש) – הוא יישומה של אסטרטגיית הוראה-הערכה לא קונוונציונלית במסגרת הקורס "מבוא לכימיה אורגנית מודרנית לתלמידי ביולוגיה" (המכשירים את עצמם להוראת הביולוגיה) בשנת הלימודים הראשונה באוניברסיטה. המרכיב המרכזי של המסש"ש הוא שיעור-בחינה בעל-פה, שבו המרצה של הקורס נבחן על ידי תלמידיו, דהיינו המרצה (במקרה זה, המחבר) מטיל על כל אחד מן התלמידים את המשימה לחבר שאלות מבחן ולהגישן (בכתב) למרצה, וחלק מן השאלות יועלה לדיון במסגרת שיעור-בחינה, המתקיים כפי שיפורט להלן. מתוך השאלות שעליהן לא דנים במסגרת שיעור-בחינה, נבחרת סדרה של שאלות, המוגשת אחר כך לכל התלמידים במתכונת של מבחן בית (Take Home Examination). (אורי צולר)

  • לינק

    הנוסח המלא של המאמר: נתן גובר, "הכשרת המורים והשתלמותם ברוח החינוך הביקורתי, " עיונים בחינוך, תשנ"ז, גליון 2, ע"ע 109-127. הנושא העיקרי: הכשרת מורים ביקורתית בזיקה למודלים אחרים של הכשרה. (נתן גובר)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין