הכשרת מורים

מיון:
נמצאו 1050 פריטים
פריטים מ- 1041 ל-1050
  • לינק

    המחקר הנוכחי בוחן את השאלה מדוע וכיצד מגשרים מורי מורים על הפער בין חינוך רב-תרבותי וחינוך גלובלי במשמעם הרחב בהכשרת מורים להתמודדות עם שונות, שוויון ותקשורת בקהילה המקומית, הלאומית והעולמית. המאמר מתמקד בממצאים העוסקים בהתנסויות ממשיות/חיות שמורי מורים תיארו כמשמעותיות בהתפתחותם המקצועית. בהתנסויות ממשיות /חיות הכוונה להתנסויות בעלות מבנה זמני שאי אפשר לתופשו בביטויו המיידי אלא רק כרפלקציה במבט לאחור. זוהי התנסות בעלת מהות מסוימת, שניתן לעמוד עליה רק ברטרוספקציה. במסגרת המחקר המורים בחנו לאחור את חייהם המקצועיים וכתבו כיצד הם רואים את ההתנסויות האלה בהווה ואת תרומתן לעיצוב העבודה והמחויבות שלהם לרב-תרבותיות וגלובליזציה. מתן משמעות ברטרוספקציה היא יותר מרפלקציה. מורי המורים התבקשו לבחור את ההתנסויות המשמעותיות ביותר ולכתוב עליהן כך שישקפו את הקשרי החיים, הקריירות, התיאוריה והמעשה שלהם ובכך לשתף את זולתם (Merryfield, M.M).

  • לינק

    מטרת המחקר היא ללמוד מנקודות מבט שונות אלו שינויים חלו בתפיסת מורי-מורים למדעים ולספרות כלפי חשיבה בדיסציפלינה וכלפי דרכי הוראתה, להבין את הגורמים לשינויים אלה ואת התהליכים הקשורים בשינויים. (אילנה אלקד-להמן, חווה גרינספלד)

  • לינק

    המחקר, שענייניו היבטים מסוימים ברלוונטיות של הכשרת מורים, התרכז בתחומים ההומאניים. שאלות הציר שלו נסבו סביב היחס בין מעורבותו הרגשית של המורה ובין סיגול טכניקות ואלטרנטיבות בהוראה. הנתונים מלמדים חד-משמעית על קשר הדוק בין תכניה של "ההשכלה המעשירה" בתחומים ההומאניים-החברתיים ובין תחושת הרלוונטיות של הכשרת המורים בקרב מורים בוגרי מכללה להכשרת מורים . נמצאה עדיפות בולטת של ההקניה הישירה של "ההשכלה המעשירה", היינו, זו המוקנית על ידי מורים שתחומי ההשכלה המעשירה היא מתחום התמחותם המקצועית, על פני השכלה מעשירה הנעשית אגב הוראה בתחומים אחרים (כגון מורי מדעים המשתמשים בדוגמאות, במבעים ובמטפוריקה להמחשת רעיונותיהם, וכן שההעשרה העיקרית, הן מצד מורי המכללה והן מצד בוגריה, נעזרת בתחומי הספרות, המקרא, הלשון – יותר מאשר בתקשורת על ממדיה: הטלוויזיה, העיתונות והתקשורת הבין-אישית. (שמאי גלנדר)

  • לינק

    החיפוש אחר דרכים להעשרת ההוראה הוביל אותנו אחורה בהיסטוריה האנושית אל תופעה ההולכת ונעלמת מנוף ההכשרה המקצועית: השולייאות (Apprenticeship), בה אדם צעיר מתקשר עם אוּמן-מומחה במקצוע כלשהו ולומד ממנו את סודות המקצוע, תוך כדי התנסות מעשית ביצירה, בה מתפקד אדם זה כשוליית המומחה. למפגש השולייאי הישיר בין השניים נודעת חשיבות גדולה במיוחד בתקופתנו, המאופיינת בהתכנסות לתוך העצמי, בה יותר ויותר מן ההתחברות עם האחרים מתבצעת באמצעות תקשורת מרחוק: דרך מחשב, לווין או טלפון, ופחות בקשר אנושי ישיר ובלתי אמצעי. באופן דומה, זמינותם של אמצעים טכנולוגיים מתקדמים משפיעה על סגנונות ההכשרה המקצועית, ההופכים מרוחקים, בלתי אישיים, ולעיתים רבות לא-רלוונטיים, בגלל הנטייה לגישות הכשרה אקדמיות-עיוניות מדי, המבקשות להחליף את ה"למידה מתוך עשייה" המאפיינת את השולייאות, בלמידה עיונית גרידא. לפי תפישת השולייאות שאנו מבקשים להציג כאן, גם מעשה ההוראה הוא סוג של אוּמנוּת, אשר השולייאות מהווה מרכיב חשוב ברכישת מיומנויות שליטה בה. מטרת מאמר זה היא להציג את תפיסת העולם העומדת בבסיס גישת השולייאות, ולבחון היבטים שונים שלה בהכשרת מורים. (יורם עשת, זאב דגני)

  • לינק

    השוליאות, מסגרת המוצעת לתלמידים במסלול לתעודת הוראה בתל-חי, הנה קורס בחירה, ללא משבצת זמן בשנתון המכללה, ללא סילבוס עם מטרות שנקבעו מראש או רשימה ביבליוגרפית נתונה. ייחודיותו של הקורס טמונה בחד-פעמיות שלו, הנובעת מהאוטונומיה שהוא מאפשר למורה ולתלמיד, ללמוד משהו ייחודי לשניהם: זוהי "תפירה סלונית" מעוצבת על פי המידות האישיות, הטעם האישי ויכולת התקשורת הבין אישית של שותפים, שהסכימו להתנסות בלמידה בעלת אפשרויות פתוחות: הרפתקה לימודית בשניים. (חביבה דרגי)

  • סיכום

    המחקר על ההתנסות המעשית של סטודנטים להוראה בבית הספר מעלה, בין היתר, שאלות בדבר הארכת משך השהות במסגרת זו. זאת לאור ההנחה שההתנסות מספקת הזדמנות טובה להכיר את עבודת המורה. מטרת המחקר המוצג במאמר לברר אם מורים מאמנים שעברו הכשרה לתפקידם זה מלאו אותו טוב יותר מעמיתיהם שלא עברו הכשרה כזאת. אל המאמנים מתייחסים במחקר כ- mentors ואל העמיתים כ-associate teachers. לצורך הבדיקה פותחו אמצעי מדידה להבחנה בין פעילויות של הכשרת מורים (education) ובין פעילויות של אימון מורים (training). ההבחנה נבדקה בשלושה משתנים: א.הגדרת תפקיד; ב.קידום חשיבה רפלקטיבית על ההוראה; ג.יצירת קישורים בין התיאוריה לבין המעשה. נמצא כי המורים המאמנים תפשו את תפקידם במונחים של הכרת מורים ואילו המורים-העמיתים – במונחים של אימון מורים. המאמר דן בהשתמעויות להכשרה. (Timperley, H., et al)

  • לינק

    האירוע – קיום "המבחן שבו סטודנט שואל את השאלות" (מסש"ש) – הוא יישומה של אסטרטגיית הוראה-הערכה לא קונוונציונלית במסגרת הקורס "מבוא לכימיה אורגנית מודרנית לתלמידי ביולוגיה" (המכשירים את עצמם להוראת הביולוגיה) בשנת הלימודים הראשונה באוניברסיטה. המרכיב המרכזי של המסש"ש הוא שיעור-בחינה בעל-פה, שבו המרצה של הקורס נבחן על ידי תלמידיו, דהיינו המרצה (במקרה זה, המחבר) מטיל על כל אחד מן התלמידים את המשימה לחבר שאלות מבחן ולהגישן (בכתב) למרצה, וחלק מן השאלות יועלה לדיון במסגרת שיעור-בחינה, המתקיים כפי שיפורט להלן. מתוך השאלות שעליהן לא דנים במסגרת שיעור-בחינה, נבחרת סדרה של שאלות, המוגשת אחר כך לכל התלמידים במתכונת של מבחן בית (Take Home Examination). (אורי צולר)

  • לינק

    הנוסח המלא של המאמר: נתן גובר, "הכשרת המורים והשתלמותם ברוח החינוך הביקורתי, " עיונים בחינוך, תשנ"ז, גליון 2, ע"ע 109-127. הנושא העיקרי: הכשרת מורים ביקורתית בזיקה למודלים אחרים של הכשרה. (נתן גובר)

  • לינק

    הדרכה רפלקטיבית" היא אימון (=הדרכה) שמטרתו לעודד "הוראה רפלקטיבית" והן שתיהן סוג של מחקר תוך פעולה (‎research in practice).בהדרכה הרפלקטיבית המדריך (המאמן) עוזר למורה, מעורר אותו ומעודד אותו לעשות רפלקציה על רפלקציה תוך כדי עשייה – (‎reflection-in-action). כלומר: המאמץ של המורה להבהיר מה שהוא רואה, באיזה אופן הוא מפרש את אשר ראה וכיצד יוכל לבדוק את הפירוש שנתן ולנהוג לפיו. סקירה המתארת את רעיונותיו העיקריים של דונאלד שון.

  • תקציר

    מטרת התקציר-מאמר כאן, והצגת הנושא בכנס מורים חוקרים באורנים, להדגים באמצעות ניתוח אירועים ומעקב אחר דוגמאות מובילות אסטרטגיה חדשנית, המשתמשת בטכנולוגיה מתקדמת כדי לטפח הרגלים של חשיבה רפלקטיבית בעבודת ההוראה; מתוך אמונה כי בעזרתה ניתן להעצים ולקדם את התפתחותם המקצועית של מורים מתמחים בשנת ההוראה הראשונה שלהם. יודגש הקשר שבין התיאוריה והפרקטיקה, אחד ההיבטים המרכזיים במחקר מקיף שנערך בשנים 1999-2003 עם מתמחים ממסלולי הכשרה והתמחויות שונות. באמצעות השיעור המוקלט במשקפי וידאו מתאפשר למתמחה לשקף סיטואציות יום-יומיות לבצע רפלקציה עצמית, תחילה ללא תיווך ולאחר מכן רפלקציה עם מנחה פדגוגי המתווך לו בעזרת שאלות מובילות ויחד הם נותנים פרשנות מקצועית נרחבת לתובנות של המורה המתמחה. יתרונו הגדול של סגנון מחקר פעולה זה, במתן ההובלה של ההתפתחות המקצועית למתמחה עצמו ככלי וכהרגל עבודה להמשך הדרך.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין