מודל הדרכה דידקטי חדש למתמחות בהוראת המדעים כמנוף לשיפור קליטתן כמורות בבית הספר היסודי

בשנים האחרונות גברה המודעות בצורך להכשרה בתחום ההתמחות, בעיקר בתחומי המתמטיקה והמדעים, בשל כך חשוב שהסטודנטים המתמחים בטבע ומדע יתנסו בהוראת תחומי דעת אלה.

המחקר מלווה יוזמה ייחודית של החוג לטבע ומדע, על פיה הועבר למעשה קורס הדידקטיקה של הוראת המדעים מהמכללה לשדה ושולב במערך ההתנסות בבית הספר. הסטודנטיות בנו יחידת לימוד שלמה במדעים, בהתאם לתכנית הלימודים, והיו אחראיות בלעדית להוראתה בכיתה. אופן כזה ניתנה לסטודנטיות הזדמנות להתנסות עצמאית בהוראה בתחום התמחותן, בתמיכה של מרצת קורס הדידקטיקה. בשל ייחודו של הפרויקט יש חשיבות רבה לליווי על ידי מחקר הערכה המתייחס לכל ההיבטים הרלוונטיים. 

מטרת המחקר

מחקר ההערכה מיועד לבחון את דרך ביצועו ויעילותו של מודל ייחודי להדרכה דידקטית של מתמחות בהוראת המדעים, מודל המשלב הדרכה פדגוגית מעשית והתנסות בהוראה עצמאית בכיתה, עם למידה תיאורטית של דידקטיקה של הוראת המדעים.

מהלך המחקר

כל תהליך העבודה של הסטודנטיות בכיתה תועד באמצעות איסוף מסמכים שכתבו הסטודנטיות, תצפיות שבועיות של המנחה ושיחות משוב ורפלקציה. התייחסותן תועדה ביומן אישי וכן על ידי ריאיונות. במקביל נערכו ריאיונות עם מנהלת בית הספר והמורות למדעים שליוו את הפרויקט מטעם בית הספר. התהליך תועד בכתב, בקלטות אודיו ובתמונות. כל החומר מוין, ונותח בשיטות איכותניות.  

                                                                                                     תוצאות ומסקנות

כל המעורבים בפרויקט ההדרכה הדידקטית ראו בהתנסות זו חשיבות רבה, וציינו שהתהליך אפשר לסטודנטיות התנסות אמיתית, משמעותית ואינטנסיבית בהוראת נושא במדעים. החובה לתכנן רצף הוראה לנושא מתוך תכנית הלימודים, חייב את הסטודנטיות להתעמק בסילבוס של המקצוע, להעמיק בספרי הלימוד ובספרי עזר ולבחור את מבנה ההוראה המתאים, וכל זאת תוך כדי הנחיה צמודה של מנחה דידקטית שבדקה כל שלב בתכנון וקיימה דיונים עם הסטודנטיות על כל פרט בתכנית. מיד לאחר ההוראה בכיתות התקיים שיעור דידקטיקה בבית הספר שהיה משמעותי מאוד להוראה. השיעור שימש הן לרפלקציה על השיעורים שבהן צפתה המנחה והן להארה וחיזוק נושאים שהתגלו כחלשים ובעייתיים. הקשר המיידי בין ההתנסות והתיאוריה העצים את הלמידה והפך אותה למשמעותית ויעילה. הסטודנטיות שלימדו בפרויקט, התאקלמו בכיתה בהדרגה ויצרו כולן קשר טוב עם התלמידים. התלמידים התייחסו אל הסטודנטיות כמורות לכל דבר, למדו ברצינות והגיעו להישגים נאותים.

הסטודנטיות החלו את התהליך בחששות (ואפילו חרדות קשות), שכן זו הפעם הראשונה שקיבלו עליהן אחריות כה רבה. תחושתן בתחילה הייתה שאין להן מספיק יכולת וידע דידקטי. בסיום התהליך ציינו כולן שזו הייתה הלמידה המשמעותית ביותר שלהן בהוראה בבית הספר. ההנחיה הצמודה של המנחה הדידקטית תרמה להם רבות בכל שלבי הפרויקט והעצימה את תהליך הלמידה מתוך קיום רפלקציה תמידית בכל שלב ושלב.

מבחינה מעשית, המליצו הסטודנטיות להתחיל את בניית רצף ההוראה ומערכי השיעור מוקדם יותר, במהלך חופשת הקיץ. בעייתן העיקרית הייתה תחושה של חוסר זמן מספיק הן להכנה והן לרפלקציה. בנוסף התייחסו להיבטים הכלליים של הוראה בכיתה וציינו את הצורך בהנחיה ספציפית של המורות הקבועות של הכיתה לגבי מבנה הכיתה: הרגלי הלמידה ומאפייני התלמידים.

המורות למדעים שבכיתותיהן התקיים הפרויקט המליצו על מספר שינויים מבניים בתהליך שיכולים להקל על הקשר בין הסטודנטיות ובית הספר:

מפגש לתיאום ציפיות בין הסטודנטיות והמנחה לבין המורות למדעים של הכיתות.

תכנון מוקדם יותר של ההוראה על ידי הסטודנטיות ובתיאום מלא עם מורות המדעים של בית הספר.

קיום קשר הדוק יותר בין הסטודנטיות לבין המורה למדעים הקבועה בעיקר בתכנון רצף ההוראה, הגשת מערכי השיעורים, המטלות והמבחן לפני העברתם בכיתה לבדיקה ולהערות.

צפייה של הסטודנטיות במספר שיעורים של המורה למדעים בכיתת ההתנסות ולא בשיעור אחד או שניים בתחילת התהליך, כדי להכיר את סגנון העבודה של המורה.

השתתפות הסטודנטיות באספת הורים כדי שההורים יכירו אותן וידעו על הפרויקט ומטרותיו.

 קיום הפרויקט בכיתות שלא ניגשות לבחינת מיצ"ב (בחינה חיצונית מטעם משרד החינוך). נושא זה היה גורם לחץ עבור המורות למדעים, שציינו שהפרויקט גזל זמן יקר החשוב להן להכנת התלמידים למיצ"ב.

המדריכה הפדגוגית הקבועה בבית הספר, ציינה שאמנם הסטודנטיות למדו רבות מהפרויקט, אבל כל האנרגיות שלהן הופנו לעבודה במסגרתו, דבר שהקשה על ההתנסות בכיתה השנייה, שבה התנסו ביום השני בבית הספר.

סיכום

המחקר הראה שניתן לשפר את תהליך ההתנסות המעשית בבית הספר: ישנו ערך רב לתהליך של שילוב לימודי הדידקטיקה בהתנסות מעשית ממשית של סטודנטים המתמחים במדעים. באופן כזה יכלו הסטודנטים לבצע את המעבר מלומד פסיבי למתנסה פעיל ועד למורה מוביל כיתה באופן מושכל, תוך רפלקציה תמידית ובתמיכה צמודה של המערכת האקדמית.

בהמשך יש לבחון כיצד משפיע השינוי באופן הכשרת הסטודנטיות המתמחות במדעים על קליטתן בבית הספר ותחילת דרכן כמורות מן המניין.

הביבליוגרפיה המקורית נמצאת באתר של מכללת אורנים .

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?

ביבליוגרפיה המקורית נמצאת באתר של מכללת אורנים .

yyya