הכשרת מורים

מטרת המחקר שהוצג היא לבחון את ההשתלבות בהוראה של סטודנטים בוגרי התכנית למצוינים בהשוואה לקבוצת ביקורת. המחקר מלמדים שמרבית הבוגרים משתלבים בהוראה ושיעור ההשתלבות דומה בשתי הקבוצות המושוות. לגבי שביעות הרצון של הבוגרים ממקצוע ההוראה נמצא כי בוגרי התכנית למצוינים יותר שבעי רצון בהשוואה לאחרים. כמו כן, ניכר כי לבוגרי התכנית מוטיבציה גבוהה יותר להמשיך וללמוד לקראת תארים מתקדמים. מסקנות המחקר מצביעות על תמונה מעודדת בכל הקשור לאטרקטיביות של מקצוע ההוראה בקרב בוגרי התכנית. (ציפי ליבמן, הילה אקרמן-אשר)

דילמות משמע בעיות בלתי-פתורות, אשר להן שני קטבים מנוגדים. מטרת המחקר המתואר היתה להבין מהן הדילמות הנוכחיות שמעסיקות מורי מורים במכללה להכשרת הוראה הן מהבחינה המקצועית והן מהבחינה האישית. אוכלוסיית המחקר כללה מורי מורים המלמדים במכללה להוראה. תחילה רואיינו 18 מורים. אח"כ הועבר שאלון ל – 52 מורים נוספים כלומר סה"כ נחקרו 70 מורי מורים. התוצאות מראות שהדילמות העיקריות שהיו למורי המורים כמכשירי פרחי הוראה הן לגבי תהליך ההכשרה של פרחי ההוראה וכן לגבי רמת הסטודנטים. הדילמות שהעלו מורי המורים בעניין ההתפתחות האישית והקידום במכללה היו בנושא ההשתתפות במחקרים וכן בנושא התגמול הכספי (מרסדס ברצ'ילון בן-אב. אריאלה טייכמן-וינברג. לאה ברץ)

הטענה המרכזית במאמר היא שתוכנית ההכשרה האוניברסיטאית של כוח ההוראה מקדמת דמות מורה שתפקידו הקניית ידע והוראת הסדרים בלבד, ואינה מכינה אותו לתפקידו כמחנך ומכאן הצורך בשינויה. לשם קידום אורחות חיים דמוקרטיים, יש לפעול לאימוץ עמדות דמוקרטיות בקרב התלמידים. תהליך זה אינו תהליך רכישה טבעי, אלא חינוכי אקטיבי, הנעשה בידי "מחנך" המחויב לעקרונות הדמוקרטיה ופועל להשפיע על תלמידיו ברוח זו. תוכנית ההכשרה האוניברסיטאית, כמשקפת את הלכי הרוח התרבותיים, אינה מכשירה את המורים להיות מחנכים, אלא מורים מקצועיים. לכן היא גורם מעכב בקידומה של תרבות אזרחית. (אורן כרמלי)

בבסיסה של התכנית הניסויית-הדמוקרטית במכללת סמינר הקיבוצים ניצבת החונכות האישית. על פי המודל הבסיסי של חונכות, משויך לכל סטודנט בתחילת לימודיו חונך אישי, שמטרתו ללוותו באופן אישי לאורך ארבע שנות לימודיו. החונך האישי של כל סטודנט הנו גם החונך הקבוצתי שלו ומלווה את קבוצת "החממה" אליה משתייך הסטודנט- קבוצת צמיחה ותמיכה הנפגשת אחת לשבועיים לאורך שנות הלימוד בתוכנית. מטרת מאמר זה לדון בקוויה של החונכות האישית, באופן נפרד מן החונכות הקבוצתית, על אף שבהוויה היומיומית לא ניתן להפריד הפרדה חד-משמעית בין החונכות של הקבוצה לחונכות האישית של החברים בה. (לאה בכר-צליק)

היחסים הנרקמים בין פרחי הוראה ובין המורים המאמנים הם אינטנסיביים ומורכבים למדי ומייצגים השקעה גבוהה מבחינת המורים המאמנים. לכן, להצלחה או לכישלון של פרחי ההוראה בהתמודדויות בשלבים אלו נודעת השפעה לא מבוטלת על המורים המאמנים עצמם. המאמר מנסה לבחון כיצד כשלון של פרחי ההוראה במהלך התמודדות בשלבי ההתמחות משפיעים על תחושת העצמי של המורה המאמן ועל ייעודו כמורה מאמן. המאמר בנוי מסיפורי מקרים של מורים מאמנים המתארים את פרחי ההוראה, הוא מתעד בעיקר את נקודות המבט שלהם ליחסים המורכבים עם פרחי ההוראה אשר בהנחייתם ומציג את המתחים והשלכותיהם על המורים המאמנים (Siebert, Cathy J)

המאמר מציג מחקר שבו יצרו החוקרים פרופילים של מאפייני הרקע וההנעות להוראה של סטודנטים שבחרו ללמוד במסגרות של הכשרה להוראה בשלוש אוניברסיטאות באוסטרליה. אוכלוסיית המחקר כללה קבוצות שלמות של מתכשרים בשנת ההכשרה הראשונה (1,653) בשלוש האוניברסיטאות. המחקר מראה שהמשתתפים בחרו בהוראה למרות הנ"ל. השתמעויות למדיניות ולמעשה – ממצאי המחקר הנוכחי עשויים לשמש כלי חשוב בידי קובעי מדיניות ומבצעיה בהקשר של גיוס מועמדים להכשרה להוראה ( Richardson, P. & Watt, H.M.G) .

המסלול לחינוך דמוקרטי הוא אחד משורת מסלולים ייחודיים להכשרת מורים שצצו במכללות להוראה בשנים האחרונות. ברקע להקמתם עומד המשבר שפוקד את המכללות עם התמעטות הסטודנטים במסלולי היסודי והעל-יסודי. המסלול המתואר בכתבה הוא אחד משני מסלולי הוראה אלטרנטיביים בסמינר הקיבוצים. במסלול הייחודי הסטודנטים לומדים רק כמה ימים בשבוע, כאשר חלק נכבד מהלימודים הוא תהליך חיפוש אישי המתפרש על פני שלוש שנים, שבמסגרתו חייב הסטודנט להגדיר את נקודות החולשה והחוזק שלו – ומתוכן לבחור תחום עניין ולהתעמק בו בלמידה עצמית. (יולי חרומצ'נקו)

ממצאי המחקר מחזקים את הטענה שהמבנה החברתי והתרבותי של ישראל וכן מערכת החינוך, מעודדים חינוך לרב-תרבותיות פרטיקולריסטי כך, שכל מגזר למעשה מכיר את תרבותו שלו וכמעט שאינו נחשף לתרבות של מגזרים אחרים. בדרך כלל תרומתן של מכללות להוראה ואוניברסיטאות המכשירות מורים לחינוך מורים לעתיד לפלורליזם חברתי היא מועטה. ממצאי מחקר זה מעידים במידת מה על תרומה אפשרית רבה יותר בכיוונים אלה, כאשר יעדי הקורסים נתפסים כחשובים בהקשר הרב-תרבותי. הממצאים מצביעים על מגמה חיובית כללית בהקשר הרב-תרבותי וגם על מגמת שינוי בזהות החברתית של המתכשרים להוראה במסגרת הקורסים. (דינה לרון, לילך לב-ארי)

מחקר זה בדק האם באמצעות פעילויות ממוקדות (תכנית התערבות) ניתן לקדם מתכשרים להוראת מתמטיקה לשליטה ברמות מתקדמות של חשיבה גיאומטרית במרחב, ולשפר את תחושותיהם בתחום דעת זה. מממצאי המחקר עולה כי בעוד שבתחילה הפגינו המתכשרים להוראה חוסר שליטה ברמות החשיבה, לאחר התכנית ניכרה התקדמות בשליטה ורובם שלטו ברמת החשיבה השלישית. המתכשרים, אשר דיווחו טרם הפעילויות על תחושות תסכול, בלבול, חוסר ידע ואי ביטחון, דיווחו בתום התהליך על הצלחה, הרגשת ביטחון ורצון להמשיך ללמוד ולהשתפר בתחום.לאור כל זאת ממליצים החוקרים לאמץ גישה זו בהתמודדות עם תכנים גיאומטריים נוספים ( צרפתי, יעל ודורית פטקין).

מטרת המאמר היא לסקור את המאפיינים החיוניים של תוכנית הכשרה חלופית שהתקיימה בבית ספר יסודי בשיתוף עם בתי ספר אחרים ועם האוניברסיטה. תשומת הלב מוסבת לתגובות של הבוגרים שהשלימו את התוכנית בשנים 1994 – 2000. נבדקו תחומים רבים ובהם פרטים דמוגרפיים של המדגם, אופי של אסטרטגיות גיוס יעילות וסיבות שניתנו לבחירת המועמדים בתוכנית, הערכות של הבוגרים את מרכיבי התוכנית והתמדתם בהוראה. בסיכום נדונים הממצאים המרכזיים במונחים של לקחים שנלמדו .התוכנית המדוברת היא תוכנית הכשרה חלופית לקראת קבלת רישוי הוראה בבית הספר היסודי. ייחודה בכך שהיא החלה בבית ספר פרטי ונמשכה בשיתוף עם אוניברסיטה. מעורבות האוניברסיטה התבטאה במתן סיוע בתוכנית הלימודים ובמתן אפשרות למתכשרים להשלים קורסים אקדמיים נוספים לתואר שני בפסיכולוגיה של הגיל הרך. התוכנית מבוססת על מודל של שולייתיות בשדה. המתכשרים שוהים ארבעה ימים בכיתות בית הספר לאורך כל השנה כשהם מלווים במורים חונכים מנוסים. ביום החמישי הם לומדים תוכנית בת 225 שעות הנדרשות לקבלת רישוי של המדינה ( Goodwin, W., & Rudkin, J.K).

לאור המחסור הגובר במורים בארה"ב מונהגות שם בשנים האחרונות יותר ויותר תוכניות מואצות להכשרת מורים שנועדו להקל על המחסור במורים. תוכניות ההכשרה המואצות להכשרת מורים מבוססות על מודל רציף של קורסים הנלמדים אחד אחרי השני ולא באופן מקביל כמו במסלול ההכשרה הרגיל באוניברסיטאות. יש ביקורת רבה בארה"ב כלפי עומק הקורסים המואצים להכשרת מורים בעיקר נוכח העובדה כי לא ניתן להעמיק את הלמידה מבחינת הרפלקציה והחקר. עם זאת, המחסור העצום במורים במדינות כגון קליפורניה גרם לכך שיותר ויותר מורים מוכשרים בשיטות הכשרה מואצות. הסקירה מתארת את שיטת ההכשרה המואצת הנהוגות בארה"ב ואת אוכלוסיית הלומדים הטיפוסית שלה (Richards, Jan S)

החוברת דנה בתפיסת תפקיד החונך ובעקרונותיו, כפי שגובשו במהלך השנים האחרונות על בסיס הספרות המקצועית והניסיון שנרכש בארץ, במטרה לסייע בידי החונכים למלא את תפקידם המקצועי. חוברת זו כוללת חומר בסיסי בנושא החונכות: דפוסי העבודה הרצויים במערכת החונכות, סיכום תפקיד החונך עפ"י חוזרי מנכ"ל משרד החינוך. החוברת כוללת נספחים מועילים כגון דוח צפייה חונך – מתמחה, סעיפי הערכה בחינוך הקדם יסודי, סעיפי ההערכה בהוראת בתי ספר, טופס הערכה מסכמת של הגננת החונכת, טופס התרשמות המורה החונך/ת מהמתמחה בהוראה בבית הספר היסודי, טופס הערכה עצמית של המתמחה בהוראה בבית הספר היסודי, טופס חוות דעת מרכז/ת מקצוע או שכבה על המתמחה בהוראה בחינוך העל יסודי, גיליון הערכה מסכמת של ועדת ההערכה את המתמחה בהוראה בבית הספר העל יסודי (אורנה שץ אופנהיימר ושרה זילברשטיין)

פרק זה נכתב, כתוספת ייחודית לגרסה העברית של ספרה החדש של פרופסור שושנה קיני, חשיבה אקולוגית – גישה חדשה לשינוי חינוכי (מכון מופ"ת, 2006) הפרק נכתב במטרה להתמודד עם השאלה: כיצד ניתן לגזור מהחשיבה החדשה המוצעת בספר זה גם תכנית חדשה להכשרה או לחינוך מורים? במילים אחרות, איך לתרגם את הרעיונות החינוכיים בדבר התפקיד הכפול של המורה, הקשר הדיאלקטי בין תיאוריה לפרקטיקה, הדיאלוג האינטר-סובייקטיבי, חינוך כ"פילוסופיית חיים", כמו גם את הרעיון של מערכת חינוך כמערכת אורגנית, כמארג רב-ממדי הלכה למעשה לתכנית הכשרה או חינוך של מורים? זאת במקביל לשאלה: כיצד ניתן לשלב את ההיבטים המתודולוגיים של החשיבה האקולוגית, כמו "קהיליית לומדים", מחקר פעולה, מערכות פתוחות וכדומה, כתשתית לתהליך ההכשרה והפיתוח של המורה הרצוי? במאמר מוצגים העקרונות להכשרת מורים מתוך גישת החשיבה האקולוגית לשינוי חינוכי (שושנה קיני)

המאמר מדווח על מחקר שנעשה בקרב סטודנטים להוראה שחקרו את ההוראה שלהם בהתנסות המעשית במסגרת קורס מתודיקה של הוראה המתמטיקה. הקורס תוכנן כך שהסטודנטים יעסקו בחקר מתמטי ופדגוגי. ניתוח של הקלטות וידיאו של דיוני הקורס, ראיונות מוקלטים עם הסטודנטים, הקלטות של ישיבות תכנון וקטעי יומנים העלו שני אירועים קריטיים המצביעים על התנגדות הסטודנטים לכיווני הקורס. האינטראקציות של הסטודנטים עם תלמידיהם מהוות מעין מראות שדרכן ניתן לחקור את האינטראקציות שלהם עם מורי-המורים שלהם ועם פעילויות הקורס. בדרך זו ניתן לנסח מחדש את תופעת ההתנגדות ולהופכה להתנהגות של הקשבה – הקשבה לתלמידים, הקשבה זה לזה והקשבה לעצמנו. (Nicole Cyntia)

המאמר מציג מחקר על הפרופסיונליות של קבוצת מכשירות מורים בקורסים להכשרת מורים לבית הספר היסודי באנגליה. הנתונים נאספו במחקר אמפירי שנערך במחלקות החינוך בשתי אוניברסיטאות בתקופה שבה הוכנסו לתוכניות ההכשרה שינויים משמעותיים. התפיסה של דייויס (Davis,1996) על מגדר בחיים המקצועיים היוותה מסגרת התייחסות למחקר. הנתונים מראים כיצד התייחסו המורות לשינויים על רקע דרכי העבודה הקיימות שלהם ומה תפסו כאיומים על הפרופסיונליות שלהן. המאמר התייחס גם לשאלת ההתפתחות הפרופסיונלית של מורות אלה באמצעות ניתוח שיח. (Murray,J.)

קיימת ביקורת על הגישות המסורתיות להכשרת מורים בטענה שהקשר שלהן לצורכי המתכשרים להוראה מוגבל ושהשפעתן על מעשה ההוראה קטנה. יש רצון לבנות פדגוגיה חדשנית בהכשרת מורים שיהיה בה קשר יעיל בין תיאוריה למעשה. למרות ניסיונות שונים להבנות מחדש את ההכשרה לא קיים בסיס ידע קוהרנטי העוסק בעקרונות המרכזיים שבבסיס תוכניות הכשרה שיש בהן היענות לציפיות, לצרכים ולעשייה של סטודנטים. המחקר שלהלן מביא ניתוח מאפיינים של תוכניות הכשרה באוסטרליה, בקנדה ובהולנד ותורם ליצירת מסגרת ראשונית הכוללת שבעה עקרונות בסיסיים המנחים פיתוח של תכניות הכשרה שתיצורנה שינוי. (Korthagen, F., Loughran, J. Russell, T)

בשנת תשס"ג נתקבצו נציגי תשע מכללות להכשרת מורים בפורום של צוות חשיבה במכון מופ"ת, במטרה לבצע תפנית בתכניות ההכשרה שלה מורים. הנציגים היו מעורבים ויוזמות להקמת שותפויות עם בתי ספר. בתום השנה הראשונה למפגשים, הוחלט להוציא לאור ספר שיציג את הניסיון המצטבר בהקמת השותפויות, בתחזוקתן ובפיתוחן בבתי הספר הנקראים בתי ספר להתפתחות מקצועית (PDS). כל פרק בספר מספר את הסיפור הייחודי של המכללה המיוצגת בפרק. הפרק המסכם של זילברשטיין ובן-פרץ נועד למצות את היסודות המשותפים בתשעת המקרים, המעדיפים לראותם כמייצגים מערך מחקר של ריבוי מקרים שבו ניתן לחשוף דפוסי התנהגות חוזרים ויסודות משותפים המאפיינים את המקרים השונים.

הסקירה מסכמת את יוזמת המחקר של קרן קרנג'י לחינוך לגבי הכשרת המורים בארה"ב במסגרת פרויקט הניסוי וההדגמה להשבחת ההוראה והכשרת המורים TNE. הפרויקט נועד לשפר את תוכניות הכשרת המורים ע"י השבחת ההוראה כאשר שבעה מכללות ואוניברסיטאות ידועות נבחרו על מנת להדגים הוראה אחרת של מורי המורים בעיקר בתחומי המדעים וגם בתחומי האמנויות. התוכניות נועדו תכנון אחר של הוראה משובחת על יסוד עקרונות ה-TNE. מסקנות עיקריות הן כי השינויים הנדרשים בתוכניות הכשרת המורים בארה"ב הם איטיים יותר מאשר נצפו ע"י קרן קרנג'י ומכון ראנד אשר הובילו ומובילות את הרפורמה המדגימה בתוכניות באותן שבע מכללות ואוניברסיטאות ( Sheila Nataraj Kirby et al).

המאמר ממקם את המחקר על הערכה מעצבת ומשוב בתוך דגם של למידה להכוונה-עצמית. במידה מסוימת יש בו זיהוי של משוב עם הערכה מעצבת. הערכה מעצבת מתייחסת להערכה המכוונת הכוללת משוב על בצוע לצורך שיפור וחיזוק הלמידה. טיעון מרכזי הוא שבהשכלה הגבוהה, הערכה מעצבת ומשוב אמורים להעצים את התלמידים כלומדים בעלי הכוונה-עצמית. הכוונה ללמידה שבה לומדים יכולים לווסת היבטים של החשיבה, ההנעה וההתנהגות במהלך הלמידה ( Nicol, D. J., & Macfarlane-Dick, D).

במאמר הנוכחי מתארת פרופסור דארלינג-האמונד את אסטרטגיות ההערכה וכלי ההערכה שפותחו לצורך הערכת תוכנית הכשרת המורים באוניברסיטת סטנפורד הידועה בשם STEP ) Stanford Teacher Education Program). תכנית הכשרת מורים זו עברה שינוי מהותי בחמש השנים האחרונות. מחקרי ההערכה רציפים שבוצעו ע"י פרופסור דארלינג-האמונד ועמיתיה חוללו שינויים מהותיים בהדגשי ההכשרה של תכנית STEP. המאמר מציג את כלי ההערכה ושיטת ההערכה הממתשכת המיושמת בשנים האחרונות באוניברסיטת סטנפורד. ניתוח הראיונות על יסוד קטגוריות שונות סייע לעורכי המחקר לזהות ולגלות את התרומה של הקורסים השונים בהכשרת המורים בסנטפורד ואת מידת השפעת השינויים בהם על ההתנסות בפועל בכיתה של המורים בוגרי התכנית ( Linda Darling –Hammond).