הכשרת מורים

במאמר זה נדון הצורך בשינוי מהותי בבחירת מועמדים להוראה, בהכשרתם בשלב ההכשרה הראשונית ובהשקעה הנדרשת בפיתוחם המקצועי. הטענה העיקרית במאמר המוצגת במאמר היא כי כדי להשיג שליטה בידע ובמיומנויות הנדרשים למורה המתחיל עם כניסתו להוראה- וכדי לפתח תהליכי חברות (סוציאליזציה) ולרכוש ביטחון מקצועי, אשר יסייעו לו לשרוד במערכת ולהפנים את הצורך המתמיד להמשיך ולהתפתח מבחינה מקצועית – יש להשקיע בלמידה ובהתנסות איכותיים בשלב ההכשרה הראשונית (הטרום תפקידית) . ואולם אי אפשר לעשות זאת בד בבד עם לימודים לתואר אקדמי בדיסציפלינות המבססות את הידע הנדרש במקצועות ההוראה שהמורה עתיד ללמד. לכן, יש להשתית את הכשרת המורים הטרום-תפקידית על מתכשרים בעלי תואר ראשון , ולהבנות אותה כדגם פרופסיונאלי ( Russell , el al , 2001) המציג שילוב מושכל בין לימודים באקדמיה לבין התנסות בשדה, מתוך פיתוח דיאלוג משמעותי בין המערכות ומיסודו ( אבדור, שלומית).

הדוח ממשיך את דוח מס' 1 שעסק בהתגבשו תפיסות שונות של דמות המורה אצל מעצבי מדיניות בתחום הכשרת המורים ובפרשנות שנתנו מכללות לקווי המדיניות של משה"ח והמל"ג. דוח זה כולל השלמה והרחבה של היריעה הן בתחום עיצוב המדיניות של הכשרת המורים והן בתחום הביטויים הממשיים של דמות המורה במכללות ובמסלולי הכשרה של מגזרים ייחודיים. שני הפרקים הראשונים עוסקים בדמות המורה ואופי ההכשרה במכללה האקדמית הדתית ע"ש הרא"מ ליפשיץ ובמסלול מיוחד בחברה הערבית המתקיים במכללה האקדמית ע"ש דוד ילין. הפרק השלישי דן בעמדות שני הארגונים הפרופסיונאליים של הורים בישראל לדמות המורה בישראל.

המחקר הנוכחי , שנערך בקנדה , בדק את הקשר בין ביטויי רגשות ובין ידע במיומנויות תקשוב אצל סטודנטים להוראה. השערת המחקר הייתה כי הסטודנטים להוראה יביעו רגשות כגון , כעס , תסכול , חרדה או הקלה במהלך שלבים שונים של ההתמודדות שלהם עם סביבות התקשוב והמחשבים. במחקר השתתפו 184 פרחי הוראה אשר צוידו במחשבים ניידים במהלך לימודיהם . הממצאים מלמדים כי רמות הכעס וחרדה יורדות משמעותית כאשר מתחזקות המיומנויות של תקשוב וידע בתחום האינטרנט והיישומים. יתר על כן , כאשר הסטודנטים להוראה מצליחים לשלוט טוב יותר במיומנויות התקשוב הם חשים הקלה ושמחה התורמים בהמשך לתחושת המסוגלות והשליטה שלהם במהלך לימודיהם (Robin H. Kay ) .

המחקר הנוכחי בדק את היעילות של הדרכה פדגוגית-דידקטית ע"י מורים מתחילים לעומת מורים מתחילים ללא הכשרה פדגוגית-דידקטית. המחקר נערך בחטיבות ביניים בארה"ב . אוכלוסיית המחקר היו 680 תלמידי חטיבת ביניים אשר חלקם למד אצל פרחי הוראה עם הכשרה פדגוגית-דידקטית ולחלקם למד אצל בוגרי אוניברסיטאות ללא הכשרה פדגוגית-דידקטית. הממצאים מוכיחים כי התלמידים שלמדו אצל פרחי ההוראה בעל ההכשרה הפדגוגית-דידקטית היו משמעותית בעלי הישגים גבוהים יותר בהשוואה לאותם קבוצות תלמידים שלמדו אצל בוגרי אוניברסיטאות ללא הכשרה פדגוגית-דידקטית. המשמעות של מחקר זה היא כי עדיף לבתי ספר לקלוט פרחי הוראה שעברו הכשרה פדגוגית שיטתית מאשר בוגרי אוניברסיטאות המתכשרים תוך כדי הוראה מעשית בביה"ס ( Konold, Tim ).

על בסיס סקירה שיטתית שעשתה פרופסור דרורה כפיר לצורך כתיבת מאמר זה היא טוענת כי יש לראות בשני מסלולי ההכשרה המומלצים, המסלול המלא האקדמי והמסלול החלופי המקוצר, גישות משלימות ולאו דווקא מתחרות . לכל אחת מהן יתרונות , אך גם חולשות, וכל אחת מהן מספקות צרכים אחרים. בישראל כיום דחוף למצוא מועמדים טובים יותר להוראה , שהרי אקדמיזציה של ההכשרה להוראה , שנעשתה בלי רפורמה במעמד מקצוע ההוראה , לא הצליחה בכך. ייתכן גם כי בעתיד הנראה לעין יחסרו לנו מורים , בעיקר בחינוך היהודי הממלכתי. מאמר זה מציע לפנות אל אוכלוסיות לא מסורתיות ולהציע להן לעסוק בהוראה. ההכשרה תיעשה במסלול חלופי המתאים למעמדן ולצורכיהן , מתוך הקפדה על סטנדרטיים מקצועיים ראויים.

השימוש בבלוגים בחינוך אמנם נפוץ יותר בבתי ספר אבל הוא מתחיל להגיע גם לתחומי הכשרת המורים במדינות המתקדמות בעולם. המאמר הנוכחי מתאר שימוש בבלוגים לצורך ההתמחות המעשית של פרחי הוראה. כותב המאמר , העוסק בהכשרת מורים באוניברסיטת Southern Utah University, USA, מתאר את הבלוג הקבוצתי שהקים באינטרנט לטובת הסטודנטים להוראה שלו הפזורים בבתי ספר שונים לצרכי ההתנסות וההתמחות המעשית. הרעיון היה לחבר בין הסטודנטים להוראה המפוזרים בבתי הספר על מנת שיתארו את מה שעובר עליהם ועל מנת שיתארו בראיה רפלקטיבית את ההתמודדות שלהם. הפרויקט המתוקשב, שהוצג בכנס SITE 2008 בארה"ב ע"י המחבר, תיאר את התפתחות הפרויקט של בלוג קבוצתי לסטודנטים להוראה כחלק מרפלקציה שהם צריכים לעבור ( Kobayashi, M).

הדגש המחודש בארה"ב הניתן כיום לתחומי ההתנסות בשדה במסגרת הכשרת מורים הביאה גם לדיון מחודש לסוגיה של הקשר המבני בין מרכיבי תוכניות הכשרת המורים התיאורטיים והמעשיים. על רקע זה, בוחנים פרופסור פאמלה גרוסמן ועמיתיה את סוגיית הלכידות בתוכניות הכשרת מורים בארה"ב. המחברים בוחנים את הקשר בין ההתנסות בשדה ובבתי הספר ובין מבנה הקורסים להכשרת המורים וגם מתייחסים לעמדות הסטודנטים לגבי הקשר בין הקורסים התיאורטיים והחזון הנלווה לבין תוצרי ההתנסות בפועל בבתי הספר. האם במהלך ההתנסות בביה"ס ניתנת לסטודנטים האפשרות ליישם את מה שלמדו ונחשפו בקורס עצמו. כלומר, האם נוצרה לכידות בין הקורסים התיאורטיים באוניברסיטה או המכללה לבין הדגשים ואיכות ההתנסות שלהם בשטח. המאמר מבוסס על ניתוח הנתונים של תוכניות הכשרת המורים בעיר ניו יורק והקשר ביניהן ובין ההתמחות המעשית בבתי הספר (Grossman, Pam; Hammerness, Karen M.; McDonald, Morva; Ronfeldt, Matt ).

המחקר הנוכחי ביקש להשוות בין פרחי הוראה הלומדים בקורסים פדגוגיים המדגימים דוגמאות ודגמים אותנטיים במהלך הלימוד לבין הלומדים בקורסים להכשרת מורים הנחשפים לאירועים, מקרים ודוגמאות ויזואליות מכיתות לימוד באמצעות סרטי וידאו או אנימציה ממוחשבת. ממצאי המחקר מלמדים כי לפורמט ההצגה הויזואלי יש יתרון מסוים לעומת הפורמט הנרטיבי –טקסטואלי הרגיל. היתרון של סרטי הוידאו או האנימציה הוא בהמחשה מעמיקה יותר של עקרונות פדגוגיים. החוקרים ממליצים על שימוש בדוגמאות ויזואליות, בעיקר קטעי סרטי וידאו, על פני חקר מקרים טקסטואלי בהכשרת מורים. החוקרות הן מומחיות לפסיכולוגיה חינוכית באוניברסיטה האמריקאית University of New Mexico המפעילה כמה וכמה מסלולים איכותיים של הכשרת מורים ( Roxana Moreno and Ludmila Ortegano-Layne.).

המאמר עוסק בנושא המצוי בוויכוח ודיון נוקבים בדבר הדרך הטובה/הנכונה להכשיר מורים כך שיביאו לשיפור הישגי התלמידים. יש הטוענים שהקלה בתנאי הכניסה להוראה חיונית למשיכת מועמדים ברמה גבוהה, ואחרים – שהשקעה בהכשרת מורים איכותיים תשרת טוב יותר את התלמידים. גם בין אלה הנוקטים בגישה האחרונה, יש הבדלים. הרוב מסכימים, עם זאת, שחסר בסיס מחקרי מוצק להבנת הדרך שבה יש להכשיר מורים שיעמדו באתגרים שמציבים בתי הספר העירוניים. העדר עדויות יוצר הזדמנויות להעלאת פוטנציאל עצום של "פתרונות" בדבר הכשרת המורה ומעט – בדבר דרכי הערכתם. מחקר זה מהווה צעד ראשון בפיתוח עדויות שיהוו בסיס לוויכוחים כהללו, תוך מבט מעמיק בדרכים שבהן מכשירים מורים ובהשתמעויותיהם ללמידת תלמידים ( Boyd, D., Grossman, P., Lankford, H., Loeb, S., & Wyckoff, J ).

במסגרת המחקר השתמשו החוקרים במסגרת שפותחה להבנת יכולתם של מורים ולהשהות את תשומת הלב ולהבחין בחשיבת תלמידים . במחקר השתתפו שלושה מורי יסודי בסיום תוכנית ההכשרה שלהם והממצאים נאספו ע"י ראיון פותח, הקלטת שני דיונים כיתתיים בתוספת ניתוחים ורפלקציות על הדיונים מתוך הזיכרון, צפייה בתיעוד השיעורים תוך התקדמות בקטעי הדיון וכתיבת ניתוחים רפלקציות לא מן הזיכרון וראיון מסכם. עבודה מול קטעי שיעורים מצולמים עשויה להביא את תשומת-לב המתכשרים לניתוח מורכב ומבוסס-עדויות בשאלה אם ואיך אינטראקציה כיתתית במסגרת דיונים מקדמת למידה בתחומי דעת שונים ( Rosaen, C.L., Lundeberg, M., Cooper, M., Fritzen, & Terpstra, M) .

איכות המורה נתפשת כמרכיב מרכזי במדיניות לצמצום פערי הישגים באוכלוסיות שהשונות בהן היא על רקע גזעי או כלכלי. הבטחת פרופיל איכותי של כוח ההוראה קריטי לקיום השליחות הדמוקרטית של בתי הספר הציבוריים כלפי מספר גדול של תלמידים החיים בחברה המתאפיינת בשונות. הדחיפות הניכרת בעיסוק באיכות מורים מציבה אתגרים בפני הכשרת המורים ומכשירי המורים. השאלה הנשאלת היא: מהו תפקיד מורי-המורים בקידום איכות המורה? (Liston, D., Borko, H., Whitcomb,J)

בגורדון, המכללה האקדמית לחינוך , נפתחה לפני שנתיים תכנית לתואר שני בהוראה ובלמידה עם דגש על פיתוח סגל לתפקידי הדרכה. מטרתה העיקרית של התכנית היא להכשיר סגל בכיר שיוכל להדריך מורים להוביל שינויים ולשפר את ההוראה של המורה כפרט ושל צוותי מורים. בראש התכנית עומד פרופ' יוסף שימרון, והסגל מורכב ממרצים המלמדים במכללה, כשרובם מלמדים או לימדו בעבר גם באוניברסיטאות. הקורסים הנלמדים הם ברמה גבוהה מאוד ומשלבים חלק עיוני וחלק מעשי. עם זאת, נשמר היחס האישי המאפיין לימודים במכללה. יחס זה תורם להתפתחותם האישית והמקצועית של הלומדים ומשמש דוגמה (modeling) להתנהגות רצויה ( רוקסנה רייכמן).

התכניות לתואר שני במכללת לוינסקי מיועדות למורים המלמדים במסגרות שונות במערכת החינוך, ולבעלי תפקידים בבית ספרם או למדריכים מטעם הפיקוח. כמחציתם בוגרי האוניברסיטאות השונות בארץ, ומחציתם בוגרי מכללות לחינוך, או אקדמאים שהסבו עצמם להוראה. הם לומדים בשלוש התכניות לתואר שני בלוינסקי, "חינוך לשוני בחברה רב תרבותית", "חינוך מוזיקלי" וכן "הוראה למידה" – למרות היותן שונות מבחינה דיסציפלינרית ומבחינת דרישות קדם, משותפת להן התפיסה המדגישה את חשיבות המסגרת התאורטית לתכנון לימודים אקדמי. התאוריה הקונסטרוקטיביסטית המסבירה את התפתחות הילד, את בניית סביבות למידה, ואת הלמידה המקצועית של מבוגרים, היא המטרה וגם האמצעי של ההוראה והלמידה בתכניות. מעקב אחר הבוגרים מלמד כי הלימודים מהווים עבור כל אחת ואחד מהם מקור להעצמה אישית, מעמדם בסביבת העבודה שלהם משתנה, אצל חלק מהם הלימודים הם פתח לתחילתה של קריירה בהנחיית מורים, בהובלת צוותים כמנהיגי שינוי בית-ספרי וחינוכי, השתלבות בפיתוח סגלי הוראה ברחבי הארץ ועוד ( מיכל צלרמאיר, אילנה אלקד-להמן וליה לאור ).

בשיחות שנערכו עם אנשי סגל בכירים ממכללות שונות עלה הצורך בהקמת מסגרת למידה בין מכללתית, שתהווה "קבוצת מתמחה" שתעסוק בסוגיות אלה ותאפשר: 1 .להציע תשובות תיאורטיות שונות לשאלות הנזכרות לעיל. מסגרת זו תרכז את הידוע כיום במחקר לגביהן ותנסה לפתח ידע חדש, שיסייע למערכת לקיים את תהליכי הערכת האיכות. 2. להכשיר סגל בכיר מהמכללות שיעסוק בנושא הערכת האיכות . סגל זה יהיה אמון על תהליכי ההערכה העצמית ויוכל לנווט את התהליכים האלה במכללות. הכוונה היא לפתח תכנית ייחודית המכוונת לבעלי תפקידים מרכזיים במכללות או לאנשי סגל שאמורים לנווט את תהליך הערכת האיכות במוסדותיהם. התכנית בתחום הערכת האיכות במכללות להכשרת מורים תחל לפעול במהלך שנת הלימודים תשס"ט. התכנית מיועדת לבעלי תפקידים מרכזיים במכללות, או לכאלה העתידים לקחת חלק בתהליך של פיתוח ושל יישום הערכת האיכות בארגון שהם עובדים בו ( שלמה בק , רויטל היימן ).

שנת הלימודים תשס"ח נפתחה במכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי תכנית לתואר שני בייעוץ חינוכי, M.Ed המחזור הראשון כלל 30 סטודנטיות, שכולן עמדו בתנאי הקבלה המחמירים של התכנית. אחד מתנאי הקבלה הוא שלוש שנות ניסיון לפחות בהוראה. כלומר, אלה הן סטודנטיות לייעוץ חינוכי,שיש להן כבר זהות מקצועית כמורות ושהתפתחותן המקצועית כללה סוציאליזציה מוצלחת להוראה. עם כניסתן לתכנית המכשירה אותן להיות יועצות חינוכיות, הן אמורות לעבור שינוי או תוספת בזהותן המקצועית, ממורות ליועצות חינוכיות. בשונה מהכשרת היועצים החינוכיים באוניברסיטאות, ההכשרה במכללה נועדה להיות מסלול להתפתחות מקצועית למורים בעלי אוריינטציה לתחום הייעוצי-טיפולי, מסלול שיכשירם לפעולכיועצים חינוכיים במערכת החינוך. המועמדים שנבחרו ללמוד בתכנית נמצאו על ידי ועדת הקבלה ככאלה שיש להם מסוגלות אישית לפתח כישורים בתחום הדאגה למיטביות well being של התלמידים, וזאת מתוך התפיסה הרואה ביועצים החינוכיים כמי שעומדים בתווך בין התלמיד כפרט לבין המערכת ( סמדר בן אשר , לאה קוזמינסקי).

התכנית לתואר שני בייעוץ חינוכי היא התכנית הראשונה במכללה האקדמית בית ברל שקיבלה היתר מהמועצה להשכלה גבוהה להכשיר יועצים חינוכיים לתואר שני. M.Ed . בשנת הלימודים תשס"ח סיים את לימודיו מחזור רביעי של לומדים. מטרת התכנית היא להקנות את הידע, העמדות, הערכים והאידאלים של פרופסיית הייעוץ ויצירת המחויבות כלפיה. התכנית רואה את ייעודה בפיתוח יועץ חינוכי בעל אוריינטציה אקדמית-פרופסיונלית ( scientific practitioner) ובעל רמה אקדמית וסטנדרטים גבוהים של כשירות מקצועית, תוך איזון נאות בין ידע עיוני, מחקרי ומעשי והתייחסות מתמדת לצורכי השדה ולהתפתחויות במקצוע. במישור העיוני ניתן דגש בהפגשת הלומד עם כל תחומי הידע המגוונים של הייעוץ. התכנית מבוקשת מאוד ובעלת מוניטין ופונים אליה בעיקר מורים ואנשי חינוך, וכן, יועצים בעלי תואר ראשון, בוגרי תואר ראשון במקצועות מסייעים אחרים ובמדעי ההתנהגות. התכנית תורמת למכללה בכך שהיא מושכת אליה סטודנטים בעלי רמה אקדמית ואישית גבוהה (רבקה לזובסקי ).

המאמר הוא מחקר-עצמי בעקבות דו"ח (Levine, 2006 ) שנתן ביטוי לביקורת על כך שתוכניות הכשרת מורים בארה"ב מנותקות מפרקטיקות המתבצעות ומצליחות בתוך הכיתות. המחקר מברר את הפער/הקרע בין תיאוריה חינוכית, במיוחד תיאוריה המעודדת קונסטרוקציה חברתית, גישות ממוקדות בילד לבין דרכי ההוראה ברוב בתי הספר האפרו-אמריקאים העירוניים. שאלת המחקר היתה: מה ניתן לעשות במסגרת תכנית המוסד המכשיר כדי לשפר את ההכשרה להוראה בבתי ספר אלה? לאורך שנת המחקר נבחנו מה למד המורה המתחיל בתוכנית ההכשרה? מה בה סייע לו או עיכב אותו וכיצד גישות מצליחות שהוא פיתח כמורה חדש יכלו להשתלב בתוכנית ההכשרה? המאמר בנוי כשיחה בין הכותבים שאחד מהם היה מורה מוסמך מתחיל והאחרת – מורת מורים, תוך ניסיון לתת ביטוי לתהליך שעברו יחד במהלך שנת המחקר ( Ketter, J., Stoffel, B. (2008).

לא מעט נכתב בשנים האחרונות על חשיבות התלקיט הממוחשב בהכשרת מורים, אך מעט מחקרים בדקו את סוגיית היישום בראייה מערכתית. המחקר הנוכחי מנסה למלא את הפער בתחום חשוב זה בהכשרת המורים ובדק בצורה יסודית את היתרונות והעלויות של יישום תלקיט אלקטרוני בתחומי הכשרת המורים בארה"ב. במסגרת המחקר נבדקו היבטים ארגוניים, מערכתיים, כלכליים ומקצועיים של יישום התלקיט האלקטרוני ב-6 תוכניות שונות להכשרת מורים במכללות ובאוניברסיטאות בארה"ב. הקושי העיקרי שנמצא כמעט בכל תוכניות התלקיט הממוחשב הוא ההתמודדות עם עומס הזמן של מורי המורים ובמידה מסוימת גם ההעדר ההלימה לתפיסות העולם הפדגוגיות והצרכים של המרצים. שביעות הרצון של המרצים ומורי המורים משיטת התקליט הממוחשב היא בסופו של דבר פועל יוצא מתפיסת העולם הפדגוגית שלהם לגבי מרכזיותם של הסטודנטים להוראה בתהליכי ההכשרה וגם מנכונותם לוותר על סגנון הוראה כזה או אחר לטובת השגת יעדים כוללים של תוכניות חדשניות בהכשרת מורים. אין ספק כי תוכניות חדשניות מתנגשות לעתים עם החופש האקדמאי של המרצים , אך בראייה כוללת תוכניות חדשניות כגון תלקיט ממוחשב תורמים לא מעט להכשרת המורים ולמורים לעתיד (Neal Strudler and Keith Wetzel ).

ההיתר לפתח ולהפעיל תכניות לימודים לתואר שני במכללות לחינוך חייב כל מוסד המבקש לעלות על עגלת ההזדמנויות הזו לשדרג את מעמדו ואת העבודה הנעשית בו, לאגם כוחות, לגייס כוחות נוספים, למפות תחומים, לחשוב ולדון, להתווכח, לתכנן ולהתעדכן. פעילות זו שיפרה את כל העשייה במכללה, ולא רק את התחום הצר של לימודי התואר השני.דרישת המועצה להשכלה גבוהה, שבלימודי התואר השני ייקחו חלק רק מורים בעלי תואר שלישי ודרגת מרצה לפחות, כשרובם נדרשו לדרגת מרצה בכיר ומעלה, חייבה את מורי המכללות לבצע פעולות אקדמיות, שיקדמו אותם בדרגה, ואת המכללות לאפשר להם זאת. כל אלה חייבו היערכות פנימית מחודשת. ומכללות רבות נענו לאתגר. כניסתן של המכללות האקדמיות לחינוך למהלכים של פיתוח מקצועי באמצעות תכניות לימודים לקראת תואר שני ( ואולי בעתיד גם באמצעות תכניות מתקדמות נוספות ) יכולה לסייע להסדרת הפיתוח המקצועי של המורים בישראל ולשדרוגו. הניסיון שמורים צוברים במהלך עבודתם יעובד ויתועל באורח מקצועי ומסודר לקראת יעדים שיקבע לעצמו כל מורה, ולקראת יעדים שהמערכת ובתי הספר יבקשו לקדם. המכללות האקדמיות לחינוך אמונות על הידע ועל המומחיות לבצע מטלה חשובה זו יותר מכל גוף אחר, וניתן לראות בלימודי התואר השני את ראש הגשר לריכוז לימודי הפיתוח המקצועי של המורים כולו במוסדות אקדמיים המתמחים בחינוך ובהוראה ( כפיר דרורה, אריאב ,תמר).

תיאוריות ביהייויוריסטיות וקוגניטיביות של למידה רואים אותה כתהליך של הפנמה אישית. תיאוריות סוציולוגיות רואות למידה כתהליך הנבנה חברתית ומתפתח בהקשרים חברתיים. וונגר (Wenger) טוען שפרקטיקה פרופסיונלית היא תהליך הנבנה בקהיליות. במחקר זה נעשה ניסיון לברר כיצד חונכים העובדים עם מתכשרים להוראה לומדים לחנוך ולצמוח כחונכים ולזהות כיצד הם בונים את "קהיליות החונכות" שלהם. (Bryan. H., & Carpenter, C.)