הכשרת מורים דיאלוגית

יעל עופרים . "הכשרת מורים דיאלוגית" , בתוך : אלוני נמרוד (עורך) , החינוך וסביבו , שנתון מכללת סמינר הקיבוצים , ל' , תשס"ח , 2008 .

 

הכשרת מורים דיאלוגית מניחה שהאדם יוצר משמעויות במפגש שלו עם עולם הידע , התרבות והאחר. שאיפתה של הכשרת מורים דיאלוגית ליצור מרחב במסגרתו מתקיים תהליך בו פרחי ההוראה ומוריהם נותנים לעצמם, לפועלם ולעולם בו הם חיים משמעות. הדיאלוג והדיספוזציה לדיאלוג הם אשר מאפשרים את תהליך ההתפתחות ויצירת המשמעויות . מסגרת זו, למרות התמקדותה בהתפתחות הפרט, מעמידה את הקשרים והדיאלוג בין הפרטים ובין הפרטים והטקסט במרכז ( לעומת מורה , תלמיד או חומר לימוד) . מטרת ההכשרה במודל זה היא יצירת הכלים והדיספוזציה למפגש עם ידע ועם אחרים באופן שיאפשר התפתחות משמעויות וזהות. כלומר, יצירת הכושר לפגוש רעיונות, דעת ואת האחר מזווית של הקשרם- אם כביקורת, אם כעיבוד – במסגרת תפישת עולמו. מאמר זה מבקש להציג רציונאל להכשרת מורים אשר רואה את תפקיד המורה לא כמעביר ידע לתלמיד, אלא כמבוגר משמעותי עבורו. המאמר מתחיל בתיאור עגום של הקונטקסט החינוכי הישראלי ולאחר מכן מצביע על הצורך בהכשרת מורים דיאלוגית . כמו כן , נערך דיון במטרות החינוך , המקורות התיאורטיים של הכותבת ובכוחו של חינוך דיאלוגי .

 

תפישת הידע עליה מושתת עמדת המחברת גורסת, שידע הוא הקשרי, כלומר עם זיקה למקום, לזמן , לאינטרסים ולערכים. בהתאם לכך אין ללמד משהו ממדעי האדם , החברה ואפילו הטבע בלי התובנה שלא מדובר באמיתות מוחלטות וסופיות , אלא בפרשנויות הכורכות בחובן ערכים ואינטרסים . יתרה מזו , עמדתה של הכותבת מניחה שהידע אשר נוצר בדיאלוג הנו בעל תוקף ומשמעות בשל היותו קשור להבנתם וחייהם של המתדיינים. אחת המטרות העיקריות של ההכשרה הדיאלוגית היא לחלץ את המורה והתלמיד מתפישה אפיסטימולוגית מונולוגית , על פיה הידע הוא חפץ המועבר מאדם לאדם ונוצר על ידי מעטי מעט בעלי יכולות נדירות – "המדענים" , ולפתח גישה של ידע כתוצר של פעילות אקטיבית של יצירת משמעויות ( שלעתים אין הסכמה עליהן ) , המתהווה בתהליך פרשני במפגש בין עולמות שונים.

 

הכשרת מורים ברוח זו ניתן לכנות "חינוך משמעותי" , וזאת מן הטעם שהיא כרוכה ברעיון שהאדם יוצר משמעויות במפגש שלו עם עולם הידע , התרבות והאחר, והתפתחות האדם היא התפתחות המשמעויות שהוא יוצר. הכשרת המורים שואפת לייצר מרחב שבמסגרתו מתקיים תהליך שבו פרחי ההוראה נותנים לעצמם , לפועלם ולעולם בו הם חיים , משמעות. כותבת המאמר בוחרת לכנותה "הכשרת מורים דיאלוגית" משום שהדיאלוג והדיספוזציה לדיאלוג הם אשר מאפשרים את תהליך ההתפתחות ויצירת משמעויות.  מסגרת הכשרה זו, למרות התמקדותה בהתפתחות הפרט , שמה את הקשרים והדיאלוג בין הפרטים במרכז ( לעומת מורה , תלמיד או חומר לימוד) . התפתחות של כל פרט ופרט תלויה בדיאלוג עם האחרים והתמונה החדשה היא של רשת של פרטים הקשורים אחד בשני באופן שכל פרט הכרחי להתפתחותו של הפרט האחר.

 

ישראל היא מדינה רווית שסעים , מדינת מהגרים אשר במרחבה מתקיים מגוון של תרבויות וזהויות . כל עוד לא נשכיל להפוך את השוני מאיום להזדמנות , לא נצא מהמבוי הסתום של ניכור , אלימות ובורות . הכשרת מורים דיאלוגית המושתת על תפישת אדם אשר מוגדר ומתפתח על ידי הקשר עם אחר, אשר במסגרתה ידע אינו חפץ מועבר , אלא נבנה בתהליך אקטיבי של יצירת משמעויות עם אחרים שונים, מכשירה מורים אשר עשויים לחולל את המהפך המתחייב עבור למידה טובה, תהליך התפתחותי בלתי פוסק ואזרחות מכילה בניגוד למדידה.