אקטואליה

מיון:
נמצאו 686 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • סיכום

    המטרה של התוכנית האסטרטגית היא להוביל שינוי פרדיגמתי במערכת החינוך. התוכנית משרטטת חזון ומפת דרכים עתידית לפעולתה של מערכת החינוך והלמידה והפיכתה למערכת שבה הלומד במרכז. ערכי הלמידה של התוכנית כוללים פיתוח כישורים ויכולות, הכנה לשוק התעסוקה ובניית חברה טובה. התוכנית מפרטת שישה עוגנים מרכזיים שבהם יש להשקיע בחומש הקרוב.

  • תקציר

    היעדרה של תיאוריה חינוכית מקיפה בנוגע למערכת כללי לבוש מביאה להיענות לנורמות של הקהילה כאמצעי לקבוע מה ראוי ללבוש ועל מה יש להעניש. היענות ויישום של קודים ספציפיים של לבוש עלולים להביא, ולמעשה מביאים כבר עתה, להתנהלות לא עקבית בסוגיה זו ולהפרה של זכויות תלמידים. אחת התוצאות השליליות של קביעת כללי לבוש לא עקביים כרוכה בהשפעתם באופן לא פרופורציונלי הן על תלמידות (נשים), והן על תלמידים ותלמידות שאינם לבנים, המסומנים בתוך כך כמיניים ונחותים. נשים עוברות אובייקטיביזציה ואילו לגברים מייחסים חוסר יכולת לשלוט בתשוקותיהם המיניות.

  • סיכום

    מספר הולך וגדל של טרנסג'נדרים מצטרפים בשנים האחרונות למוסדות ההשכלה הגבוהה. עם זאת גוף הידע העוסק באוכלוסיה זו ובחוויותיה בקמפוסים עדיין מצומצם למדי, ובעיקרו נשען על מדגמים מארצות הברית. המחקרים על טרנסג'נדרים באקדמיה מציגים תמונה הכוללת הצקות, הדרה, אפליה או התעלמות המיוחסות לזהות מיגדרית או לביטוי מיגדרי כחוויה משותפת בקמפוסים. ביחס לעמיתיהם הסיסג'נדרים, טרנג'נדרים חשים פחות שייכים למקום. אחת ההשלכות של אווירה זו בקמפוס היא הישגים נמוכים יותר של הסטודנטים הללו.

  • סיכום

    עם התפשטות וירוס הקורונה וסגירת בתי הספר ברחבי העולם, למעלה ממיליארד תלמידים נשלחו לביתם. בשבועות האחרונים מאות מיליוני תלמידים נקראו לשוב לספסל הלימודים, עם פתיחתם המחודשת המגומגמת והמקוטעת לעתים של מוסדות החינוך.

  • סיכום

    אתגר הקורונה נכנס לחיי המרצים ללא הכנה מוקדמת וחייב את כולם לשינוי בהתנהלות. בתוך כך נולד הצורך בשינוי לא רק של דרכי ההוראה והלמידה אלא גם באופני הערכה חלופיים. מסמך שנשלח למרצי מכללת סמינר הקיבוצים מטעם הפקולטה לחינוך בראשות דיקנית הפקולטה ד"ר אירית לוי-פלדמן, מציע כמה עקרונות חשובים שראוי להביא בחשבון בשעת הערכת ההוראה והלמידה. לצד העקרונות הכלליים מוצגות גם מגוון דוגמאות המספקות הזדמנויות למינוף הערכות הקורסים גם בימים כתיקונם. המסמך כולל גם הצעות לכלים ספציפיים המתאימים לסוגי הערכה שונים, מוכרים ופחות מוכרים, המאפשרים לנהל את ההערכות גם באופן מקוון.

  • תקציר

    הכותב, מומחה בינלאומי לניהול פחדים ולחינוך לניהול פחדים מאוניברסיטת קלגארי, קנדה, משתף את "הסיפור הגדול"  שלו, שלדעתו עשוי לעזור בהבנת המשבר הנוכחי של וירוס הקורונה, ואת הטרגדיה שמתרחשת על פני כדור הארץ. לטענת המחבר, ביכולתנו להפוך משבר זה להזדמנות חינוכית נהדרת, במיוחד כאמצעי לשיפור איכות ניהול הפחדים והחינוך לניהול הפחדים, לא רק בהקשר הנקודתי, אלא בכל סיטואציה ובכך להפוך את יחסנו לפחד לבוגר יותר. שתי דמויות המפתח ב"סיפור הגדול" שמובא במאמר הן מריאן ויליאמסון, סופרת אמריקנית, מנהיגה רוחנית, אקטיביסטית ומועמדת לשעבר (שהסירה את מועמדותה בינואר השנה) לנשיאות ארצות הברית בבחירות 2020 ולצדה, בתפקיד "הדמות השניה", הוירוס עצמו.

  • סיכום

    במסגרת ההתייחסות לכישורי המאה ה-21 נערכו דיונים על אפשרויותיהם של הילדים להצליח במסגרת כלכלה עתידית ובתוך כך נערכו אף דיונים על משרות שטרם הכרנו או שעדיין לא הומצאו. אבל יש היבט נוסף הדורש התייחסות וממעטים לדון בו: חינוך בעיתות משבר. בתקופות משבריות, לאופן שבו המידע מופק ונצרך יש השפעה עצומה על החברה והכלכלה, ותפקידו המשמעותי של החינוך הוא להבטיח שצרכני המידע יוכלו להבינו ולפרשו במדויק. במילים אחרות, ובאופן כללי יותר, מטרתו של ה"חינוך משברי" היא לבחון כיצד הוא מסוגל להתמודד עם הידע, עם המיומנויות ועם ההנחות הנדרשות לאנשים בתקופות של ערעור.

  • תקציר

    הספר כַּוְכַּבּ – נשים בדואיות פורצות דרך מציג מקרוב את סיפורן של שבע נשים בדואיות, החיות במרחבי הנגב ופועלות לשינוי המציאות בחברה במעבר, שבה המסורת, התרבות והדת ארוגות יחדיו וחשופות לרוחות חדשות.  כל הסיפורים בו מובאים בגוף ראשון.

  • סיכום

    בשנים האחרונות העיסוק בהומופוביה בהקשרים פדגוגיים ברחבי העולם הולך ומתעצם. המאמר הנוכחי מבקש לחשוב מחדש על הומופוביה מנקודת מבט שכיחה פחות: נקודת מבטם של תלמידים הטרוסקסואליים העדים לתופעה. במסגרת ספרות המחקר הקיימת נשמעו בעיקר עדויות התלמידים הלהטב"קים. אלה "נשאו באחריות" לזיהוי, לתיאור ואף לגינוי ההומופוביה. הפעם נערך ניסיון לדיון שונה בתופעה באמצעות העמדת תלמידים הטרוסקסואלים כמספריה, כדי להבין מה עשויה פעולה זו לחשוף על תופעות ההומופוביה בבתי הספר.

  • תקציר

    "לשחרר את הדמיון" הוא ספר שכמותו לא קראתם בעברית. הוא הראשון והיחיד מספריה של גרין שמזמן לקוראים בארץ מפגש עם הגות חינוכית שמתמקדת בכושרי הדמיון כדרך מרכזית לפיתוח האדם ולתיקון עולם.

  • תקציר

    תופעות בעייתיות כגון בריונות ברשת, זהות דיגיטלית, השפעתן של עקבות דיגיטליות ושימוש לא ראוי במדיה חברתית תופסות יותר ויותר את תשומת הלב במוסדות החינוך. ככל שיותר בתי ספר, הן ברמה המקומית והן ברמה האזורית או המחוזית, מיישמים יוזמות המצדדות ב"הבאת הטכנולוגיה מהבית" או בשימוש התלמידים באמצעים הטכנולוגיים המוכרים להם ושעמם הם מיודדים, כך גם נדרשת חשיבה מאומצת יותר בנושאים אלה. הסקירה שנערכה כאן מביאה לידיעת המורים, המנהלים, קובעי המדיניות, האחראים על הטכנולוגיה וההורים כמה מהנתונים האחרונים שנאספו באשר לשימוש של הנערים במדיה החברתית.

  • לינק

    שחקן חדש נכנס לזירה האקדמית בדמותם של אתרי האינטרנט המציעים עבודות אקדמיות למכירה וכותבים להשכרה. אתרים אלה ועובדת היותם נפוצים למדי מעלים שאלות רבות, פרקטיות, פדגוגיות ומוסריות.

  • סיכום

    מהי הדרך הנכונה להורות את מקצועות היהדות בחינוך הממלכתי הכללי (החילוני)?
    המונח העכשווי "הדתה" מסמן בין השאר את הניכור והחשד כלפי ניסיונות להעצים את לימודי היהדות במערכת החינוך. עם זאת, לדעת אהוד לוז, פרופסור אמריטוס למחשבת ישראל באוניברסיטת חיפה, אין להשלים עם מה שישעיהו ליבוביץ' הגדיר כהפיכת היהדות לנחלתה של כת קנאית, סגורה ומתבדלת. במקום זאת, יש למצוא דרכי לימוד חדשות אשר יעשו את המסורת רלוונטית ליהודים.

  • לינק

    מעבר לשאלה הפוליטית והחברתית הבוערת, דומה שהשתתפותם של התלמידים בהפגנות חשובה כשיעור בהומניות, בהגנה על זכויות אדם, באחווה אנושית ובחברות, ויותר מהכל, היא חושפת בפני הילדים (ואולי אף בפני המבוגרים) את מגוון האפשרויות הדמוקרטיות הניצבות בפניהם, מעבר להצבעה בקלפי.

  • סיכום

    ספר זה סולל דרך דיאלוגית לבחינת הטבע הסובב אותנו ומציע מעדן אינטלקטואלי לאוהבי הדעת, למתעניינים במדע, בפילוסופיה ובהיסטוריה של המדעים. מחבריו מבקשים לבנות את לימודי הטבע על פיתוח ההבנה תוך דיאלוגים על חקר וגילוי בפיזיקה ובמתמטיקה, ותוך בנייה ופיתוח של פרויקטים מדעיים יצירתיים. בארגז הכלים שהספר פותח ניתן למצוא דיון מרתק על הדומה והשונה שבין מדעי הטבע הניסויים, הָאֶמְפִּירִיִּים – לבין המתמטיקה והלוגיקה, המדעים הָאַפְּרִיוֹרִיִּים. כלי חקירה נוספים מוצגים בדיון על האנלוגיה והסימולציה – מה בין משל ונמשל לבין התבוננות וחקר עולמנו.

  • לינק

    מהי זהות מזרחית? האם השיח המזרחי העכשווי מועיל לחברה הישראלית, או שמא הוא מיותר ומזיק? כיצד תלמידים ומורים מזרחים חווים תהליכים חינוכיים? מה נוכל ללמוד מחוויותיהם? האם יש ערך לניסוח עקרונות ל"חינוך מזרחי"? אלה מקצת השאלות שספר חדש בהוצאת מכון מופ"ת מבקש להתמודד איתן.

  • תקציר

    ספר חדש בהוצאת מכון מופ"ת מציג את התפתחות הכתיבה התקינה מהשרבוט הינקותי ועד לכתב הבוגר ואת ההפרעות הרבות האפשריות במהלכה. ייחודיותו של הספר בהתייחסות המקיפה והמעמיקה להיבט הידני של הכתיבה ולערכים של שימור היכולות הכרוכות בה בעידן ההקלדה במחשב. הספר בוחן את הדרכים המצויות והרצויות להוראת הכתיבה ולהערכת כתב יד. הוא חושף את אנשי ההוראה והחינוך ואת כל המתעניינים בכתיבה לסוגי האבחון של תלמידים עם קשיי כתיבה ועם דיסגרפיה ולשיטות הטיפול בהם.

  • לינק

    ספר חדש בהוצאת מכון מופ"ת עוסק בתיעוד, באפיון ובניתוח השיח המתנהל בין ילדים במהלך משחק-כאילו בעקבות סיפור כדי לעמוד על הקשר שבינו לבין התפתחות כישורים אורייניים אצל ילדים. מטרת החקר הייתה להציע דרך נוספת לטיפוח האוריינות בגיל הרך, כזו המתחשבת בצרכים ההתפתחותיים של ילדים והמציבה את המשחק ואת השיח שלהם במרכז. בספר מתוארים תהליכי למידה בלתי פורמלית במסגרת שיח של ילדים בגן ובכיתות א'-ב', הפועלים בשיתוף, ללא התערבות מבוגר. הספר מדגיש את סוגיית ההקשבה הפעילה לשיח ילדים בעת משחקם מתוך רצון ללמוד מהם על עולמם וכן ללמוד מילדים על ילדים.

  • תקציר

    הספר אומנות ההוראה הקשובה מציג תפיסה פדגוגית חדשנית, יצירתית ואופטימית המבוססת על ההכרה ביכולתו של כל אדם לרכוש ידע והבנה ולחוות חוויה לימודית חיובית ומעשירה. מתוך הנחה שכל לומד או לומדת חווים תהליך למידה ייחודי, יש צורך בהוראה מותאמת אישית. לכאורה מדובר במשימה בלתי אפשרית, ודאי בכיתות עמוסות התלמידים במסגרות החינוכיות המוכרות. אולם כפי שמראה הספר במגוון דוגמאות משלל תחומי ידע, היא בהחלט ניתנת להגשמה, ומניבה תוצאות מפתיעות ומרגשות עבור המורה והלומדים גם יחד.

  • לינק

    הספר "בין הנקה לבחינה" מבוסס על ראיונות עומק שערכה המחברת עם סטודנטיות דתיות שהן אימהות הלומדות במכללה להכשרת מורים. הנרטיבים שלהן מחדדים את המלכוד הנשי בין הצורך למלא את התפקיד האימהי באופן ראוי לבין השאיפה להיות אישה עצמאית המממשת את עצמה בספֶרה הציבורית בדרכה לבנות חיים מקצועיים. החוויה של שילוב לימודים ואימהות, כפי שהיא מצטיירת במחקר זה, חושפת ומנכיחה את קיומה של ישות נשית המפלסת את דרכה בין "אני נשי" ו"אני אימהי" ואת התחרות אולי אף התנגשות הבלתי פוסקת ביניהם. חוויית השילוב של אימהות ולימודים מעצימה את ההוויה הנשית שהאימהות מכתיבה, ומפעילה מערך אסטרטגי נשי הן במרחב הפרטי והן במרחב הציבורי לקראת דיוק אקזיסטנציאלי נשי.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין