אקטואליה

מיון:
נמצאו 696 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • סיכום

    מחקר זה בחן את החוויה הבית ספרית של מורים ערבים המלמדים בבתי ספר יהודיים בהשוואה למורים ערבים בבתי ספר ערבים ומורים יהודים בבתי ספר יהודיים. 276 מורים מילאו שאלון שאסף נתונים כמותיים ואיכותניים. המורים הערבים המלמדים בבתי ספר יהודיים דיווחו על רמות נמוכות יותר של קשיים מקצועיים מהמורים בשתי הקבוצות האחרות. כמו כן, הם דיווחו על חוויות חיוביות לצד חוויות שליליות, שכללו מספר מקרים של גזענות ומיקרו-תוקפנות.

  • סיכום

    ניתן לראות בתוכנית הלימודים באזרחות זירת מאבק על עצם ההגדרה של אופייה של החברה ועל גבולות השייכות והזהות האזרחית של האזרחים והאזרחיות לעתיד. מאמר זה עומד על המתח בין הממד הפוליטי לממד המקצועי-פדגוגי בעיצוב תוכנית הלימודים באזרחות והשינויים שחלו במאפייני מתח זה בשנים האחרונות. כמו כן, המאמר הצביע על הסכנות הטמונות במאפייני השינויים שחלו בתוכנית הלימודים באזרחות ומציע חזון לחינוך לאזרחות בחברה הישראלית מרובת הקונפליקטים.

  • תקציר

    בחודשי מרץ, אפריל ומאי 2020, הוריהם של 1,094 ילדים אוסטרים בגילאי שנה עד 10 השיבו לשני שאלונים מקוונים. נמצא כי גננות העבירו לילדים תכנים ופעילויות מועטות ביותר. לעומתם, ילדי החינוך היסודי קיבלו כמות רבה של שיעורי בית. אך, חלקם לא הקפיד להשלים את המטלות הביתיות ולא זכה לסיוע אישי או תמיכה פדגוגית הולמת מהוריהם או ממוריהם.

  • סיכום

    כאשר התפשטה מגפת הקורונה ברחבי אירופה באביב 2020 והקמפוסים במוסדות להכשרת מורים נסגרו, נאלצו מורי המורים לשדרג את כישורי התקשוב שלהם מהיום למחר. מגפת הקורונה הייתה ל'ברבור שחור' בכל הנוגע לשימוש של מורי מורים במערכות מתוקשבות. המאמר הנוכחי הוא תוצר של תהליך חקר עצמי של קבוצת מורות בהכשרה להוראה במדינות שונות באירופה והוא מציג את התנסותן בהוראה מתוקשבת שנכפתה עליהן עם פרוץ המגפה.

  • תקציר

    בעקבות משבר הקורונה נאלצו מוסדות להשכלה גבוהה לסגור את הקמפוסים ולעבור להוראה מרחוק. המחקר הנוכחי בדק חידושים בהוראה אשר תמכו במעורבותם של סטודנטים להוראה בלמידה המקוונת בעת המשבר. המחקר התבסס על ראיונות עם ארבעה מרצים שזוהו כתומכים ברמות גבוהות של מעורבות סטודנטים בלמידה המקוונת. הממצאים הצביעו על שלושה גורמים מרכזיים שתמכו במעורבות: תמיכה בנגישות של הסטודנטים לחומרי הלמידה, חיזוק ההשתתפות של הסטודנטים על ידי ביסוס קשר אישי ותמיכה במעורבות חברתית ואינטלקטואלית.

  • תקציר

    משבר הקורונה שיבש את פעילותם של מיליוני בתי ספר. הוא שבר שגרות, דפוסים ונורמות. האתגרים והקשיים הגדולים שהציב המשבר בפני בתי ספר מהווים הזדמנות להטיל ספק בנורמות ובשגרות ישנות ובה בעת לחשוב מחדש על החינוך. המאמר מציע מספר שאלות שבתי ספר ומובילי חינוך יכולים לשאול על מנת לדמיין ולעצב מחדש את החינוך בעולם שאחרי הקורונה.

  • סיכום

    משבר הקורונה חשף את הבעיות הרבות הקיימות במערכות חינוך. הסגירה של בתי הספר קטעה את הלימודים פנים-אל-פנים, דבר שפגע במיוחד בתלמידים מסביבה מוחלשת. למגפת הקורונה הייתה גם השפעה קשה על ההשכלה הגבוהה, ובמיוחד על הסטודנטים הבינלאומיים הלומדים בארץ זרה, כאשר אוניברסיטאות סגרו את הקמפוסים ומדינות סגרו את גבולותיהן. המסמך הנוכחי מספק תובנות לגבי השלכותיו של המשבר על החינוך. מסמך זה סוקר פעולות מרכזיות, שנעשו במערכות חינוך במדינות ה-OECD ובמדינות השותפות, בחצי השנה הראשונה מאז פרוץ המגפה.

  • תקציר

    התפרצות מגפת הקורונה מהווה מקרה קיצוני של VUCA. המחקר הנוכחי בדק את יכולתם של סטודנטים להוראה להתמודד עם השינויים הדרמטיים שחלו בעקבות משבר הקורונה. 54 סטודנטים להוראה ו-33 מורי מורים מילאו שאלונים שאספו נתונים איכותניים. בנוסף, רואיינו 16 מבין מורי המורים. ממצאי המחקר מלמדים שהמורים לעתיד לא קיבלו הכנה מספקת בתחום המיומנויות החברתיות-רגשיות להתמודדות מיטבית עם התנאים החדשים שנוצרו. ממצאים מטרידים אלה מהווים קריאת השכמה לשילוב של אוריינטציה חברתית-רגשית בתוכנית הלימודים בהכשרה להוראה.

  • סיכום

    מגפת הקורונה מצאה את מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, ובכללן 21 המכללות להכשרת מורים, לא מוכנה. המעבר ללמידה מקוונת נעשה במהירות, ללא תכנון מוקדם וללא זמן הסתגלות, וחברי סגל והסטודנטים נאלצו להתאים את עצמם לטכנולוגיות ולמצבים חדשים של הוראה ולמידה. המאמר הנוכחי מציג את האתגרים שעמדו בפני מורי המורים והסטודנטים להוראה במכללת סמינר הקיבוצים, את אופני ההתמודדות עם אתגרים אלה ואת ההזדמנויות החדשות שנוצרו בעקבות משבר הקורונה.

  • תקציר

    ספר חדש זה מלמד כי המחקר והמעשה הציגו את תנועת הנוער הארץ-ישראלית כתופעה חינוכית-חברתית ייחודית שאין דומה לה בעולם. למרות השינויים התרבותיים, הסוציולוגיים, הטכנולוגיים והכלכליים העצומים שהתחוללו בארץ במאה השנים האחרונות, תנועות הנוער מצליחות לשמר את מאפייניהן הייחודים ובד בבד לעדכן אותם, לשמר את האטרקטיביות שלהם עבור בני נוער ולהמשיך להיות גופי חינוך בעלי השפעה ונוכחות בספרה הציבורית. מטרתה של אסופת מאמרים זו היא להציג תמונה עכשווית של תנועות הנוער בישראל ובתוך כך לעמוד על הצלחות ועל קשיים בניסיונותיהן להתאים את פעילותן לשינויים החברתיים שחלו בעשורים האחרונים.

  • סיכום

    המטרה של התוכנית האסטרטגית היא להוביל שינוי פרדיגמתי במערכת החינוך. התוכנית משרטטת חזון ומפת דרכים עתידית לפעולתה של מערכת החינוך והלמידה והפיכתה למערכת שבה הלומד במרכז. ערכי הלמידה של התוכנית כוללים פיתוח כישורים ויכולות, הכנה לשוק התעסוקה ובניית חברה טובה. התוכנית מפרטת שישה עוגנים מרכזיים שבהם יש להשקיע בחומש הקרוב.

  • תקציר

    היעדרה של תיאוריה חינוכית מקיפה בנוגע למערכת כללי לבוש מביאה להיענות לנורמות של הקהילה כאמצעי לקבוע מה ראוי ללבוש ועל מה יש להעניש. היענות ויישום של קודים ספציפיים של לבוש עלולים להביא, ולמעשה מביאים כבר עתה, להתנהלות לא עקבית בסוגיה זו ולהפרה של זכויות תלמידים. אחת התוצאות השליליות של קביעת כללי לבוש לא עקביים כרוכה בהשפעתם באופן לא פרופורציונלי הן על תלמידות (נשים), והן על תלמידים ותלמידות שאינם לבנים, המסומנים בתוך כך כמיניים ונחותים. נשים עוברות אובייקטיביזציה ואילו לגברים מייחסים חוסר יכולת לשלוט בתשוקותיהם המיניות.

  • סיכום

    מספר הולך וגדל של טרנסג'נדרים מצטרפים בשנים האחרונות למוסדות ההשכלה הגבוהה. עם זאת גוף הידע העוסק באוכלוסיה זו ובחוויותיה בקמפוסים עדיין מצומצם למדי, ובעיקרו נשען על מדגמים מארצות הברית. המחקרים על טרנסג'נדרים באקדמיה מציגים תמונה הכוללת הצקות, הדרה, אפליה או התעלמות המיוחסות לזהות מיגדרית או לביטוי מיגדרי כחוויה משותפת בקמפוסים. ביחס לעמיתיהם הסיסג'נדרים, טרנג'נדרים חשים פחות שייכים למקום. אחת ההשלכות של אווירה זו בקמפוס היא הישגים נמוכים יותר של הסטודנטים הללו.

  • סיכום

    עם התפשטות וירוס הקורונה וסגירת בתי הספר ברחבי העולם, למעלה ממיליארד תלמידים נשלחו לביתם. בשבועות האחרונים מאות מיליוני תלמידים נקראו לשוב לספסל הלימודים, עם פתיחתם המחודשת המגומגמת והמקוטעת לעתים של מוסדות החינוך.

  • סיכום

    אתגר הקורונה נכנס לחיי המרצים ללא הכנה מוקדמת וחייב את כולם לשינוי בהתנהלות. בתוך כך נולד הצורך בשינוי לא רק של דרכי ההוראה והלמידה אלא גם באופני הערכה חלופיים. מסמך שנשלח למרצי מכללת סמינר הקיבוצים מטעם הפקולטה לחינוך בראשות דיקנית הפקולטה ד"ר אירית לוי-פלדמן, מציע כמה עקרונות חשובים שראוי להביא בחשבון בשעת הערכת ההוראה והלמידה. לצד העקרונות הכלליים מוצגות גם מגוון דוגמאות המספקות הזדמנויות למינוף הערכות הקורסים גם בימים כתיקונם. המסמך כולל גם הצעות לכלים ספציפיים המתאימים לסוגי הערכה שונים, מוכרים ופחות מוכרים, המאפשרים לנהל את ההערכות גם באופן מקוון.

  • תקציר

    הכותב, מומחה בינלאומי לניהול פחדים ולחינוך לניהול פחדים מאוניברסיטת קלגארי, קנדה, משתף את "הסיפור הגדול"  שלו, שלדעתו עשוי לעזור בהבנת המשבר הנוכחי של וירוס הקורונה, ואת הטרגדיה שמתרחשת על פני כדור הארץ. לטענת המחבר, ביכולתנו להפוך משבר זה להזדמנות חינוכית נהדרת, במיוחד כאמצעי לשיפור איכות ניהול הפחדים והחינוך לניהול הפחדים, לא רק בהקשר הנקודתי, אלא בכל סיטואציה ובכך להפוך את יחסנו לפחד לבוגר יותר. שתי דמויות המפתח ב"סיפור הגדול" שמובא במאמר הן מריאן ויליאמסון, סופרת אמריקנית, מנהיגה רוחנית, אקטיביסטית ומועמדת לשעבר (שהסירה את מועמדותה בינואר השנה) לנשיאות ארצות הברית בבחירות 2020 ולצדה, בתפקיד "הדמות השניה", הוירוס עצמו.

  • סיכום

    במסגרת ההתייחסות לכישורי המאה ה-21 נערכו דיונים על אפשרויותיהם של הילדים להצליח במסגרת כלכלה עתידית ובתוך כך נערכו אף דיונים על משרות שטרם הכרנו או שעדיין לא הומצאו. אבל יש היבט נוסף הדורש התייחסות וממעטים לדון בו: חינוך בעיתות משבר. בתקופות משבריות, לאופן שבו המידע מופק ונצרך יש השפעה עצומה על החברה והכלכלה, ותפקידו המשמעותי של החינוך הוא להבטיח שצרכני המידע יוכלו להבינו ולפרשו במדויק. במילים אחרות, ובאופן כללי יותר, מטרתו של ה"חינוך משברי" היא לבחון כיצד הוא מסוגל להתמודד עם הידע, עם המיומנויות ועם ההנחות הנדרשות לאנשים בתקופות של ערעור.

  • תקציר

    הספר כַּוְכַּבּ – נשים בדואיות פורצות דרך מציג מקרוב את סיפורן של שבע נשים בדואיות, החיות במרחבי הנגב ופועלות לשינוי המציאות בחברה במעבר, שבה המסורת, התרבות והדת ארוגות יחדיו וחשופות לרוחות חדשות.  כל הסיפורים בו מובאים בגוף ראשון.

  • סיכום

    בשנים האחרונות העיסוק בהומופוביה בהקשרים פדגוגיים ברחבי העולם הולך ומתעצם. המאמר הנוכחי מבקש לחשוב מחדש על הומופוביה מנקודת מבט שכיחה פחות: נקודת מבטם של תלמידים הטרוסקסואליים העדים לתופעה. במסגרת ספרות המחקר הקיימת נשמעו בעיקר עדויות התלמידים הלהטב"קים. אלה "נשאו באחריות" לזיהוי, לתיאור ואף לגינוי ההומופוביה. הפעם נערך ניסיון לדיון שונה בתופעה באמצעות העמדת תלמידים הטרוסקסואלים כמספריה, כדי להבין מה עשויה פעולה זו לחשוף על תופעות ההומופוביה בבתי הספר.

  • תקציר

    "לשחרר את הדמיון" הוא ספר שכמותו לא קראתם בעברית. הוא הראשון והיחיד מספריה של גרין שמזמן לקוראים בארץ מפגש עם הגות חינוכית שמתמקדת בכושרי הדמיון כדרך מרכזית לפיתוח האדם ולתיקון עולם.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין