קריאה נרחבת היא קריאה ככל האפשר, להנאה עצמית, בדרגת קושי שבה ניתן לקרוא באופן חלק ומהיר. מאמר זה חוקר את ההשפעה של קריאה מספרים אלקטרוניים, באמצעות שימוש במספר אפליקציות לקריאה שניתן להורידן למכשירים האלקטרוניים של הסטודנטים, בניגוד לקריאת ספר בהקשר של לומדי אנגלית כשפה שנייה. המאמר מכוון לספק תשובות לגבי האופן שבו קריאת ספרים אלקטרוניים משפיעה על קצב הקריאה של הסטודנטים, על הבנת הנקרא שלהם, ועל עמדותיהם לגבי קריאה (Akbar, Rahima S; Taqi, Hanan A; Dashti, Abdulmohsin A; Sadeq, Taiba M, 2015).

המחקר הנוכחי בוחן את המידה שבה ההנעה (מוטיבציה) לקריאה והרגלי הקריאה חוזים מרכיבים שונים של הקריאה (קריאת מילה, הבנה, סיכום ומהירות הקריאה של טקסט) וגם מוסיף למחקר המצומצם הבוחן הבדלים קבוצתיים (מגדר, גיל, יכולת) בהנעה לקריאה ובהרגלי קריאה של מתבגרים. מבין כל הרגלי הקריאה רק קריאת סיפורת הופיעה כמנבא עקבי של שונות במיומנויות קריאה שונות, לאחר התחשבות במיומנויות קריאה אחרות (,Mcgeown, Sarah P Duncan, Lynne G ; Griffiths, Yvonne M ; Stothard, Sue E, 2015).

מאמר זה מפרט יישום של סדנת קריאה בידי מורה לכיתה ב'. המורה סיפקה מסגרת עבודה לקריאה אותנטית תוך שימוש בחמישה מרכיבים של סדנת הקריאה: זמן, בחירה, תגובה, קהילה ומבנה. התוצאות מראות שמתן זמן מדי יום לקרוא ספרים לפי בחירת התלמידים מוביל לעלייה בהבנה, ברהיטות, באיות ובאוצר המלים של התלמידים, אשר תואם את הסטנדרטים הממשלתיים החדשים בחינוך לגבי למידת שפה (Hudson, Alida K; Williams, Joan A . , 2015).

סקירת ספרות זו מכוונת לנתח מחקרים קודמים שפונים ללמידה אקראית של אוצר מלים ברכישת שפה שנייה. המאמרים שנכללו בסקירת ספרות זו בוחנים את ההבנה לגבי למידה של אוצר מלים באמצעים אקראיים, את הקשר בין הקריאה לבין למידה אקראית של אוצר המלים, ואת האסטרטגיות ואת המשימות שמקדמות את הלמידה האקראית של אוצר המלים. הממצאים מראים שהלומדים של שפה שנייה מפתחים מאוד את אוצר המלים שלהם על ידי אמצעים אקראיים של חשיפה למלים בהקשרים אינפורמטיביים (Restrepo Ramos, Falcon Dario, 2015).

בארה"ב – על פי דוח Book Stats של AAP האחרון מדצמבר 2014 חלה עליה ברווחים מספרים אלקטרוניים ב- 5.6% יחסית ל – 2013. על פי דוח הספרים של Kobo מדצמבר 2014 ההערכה היא ששוויו של שוק הספרים העולמי הנוכחי הוא 14.5 מיליארד דולר והתחזיות שיגדל ל- 22 מיליארד ב- 2017. על פי דברי נשיא KOBO חלה התקדמות עצומה בשוק זה מבחינת הגידול במספר המולים, המשתמשים והטכנולוגיות החדשות. לאור נתונים אלו נשאלת השאלה האם הגיע סופו של הספר המודפס? מסתבר שלא. על פי סקר של The Bookseller נמצא ש- 75% בגילאים 16-24 מעדיפים את הספר המודפס על פני האלקטרוני (יפה אהרוני).

המאמר מראה את הדרך שבה אנו מבינים כיצד לפתח פעילות של קריאה עם תרגילים של קריאה לפני תחילת הפעילות וקריאה אחרי-הפעילות עבור שיעור שאורכו 100 דקות לפחות. הקורס פותח כדי לעקוב אחר מספר יעדים: 1) להבין את הנקודות ואת הפרטים העיקריים של הטקסט לקריאה; 2) לזהות אירוניה, ייחוסים תרבותיים וביטויים אידיומטיים בטקסט; 3) לעקוב אחר יחסים הגיוניים בקריאה וליצור מיפוי תוך שימוש במספר אתרים כמקורות מידע; 4) להעריך את האתר בהתאם למספר קריטריונים. התרגילים נעים מהגדרות לפיתוח אוצר מלים, מרפרוף לסריקה כדי לכסות את רוב שיטות ההוראה/למידה (Balgiu, Alina; Zechia, Dana; Patesan, Marioara, 2014).

ג'יי הורוויץ חוזר להתייחס לנושא הקריאה ו/או כתיבה דיגיטאלית לעומת הכתיבה ביד והקריאה על הנייר: "באופן כללי, השאלה הבסיסית נשארת כפי שהיתה: האם הלמידה של תלמידים שקוראים טקסטים על גבי המסך טובה באותה מידה (או, סליחה, רעה באותה מידה) כמו הלמידה של תלמידים שקוראים מטקסטים מודפסים. יש מחקרים שרומזים שלמודפס יש יתרון, אבל מול אלה יש גם עדויות שככל שעובר הזמן מיומנויות הקריאה והכתיבה הדיגיטאליות נרכשות עד שבעתיד הלא רחוק לא יהיה הבדל מהותי בין הלמידה בסביבה הדיגיטאלית לעומת המודפסת. אבל גם אם אין "חדש", לפעמים אפשר לראות את הנושא באור קצת שונה, ונדמה לי שיש אור כזה במאמרון חדש של ג'ף אוטכט".

בספר מניפסטי בשם "משבר מדעי הרוח" (הקיבוץ המאוחד, קן אדום, 2014) יוצא פרופ' יואב רינון (51), ראש בית הספר לספרויות חדשות ועתיקות באוניברסיטה העברית, למלחמת מאסף על מעמדם של מדעי הרוח באוניברסיטאות. מדעי הרוח, הניגפים מפני מדעי הטבע והמקצועות הטכנולוגיים באוניברסיאות — החוגים מתרוקנים — אינם אירוע אקדמי בלבד. ל"משבר מדעי הרוח" יש השפעה גם על מעמדם של מקצועות הלימוד בבית הספר. המניפסט של רינון נותן רוח גבית חזקה, מלומדת מאוד, לנאבקים על מעמדם של מדעי הרוח, מדעי החברה והאמנויות — המקצועות ההומניסטיים — בבית הספר (יורם הרפז).

ככל שגובר השימוש בטלפונים חכמים – גם באזורים עניים ובלתי מפותחים – עולה גם השימוש בהם לקריאה וללימוד קרוא וכתוב. במחקר שערך ארגון אונסק"ו בשבע מדינות מתפתחות – אתיופיה, גאנה, הודו, ניגריה, פקיסטן, אוגנדה וזימבבואה – נמצא כי שיעור גבוה מתושביהן משתמש בטלפונים ניידים לקריאה (רן שפירא).

אחד מאירועי השיא של התכנית המחוזית לעידוד קריאה במחוז תל אביב הוא היום המקוון לספרות ילדים.יום זה נערך על-ידי מרכז ההדרכה לתקשוב, תל אביב בהובלתה של יעל ירון גרשוביץ ובשיתוף עם אודיה מל, המדריכה המחוזית לאוריינות וספריות בבתי הספר היסודיים.מטרת היום להפגיש, באופן וירטואלי, בין סופרים ויוצרים מתחום ספרות הילדים והנוער ובין תלמידי בתי הספר היסודיים ברחבי המחוז.יום זה הפך למסורת רבת שנים ונערך מדי שנה עם יוצרים שונים ובמתכונת ההולמת גם את ההתפתחויות הטכנולוגית המאפשרות שיח בזמן אמת עם היוצרים באמצעות שידור וידאו חי.

מזה ארבע שנים, שמקיימים באשדוד חידון בשיטה מקוונת בנושא הקריאה. באמצעות מיזם "אשדוד בסימן קריאה" והחידון המקוון נחשפים התלמידים לעולם הספרים ומתאהבים בעולם הקריאה. המודל הזה יועתק ליישובים אחרים. פרויקט "אשדוד בסימן קריאה" תשע"ד ממשיך את פעילותו באופן מואץ אל השלבים החווייתיים ביותר שלו. החידון הייחודי לאשדוד מתקיים מזה ארבע שנים, ביוזמתה של מנהלת מחלקת החינוך, יהודית גרנות, ונוחל הצלחה רבה. ייחודו של החידון באופן החווייתי בו הוא מטמיע את האהבה וההבנה לספר ולמילה הכתובה.