-
תקציר
-
סיכום
המתכשרים שרואיינו למחקר צלחו את השנה הראשונה בהוראה וסיפרו שהתוכנית המזורזת עזרה להם וסיפקה את הכלים הבסיסיים. ואולם, מה שהחזיק אותם בפועל היה התמיכה לה זכו מצד המורה-חונך, המורים העמיתים או הצוות הניהולי. עבורם, תחושת השליחות המקצועית והפן האנושי העוטף הם שסייעו להם בצליחת השנה הראשונה בהוראה הן מבחינה פרקטית וחברתית-רגשית.
-
תקציר
החינוך היסודי מכין את הילדים למסגרות חינוכיות בוגרות ונוקשות יותר. לכן, פרק ההסתגלות בחינוך היסודי הינו חשוב ביותר ויש לטפל בו ברגישות ובמקצועיות. למעשה, הספרות המחקרית מצביעה על קשר בין הסתגלות מיטבית לבית הספר בכיתה א' לבין הישגיות אקדמית בהמשך החיים. מנגד, נמצאה התאמה בין קשיי הסתגלות לבית ספר לבין בעיות פסיכולוגיות-התנהגותיות בהמשך החיים. לא בכדי, באירופה ובארה"ב פותחו והושקו תוכניות שמטרתן היא הכנת ילדי גן חובה לכיתה א' ותמיכה בקשיי הסתגלות של תלמידים לבית הספר היסודי. זאת, באמצעות הזרמת כספים, הדרכות הוריות, הכשרות מורים ומחנכים, הרצאות ופעילויות קהילתיות.
-
סיכום
שיעור ציור יכול לשמש כמערך יעיל לחינוך למוסריות. מעבר להנאה הצרופה בפעולת הציור, חלק מן התלמידים חושף את ערכיו ותפיסת עולמו, דן לעומק בסוגיות מוסריות ומפגין רגישות. למרות שלרעידות האדמה השפעה שלילית על התלמידים, במקום לפחד מהן או לשנוא את הטבע, אפשר וכדאי להתמודד עם הזיכרונות הטראומתיים בצורה רציונלית ומודעת. כך, התלמידים מציעים רעיונות יוצאי-דופן, פרו-סביבתיים ויפים לעין שמבטאים הרמוניה עם הטבע, שלכאורה פגע בקהילתם.
-
תקציר
בשעת משבר, קשה במיוחד לעורר מוטיבציה בלומדים. ואולם, אם ניצוק בו משמעות וערך בעיני הלומדים, נוכל לעורר בהם תחושות של התפתחות ואפילו של ריפוי. כל מה שצריך זה להפוך את התוכן או התהליך למשהו ששייך גם ללומדים ולא רק לנו, ואז ייווצר החיבור שיחולל תחושת ערך. הנה שש פעולות שאפשר לשלב עם כל עולם תוכן, גם כזה שלא נתפס כמעניין:
-
סיכום
-
תקציר
-
סיכום
במחקר זה השתתפו עשרים מרואיינים ספרדים מהחברה החרדית, בני 30–42, שלמדו בנערותם בישיבות חרדיות אשכנזיות ליטאיות בישראל בשנים 1993 עד 2010, שסיפרו על חוויותיהם. איסוף הנתונים נעשה באמצעות ריאיון פתוח חצי מובנה מתוך מבט לאחור על אירועים וחוויות בעברם. מניתוח הראיונות עולות שלוש חוויות מרכזיות: הגירה, החרגת המנטליות המזרחית והדרת המורשת התורנית המזרחית
-
תקציר
מחקר זה מראה כי בכוחה של תוכנית התערבות קוגניטיבית-התנהגותית חד-פעמית אשר מוצעת לתלמידים זמן קצר לאחר אסון או משבר להפחית תחושות דיכאוניות או למנוע מהן להעמיק. בנוסף, התוכנית יכולה להעצים את מידת החוסן האישי והקבוצתי של התלמידים ולחזק את תחושת הקהילתיות. עוד בטרם יהלום בקהילה אסון או משבר, ולבטח אחריו, רצוי מאוד לשריין זמן להענקת תמיכה פסיכולוגית קבוצתית בבית הספר. לשם כך, על מחוזות הלימוד לעמוד בקשר תדיר מול פסיכולוגים חינוכיים וקליניים, אנשי בריאות הנפש וחוקרי חינוך ולהיות מוכנים להציע לתלמידים ולאנשי הסגל תוכנית התערבות קוגניטיבית-התנהגותית.
-
סיכום
מיתוס השקר האציל של אפלטון יכול לשמש כלי לניתוח הפרקטיקות האידיאולוגיות המטעות לעתים קרובות של חינוך אזרחי, העלולות לקדם תפיסות אנטי-דמוקרטיות של הזהות הלאומית. מאמר זה עוסק בשלושה רגעי מפתח היסטוריים בייצור של הזהות הלאומית בארה"ב ובוחן כיצד ניתן לפרש מחדש כל אחד מהרגעים הללו באמצעות שימוש תיאורטי מושכל במוטיב השקר האציל
-
תקציר
בשונה ממחקרים המצדדים בתוכניות התערבות חודשיות או ארוכות טווח למניעת אלימות בית ספרית, ממצאי מחקר זה גורסים כי התערבות זריזה ואינטנסיבית בת חמישה ימים הינה יעילה עבור תלמידים צעירים. בנוסף, להימצאותו של המורה בקרבת מקום יש השפעה מכרעת על מניעת אלימות, בעיקר מילולית. שכן, המורה נתפס כדמות אחראית, מנהיגותית וסמכותית אשר משרה ביטחון, תורם לאווירה הלימודית ומסוגל, במקרה הצורך, לתווך לתלמידים מידע מורכב וליישב סכסוכים בצורה נבונה ורגועה.
-
תקציר
-
תקציר
ספר חדש בהוצאת מכון מופ"ת מציג את חשיבותם של מרחבים משותפים בחברות מרובות תרבויות מתוך תפיסה כי מרחבים אלה יעודדו סובלנות, הקשבה ואמפתיה בין קבוצות. בישראל חזון זה לא עמד במבחן המציאות לאורך ההיסטוריה, והקושי לחלוק מרחבים משותפים אף החריף בעתות של משברים בריאותיים, פוליטיים וביטחוניים. דוגמאות לכך בלטו בתקופות של לחימה ברצועת עזה, אז התלקחו ברחובות ישראל מהומות שהחריפו אף יותר בערים המשותפות. מאורעות נוספים שנחרתו בזיכרון הקולקטיבי הישראלי מזוהים כמחלוקת בין "ישראל הראשונה" ל"ישראל השנייה" ומייצגים את המתח הפוליטי בחברה, שבשנים האחרונות בא לידי ביטוי בהפגנות ובמאבקים שגרמו לפילוג העם. מאורעות אלה מהדהדים ללא הרף, מחלחלים למערכת החינוך ומשפיעים על הדינמיקה הן בכיתות הן בחדרי מורים.
-
תקציר
בעתות חרום, בתי הספר עוברים ללמידה מרחוק והתלמידים נאלצים לבהות שעות במסכים, להימנע מהגעה לבית הספר ולוותר על מפגשים חברתיים. אלו הם, למעשה, זמנים בהם מחנכים ומורים צריכים להסתמך על למידה חברתית-רגשית ביתר-שאת. שכן, השבועות הממושכים בבתים עלולים לייצר פחדים, חרדות או טראומות ארוכות-טווח בקרב התלמידים. אבל, לעיתים קרובות, המורים נדרשים ליישם פרקטיקות חדשניות של למידה חברתית-רגשית מבלי הכשרה פדגוגית או תמיכה שוטפת והולמת בזמן אמת.
-
סיכום
מחקרים הראו שהישגי תלמידי הכיתות הקטנות לא עלו על הישגי תלמידי הכיתות הגדולות. ואולם, בכיתות גדולות מאוד שבהן בערך 40 תלמידים, כנהוג בישראל, רמת הלימודים בכל זאת נפגעת. ועדיין, אפילו בישראל נראה שמוטב להשקיע את הכסף לא בהקטנת כיתות אלא בשיפור איכות המורים, שהיא המשתנה המשפיע ביותר על ההישגים הלימודיים
-
סיכום
תופעת הנחיתות היחסית בחינוך מכונה "תופעת הדגים הקטנים בבריכה הגדולה" (או בעברית: "זנב לאריות"). ככל שמוסד חינוכי יוקרתי וסלקטיבי יותר, כך מרגישים הסטודנטים רע יותר בנוגע ליכולות הלימודיות שלהם. סטודנטים שהיו יכולים להיות מצטיינים בבית ספר טוב יכולים ליפול בקלות אל תחתית הרשימה בבית ספר מעולה. וההרגשה הזאת – סובייקטיבית ומגוחכת ואי-רציונלית ככל שתהיה – היא חשובה. מה שאתם מרגישים בנוגע ליכולות שלהם – "התפישה העצמית" האקדמית שלכם – בהשוואה לחבריכם לספסל הלימודים מעצב את נכונותכם להתמודד עם אתגרים ולבצע משימות קשות. זה יסוד מכריע במוטיבציה ובביטחון העצמי שלכם.
-
סיכום
בעתות משבר ובזמן שגרה, על מנהלי בתי ספר מוטל לחץ רב וחלקם מתקשה לשמור על אופטימיות ויציבות במים סוערים. לכן, בכוחו של אלמנט החוסן לסייע בלמידה לאורך הקריירה, בהתבוננות עצמית, בהסתגלות לשינויים, בקידום תלמידים, בהענקת השראה לסביבה ובשימור ההסתכלות האופטימית לאורך השנים. כדי להוביל את בית הספר והכיתה ביעילות, מוצעות בפריט זה אסטרטגיות לנטיעת חוסן בקהילת בית הספר.
-
תקציר
-
סיכום
גריט מוגדר כנחישות, התמדה למרות מכשולים ותשוקה לתחום עניין או לפרויקט מסוים – ונחשב לגורם המנבא הצלחה בלימודים ואחריהם. כתוצאה מכך, בתי ספר ומחנכים רבים מאמינים כי יש להנחיל תכונה זו לתלמידים. ואולם, במאמר זה נטען כי 15 שנים של מחקר אמפירי לא תמכו בטענה כי גריט מנבא הצלחה, וכי יש לו במקרה הטוב השפעה זניחה על ההישגים בבית הספר. בעיקר הדברים אמורים באוכלוסיות מוחלשות, שם גם תלמידים בעלי גריט אינם מצליחים במבחנים ובמטלות שתלמידים חסרי גריט מאוכלוסיות חזקות מצליחים בהם. לפיכך, כך גורסים מחברי המאמר, הדגש על גריט במקום על טיפוח גורמים אחרים מחזק את אי השוויון החברתי משום שהוא מביא להגברת הביצועים של אנשים בעלי זכויות-יתר ולפגיעה בקבוצות מיעוט ובחסרי משאבים. הגריט אינו מפצה על נסיבות שליליות – כולל עוני, אפליה גזעית/אתנית ומוגבלויות. בהתבסס על תובנות אלו, ההמלצות לקובעי מדיניות, בתי ספר ומורים הן לצמצם את פערי ההזדמנויות הבלתי שוויוניים ולנקוט התערבויות מבוססות מחקר כגון השוואת משאבים והזדמנויות בין המרכז לפריפריה, בין אוכלוסיות חזקות לאוכלוסיות מוחלשות.
-
תקציר
משבר בסדר-גודל דומה, או חמור יותר, ממשבר הקורונה עלול לפרוץ שוב, ועל מערכת ההשכלה הגבוהה להיות מוכנה ויכולה לו. משבר, מטבעו, נושא עמו הזדמנויות ואתגרים, אך גם חושף פגמים וליקויים. משבר הקורונה חשף מספר נקודות תורפה במערכות ההשכלה הגבוהה בעולם, ובכלל זה בישראל. כיום, ברור כי החברה זקוקה למערכת השכלה גבוהה גמישה ואיתנה שתאפשר למידה גם בעתות משבר או חוסר יציבות.
תוצאות חיפוש עבור: קריאה
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין

