תוכנית התערבות קוגניטיבית-התנהגותית בית ספרית עבור תלמידים שהושפעו מאסון השיטפונות בהירושימה ב-2018

Sugiyama, C., Niikawa, Y., Ono, H., Ito, D., Sato, T., Inoue, Y., & Koseki, S. (2020). School‐Based Intervention Program Based on Cognitive Behavioral Therapy for Japanese Students Affected by the Hiroshima Heavy Rain Disaster of July 2018. Japanese Psychological Research, 62(2), 151–158. https://10.1111/jpr.12282

תלמידים ואסונות טבע

מחקרים שבחנו את ההשפעה הפסיכולוגית של אסונות טבע על ילדים ומתבגרים מראים כי אירועים מסוג זה עתידים לגרום למגוון רחב של תגובות נפשיות. לדוגמה, חרדה, דיכאון, לחץ, פחד ופוסט-טראומה. בטווח הארוך, ובייחוד בקרב מתבגרים המסוגלים להבין לעומק את ההשלכות הנוראיות, התסמינים הנפשיים האלו עלולים להוביל להזנחת הלימודים, הסתגרות חברתית, בריחה לאלכוהול וסמים, דיכאון קליני ואובדנות.

תוכניות התערבות להתמודדות עם אסונות טבע

בהשוואה למתן מרשמים תרופתיים, טיפול פסיכותרפי או קוגניטיבי-התנהגותי נתפס כיעיל ביותר עבור תלמיד שהושפע מאסון טבע מבחינה נפשית, פיזית, משפחתית או קהילתית. שכן, הטיפול הפסיכותרפי יכול לספק מעין חיבוק נפשי-חברתי-קהילתי לו הילד זקוק.

אולם, כאשר האסון רחב-היקף ומשפיע על עשרות, מאות או אלפי בני אדם, קשה מאוד להעניק טיפול פסיכולוגי פרטני להמונים. לכן, תוכנית התערבות בית ספרית יכולה לשמש ככר פורה וכאמצעי זמין לטיפול במאות ילדים או מתבגרים, לסיוע נפשי ולמניעת פוסט טראומה.

תוכניות התערבות קוגניטיביות-התנהגותיות בנושא אירועים משבריים רבי-היקף כוללות לרוב ארבעה שלבים מרכזיים:

1. עיצוב תודעתי מחדש של האירוע;
2. הצגת אסטרטגיות לפתרון בעיות;
3. חיזוק כישורים חברתיים;
4. בניית חוסן.

רקע והקשר

בשל מיקומה הגיאוגרפי בטבעת האש של האוקיינוס השקט, יפן הינה ארץ מוכת אסונות-טבע שסבלה בעברה הקרוב והרחוק מרעידות אדמה, גלי צונאמי, סופות טרופיות, התפרצויות געשיות, שיטפונות ענק, מפולות סלעים ועוד. בחודשי יוני ויולי 2018, פקדו גשמים כבדים את יפן שבסופם 225 אנשים נהרגו, 13 הוגדרו כנעדרים ושמונה מיליון תושבים נאלצו לעזוב את בתיהם.

מתודולוגיה

229 תלמידי כיתה ב' מהירושימה, יפן, השתתפו בתוכנית התערבות קוגניטיבית-התנהגותית, חמישה חודשים לאחר שהשיטפון הכה בעיר. התוכנית הונחתה על ידי ארבעה פסיכולוגים קלינים ועוזר מחקר וכללה מפגש בודד בן 50 דקות. מערך המחקר כלל מענה מקדים על שאלון, משוב סופי, תצפיות וניתוח נתונים, כאשר התוכנית נעה בארבעה שלבים:

1. שלב א' (10 דקות) – שיעור תיאורטי בפסיכולוגיה חינוכית בנושא אסטרטגיות התמודדות עם לחץ, מיומנויות של פתרון בעיות וחוסן;
2. שלב ב' (25 דקות) – תרגול פרקטי בפתרון בעיות. בפני התלמידים הוצגו סיטואציות מורכבות ורגישות, כמו כישלון בפרויקט או הפסד קבוצתי, אותן הן התבקשו לנתח, למצוא פתרונות אפשריים, להסכים על דרך הפתרון ולהסביר את הפתרון שנבחר.
3. שלב ג' (10 דקות) – שיעור תיאורטי בנושא חוויות אנושיות, קשיים בחיים וטראומה. הוסבר לתלמידים כי תגובות נפשיות ופיזיות, כמו אובדן תיאבון, נדודי שינה, דיכאון ואי יציבות נפשית הינן טבעיות, שכיחות ונורמליות, ואף הכרחיות על מנת לעבד, להכיל ולהתגבר על חוויות שליליות.
4. שלב ד' (5 דקות) – סיכום ומתן הסברים בנוגע לשמירה על הנחיות, עיבוד מידע, צריכת תקשורת וחשיפה לתכנים קשים.

ממצאים ודיון

מחקר זה מראה כי בכוחה של תוכנית התערבות קוגניטיבית-התנהגותית חד-פעמית אשר מוצעת לתלמידים זמן קצר לאחר אסון או משבר להפחית תחושות דיכאוניות או למנוע מהן להעמיק. בנוסף, התוכנית יכולה להעצים את מידת החוסן האישי והקבוצתי של התלמידים ולחזק את תחושת הקהילתיות.

לסיום, עוד בטרם יהלום בקהילה אסון או משבר, ולבטח אחריו, רצוי מאוד לשריין זמן להענקת תמיכה פסיכולוגית קבוצתית בבית הספר. לשם כך, על מחוזות הלימוד לעמוד בקשר תדיר מול פסיכולוגים חינוכיים וקליניים, אנשי בריאות הנפש וחוקרי חינוך ולהיות מוכנים להציע לתלמידים ולאנשי הסגל תוכנית התערבות קוגניטיבית-התנהגותית.

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא משבר בחינוך