מחקר זה בדק את יחסי הגומלין בין משתנים הרלוונטיים לתהליך ההטמעה של תוכנית ללמידה חברתית-רגשית (SEL) בגישת RULER ואת השפעתם על השגת מטרות התוכנית. במחקר השתתפו 28 מורים ל-812 תלמידים בכיתה ו' בבתי ספר יסודיים בארצות הברית. הממצאים מלמדים על כך שסגנון ההעברה של המורה הוא חיוני יותר להשגת מטרות התוכנית מאשר מספר ימי ההכשרה שבהם השתתף או מספר השיעורים שלימד את תלמידיו במסגרת התוכנית.

המאמר בוחן את התפיסות והאמונות של 303 אנשי מקצוע בתחום החינוך המיוחד לגבי מגרשי משחקים זמינים בבית הספר או בקהילה שלהם. המשיבים על הסקר (א) ציינו שתלמידים עם לקות אינם יכולים להשתתף באופן מלא במגרש המשחקים הנמצא בבית הספר או בקהילה שלהם, (ב) דנו בצורך לתכנית חברים בני אותו הגיל בסביבת מגרש המשחקים בבית הספר או בקהילה, ו-(ג) חלמו על מגרש משחקים מכיל (inclusive) באופן מלא העונה על הצרכים של כל התלמידים, עם וללא לקויות (Stanton-Chapman, Tina L.; Schmidt, Eric L., 2016).

המחקר על יעילות שיעורי הבית מספק עדות רבה לכך שלשיעורי בית השפעה חיובית על למידה, בייחוד עבור תלמידי תיכון. למרבה הצער, השיעור של השלמת שיעורי בית עקבית של תלמידים, בעלי מוגבלויות וללא מוגבלויות, הוא נמוך. מחקר זה השתמש במערך בין-קבוצתי (between-group design) כדי לבחון את היעילות הדיפרנציאלית של אימון, התערבות בניהול עצמי, בהשוואה ל"טיפול-כרגיל" המקומי (מרכז שיעורי בית) בשיפור השלמת שיעורי הבית של 50 תלמידים בחטיבת הביניים (כיתות ו' עד ח') בעלי מוגבלויות וללא מוגבלויות עם קשיים ניכרים בשיעורי הבית (Merriman, Donald; Codding, Robin S.; Tryon, Georgiana Shick; Minami, Takuya, 2016).

תגובה להתערבות (Response to intervention) יכולה להיחשב כפרקטיקה יומיומית בחלקים רבים של ארה"ב, בעוד שבפינלנד, מתעצבת רק לאחרונה מסגרת חדשה של תמיכה בלמידה. הבחירה בפינלנד כשותף השוואתי עבור נייר מדיניות זה מוצדקת מאחר והייתה התייחסות נרחבת למערכת החינוכית שלה על בסיס התוצאות הטובות שזכתה להן במסגרת מבחני פיז"ה (Bjorn, Piia M.; Aro, Mikko T.; Koponen, Tuire K.; Fuchs, Lynn S.; Fuchs, Douglas H., 2016).

מאמר זה מציג מודל שש שלבי לניתוח מקרה (Case Study) של תלמיד בסיכון. המודל המוצע מרחיב את ההתבוננות על התלמיד, על המורה ועל בית הספר כארגון, וכך משפיע על תפיסות עולם ועל הפרקטיקה בהתערבות עם תלמידים בסיכון. העיגון התיאורטי המוצג בכל שלב מאיר את נחיצותו של השלב בשינוי פרדיגמות באשר לתלמידים בסיכון (נרקיס שור).

בתל אביב פועלים ארבעה מרכזים טיפוליים תחת הגג של העירייה ומשרד החינוך: מרכז אביבית, שמשרת את צפון העיר; מרכז אביב שמשרת את דרום העיר; ומרכז רימון ומרכז הירש, שפועלים ביפו. מטרת המרכזים הטיפוליים היא לתת מענה לילדים הלומדים במסגרת חינוכית רגילה ונתקלים בקשיים שונים, בעיקר כדי להכין אותם למעבר לכיתה א'. למרכזים מתקבלים ילדים הזקוקים לחיזוק בתחומים שונים – למשל בתחום החברתי, או לטיפול בריפוי בעיסוק, בקלינאות תקשורת וכדומה (לימור דומב).

המאמר משרטט את תמונת המצב של מדיניות משרד החינוך לאור התפתחות הידע המחקרי והמעשי בתחום לקויות הלמידה בשנים האחרונות ומציב קווי מתאר לעיצוב מדיניות עתידית, בהתייחס להשלכות החוק לזכויות תלמידים עם לקויות למידה במוסדות העל-תיכוניים, ותוך התבססות על השינויים המקצועיים שפורסמו על ידי האגודה הפסיכיאטרית האמריקנית במאי 2013. קווי מתאר אלו מהווים בסיס לעבודתה של ועדה מקצועית שמונתה על ידי שר החינוך והמנהלת הכללית של המשרד, לקביעת עקרונות בסיס לבניית תשתית למדיניות עתידית בתחום לקויות למידה (יהודית אל-דור).

לקישוריות בית-ספרית השפעה ניכרת על תוצאות של מתבגרים, כולל צמצום בהתנהגות של נטילת סיכונים. מאמר זה בוחן באופן ביקורתי את הספרות לגבי תכניות מבוססות בית ספר המכוונות לקישוריות מוגברת לשם הפחתה בנטילת סיכונים. נסקרו ארבעה עשר מאמרים המתארים שבע תכניות מבוססות בית ספר שונות. התכניות הסתמכו על מגוון רחב של תיאוריות להגברת קישוריות בית-ספרית, וההערכות שנערכו עבור מרבית התכניות הציגו שינויים חיוביים בקישוריות בית-ספרית, התנהגות בסיכון, או שילוב של השניים. יחד עם זאת, רבות מהתכניות שנסקרו היו כרוכות בשינוי נרחב של המערכת הבית-ספרית, דבר שהוא לעיתים קרובות משימה מורכבת וגוזלת זמן. ( Rebekah L. Chapman, Lisa Buckley, Mary Sheehan, Ian Shochet ).