בניגוד לרושם המצטבר כי שילוב תלמידים בפרויקטים באינטרנט מחולל תהליך למידה טבעי ובלתי אמצעי הרי הלקחים מפרויקטים בינלאומיים בהם מעורבים כיתות ותלמידים בהתכתבויות ובלמידת חקר מצביעים על כך כי מרבית התלמידים זקוקים להנחיה רבה של המורים ולהכוונה פדגוגית. זו המסקנה של המורה ויקי דיוויס, אחת המורות המובילות בעולם בתחומי התקשוב החינוכי המשלבת בהצלחה פרויקטים מתוקשבים בינלאומיים בכל כיתות הלימוד שלה. הניסיון שלה ( והוא משמעותי ) מלמד כי רק 20% מהתלמידים יכולים להתקדם בפרויקטים מתוקשבים באופן עצמאי ואוטונומי, כלומר יש להם הכוונה עצמית ללמידה , אך הרוב הגדול ( כ70-80% מהתלמידים ), זקוק כל הזמן לקביים של הנחייה פדגוגית וכיוונים של המורים. המאמרון של ויקי דיוויס ,שמלמדת בבתי ספר בארה"ב, הוא מענה לדעה ,המתקדמת כביכול ,שהשמיע דיוויד וורליק כי תהליך למידה מתוקשבים דוחקים הצידה את הפדגוגיה ויוצרים למידה טבעית.

בעקבות מאמרון מעניין של קמי בין, מומחית ללמידה מתוקשבת בארה"ב על חוסר התועלת של הגדרת מטרות הלמידה בקורסים מתוקשבים ובלמידה בכלל התעורר ויכוח מעניין בין אנשי חינוך בעולם על תועלת וחוסר תועלת בהגדרות היבשות של מטרות למידה במסמכי סילבוס, ביחידות לימוד ובאתרי קורסים ללומדים. מסתבר כי רוב הלומדים וגם מרבית מתכנני הקורסים ומעבירי הקורסים שונאים את ההגדרות הפורמאליות של מטרות הלמידה ונוטים להתעלם מהם לחלוטין. במידה רבה הגדרות של מטרות הלמידה נכפות עליהם על ידי המערכות הביורוקרטיות שאיתן הם נאלצים לחיות בדו-קיום בשלום. גם המומחים לתהליכים קוגניטיביים של למידה סבורים כי פירוט מטרות למידה בקורסים, ובמסמכי תכנים ללומדים אינו תורם בהכרח למוטיבציה של הלומדים.

מומחים העוסקים בלמידה מתוקשבת בעולם טוענים בחודשים האחרונים כי הלמידה מרחוק הפכה להיות תבניתית מדי בגלל הירידה המשמעותית בפעולות של תיכון ועיצוב הלמידה המתוקשב (instructional design). לשוק הלמידה המתוקשבת נכנסים יותר ויותר כלי תוכנה תבניתיים ללמידה מרחוק (rapid eLearning tools) והמעורבות של מתכננים בלמידה המתוקשבת בהם היא מעטה. ענף תכנון ההדרכה והלמידה המתוקשבת. שנועד להתוות את הדרכים היעילות והקוגניטיביות להגיע ללומד המתוקשב הפך להיות חסר השפעה בשנים האחרונות. ההשלכות הן שסגנונות למידה של הלומדים, שונות, יצירת עניין ומוטיבציה אינם נלקחים עוד בחשבון. ככל שכלי התוכנה להקמת קורסים מתוקשבים משתכללים ונעשים קלים יותר ליישום על ידי המרצים, כך הולכת ויורדת מלאכת החשיבה של תכנון קוגניטיבי ופדגוגי של מסלולי הלמידה המתוקשבת.

כאשר המושג למידה מתוקשבת הולך ומאבד את הפופולאריות שלו בעולם לטובת מושגים מעורפלים יותר כגון למידה ניידת (Mobile learning), למידה משולבת וכדומה נשאלת השאלה אם יש חיים לאחר פטירתה השקטה של הלמידה המתוקשבת. כותב נייר העמדה, דיקאן הפקולטה למידענות ולעיצוב באוניברסיטת Cape Town, עורך סקירה ספרות יעילה הבוחנת את הסיבות העיקריות לכישלון של הלמידה המתוקשבת בחינוך ובחיי הארגונים מעבר לחינוך. בסקירה נכללים מודלים תיאורטיים מעניינים של ואחרים תוך ניסיון להראות כי מיישמי הלמידה המתוקשבת לאורך השנים התעלמו ממודלים משולבים אלו ונתנו עדיפות לפלטפורמות טכנולוגיות על חשבון יצירת האיזון הפדגוגי והאתגר הלימודי –חוויתי (Johannes C. Cronje)

גיבוש והבניית הידע המצטבר בסוגיות של למידה מתוקשבת ופדגוגיה מתוקשבת הוא מטלה לא קלה, אך אוניברסיטת מלבורן באוסטרליה החליטה כבר לפני 3 שנים לנסות לגבש בסיס ידע מתועד בנושא למידה מתוקשבת. בתחילה השתמשו באתר אינטרנט רגיל אשר סיכם והציג את הידע הסכמתי המצטבר בנושאי למידה מתוקשבת, אך לפני כשנתיים העלו את כל הסיכומים לאתר WIKI כמפעל ידע שיתופי. לא בדיוק אנציקלופדיה לתקשוב חינוכי, אבל בהחלט בסיס מידע שיטתי ההולך ומתפתח ומציג את קווי המיתאר והנדבכים העיקריים של התחום. כמפעל תיעוד הבנוי בצורה שיתופית על WIKI הוא מתעדכן ומשתנה כל שבוע ופתוח גם לתוספות של גורמים מעבר לאוניברסיטת מלבורן.

ג'י הורוויץ כתב מאמרון מעניין על נושאי הטמעת המחשבים בהוראה ולמידה. במאמרון מובאים דיווחים על מצב הטמעת המחשבים וטכנולוגיות המידע בבתי ספר באנגליה ובארה"ב ומהם עולה בבירור כי למרות ההשקעות הרבות בציוד תיקשובי חדיש בבתי ספר באנגליה, הציוד הזה איננו מנוצל כמו שצריך. הבעיה המרכזית היא הפחד של המורים מהטכנולוגיה. מקור מידע אחר המובא במאמר של ג'יי הורוויץ מצביע על כך כי רוב המורים אינם משוכנעים שהטכנולוגיה משרתת את ההוראה, ולכן הם אינם מרגישים צורך לאמץ אותה בכיתה, לכנות את זה "פחד מהטכנולוגיה" הופך נושא מורכב לדבר פשטני.

רשתות חברתיות הן פלטפורמה ללכידת "ידע סמוי" בארגונים ובקרב עמיתים למקצוע. בעבר לקחו הפורומים חלק פעיל בלכידת הידע סמוי, אך בשנים האחרונות הם דעכו לאיטם. הרשתות החברתיות לעומת זאת, נותנות משנה תוקף לחילפי הידע בין עמיתים. המאמר מציג את היוזמה הברוכה והמרעננת של המורה הישראלית סוזן צעירי שתרגמה בעצמה את מערכת "NING" לעברית, הביאה להקמת הרשת החברתית הראשונה בישראל של מורים המתעניינים ביישומי טכנולוגיה בהוראה ובלמידה. רשת Edureshet מיועדת לכל מי שמעוניין בשילוב הטכנולוגיה בחינוך ובעבודה שיתופית באמצעות כלי ווב 2.0. המאמר מדגים דפי מידע של מורים החברים ברשת Edureshet (עמי סלנט)