למגפת הקורונה העולמית נודעו השפעות נרחבות על תחומי חיים רבים בישראל. היא חייבה סגרים לפרקים וריחוק חברתי, שמשמעם שיתוק הפעילות הסדירה במדינה, לרבות במערכות החינוך וההשכלה הגבוהה. המעבר הפתאומי והלא צפוי מהוראה פנים אל פנים בכיתות להוראה מרחוק הציב אתגרים רבים בפני מרצים וסטודנטים כאחד. רבים מהם חוו הלם טכנולוגי, פדגוגי וחברתי-רגשי והתקשו – בתחילתו של המשבר ולעיתים גם בשלביו המתקדמים – ליישם תהליכי הוראה ולמידה יעילים. הספר הכשרת מורים בתקופת משבר הקורונה: אתגרים, הזדמנויות ושינוי בוחן באמצעות מחקרים איכותניים, כמותיים ומשולבים את אופני התמודדותם של מרצים וסטודנטים במכללות האקדמיות לחינוך ובאוניברסיטאות עם השינויים בתהליכי ההוראה, הלמידה וההערכה שנכפו עליהם ועם השלכותיהם.

משבר בסדר-גודל דומה, או חמור יותר, ממשבר הקורונה עלול לפרוץ שוב, ועל מערכת ההשכלה הגבוהה להיות מוכנה ויכולה לו. משבר, מטבעו, נושא עמו הזדמנויות ואתגרים, אך גם חושף פגמים וליקויים. משבר הקורונה חשף מספר נקודות תורפה במערכות ההשכלה הגבוהה בעולם, ובכלל זה בישראל. כיום, ברור כי החברה זקוקה למערכת השכלה גבוהה גמישה ואיתנה שתאפשר למידה גם בעתות משבר או חוסר יציבות.

ההתפרצות של נגיף הקורונה הייתה מלווה בהתפשטות של מידע רב במדיה חברתית, אשר יצר בלבול ודיסאינפורמציה. מחקר זה נערך במהלך הסגר הראשון בספרד עם 20 תלמידים בני 15-14. המחקר בחן את יכולתם של התלמידים להבחין בין כותרות חדשותיות נכונות לכותרות כוזבות באשר לנגיף הקורונה וכן להעריך את אמינותן. הממצאים הראו שהתלמידים היו מסוגלים להבחין בין כותרות נכונות וכוזבות ולהעריך אמינותן על ידי פנייה לקריטריונים שונים. עם זאת, רוב הטיעונים שסיפקו התלמידים נמצאו ברמת הבסיס של ההערכה האפיסטמית ורק מיעוטם היו ברמת הערכה גבוהה.

ככל שהתפשטה מגפת הקורונה ברחבי העולם, החלו להתפרסם מאמרים אודות ההשלכות של סגירת בתי הספר על למידת התלמידים, מעורבותם והישגיהם. עם זאת, עוד בטרם פרצה מגפת הקורונה, נמצאו המורים בסיכון לשחיקה. נגיף הקורונה החמיר עוד יותר את המתחים והלחצים איתם מתמודדים המורים. מתוך הכרה בתרומה של המורים ובהשפעה שלהם על למידת התלמידים, מאמר זה מבקש להצביע על החשיבות ליצירת תנאים התומכים ברווחת המורים במהלך משבר הקורונה ולאחריו.

המעבר המהיר ללמידה מקוונת בעקבות מגפת הקורונה דרש ממורים ותלמידים לאמץ אופנים חדשים להוראה ולמידה. בין היתר, נדרשו התלמידים ללמוד באופן עצמאי. המאמר מציג את גישת היוטגוגיה לפיתוח כישורי למידה עצמאית. כמו כן, המאמר מתאר מקרה בוחן במכללה האקדמית להכשרת מורים ע"ש קיי אשר אימצה את גישת היוטגוגיה בתוכנית הלימודים להכשרת מורים.

ההתפשטות העולמית של מגפת הקורונה השפיעה קשות על ההשכלה הגבוהה. אוניברסיטאות סגרו את הקמפוסים ומדינות סגרו את גבולותיהם. דו"ח זה מציג נתוני סקר באשר לאופני התגובה של מוסדות להשכלה גבוהה במדינות שונות למשבר הקורונה. ממצאי הדו"ח מצביעים על הצורך לבחון מחדש את המודלים החינוכיים והמדיניים הקיימים במוסדות להשכלה גבוהה. זאת, במטרה לספק השכלה גבוהה בדרכים חדשניות לאוכלוסיות שונות של סטודנטים וכדי להבטיח שהמימון של מערכות ההשכלה הגבוהה עמידות בפני שיבושים והן שוויוניות כלפי לומדים.

בחודשי מרץ, אפריל ומאי 2020, הוריהם של 1,094 ילדים אוסטרים בגילאי שנה עד 10 השיבו לשני שאלונים מקוונים. נמצא כי גננות העבירו לילדים תכנים ופעילויות מועטות ביותר. לעומתם, ילדי החינוך היסודי קיבלו כמות רבה של שיעורי בית. אך, חלקם לא הקפיד להשלים את המטלות הביתיות ולא זכה לסיוע אישי או תמיכה פדגוגית הולמת מהוריהם או ממוריהם.

כאשר התפשטה מגפת הקורונה ברחבי אירופה באביב 2020 והקמפוסים במוסדות להכשרת מורים נסגרו, נאלצו מורי המורים לשדרג את כישורי התקשוב שלהם מהיום למחר. מגפת הקורונה הייתה ל'ברבור שחור' בכל הנוגע לשימוש של מורי מורים במערכות מתוקשבות. המאמר הנוכחי הוא תוצר של תהליך חקר עצמי של קבוצת מורות בהכשרה להוראה במדינות שונות באירופה והוא מציג את התנסותן בהוראה מתוקשבת שנכפתה עליהן עם פרוץ המגפה.