טיפוח הידע המקצועי של מרצי אוניברסיטאות באמצעות רשתות למידה אישיות
Oddone, K. (2023). University Educators’ Experience of Personal Learning Networks to Enhance Their Professional Knowledge. International Review of Research in Open & Distributed Learning, 24(3), 54–75. https://10.19173/irrodl.v24i3.7053
כיצד רשתות למידה אישיות תורמות למרצים?
● רשתות למידה אישיות מהוות מפגש חברתי-אקדמי ומציעות גמישות בזמן ובמקום, למידה לאורך החיים, פיתוח מקצועי, היחשפות לדיסציפלינות אחרות וכינון שיתופי פעולה מחקריים, מוסדיים ובינלאומיים
● רשתות הלמידה האישיות משמשות כבמה למרצים להציג ולשתף מידע, לבחון רעיונות מחקריים, לנהל סיעור מוחות ולהתייעץ בשלל סוגיות מקצועיות, כמו שיטות מחקר, העתקות סטודנטים ומשמעת
● מפגשי רשתות למידה אישיות מחזקים את האוריינות הדיגיטלית של המרצים ואת מודעותם להתפתחויות דיגיטליות ואף שומרים אותם מעודכנים בפיצ'רים החדשים במרחבים הדיגיטליים
לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא קהילות מקצועיות לומדות
רשתות למידה אישיות
רשתות למידה אישיות (Personal learning networks) הן מקבץ פגישות בלתי-רשמיות, ולעיתים חינמיות, של אינדיבידואלים שחולקים מכנה משותף, כגון דיסציפלינה מחקרית, שיטת מחקר או אתגר ניהולי. לרוב, הקבוצות מובלות על ידי יזם פרטי וחברי הקבוצה מעוניינים לעבוד יחדיו כדי ללבן סוגיה, להעשיר את הידע, להחליף רשמים וחומרים, להתקדם בעבודה או להשיג מטרות אישיות או משותפות.
בשדה האקדמי, ייחודן של רשתות הלמידה האישיות הן שיתוף הפעולה עם מרצים שאינם בהכרח מאותה מחלקה, פקולטה, דיסציפלינה, מוסד או אפילו ארץ. כך, למשל, יכולים להתקבץ יחדיו באותו פורום מרצים מתחומי הרפואה, הסיעוד, המשפטים, החינוך והפסיכולוגיה. הגם שחלקן נערכות פנים-מול-פנים, רוב רשתות הלמידה האישיות מנוהלות בפלטפורמות מקוונות-חברתיות והן יכולות להיעשות באמצעות Facebook, LinkedIn, Zoom, Google Meet, Hypothes.is, Twitter, You-Tube או Raindrop.io.
מתודולוגיה
מחקר זה בוחן האם וכיצד מרצי אוניברסיטאות משתמשים ברשתות למידה אישיות לצורך פיתוח מקצועי וחיזוק האוריינות הדיגיטלית. לשם כך, מוצבות שאלות המחקר הבאות:
- כיצד מרצים תופסים את הרעיון של רשתות למידה אישיות?
- כיצד מרצים משתמשים ברשתות למידה אישיות?
- כיצד החיבור לעמיתים מקוונים משפיע על הלמידה והפיתוח המקצועי של המרצים?
מבחינת מערך המחקר, בוצעו ריאיונות עומק מקוונים חצי-מובנים עם חמישה מרצים לתואר ראשון ושני בחינוך, מנהל עסקים, טכנולוגיה ובריאות הציבור. כל הנשאלים מגיעים מארץ אחרת והשתתפו בעברם ברשתות למידה אישיות מקוונות לצרכי פיתוח מקצועי בארה"ב, צרפת, בריטניה, שוודיה או בזירה הבינלאומית בשפה האנגלית. המרצים התבקשו לספר על חוויותיהם ולמפות את היתרונות והחסרונות הגלומים ברשתות למידה אישיות.
הגירת מרצים למרחבים מקוונים
משבר הקורונה הוביל להגירת אנשי אקדמיה למרחבים מקוונים והדגיש את הצורך של מרצים להתמקצע בפדגוגיה דיגיטלית, לחזק את האוריינות הדיגיטלית ולרכוש מיומנויות של הוראה מקוונת. בכוחן של רשתות למידה אישיות להעצים את תחושות ביטחונם ומסוגלותם של מרצים שצריכים לתמרן בין מטלות הוראה ומחקר פרונטליות, היברידיות ומקוונות. כמו כן, רשתות הלמידה האישיות משמשות כמרחב לצמיחה מקצועית בו מרצים שואלים שאלות, הוגים רעיונות ומעשירים את ארגז הכלים הדיגיטלי.
עם זאת, נמצא כי, בשל אופיין הדינמי, הבלתי-מחייב והמזדמן, קשה לשמר את ההשתתפות והמעורבות ברשתות הלמידה האישיות לאורך זמן וישנה תחלופה בלתי-פוסקת של משתתפים. כמו כן, דיווחו המרצים על תחושה של חשיפת-יתר אישית ממרחבם הביתי או על סמך הפרופיל ברשת החברתית ועל קבלת ביקורות שאינן בונות ממרצים מתחומים אחרים.