יהיה זה שגוי להניח כי מורי ביולוגיה, ולו המוכשרים והבקיאים ביותר, מצוידים במספיק ידע כדי להמחיש, לשכנע ולהנחיל לתלמידים דתיים רעיונות כמו אבולוציה, ברירה טבעית ומדעי הטבע. הרי, כיום, תיאוריית האבולוציה האנושית נכללת כנספח קצרצר בלבד בתוכניות הלימודים היסודיות והעל-יסודיות בישראל, בארה"ב ובמדינות נוספות. בפועל, מורי ביולוגיה ומדעים מחשיבים הוראת אבולוציה כמטלה מאתגרת וטעונה, כאשר רובם ככולם מדווחים על התנגדויות נחרצות של תלמידים לתורת האבולוציה, בעיקר על בסיס אמונה דתית. בהקשר זה, מודים המורים שהם משוועים לאינפורמציה נוספת, לכלים פדגוגיים ותיאורטיים ולמשאבים מתאימים כדי ללמדה ואף מוכנים ומעוניינים להשקיע זמן, מאמץ ומשאבים לשם כך.

ככל שדועכת ההתרגשות של תחילת השנה ומתגבשת שגרה של עומס עבודה, מתח ולחץ, עלולים מחנכים ומורים רבים לחוש חוסר אנרגיה, צניחת מוטיבציה, אכזבה, תסכול, תשישות ושחיקה. כדי להישאר מחויבים למקצוע ולתלמידים, לבנות חוסן מנטלי ולשמר את מידות הפרודוקטיביות והיעילות לאורך השנה, אפשר להסתמך על שלוש האסטרטגיות המוצגות בפריט זה.

בעשור האחרון, גוברים הניסיונות לשפר את האופן בו נלמד מקצוע המתמטיקה. בארה"ב, למשל, מועסקים קואצ'רים, המתמחים במקצוע המתמטיקה, כדי לסייע למורים להכין מערכי שיעור מבוססי-תלמיד, יעילים, יצירתיים ומותאמים לדור הלומדים הנוכחי. זאת, בניגוד להוראת המתמטיקה הסיזיפית והליניארית הנהוגה בחלק ממוסדת החינוך. על רקע זה, המחקר מבקש לבדוק: האם וכיצד קואצ'רים יכולים למקסם את פרקטיקת ההוראה של מורי מתמטיקה?

בשנת 2015, מכון ויצמן למדע השיק תוכנית שמטרתה לפתח קהילה מקצועית לומדת של מורי מדעים וטכנולוגיה מחטיבות הביניים בישראל, ולגייס מדי שנה מועמדים רלוונטיים לקהילה זו. בפועל, רבים מן המשתתפים חשו שגיבשו זהות מקצועית קהילתית-קולקטיבית, התוודעו לתחומי עניין חדשים, חידדו את האוריינות המדעית-טכנולוגית והפיחו מחדש את תחושת השליחות, את השאיפה למצוינות, את התשוקה והמחויבות למקצוע ואת הרצון להניע שינוי.