בחמישים השנים האחרונות מופנות כלפי מערכת החינוך הציבורי דרישות רבות. בין הדרישות הללו, בולטת תביעה הולכת וגוברת לשיפור תהליכי ההוראה והלמידה בבתי הספר, תוך עידוד אחריותיות. אחת הדרכים המקובלות להתמודד עם אתגרים אלה היא הקמת קהילות מקצועיות בבתי הספר או כפי שמקובל להגדירן: קהילות מקצועיות לומדות (להלן: קמ"ל). קהילות מעין אלה, הקמות בבתי הספר, תורמות רבות לשיתוף פעולה בין הקולגות, מעלות את רמת האמון בין חבריהן ומהוות כלי לשיפור משמעותי.

המגזין "Marker Week" ריאיין אנשי חינוך ובהם שרת חינוך לשעבר, ראש ות"ת לשעבר, יזמת בתחום החינוך ופרופסורים לחינוך ולכלכלה וניסה לברר מה הדברים שיש לעשות בהקשר של משבר הקורונה, ובעיקר בתחום הלימוד המקוון.

מאמר זה בוחן ומציג אלמנטים המסייעים, או מקשים, על סטודנטים מדור ה-Z להפיק את המירב מקורסים הניתנים בסביבת למידה מקוונת. מן המחקר עולה כי הסטודנטים מעדיפים מודל המשלב בין אלמנטים של קורס מסורתי-פרונטאלי לבין סביבת למידה מקוונת.

ככל שמוסדות להשכלה גבוהה מגבירים את ההיצע של הקורסים והמסלולים המקוונים, מלאכתם של המרצים הופכת להיות תלויה יותר ויותר במעצבי הוראה (Instructional designers). במוסדות האקדמיים שמעסיקים מעצבי הוראה, הם נמנים עם הסגל המנהלי ומוטל עליהם לפתח תכנים וממשקים ללמידה מקוונת, לספק תמיכה מרחוק לקהל הסטודנטים, להקל על המרצים את המעבר מהוראה פרונטלית למקוונת ולעזור לתכנן ולהכין קורסים.

יותר ויותר סטודנטים במכללות ובאוניברסיטאות נרשמים לקורסים מקוונים בתקווה להצליח לשלב בין דרישות הקורס, חייהם האישיים, הצלחתם האקדמית ושאיפותיהם לפיתוח קריירה. עם זאת, אחד הגורמים המרכזיים לנשירה מוגברת של סטודנטים מקורסים מקוונים הוא חוסר היכולת לחלק את הקשב בין המרצה, תכתובות הסטודנטים, המטלות ורשימות הקריאה. על רקע זה, המאמר מציע חמש אסטרטגיות לשיפור הישגי סטודנטים ושימורם במסלולים אקדמיים הכוללים למידה מקוונת.

למרות הצורך הגובר בשיעורי וידאו ללמידה מקוונת, רבים מן המורים והמרצים אינם בטוחים כיצד להכין ולפתח שיעורים מצולמים. במחקר זה, סטודנטים לתואר שני במדעי המחשב במכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה מילאו סקרים ומשובים על אודות שיעורים מקוונים בהם צפו במשך שמונה סמסטרים. על רקע המידע שסיפקו הסטודנטים על מידת היעילות של השיעורים המקוונים, מוצגים שבעה עקרונות לעיצוב ופיתוח של שיעורי וידאו לימודיים.

מציאות רבודה (AR) היא טכנולוגיה המאפשרת להציג בפני המשתמש תמונה ממוחשבת על רקע העולם האמיתי ומספקת על ידי כך מראה מורכב (Walsh, 2011). חשוב להבחין: אין דין מציאות רבודה כדין מציאות מדומה (VR) שכן המציאות הרבודה מטילה מידע ממוחשב על סביבת המשתמש בעוד המציאות המדומה מכניסה אותו לסביבה דמיונית שאיננה קיימת. במילים אחרות, המציאות הרבודה מגשרת בין דימוי וירטואלי לבין הסביבה האמיתית ומשתלבת על גבי ובתוך אלמנטים מציאותיים. ככזו יש לה שימושים רבים באמנות, מסחר, ארכיאולוגיה, צבא, ארכיטקטורה, רפואה וטייס (Chang et al., 2010).

מכון דוידסון, השייך למכון ויצמן, פיתח אפליקציות וקורסים מקוונים חינמיים בשלל נושאים מדעיים שמאפשרים לילדים בגילאי שמונה עד שתים-עשרה ללמוד בצורה עצמאית, במטרה לסייע להם לפתח את מיומנויות המאה ה-21: יצירתיות וחשיבה ביקורתית. מפתחי הקורסים עיצבו אותם כך שיהיו רלוונטיים ונוגעים לחיי היומיום של התלמידים. כך למשל, לקראת משחקי המונדיאל עלה קורס שנקרא "המדע שמאחורי הכדורגל"