תוצאות חיפוש עבור: משבר הקורונה
מיון:
נמצאו 96 פריטים
פריטים מ-1 ל-20
  • תקציר

    למידה וירטואלית יכולה לסייע לבתי ספר למלא מקום של מורים חסרים, להגיב לבלת"מים ולהתנהל בעתות משבר. לא פחות חשוב, היא מאפשרת למורים לעבוד מרחוק, להתגבר על מגבלות הזמן והמרחב ולהגמיש את משרתם. אמנם, אין תחליף למגע האנושי. אבל, המחסור המחריף במורים ועזיבתם של אחוז ניכר מכוח העבודה את המקצוע, מובילים מחוזות לימוד ובתי ספר רבים לנסות להקל על המורים ולשלב מודלים של הוראה מקוונת סינכרונית, א-סינכרונית או היברידית. במאמר זה, מוצג דיון בין חוקרי חינוך ופדגוגיה אשר נוטים לפקפק ביעילותה של הוראה וירטואלית כפתרון כולל, אך מצביעים על דרכים מיטביות לשלבה במערכת הבית ספרית.

  • תקציר

    במהלך משבר הקורונה, מערכות חינוך רכשו, צרכו והטמיעו המון כלים דיגיטליים, חלקם מכורח המציאות, וחלקם האחר כגימיק או כטרנד שתאם לרוח התקופה. אבל, משבר הקורונה חלף ושכח, ואיתו פסק המימון הסיטונאי של טכנולוגיות בחינוך. כעת, המערכות נדרשות להדק את החגורה ולהיפטר מממשקים בלתי-נחוצים. לפי מחקר מטעם Learn Platform, מערכת החינוך בארה"ב משתמשת בממוצע ב-2,982 סוגים שונים של כלים דיגיטליים מדי שנה. לכן, קובעי המדיניות ומפקחי המחוזות דורשים להפחית עלויות, לזהות יישומים מיותרים ולתעדף פדגוגיה שמקדמת תלמידים ומורים בפועל. על רקע זה, המאמר בוחן ומציג אסטרטגיות לצמצום וחיסכון בממשקים טכנולוגיים בשלוש מחוזות חינוך באוקלהומה, מסצ'וסטס וטקסס.

  • תקציר

    בתי ספר רבים מונהגת וממוסדת תוכנית לימודים מסוימת, אך המורים נוטים לבצע התאמות, תיקונים ותוספות בהתאם לקצב הכיתה וצרכי התלמידים. על פניו, מדובר במגמה מבורכת שמטרתה לקדם ולטפח למידה-מבוססת-לומד. אבל, ברגע שכל מורה בשכבה מעצב ומשנה את תוכנית הלימודים כראות עיניו ומסתמך על משאבים שונים, פערי הידע מתרחבים ומקצינים. מה אפשר לעשות בנידון? האם האוטונומיה הניתנת למורים היא הגישה הנכונה? והאם וכיצד ניתן לשלב בין אוטונומיה לבין אחידות?

  • סיכום

    על מערכת החינוך לזהות מראש את מאפייניו של דור הבוגרים הנוכחי, להעניק לו מערכת תומכת של הנחיה, ליווי וייעוץ ולדאוג לו לסביבת ותרבות עבודה בריאה ועוטפת. תהליכי הקליטה, הליווי, התמיכה והפיתוח המקצועי צריכים להתמקד באתגרים מקצועיים ורגשיים כאחד. שכן, כפי שמוצג במאמר זה, תמיכה בדור המורים הנוכחי עתידה לתרום להם באופן אישי, ובמקביל לייצר ולטפח מערכת חינוך חיובית ויציבה.

  • תקציר

    ברגע שהמבחן נגמר והציון המיוחל הושג, אפשר להיות בטוחים שהילדים לא יתעמקו שוב בחומר, יהרהרו בו, יעריכו אותו מחדש או יתקנו טעויות שנעשו. על רקע זה, דין מלטבי, מחנך ומורה בבית ספר יסודי ובחינוך מיוחד בעברו וכיום מפקח ראשי במערכת החינוך באונטריו, קנדה, בוחן מחדש את שיטת המבחנים, מצביע על מגבלותיה ומציע דרכים אלטרנטיביות לבחינה והערכה של לומדים בעידן האינטרנט והבינה המלאכותית.

  • תקציר

    מעבר לחוויה הלימודית-אקדמית, בית הספר הינו מרחב בו התלמידים מפתחים זהות אישית וערכית, יחסים בינאישיים וכישורים חברתיים ומיומנויות תקשורת, ובד בבד מוצבים להם גבולות. את כל המיומנויות החשובות האלו עדיין אי אפשר לפתח בזירות דיגיטליות. אדרבא, הסתמכות מוגזמת על למידה טכנולוגית עלולה להוביל לבידוד דיגיטלי, ללחץ חברתי-דיגיטלי ולפגום ביחסים בינאישיים.

  • סיכום

    מורות ומחנכות המנסות לאזן בין גידול ילדים לבין תובענות המקצוע, ונכשלות בכך, נושרות מן המקצוע מדי יום. הן מצפות מעצמן להצטיין בשני המישורים, האישי והמקצועי, ודווקא הציפייה הזו מובילה לתחושות אשמה וחוסר התאמה. על רקע זה, במאמר נשאלת השאלה כיצד יכולות מורות ומחנכות, שהן גם אימהות, להתמודד עם שחיקה בעבודה?

  • תקציר

    להתפשטות וירוס הקורונה ברחבי העולם ובישראל היו השלכות חסרות תקדים בכל תחום בחיינו ובכלל זה בהשכלה הגבוהה. הצורך בהימנעות ממגע בין-אישי יצר מציאות חדשה ומאתגרת. הבידוד החברתי הוביל לסגירת קמפוסים ולמעבר להוראה מרחוק בחירום. פקולטות, מרצים וסטודנטים נאלצו לאמץ טכנולוגיות ושיטות הוראה ולמידה חדשות ולקבל החלטות כמעט ללא הכנה מוקדמת. פעילויות הוראה ולמידה שהתנהלו פנים אל פנים הפכו למקוונות והתבססו על מערכות ניהול למידה ועל כלים דיגיטליים ללמידה מרחוק.

  • סיכום

    מחקר זה מתמקד בבדיקת עמדותיהן של גננות בנוגע להשתתפות הורי ילדים במסיבות יום ההולדת של ילדיהם בגנים ומראה כי רוב הגננות בישראל מעדיפות לערוך מסיבות יום הולדת בגני ילדים ללא השתתפות ההורים. המחקר מערער על התפיסה לפיה שותפות ממשית וקרובה בין הורים לבין צוותי חינוך בגני ילדים מהווה יעד נכסף של גננות הרואות במפגש תועלת ורווחה רגשית עבור הילדים. לצד הרוב המכריע המתנגד להשתתפות הורית, ישנו מיעוט גננות הסבורות כי הילד והוריו הם יחידה אחת, כי יום ההולדת הוא אירוע משפחתי וכי נוכחות ההורים מהווה הזדמנות ראויה להכיר את הגן.

  • סיכום

    מחקר זה בודק כיצד נתן למטב יישום של סימולציית מציאות מעורבת במוסדות אקדמיים להכשרה להוראה. לשם כך, חולק שאלון ל-45 סטודנטים להוראה מאוניברסיטה פרטית בדרום קליפורניה שחזו בסימולציית מציאות מעורבת, ניהלו שיעור מדומה ולימדו במשותף עם סטודנט אחר כאקט של הוראה משותפת.

  • סיכום

    סקירה זו בוחנת את ספרות המחקר בנושא פיתוח ההון האנושי של המורים בבית-הספר מנקודת המבט של ניהול משאבי אנוש. הדגש בה הוא על הצוות ועל הארגון מתוך הכרה במורים כגורם המשמעותי ביותר לתלמידים
    לקיומן של מערכות חינוך מוצלחות. מעטים המחקרים העוסקים בשילובן של שתי הדיסציפלינות (ניהול משאבי האנוש בארגון והמחקר החינוכי) ובמודלים לפיתוח ההון האנושי בבית-הספר. מודלים אלו מתמקדים בצרכים
    פסיכולוגיים והמקצועיים של מורים בארגון

  • תקציר

    יישומים לימודיים אינם נועדו למטרות הנאה ושעשוע, אלא לשרת צרכים פדגוגיים. לכן, בטרם תציגו בפני התלמידים את האפליקציה הבאה, שאלו את עצמכם: האם ועד כמה אני שולט ביישום טכנולוגי זה? האם זה צפוי לבזבז זמן? האם התלמידים באמת צריכים את זה? והאם זה תורם לשגרת ההוראה?

  • תקציר

    למגפת הקורונה העולמית נודעו השפעות נרחבות על תחומי חיים רבים בישראל. היא חייבה סגרים לפרקים וריחוק חברתי, שמשמעם שיתוק הפעילות הסדירה במדינה, לרבות במערכות החינוך וההשכלה הגבוהה. המעבר הפתאומי והלא צפוי מהוראה פנים אל פנים בכיתות להוראה מרחוק הציב אתגרים רבים בפני מרצים וסטודנטים כאחד. רבים מהם חוו הלם טכנולוגי, פדגוגי וחברתי-רגשי והתקשו – בתחילתו של המשבר ולעיתים גם בשלביו המתקדמים – ליישם תהליכי הוראה ולמידה יעילים. הספר הכשרת מורים בתקופת משבר הקורונה: אתגרים, הזדמנויות ושינוי בוחן באמצעות מחקרים איכותניים, כמותיים ומשולבים את אופני התמודדותם של מרצים וסטודנטים במכללות האקדמיות לחינוך ובאוניברסיטאות עם השינויים בתהליכי ההוראה, הלמידה וההערכה שנכפו עליהם ועם השלכותיהם.

  • תקציר

    בהתבסס על ראיונות עם אמהות ישראליות בעלות הכנסה נמוכה על הניסיון שלהן בתמיכה בלמידה מרחוק של ילדים במהלך הקורונה, מחקר זה מציע תובנות תיאורטיות לגבי השגת צמיחה טבעית. ההישג של צמיחה טבעית הוא מושג תיאורטי המתאר את ההיגיון של גידול ילדים עם הכנסה נמוכה. הנשים שהשתתפו במחקר תיארו פרקטיקות שבאמצעותן ביקשו לקשור את עצמן ואת ילדיהן לרשת חברתית ולגשר ולנצל משאבים בתוך ומחוץ לרשת זו.

  • תקציר

    משבר הקורונה הוביל להגירת אנשי אקדמיה למרחבים מקוונים והדגיש את הצורך של מרצים להתמקצע בפדגוגיה דיגיטלית, לחזק את האוריינות הדיגיטלית ולרכוש מיומנויות של הוראה מקוונת. בכוחן של רשתות למידה אישיות להעצים את תחושות ביטחונם ומסוגלותם של מרצים שצריכים לתמרן בין מטלות הוראה ומחקר פרונטליות, היברידיות ומקוונות. כמו כן, רשתות הלמידה האישיות משמשות כמרחב לצמיחה מקצועית בו מרצים שואלים שאלות, הוגים רעיונות ומעשירים את ארגז הכלים הדיגיטלי.

  • תקציר

    חצר בית הספר היסודי או השדות והשבילים שמסביב לו יכולים לשמש כר פורה ללמידת מתמטיקה. למרות שסטודנטים להוראה מתקשים להאמין בכך בתחילת הדרך, קורס תיאורטי ויישומי רלוונטי יכול לסייע לקשר בין תיאוריה ופרקטיקה, לרתום את התלמידים לפעולה ולעבודת צוות, לגבש שיטות הוראה חדשות ולחזק את ביטחונם העצמי כמורים – בכיתה או בחוץ.

  • סיכום

    לחינוך למדיה סיכויים גבוהים לעניין תלמידים בשל חומרי הלמידה האקטואליים, הפיקנטיים והמגוונים המצריכים יישום, הכרה והתמצאות ברשתות חברתיות. למרות זאת, חינוך למדיה מוצע רק בכ-43% מבתי הספר במדינות האיחוד האירופי, ולרוב מוצע כקורס העשרה או כמערך שיעור בודד, ולא כמגמת תקשורת פעילה בבית הספר או מקצוע לימוד בפני עצמו. במקביל, הרוב המוחץ של בוגרי ההכשרה להוראה באירופה אינו משתתף בקורס כלשהו בנושא של מדיה או תקשורת וחינוך במהלך ההכשרה להוראה. לא זו בלבד, מורים רבים שגויסו או התבקשו ללמד מדיה בבית הספר, ואף לרכז מגמה זו, לא למדו עיתונאות, דוברות, תקשורת או יחסי ציבור. אותם מורים מדווחים על תחושות של חוסר ביטחון וחוסר סמכות בבואם ללמד את כיתתם מדיה וחינוך.

  • סיכום

    אפילו עם חלוף משבר הקורונה, כאשר פלטפורמות מקוונות אינן הכרחיות, לכאורה, בתחום ההוראה, בכוחו של פרקטיקום מקוון להיות יעיל עבור מתכשרים, מורים-חונכים, מרצים ומנהלים כאחד. שכן, מעבר לממדי הגמישות, הנוחות והחסכון הכספי לכל הצדדים המעורבים, פרקטיקום מקוון מסייע בהרחבת ההיצע הפרסונלי, הגדלת מצבת כוח האדם, הטמעת טכנולוגיות מידע ותקשורת בחינוך, העמקת שיתופי הפעולה הווירטואליים נרחבים ופריסת רשת הקשרים המקצועיים.

  • סיכום

    השימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת מתקדם בצעדי ענק בשלל תחומים, ובכלל זה בחינוך. הקדמה הדיגיטלית גורמת לתלמידים לצפות ליותר מהוראה מסורתית ולקוות לפרקטיקות הוראה שכוללות פלטפורמות דיגיטליות ווירטואליות. בכוחם של סרטוני הדרכה חינוכיים לספק תוכן פדגוגי בכל זמן ומקום, לקדם למידה רב-חושית ולשמש ככלי לגיבוי ועיבוי לעבודתו של המורה. אם מורי העתיד ירכשו מיומנויות תקשורתיות, דיגיטליות וקוגניטיביות מתאימות, תלמידיהם יזכו ללמוד בקצבים נבדלים ומותאמים ובצורה אוטונומית.

  • תקציר

    בעתות חרום, בתי הספר עוברים ללמידה מרחוק והתלמידים נאלצים לבהות שעות במסכים, להימנע מהגעה לבית הספר ולוותר על מפגשים חברתיים. אלו הם, למעשה, זמנים בהם מחנכים ומורים צריכים להסתמך על למידה חברתית-רגשית ביתר-שאת. שכן, השבועות הממושכים בבתים עלולים לייצר פחדים, חרדות או טראומות ארוכות-טווח בקרב התלמידים. אבל, לעיתים קרובות, המורים נדרשים ליישם פרקטיקות חדשניות של למידה חברתית-רגשית מבלי הכשרה פדגוגית או תמיכה שוטפת והולמת בזמן אמת.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין