-
תקציר
בית הספר של הכפר מונקסיטון בצפון מזרח בריטניה מתנהל כמעט כמו כל תיכון אנגלי רגיל. אלא שבקרוב צפוי כנראה לחול בו שינוי מהפכני. בכל יום, עד השעה 11 בבוקר, התיכון יושבת באופן קבוע, והתלמידים ימשיכו לישון במיטותיהם. הלימודים יתחילו ב-11 ויימשכו עד שעות הערב המוקדמות. מנהל בית הספר רואה בכך מהפכה הכרחית, שמתבססת על מחקרים שנעשו בנוגע לשעון הביולוגי של מתבגרים. הוא מאמין ששינוי כזה ישים קץ לתופעת "התלמידים הזומבים" המוכרת לכל מורה שמלמד בשעות הבוקר. גם מחקר שנערך בישראל לפני שנים אחדות הצביע על כך שהשעה שבה מדווחים תלמידים ישראלים על הערנות הגבוהה ביותר היא 10:00 בבוקר.
-
לינק
נחוצה מערכת הערכה חדשה, שתאפשר לבדוק הישגים של עובדים, סטודנטים ותלמידים בתחום המיומנויות החדשות של עידן האינטרנט. המיומנויות הישנות של ציות, משמעת, שינון ותרגול, מוחלפות במיומנויות של יצירתיות, ביקורתיות, עבודת צוות, למידה מתמדת, משמעת עצמית, ושיתוף. אחד הגופים המובילים בעולם בתחום מערכות הערכה חדשות הוא CWRA College Work and Readiness Assessment.לדארווין, פרויד, פיאז'ה ובלום, לא היה כל מושג לגבי הלוגיקה והטופולוגיה של הרשת! לעומת זאת לכל ילד מגיל 6 ומעלה בעידן האינטרנט – י ש ח ש י ב ה ר ש ת י ת. מהן השלכותיה של חשיבה רשתית על הסדר ההירארכי המקובל של רכישת מיומנויות יסוד? האמנם בעולם רשתי יש תוקף ל'טקסונומיה של בלום'? ( אשר עידן).
-
לינק
מאמר מעניין ב"ניו יורק טיימס" על עמידה –ישיבה בכיתה והשפעתם על למידה. בניסוי שנערך בימים אלו בארה"ב בבתי ספר יסודיים ובחטיבות ביניים נמצא כי צורת הישיבה הסטטית בכיתה היא לרועץ מבחינת התלמידים והתעניינותם בחומרי הלמידה. במהלך הניסוי שנערך בכיתות ו' בבית ספר ציבורי בארה"ב אפשרו לתלמידים לעמוד בכיתה ליד שולחנות מתאימים במקום לשבת קבוע ליד שולחן רגיל. מתברר כי על מנת לאפשר קליטה טובה יותר של התכנים תלמידים צריכים להיות בתנועה דינאמית ולכן אפשרו להם לנוע בחופשיות בכיתה ולעמוד ליד שולחנות גבוהים.
-
לינק
פרויקט כתיבת בלוגים חינוכיים ע"י תלמידים לתיעוד היסטורי של השואה הגיע השבוע לפריצת דרך חינוכית והיסטורית כאשר תלמידות מביה"ס אולפנת צבייה בהרצלייה העלו לאינטרנט את הבלוג "רשימותי לגיורא" . הבלוג שכתבו התלמידות ביחד עם ניצולת השואה והלוחמת בנאצים חסיה טאובס מגולל את אחד מסיפורי הגבורה הלא נודעים של לוחמי גטו וילנה בתקופת מלחמת העולם השנייה. "רשימותי לגיורא" אורגן , תועד והוקלד ע"י בנות אולפנת "צביה" בהרצליה כמחווה למחברת לאחר ששמעו את סיפורה המיוחד והועלה לאינטרנט על ידי relationet. הפרויקט החינוכי כולו וגם כתיבת הבלוג על ידי התלמידות הונחה ע"י מר צביקה שוורצמן , מידען ישראלי האחראי על כל המכלול של כתיבת בלוגים ע"י תלמידים לתיעוד זיכרונות ניצולי השואה .
-
סיכום
המחקר הנוכחי שנערך בישראל והוצג בכנס צ'ייס 2009 באוניברסיטה הפתוחה מדווח על התנסויות ועמדות של תלמידי תיכון ישראליים המשולבים בלמידה מקוונת סינכרונית ובלמידה פנים –אל-פנים בכיתה. ממצאי המחקר מלמדים כי לתלמידים "פעילים" בכיתה יש העדפה לדיונים פנים-אל-פנים בכיתה , אך תלמידים "שקטים" ונחבאים אל הכלים נוטים להעדיף את הערוץ המקוון הסינכרוני באינטרנט. העדפה זו היא מובהקת , עפ"י ממצאי המחקר, המגלים כי מנקודת ראות פדגוגית יש לערוץ הלמידה המקוון יתרון ממשי עבור תלמידים "שקטים" . הם חשים בטחון רב יותר בלמידה בערוץ מקוון ומשפרים את יכולותיהם בערוץ זה. הממצאים מצאו כי תלמידים "שקטים" מגיעים לרמות אינטראקציה גבוהה יותר עם עמיתיהם לכיתה בהשוואה לערוץ פנים-אל-פנים. התלמידים "השקטים", בגילאי תיכון, נינוחים יותר בלמידה המקוונת המאפשרת להם להתבטא היטב ולכתוב בניגוד לרתיעתם מהצגת רעיונות ופעילויות בערוץ פנים אל-פנים ( קריסטה אסטרחן , איזנמן , תמי).
-
לינק
הרצאתה המרתקת של ניבה פרי מתיכון עירוני ה' בחיפה כפי שהועברה ביום העיון המשותף למכון מופ"ת ולאגף חינוך יסודי: "בדק בית לשיעורי בית" , ניבה פרי דיווחה על המחקר המתמשך שלה בביה"ס תיכון עירוני ה' להפעלת תלמידים באמצעות בלוגים חינוכיים. הבלוג החינוכי מהווה הזמנה לרב שיח באינטראקציה בין הבלוגר לקהל הקוראים (תלמידים ומורה). שיח זה הוא לב ליבו של תהליך הלמידה המתועד בבלוג בכל שלב. מודל הלמידה בעזרת הבלוג החינוכי כלל יצירת טבעת בלוגים כיתתית מקושרת לבלוג המורה (רשימת הבלוגים של התלמידים כקישורים קבועים בכל בלוג), ממשק ידידותי לתלמידים, סרגל כלים פשוט ומותאם ללמידה, יכולת העלאת תכנים פשוטה וזמינה, שימוש ביישומי מדיה מתקדמים כולל יישומי ווב 2, ממשק ניהול פשוט למורה. מטלות הלמידה תועדו בבלוג האישי כמחברת מקוונת בלמידה מהבית בהנחיית המורה. מאפייניה הייחודיים של למידה זו במגוון תחומי דעת מושתתים על תרבות הקריאה/כתיבה ברשת תוך יצירת שינוי משמעותי להרחבת הלמידה מעבר לכותלי הכיתה בעזרת שיח מקוון בבלוג.
-
לינק
הרצאתו המרתקת של ד"ר דני בן צבי ביום העיון המשותף למכון מופ"ת ולאגף חינוך יסודי: "בדק בית לשיעורי בית" , 15 בפברואר 2009. ד"ר דני בן-צבי הציע נציע מספר עקרונות למודל ללמידה מחוץ לשעות בית הספר המבוסס על הקטנת המחיצות בין עבודה בכיתה ועבודה מחוץ לכיתה, שינוי בתפיסת מרכיב הזמן, רב-תחומיות, למידת חקר אותנטית בקבוצות, בחירה, ומעגלי הגשה ותיקון, משוב ורפלקציה. ד"ר דני בן צבי טען והדגים בהרצאתו במכון מופ"ת כי שימוש מושכל בטכנולוגיות מתקדמות לחקר ולתקשורת מאפשר שינוי זה בתהליכי הלמידה. הוצגו דוגמות מתוקשבות של מודלים חלופיים המבוססים על עקרונות אלה. אחת המעלות של קיום שיעורי בית בעלי אופי כזה הוא שהם עשויים להוות חלק משינוי כולל של פני הלמידה וההוראה בבית הספר.
-
לינק
מבחנים בין-לאומיים, הבודקים את הישגי התלמידים במדינות שונות במסגרת מחקרים השוואתיים, זוכים לפופולריות רבה במיוחד בעשור האחרון. מבחנים אלה מובילים לנטייה של מדינות רבות להעריך את איכות מערכת החינוך לפי המיקום היחסי של תלמידיהן בדירוג ההישגים הבין-לאומי, בין היתר בשל התפיסה הרווחת המקשרת בין דירוג זה ובין כלכלת העבודה הגלובלית. בהתבסס על נתוני מבחן PISA 2002 מבקש המחקר הנוכחי להראות כי ההישגים הנמוכים של תלמידי ישראל במבחן זה הם במידה רבה צפויים מראש. נמצא כי הישגיהם הממוצעים של התלמידים משקפים כמעט במדויק את הציון המנובא להם לפי מאפייניה הכלכליים והדמוגרפיים של המדינה. לפיכך נטען כאן כי הוויכוח הציבורי בישראל סביב הישגי התלמידים במבחנים הבין-לאומיים חורג מכל פרופורציה. טענה נוספת מתייחסת למדיניות החינוך, הבאה לידי ביטוי בדוח הסופי של ועדת דברת (מדינת ישראל, 2005), שגזרה הצעות לרפורמה חינוכית מתפיסת הגלובליזציה בחינוך. מדיניות זו, המתמקדת בקביעת סטנדרטים ליעדים של הישגים לימודיים במטרה לשפר את מיקום התלמידים בדירוג הבין-לאומי, גורמת למאבקים מיותרים בין משרד החינוך לארגוני המורים. לבסוף, נטען כי ההתמקדות בריבוד הבין-לאומי של ההישגים הלימודיים מסיטה את תשומת הלב הציבורית מהבנת הריבוד הפנים-מדינתי של הישגים אלה( אברהם יוגב, עדית ליבנה ויריב פניגר) .
-
לינק
ראיון עם לימור לוקוב, מומחית להפרעות קשב וריכוז ממכללת לוינסקי, המכשירה מאבחנות דידקטיות. "בכל כיתה יש כ-10 עד 15 אחוז תלמידים בעלי בעיות קשב וריכוז, וההפרעות השיטתיות מגיעות לרוב מצדם. הפרעות קשב וריכוז לא מופיעות אמנם בגלל סיבה חיצונית או סביבתית, אבל לסביבה השפעה מכרעת, וביכולתה למתן או להחריף את ההפרעות. לכן, ככל שמאתרים תלמידים אלה מוקדם יותר, קל יותר לסייע להם ולשפר גם את האווירה בכיתה". מה הדבר ראשון שצריכה המורה לעשות בתגובה להפרעות בכיתתה? "היא צריכה להשתדל לאסוף אינפורמציה וללמוד על אופי ההפרעות. חשוב לערוך תצפיות שיטתיות על ההתרחשויות בכיתה, לרבות איסוף מידע ממורים נוספים, במטרה לספק תשובה לגבי מקור ההפרעה" ( רותי גליק).
-
סיכום
מאחר ורשת האינטרנט מכפילה את היקפי המידע הטקסטואלי שלה כל 8 חודשים , בעיית הערכת הרלבנטיות המידע בחינוך חוזרת ועולה כמיומנות חשובה שצריך לתת עליה את הדעת בחינוך. סוגיית הערכת מקורות מידע על ידי תלמידי תיכון היא סוגיה מורכבת כי העקרונות להערכת איכות המידע משתנים מעת לעת/ המחקר הנוכחי, שנערך בהולנד , ביקש לבדוק כיצד תלמידי תיכון פותרים בעיות של מקורות מידע בחיפוש באינטרנט וכיצד הם מעריכים את מקורות המידע על יסוד קריטריונים שניתנו להם. הממצאים מלמדים כי התלמידים מבינים את חשיבות הערכת המידע על סמך קריטריונים מונחים , אך לא תמיד מיישמים זאת. מסקנת המחקר : ההתמודדות עם הערכת מידע על ידי תלמידים אינה התמודדות טכנית של רשימת קריטריונים , אלא תוצר של חשיבה ביקורתי שיש להקנות להם באופן מושכל ושיטתי עוד לפני תהליך החיפוש וההערכה . ללא הטמעה של חשיבה ביקורתית לאורך זמן אין תלמידים מסוגלים להעריך את איכות המידע באינטרנט (Amber Walraven, Saskia Brand-Gruwel, Henny P.A. Boshuizen ) .
-
לינק
שורה ארוכה של מחקרים מאששת את המתאם שבין כמות הקריאה העצמאית של תלמידים בזמנם החופשי לבין ההישגים שלהם בלימודים. להרגלי קריאה טובים תפקיד משמעותי בצמצום הפער בהישגים בין תלמידים מרמות חברתיות-כלכליות שונות! חובת בית-הספר היא לנסות לגרום לכמה שיותר ילדים להקדיש כמה שיותר זמן לקריאה מחוץ לכותלי בית-הספר. קראשן מוכיח כי בתי-ספר עשויים לתרום תרומה מכריעה להישגי התלמידים, אם אך יקדישו לכך את הזמן הנחוץ ואת המשאבים הנחוצים ויפעלו בדרך נכונה. הממצא העיקרי של קראשן , אם-כן, שהקדשת זמן בבית-הספר לקריאה חופשית של תלמידים יעילה לפחות כמו דרכי הוראה מקובלות יותר בחינוך הלשוני, ולעתים אף יעילה יותר, במיוחד כאשר מדובר בתכניות ארוכות טווח ( מרים פוזנר ) .
-
לינק
סקירתו המרתקת של לירון און (M.A.), פסיכולוג חינוכי ((M.A.), ודוקטורנט באוניברסיטת תל אביב . ניכור הינו תופעה סבילה ופעילה כאחת. הפרט שגרמו לניכורו מנכר גם את סביבתו. התוקפנות היא תגובה טבעית ברפרטואר התגובות שמעוררת חווית הנידוי. למידה של עקרונות למניעת הסלמה, פעולה על פי הם והעצמת תחושת הנוכחות מקטינות מאוד את תחושת המצוקה של המורה הבודד בעמידתו מול קשיי המשמעת. היא מוכיחה למורה, כי המערכת אינה מתנכרת לו. אנו מקווים, כי היא מוכיחה לתלמידים – גם לאלו שהתנהגותם אינה עולה בקנה אחד עם מוסכמות ההתנהגות המקובלת- כי בית הספר אינו מפנה להם עורף, אלא ער לקריאתם ליצירת קשר, ער לצורך שלהם בחיבור למבוגר משמעותי. קריאה זו כמובן שאינה נענית בשלמותה מבלי התייחסות ייחודית גם לצורכיהם של תלמידים בעלי קשיים לימודיים ורגשיים. יחד עם זאת דומני, כי סיפוק סביבה לימודית בטוחה, ברורה ומודעת למעלות ולמגבלות השימוש בסמכותה הוא תנאי הכרחי לפיתוח תחושת ערך עצמי ( לירון און).
-
לינק
הפרופסור לפסיכולוגיה (פרופסור חבר באוניברסיטת UCLA) פטרישיה גרינפלד סקרה מעל 50 מאמרים ומחקרים על למידה וטכנולוגיה והגיע לכמה תובנות מעניינות שפורסמו בכתב העת Science . אחד הסוגיות שפרופסור פטרישיה גרינפלד הצביעה עליהם בין היתר היא הירידה ביכולות חשיבה ביקורתית ואנליטית בעקבות החשיפה לאינטרנט. היא מתייחסת בהקשר זה למחקר אשר ערך השוואה בין תלמידים בכיתה שהיו מחוברים לאינטרנט לאלו שהנו נטולי אינטרנט. כאשר התלמידים נבחנו על חומרי השיעור התברר כי אלו שהיו נטולי אינטרנט בכיתה הצליחו טוב יותר. בניגוד למה שרבים ושבים התברר ממחקרים אחרים כי חלוקת הקשב הבו-זמנית של התלמידים (multi-tasking בין אינטרנט , משחקי מחשב ומוסיקה ) פוגמת בסופו של דבר בהבנה המעמיקה שלהם בלמידה ובהבנה. חלק מהבעיה נובעת מכך שהתלמידים פיתחו יכולת פענוח ויזואלי גבוהה של חומרים ויזואליים אך יכולת פענוח נמוכה יותר של טקסטים כתוצאה מקריאה מוגבלת של ספרים בהשוואה לעבר.
-
לינק
פרויקט הכיתות החכמות בבתי הספר הינו חלק מההתפתחות הטכנולוגית המואצת שחלה בעולם כולו, אשר מציבות את לימודי המדעים, המחשוב והטכנולוגיה בסדר עדיפות גבוה. הכיתות החכמות-האינטראקטיוויות", הן כיתות ממוחשבות שהלימוד בהן מתבצע באמצעות לוח המעביר את המידע אותו כותבת המורה אל המחשבים הניידים שניצבים על כל שולחן. הלוח החכם והאינטראקטיווי, לבה של הכיתה, מאפשר מגוון רחב של פעולות: המידע שיירשם עליו יישמר במחשב המחובר אליו, ניתן יהיה להדפיס את חומר השיעורים, לשלוח אותו ישירות למחשביהם של התלמידים בכיתה או לתיבות הדואר האלקטרוני שלהם.
-
לינק
תהליך התפתחות השפה צפוי להסתיים מתישהו בגילאי בית-ספר, לאחר רכישת קריאה וכתיבה. ואפילו כמבוגרים, אנחנו לומדים מפעם לפעם מילים חדשות שכלל לא הכרנו. ההתפתחות השפתית המאוחרת כוללת הרחבה של אוצר המילים והביטויים של הילד.רעיון טוב למשחק משותף התורם להתפתחות השפתית המאוחרת הזו, הוא יצירת משחק זיכרון של מילים נרדפות. משתמשים בצמדים של כרטיסיות, ורושמים עליהן צמדים של מילים נרדפות – מילה אחת פשוטה ושימושית, והמילה השנייה היא המורכבת והנדירה יותר, אותה רוצים אנו רוצה שהילד יכיר.
-
לינק
אפקט פיגמליון היא תופעה פסיכולוגית חברתית המגבירה הנעה ומשפרת הישגי לומדים. הרעיון שציפיותיו של אדם עשויות להשפיע על התנהגות הזולת, מקורו בתרבות היוונית. אפקט פיגמליון בחינוך הוא נבואה שמגשימה את עצמה. מחקרים הוכיחו שסטיגמות שנאמרו מראש על ידי תלמידים השפיעו על התייחסות המורה. חשוב לכוון את ציפיותינו מתלמידותינו בהתאם. באסופת המידע ריכזנו מבחר של מאמרים בעברית על התופעה של אפקט פיגמליון בחינוך וכן שורה של מאמרים ומחקרים באנגלית על ציפיות המורים והתלמידים, לרבות מחקרים בפסיכולוגיה חינוכית שבדקו באופן אמפירי את התופעה והשלכותיה .
-
לינק
התפיסה של רשת חברתית מתוקשבת עברה בימים אלו משלב התיאוריה והדגמים המנחים המצומצמים לשלב המעשי והנרחב יותר במערכת החינוך הישראלית. רשת עמל – בסיוע הפעיל של סוזן צעירי -הקימו בימים האחרונים רשת חברתית יעוצית לרווחת כל תלמידי דרום הארץ , הנמצאים תחת איום מתקפת הטילים. הרשת החברתית המתוקשבת תאפשר לילדים ובני נוער לפנות ליועצים מקצועיים ולאנשי מקצוע של עמל בכל שעה , ולקבל מענה מיידי לשאלות ופניות . האתר החדש עוצב ופותח בעברית בהשראה של רשת כפייסבוק ומאפשר לתלמידים הנכנסים אליו ליצור קשר מתוקשב עם היועצים, עם תלמידים אחרים , ועם המורים. מטרת האתר החדש לאפשר לכל תלמיד וילד להתבטא , לשאול ולהתייעץ עם צוות מומחים ויועצים מנוסים ביותר. הפלטפורמה המתוקשבת שאפשרה את הקמת האתר היא מערכת NING . התלמידים עוברים ימים קשים וחשוב מאד לאפשר להם לשאול ולהתייעץ ולבטא את רגשותיהם. מהאתר ניתן להתחבר לממשקים האהובים על בני נוער : כמו אי. סי קיו , מסנג'ר , בלוגים צ'טים ופורומים.
-
לינק
פיתוח חדש באתר 'בין הצלצולים': פיתוח פעילות מתוקשבת לתלמידים – 'אני והחבר'ה' שהועלה בימים אלה לאתר . פעילות זו מהווה צעד ראשון לקראת פיתוח אתר עשיר יותר לתלמידים (עם הנחיות למורים). אני והחבר'ה הוא מדור חדש באתר 'בין הצלצולים' המיועד לפעילות בכיתות (בעיקר ד-ו) בבתי ספר יסודיים, בהנחיית המורים. המדור החדש באתר בין הצלצולים נועד ליצור בקרב התלמידים הזדהות ואמפתיה עם דמויות שחוו אלימות וקשיים חברתיים, ובכך לפתח מודעות ורגישות לבעיות חברתיות שונות, לפתח כישורים חברתיים ולמנוע אלימות ( פיתוח : צוות מט"ח ).
-
תקציר
אסתי דורון כתבה מאמרון מעניין על השימושים השונים שניתן לעשות בסקרים מקוונים בכיתת לימוד. כותבת אסתי : " הקלות הזו של איסוף הנתונים ועיבודם הביאה אותי לחשוב על השימושים השונים שניתן לעשות ביכולת הזאת במהלך הלמידה. ניתן לפתוח שיעור באמצעות סקר קטן , הבודק את הידע הקודם של התלמידים. מאחר והתוצאות מתקבלות מייד, ניתן לכוון את הלמידה בצורה ממוקדת יותר לידע שאינו קיים ולהעמיק דווקא בו. סקר מטרים כזה ניתן לעשות גם במהלך קריאה של יצירה בספרות או פרק בתנ"ך ולבדוק הבנה ראשונית אצל התלמידים. בשיעורי מדעים ניתן לבקש מתלמידים לשער השערות, להצביע עליהן בסקר ולראות מהי ההשערה הרווחת ביותר בין תלמידי הכיתה. ניתן לערוך בחירות שונות באמצעות מערכת זו. לא רק למועצת תלמידים, אלא גם להצביע בעד רעיון מסוים, וכמובן לנמק את הבחירה. בנוסף, מערכת זו מאפשרת גם לחבר מבחנים רבי ברירה ולתת למחשב לבדוק אותם אוטומטית."
-
לינק
המאמר מתאר תכנית הכשרה של סטודנטיות להוראה העוסקת בטיפוח כישורים חברתיים ובמניעת קשיים התנהגותיים בקרב תלמידיהן. במרכז ההכשרה, לצד הרצאות ודיונים תאורטיים, נמצאת משימה הכוללת תכנית התערבות שמטרתה לטפח כישורים חברתיים כאמצעי למניעת קשיים התנהגותיים אצל תלמידים בכיתות האימון של הסטודנטיות. במאמר זה מוצגות בהרחבה התובנות שנוגעות לעקרונות של התערבות שנועדה להתמודד עם קשיים חברתיים נפוצים של שלוש סטודנטיות, שהשתתפו בתכנית ההכשרה המתוארת בשנת תשס"ה, במסלול הנה"ר,במכללת לוינסקי לחינוך ( קלודי טל ).
תלמידים
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין