שיטת הנושאים התפתחה בתנועה הקיבוצית
מילות מפתח:
בתי ספר
דרכי הוראה
הוראה מאתגרת
למידה אותנטית
למידה אינטגרטיבית
למידה בשיטת הנושאים
למידה מבוססת פרויקטים
למידה משמעותית
למידה: מודלים
שיטות הוראה
תלמידים
הסקירה עודכנה ב19 לפברואר 2013
שיטת הנושאים התפתחה בתנועה הקיבוצית במתכונות שונות ובהדרגה. השיטה הייתה נהוגה לפני הקמת המדינה ובשנים הראשונות של המדינה. מדובר על שיטת הוראה-למידה, המשקפת פילוסופיה חינוכית- חברתית כוללת, הרואה בהוראה ובחינוך תהליך משולב, בלתי נפרד זה מזה. הפילוסופיה החינוכית: צורכי הילד הינם אינדיבידואליים וחברתיים כאחד, לכן חשובה הלמידה האינטגרטיבית. זמן המוקדש לכל נושא לפי שכבות גיל: כיתות א-ג כשבועיים שלושה. כיתות ד-ו עד שישה שבועות. בכל נושא: פינות עבודה לשיפור מיומנויות הלמידה, התלמיד בוחר פינות ועובד בהן. תתי נושאים המשמשים לכתיבת עבודת חקר- אישית. תוכנית מינימום:-לימוד עובדות - רעיונות מרכזיים - מושגים רלוונטיים - סיורים משותפים - דיונים ופתרון בעיות.
נושאי “שיטת הנושאים" נבחרו לאור עקרונותיו של החינוך הציוני־סוציאליסטי. בלימודים “הריאליסטיים" נלמדו, למשל, “השאלה היהודית בשפת המספרים", “שאלת המשק החקלאי", “ישראל בתפוצות (נתונים מספריים)", ו"ארץ ישראל וסביבתה". במדעי החברה והרוח “ההומניסטיים" נלמדו למשל “רעיונות סוציאליים בתנ"ך", “העם בנדודיו" ו"התחייה הלאומית". שיטת הנושאים לקתה בקשיים מתמשכים ובתום שנות הארבעים נעלמה מהמוסד החינוכי (בית הספר הפנימייתי העל־יסודי) ונותרה בבתי הספר היסודיים בלבד. שיטת הנושאים, כמו שיטות אחרות שהומצאו ויושמו בתקופת היישוב וראשית המדינה, זכתה לתחייה בבתי ספר שונים. לדוגמה, בית הספר האזורי החדש של המועצה האזורית מגידו, שנוסד בשנת 1995.
“שיטת הנושאים" בתנועה הקיבוצית בתקופת היישוב ובשנות המדינה הראשונות"מקור וקרדיט : פרופסור יובל דרור , " חלוצי ההוראה " הד החינוך, דצמבר 2008 .
הטיולים התנהלו במתכונת הסביבתית־מעגלית המתרחבת הדומה לזו שהונהגה במושבות הגליל, והיוו חלק מובנה בתכניות הלימודים הבין־תחומיות שהיו נהוגות בקיבוץ בשנות היישוב ונהוגות חלקית גם בימי המדינה. שיטת הנושאים התפתחה בתנועה הקיבוצית במתכונות שונות ובהדרגה. ראשיתה עם ייסודם של בתי הספר הקיבוציים הראשונים בכפר גלעדי (1921) ובעין חרוד (1924), בדגניה (1926) וב"חברת הילדים לרגלי הגלבוע", שהייתה פנימייה רב־גילית בשנים 1926־1929 בבית אלפא, בשיתוף הקיבוצים תל יוסף וחפציבה. שניים ממבססי השיטה בבית אלפא היו יהודה פולני (שנמנה עם מייסדי “עממי א’) ושמואל גולן, שלמד את לקחיה ונסע מטעם תנועת הקיבוץ הארצי לאירופה כדי להכיר שיטות בין־תחומיות ופנימייתיות דומות. גולן חזר למוסד החינוכי הראשון של הקיבוץ הארצי, “שומריה", לאחר הקמתו במשמר העמק בשנת 1931 והצטרף למיישמי השיטה במוסד העל־יסודי וגם בכיתות היסוד.
נושאי “שיטת הנושאים" נבחרו לאור עקרונותיו של החינוך הציוני־סוציאליסטי. בלימודים “הריאליסטיים" נלמדו, למשל, “השאלה היהודית בשפת המספרים", “שאלת המשק החקלאי", “ישראל בתפוצות (נתונים מספריים)", ו"ארץ ישראל וסביבתה". במדעי החברה והרוח “ההומניסטיים" נלמדו למשל “רעיונות סוציאליים בתנ"ך", “העם בנדודיו" ו"התחייה הלאומית". שיטת הנושאים לקתה בקשיים מתמשכים ובתום שנות הארבעים נעלמה מהמוסד החינוכי (בית הספר הפנימייתי העל־יסודי) ונותרה בבתי הספר היסודיים בלבד.
אך שיטת הנושאים, כמו שיטות אחרות שהומצאו ויושמו בתקופת היישוב וראשית המדינה, זכתה לתחייה בבתי ספר שונים. לדוגמה, בית הספר האזורי החדש של המועצה האזורית מגידו, שנוסד בשנת 1995 מאיחוד המוסדות החינוכיים “שומריה" ו"הרי אפרים", ולומדים בו ילדי קיבוצים, מושבים ויישובים קהילתיים, חידש את שיטת הנושאים. הוקמו בו שישה “מרכזי למידה רב־תחומיים" (מלר"תים), שבהם מיושמת שיטת הנושאים באופן משוכלל יותר מן המקור. בתוך מרכזים אלה נוצרות כל העת תכניות לימודים ייחודיות חדשות ושיטות מגוונות של הוראה ולמידה. הפיכת “שומריה", ראשון המוסדות החינוכיים של הקיבוץ הארצי, לבית הספר האזורי מגידו באמצע שנות התשעים חידשה את שיטת הנושאים שנוצרה לראשונה באותו מוסד שישים שנה לפני כן.
ראה גם :
כהן, אברהם ( 1999 ). "שיטת הנושאים, האינטגרציה בתכנון הלימודים ומיקוד הלמידה". מתוך: גלובמן, ר' ; עירם, י' (1999)(עורכים) התפתחותה של ההוראה במוסדות החינוך בישראל. רמות, תל אביב.
ראה גם :
ראה קובץ מצורף מצד שמאל .
ראה גם :
בחיפוש של מורים ואנשי חינוך אחר פדגוגיה מתאימה למאה ה 21- זוכה שיטת ה PBL -Project Based Learning לעדנה מחודשת. בתי ספר ברחבי העולם משתמשים בה כציר מאפיין, כדוגמת High Tech high , ומאות מורים בארץ משנים את פרדיגמת ההוראה הבסיסית שלהם; בתי הספר מבואות הנגב, שער הנגב, עין כרם ורמות חפר יכולים לשמש כדוגמה להוראה ממין זה. מהי השיטה? למה היא מתאימה דווקא עכשיו, וכיצד ניתן ליישם אותה? מאמר זה מסמן קריאת כיוון לכך ( איל רם) .
עדיין אין תגובות לפריט זה
yyya