-
לינק
אסופת מקורות מידע תקופתית על למידה רב-גילית בבתי ספר , כולל מחקרים בנושא . לארגון-הלומדים הרב-גילי חשיבות רבה ביותר, הן בפיתוח השכלי של הילדים וקידומם בטווח ההתפתחות המשוער שלהם, בלי לתייגם ולמיינם, הן בפיתוח כישוריהם החברתיים ובחינוך לערכים. קבוצות מעורבות-גיל יכולות לקדם את התפתחותם של כל חבריהן, צעירים ובוגרים יותר/ כניסת האינטרנט לבתי הספר יכולה לקדם באופן משמעותי את הלמידה הרב-גילית , כך לדוגמא בביה"ס היסודי בכר-רוסו בישוב צור משה מתקיימת למידה מתוקשבת רב- גילית בנושא יוון הקלאסית. הנושא מועבר בגישה מידענית באינטרנט. בביה"ס היסודי "אמיר" בפתח תקווה מופעלת בהצלחה מסגרת לימודית של תלב"ס "בראש יוזם" , למידה רב-גילאית בכיתות ד'-ה' . בלמידה רב-גילית יש לעתים חשיבות רבה לחונכות של תלמידים בכיתות גבוהות המלמדים ותומכים בילדים מהכיתות הנמוכות.
-
לינק
המוטיבציה הפנימית ללמידה של תלמידים בכיתה ח' נמוכה יותר מזו של תלמידים בכיתה ד'. כך עולה ממחקר שבוצע במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון וממצאיו התקבלו לפרסום בכתב העת Journal of Experimental Education. החוקרים, דר' עידית כ"ץ, דר' אבי קפלן וגילה גואטה, מצאו עוד כי אף על פי שהצרכים הפסיכולוגיים של התלמידים בכיתה ד' אינם שונים מהצרכים הפסיכולוגיים של תלמידים בכיתה ח', המורים בכיתה ד' נתפסים בקרב התלמידים כמי שתומכים בצרכים האלו יותר מאשר המורים של תלמידים בכיתה ח'. "ההבדל בתמיכה של המורים בצרכים הפסיכולוגיים של התלמידים, נמצא כמסביר חלק משמעותי בהבדל במוטיבציה של התלמידים בין בית הספר היסודי לחטיבת הביניים", מציינים החוקרים.
-
לינק
המאמר מתאר ניסוי מתוקשב לעידוד קריאה שנערך בארה"ב בקרב תלמידי כיתות ה' . הלמידה של התלמידים סביב הטקסטים התבססה על מערכת של קהילות מתוקשבות/פורומים ממוחשבים אשר באמצעותם הם העירו והגיבו לטקסטים שנדרשו לקרוא. השילוב של סביבה מתוקשבת לתגובות התלמידים עור אצלם עניין רב יותר בטקסטים אשר הם נדרשו לקרוא. הערות התלמידים בפורמים המתוקשבים סביב הקריאה היו קוגניטיביות, פרשנויות וגם מעצבות. הפעילות המתוקשבת המשותפת של למידת עמיתים סביב קריאת טקסטים שינתה את מערכת היחסים בין תלמידים ומורים בסביבה האוריינית ויצרה סביבה מעודדת לתלמידים הנוטלים חלק בתהליך הקריאה המתוקשב (Larson, Lotta C ) .
-
לינק
במציאות הסטנדרטית והנורמטיבית של מבחני הערכה לאומיים ובינלאומיים כגון המיצ"ב או PISA בולטת לטובה היוזמה הקנדית האחרונה לחקור ולהעריך את תהליכי הלמידה בבתי הספר בגישה פחות סטנדרטית ויותר אמיתית. סדרת הסקרים בבתי הספר שהחלו בהם השנה גורמי החינוך בקנדה נקראת What did you do in school today? והיא נועדה לבדוק את המעורבות הלימודית (student engagement) של התלמידים הקנדיים בתהליכי למידה ולא בהכרח את ההישגים הלימודיים שלהם. גורמי החינוך בקנדה סבורים שהערכת המעורבות הלימודית (student engagement) ואבחונה משמעותיים מאד בתהליך החינוך ועל כן הם ביקשו לערוך סקר שנתי הבודק את המעורבות הלימודית בשני חתכים עיקריים מנקודת הראות של התלמידים והסביבה הלימודית ההוליסטית: א. מעורבות ועניין בפעילות למידה (intellectual engagement) ב. תחושת השתייכות בביה"ס ובכיתה.
-
לינק
בתהליך הניסוי מורי ותלמידי ביה"ס נווה במדבר בקיבוץ חצרים לומדים כיצד בדרך של מחקר פעולה כל אדם מחולל שינוי, ולמעשה יוצר את המצפן הפנימי שלו ומגבש את המצפון – אחריות,יוזמה, אכפתיות והמעורבות החברתית. מחקר פעולה הוא תהליך ספיראלי הכולל: ייזום השינוי, איסוף נתונים,תכנון הפעולות, ישום התכניות – פעולות, למידה ויישום של לקחים ומסקנות, והמשך תכנון הפעולות לעתיד. מודל הניסוי : למידה והתנסות במחקרי פעולה לשינוי חברתי, למידה והתנסות במחקרי פעולה לשינוי אישי, פיתוח כישוריים אישיים וחברתיים, הטמעת שפת מחקר פעולה בכל תחומי בית הספר.
-
לינק
למידה מתווכת מוסיפה להוראה הקונסטרוקטיביסטית. הלמידה המתווכת מאפשרת ירידה לפרטי תהליך הלמידה והחשיבה, שמונע מתלמידים רבים לא להצליח בלמידת מדע. לטענת הלמידה המתווכת, לעתים קרובות נובעת אי ההבנה מתהליכי למידה פגומים ברמת הקלט. הגירוי אינו מגיע כלל אל החשיבה, ואינו מתחיל ליצור את תהליכי הלמידה המצופים מהלומד. ישנה חשיבות להתייחס לאופן הראייה של לומדים את סביבתם. המחקרים שהובאו במאמרו של ד"ר ירון שור על אופן ראיית תלמידים את סביבתם, הצביעו כל כך שהתלמידים רואים את סביבתם באופן מגוון מאד. היכולת של מורה להביא לשינוי האופן בו תלמידים תופסים את סביבתם מחייבת אותו להתייחס אל האופן בו הם רואים את הסביבה. לעתים ישנם תלמידים שאינם רואים כלל את התופעה אליה מתייחס המורה. הדבר יכול להיות בסביבה הטבעית, או בהדגמה של ניסוי או בתיאור שנכתב על הלוח או בתמונה המוצגת ללומדים. הצעד הראשון בהוראה מחייב תיווך להתבוננות. בהמשך, אם ההוראה מתייחסת אל ההקשר הספציפי של התופעות היא יכולה להשפיע על האופן בו רואים הלומדים את סביבתם. היא מציידת את הלומדים בכלים, במשקפיים חדשים, באמצעותם הם יכולים לראות את סביבתם באור חדש. ההוראה יכולה לאפשר לתלמידים לנצל את הכלים שרכשו ולהתבונן שוב בסביבתם. זוהי יצירה של חוויה חדשה.
-
לינק
אתר "קסם של מדע" הוא סביבה מתוקשבת להקניית ידע ומיומנויות חשיבה במדע וטכנולוגיה. באתר סביבות שונות: סביבת הבית (חדר מגורים, חדר ילדים, מטבח וחדר אמבטיה), חצר הבית, משק וסביבת הנחל. בכל סביבה תמצאו פעילויות מגוונות בנושאים מתוך תוכנית הלימודים במדע וטכנולוגיה של משרד החינוך. האתר קסם של מדע מבית מטח מיועד לתלמידי כיתות א-ב ומבוסס על תוכנית הלימודים במדע וטכנולוגיה של משרד החינוך. האתר מקנה לילדים הכרה והבנה של מושגים ותופעות במדע וטכנולוגיה וכן מיומנויות חשיבה נדרשות, בדרך של משחק והנאה. תבניות המשחק השונות שבאתר מאפשרות לילדים לרכוש מיומנויות של מיון, השוואה, התאמה ושיוך, קביעת רצף והשלמת תהליך.
-
לינק
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון האם ניהול בלוג בנושא קשיים חברתיים של מתבגרים כגון: אי-שייכות, בדידות, קושי ליזום מפגש חברתי, חוסר בטחון ביחסים בין-אישיים) מקילה על הקושי הרגשי-חברתי של הכותבים, מגבירה את ההתנהגויות החברתיות שלהם, ומעלה את הדימוי-העצמי שלהם, בהשוואה לכותבי יומן אישי במחשב בנושא אותם קשיים חברתיים , ומנבדקי קבוצת ביקורת . הממצאים הראו כי אמנם הכותבים בבלוג השתפרו בשלושת המדדים – קושי רגשי-חברתי, התנהגות חברתית ודימוי-עצמי – לעומת נבדקי שתי הקבוצות האחרות. נראה כי לגורם הפומביות שבבלוג ישנה השפעה חיובית על הכותב מתוקף הידיעה כי רשימותיו מתפרסמות ברבים ובהקשר לאינטראקציה עם קוראים מגיבים. ממצאים אלו מספקים בסיס ליצירת כלי ייעוצי חשוב לעבודת היועץ בבית-הספר ( מירן בוניאל-נסים , עזי ברק).
-
לינק
מחקרים לא מעטים כבר בדקו את חשיבות ההתפתחות המקצועית של מורים לגבי יכולתם הכוללת ודרכי הוראתם, אך המחקר הנוכחי ניסה לבדוק את השפעת משתנה ההתפתחות המקצועית של המורים על הישגי התלמידים הלומדים אצלם. אוכלוסיית היעד כללה כ6000 תלמידים ו-2000 מורים בשנות ההוראה הראשונות שלהם. הממצאים מצביעים על השפעה מסוימת אך חשובה של יכולות נרכשות של המורים על הישגי התלמידים. למרות שלא מדובר על ממצאים מובהקים , עדיין ניתן להבחין במגמה יציבה ומתמדת של השפעת היכולות הנרכשות של המורים על הישגי התלמידים (Marjorie R. Wallace).
-
לינק
המחקר של אייל קמינקא מאוניברסיטת בר אילן מוכיח כי להפעלה של חשיבה תוצאתית יש השפעה על הישגים לימודיים גבוהים. עבודת המחקר של קמינקא, בהנחיית פרופ' זמירה מברך, עוסקת בבדיקת הקשר שבין חשיבה תוצאתית בקרב תלמידים בבתי ספר יסודיים לבין פתרון בעיות מסוגים שונים בהקשר של מתמטיקה. חשיבה תוצאתית (OTS Outcome Thinking Style – ) מוגדרת כחשיבה תכנונית המדגישה הגדרת מטרות כשלב ראשוני וחיוני בתהליכי תכנון. סוג החשיבה הזה מתבסס, בין השאר, על מתודולוגיית פתרון בעיות המכונה Breakthrough Thinking®, על תיאוריית הצבת מטרות ועל עולם המטה-קוגניציה (חשיבה על חשיבה). ייחודו של המחקר הוא בכך שהוא בודק את צורת החשיבה התכנונית של ילדים בבית ספר יסודי. מדובר בחשיבה המדגישה את המידה שבה התלמיד מגדיר מטרות ומתכנן. הממצאים העיקריים של המחקר איששו את ההשערות לפיהן קיים קשר מובהק בין חשיבה תוצאתית לבין פתרון בעיות יישומיות ובעיות בנויות היטב מתחום המתמטיקה. התברר כי מרכיב הגדרת המטרות נמצא כמרכיב מרכזי בניבוי של פתרון בעיות, הן בקונטקסט הכללי, כלומר בבעיות יישומיות, והן בקונטקסט ספציפי של מתמטיקה. זאת ועוד, המחקר מצא כי ככל שרמת החשיבה התוצאתית של התלמידים גבוהה יותר, כך מתחזק הקשר בין תפישת התלמידים את האקלים הבית ספרי ואת דגשי התכנון בהוראה לבין יכולתם לפתור בעיות.
-
לינק
המחקר הנוכחי השווה בין הכנת שיעורי בית ידנית רגילה בחשבון ובין הכנת שיעורי בית במערכת מתוקשבת. אוכלוסיית המחקר כללה 92 תלמידים מכיתות ד' בביה"ס אמריקאי שלמדו ב4 כיתות נפרדות. ל54 מהתלמידים היה חיבור לאינטרנט מהבית והם יכלו להפעיל את המטלות בחשבון בסביבה מתוקשבת. המחקר השווה בין אותם התלמידים אשר עבדו על שיעורי בית ידניים ושיעורי בית מקוונים. בקבוצה זו נמצא כי 28 תלמידים למדו בצורה משמעותית ומעמיקה יותר כאשר קיבלו משובים מממוחשבים מהמערכת המתוקשבת בהשוואה לתלמידים שעבדו על השיעורים בצורה ידנית ( עם עפרון ונייר). ממצאי המחקר מוכיחים כי יש עדיפות להכנת שיעורי בית בסביבה מתוקשבת הנותנת לתלמידים משוב מיידי על פני סביבה ידנית מסורתית. לכן סבורים המחברים , יש הצדקה כלכלית מבחינת בתי הספר לאפשר לתלמידים להתחבר מהבית לשרתי האינטרנט של ביה"ס על מנת להשלים בצורה מקוונת את שיעורי הבית (Mendicino Michael, Razzaq Leena, Heffernan Neil T. ) .
-
לינק
במחקר זה נבדקה השפעתו של קורס, השואף לתת מענה על הצרכים החיוניים של מורים בחינוך הרגיל – בהתמודדותם עם קשייהם של תלמידים לקויי-למידה בכיתתם. המטרה המרכזית של בניית הקורס הייתה לחולל שינוי מהותי בהתייחסותם של מורים לתלמידים אלה הן ברמה המקצועית והן ברמה הבין-אישית באמצעות עיצוב עמדות חיוביות יותר כלפי התלמידים וחיזוק תחושת המסוגלות של המורים לשלב תלמידים אלה בכיתות רגילות באופן מושכל ומצמיח. שילובם של תלמידים לקויי-למידה בכיתות רגילות – העמיד את המורים בפני קשיים והתמודדויות, שלא היו מוכרים להם, ובעיקר – בשל חוסר ידע ובשל העדר כלים מתאימים. במחקר זה התברר, שפיתוח ידע, אך, לא פחות, סגנון הנחיה אפקטיבי – גורמים לשינוי בעמדות-המורים ביחס לתפיסת תפקידם כאחראים לקידומם של תלמידים לקויי-למידה. מן המחקר עולה, שפיתוח הידע המקצועי – מביא גם לשינויים ברמה האישית אצל מורות, שהן אימהות לילדים לקויי-למידה (אורלי קריספל, חוה סימון,יחיאל פריש).
-
לינק
אחד הביטויים המעידים על התרחבות יישומי כתיבת הבלוגים בבתי ספר יסודיים בארה"ב (פחות בבתי הספר התיכוניים והרבה יותר בבתי ספר יסודיים וחט"ב) הם חוברות ההדרכה מעשיות למורים היוצאות לאור ומופצות בבתי הספר שם. אחת החוברות הללו שזוכות להצלחה בבתי הספר היסודיים האמריקאיים נקראת: Blogging in the Classroom ונכתבה ע"י מורים ליישומי תקשוב בבתי הספר שכבר התנסו בהדרכת תלמידים בכתיבת בלוגים. מדובר על חוברת הדרכה יעילה ומעשית הכוללת מבחר של פרקי הדרכה דידקטיים למורים כגון כיצד התאמת הבלוגים לסטנדרטים לימודיים בתחומי קריאה, כתיבה ושפה, שיקולים בתכנון מערך שיעור מבוסס בלוגים בכיתה, שיקולים של הפקת הבלוג באמצעות תוכנות חינמיות באינטרנט, יצירת אינטראקציה בין כותבי הבלוגים בכיתה, חשיבות יצירת משובים נכונים לכותבי הבלוג בכיתה ועוד.
-
לינק
אסתי דורון, המעורבת והחוקרת את שילוב מחשבים ניידים בהוראה ובלמידה, כתבה מאמרון מעניין על חשיבות שיתוף התלמידים בהטמעת המחשבים הניידים ויישומיהם בבתי הספר. היא מדווחת על מאמרה של סילביה מרטניז Student Support for Laptop Programs, Success and Student Ownership המצביעה על כך כי התלמידים יכולים להוות סוכני שינוי בדיוק כמו המורים. מרטינז טוענת כי יש לשתף את התלמידים בכל תהליך הכנסת הניידים, החל משלב התוכניות וכלה ברעיונות להטמעה של הטכנולוגיה וללמידה באמצעותה.
-
לינק
יוזמה חדשה של עיריית הרצליה אשר מטרתה להכשיר תלמידי תיכון להיות מורים פרטיים מוסמכים בעיר. היוזמה נולדה בעירייה לפני כשנה, מתוך מטרה להציע אלטרנטיבה לשיעורים הפרטיים, שוק אשר על פי ההערכות, מגלגל עשרות מיליוני שקלים המוצאים מכיס ההורים. מעבר להקלה המשמעותית במחירים, באמצעות הפרויקט, מוגברת גם המחויבות החברתית והערבות ההדדית של בני הנוער בעיר. הכשרתם של בני הנוער נמשכת כשנה ובמסגרתה הם לומדים להיות מורים פרטיים מוסמכים במקצועות המובילים: מתמטיקה, אנגלית, הבנת הנקרא ומקצועות רבי מלל.
-
לינק
לדעת מועצת החינוך של מדינה אינדיאנה אין לספרי לימוד מודפסים יתרון על פני סביבות ממוחשבות. בישיבתה מאוקטובר 2008 דנה המועצה בספרי לימוד במדעי החברה ובהיסטוריה והגיעה למסקנה כי ספרי הלימוד המודפסים אינם מאתגרים את התלמידים ואינם יוצרים התעניינות בלמידה. ההחלטה ההיסטורית הכשירה את הקרקע לקראת יישום סביבות למידה ממוחשבות ואתרי אינטרנט במקום ספרי לימוד מודפסים בבתי הספר. בעקבות כך החל במדינת אינדיאנה תהליך המאפשר לבתי הספר ולמחוזות החינוך לשלב סביבות ממוחשבות ומקורות מידע אינטראקטיביים באינטרנט במקום ספרי לימוד. נראה כי התהליכים בבתי הספר באינדיאנה יביאו לשינוי מהותי בשוק ספרי הלימוד המודפסים ויובילו להתגבשות תנועה מסיבית של פתרונות ממוחשבים באינטרנט במקום ספרי הלימוד הרגילים שהכרנו משחר ילדותנו. מדינות נוספות בארה"ב (פלורידה, וירג'יניה) אימצו לאחרונה מדיניות דומה המאפשרת לבתי הספר בחירה רבה יותר מבחינת השימוש בספרי הלימוד או בתכנים דיגיטאליים. גם במדינות אירופה מתעוררת מגמה דומה במיוחד מבחינת תחומי הוראת האנגלית כשפה זרה.
-
לינק
מטרת המחקר הייתה לבדוק אם לימוד בעזרת תנועה של הגוף משפר את הישגי הלמידה העיונית בנושא זוויות, ומהם התהליכים – פעילויות הלימוד – המשפיעים על שיפור זה. ממצאי המחקר מצביעים על כך שילדים בכיתות ב' ו-ג' בבית ספר יסודי, הלומדים את נושא הזוויות בעזרת תנועה של גוף, משפרים את הישגי הלמידה שלהם יותר מילדים הלומדים בדרך המקובלת. הממצאים מעידים גם על כך, שכל אחת מפעילויות הלימוד שהילדים מפעילים בזמן שהם מבצעים תנועה המשרתת למידה של נושא הזוויות, אכן תורמת ללמידה ( שובל, אלה).
-
לינק
סקירה יעילה של ד"ר עדי בן דוד (מכון ויצמן למדע, המחלקה להוראת המדעים) על מרכיבי המטה-קוגניציה לפי חוקרים מובילים בתחום. הסקירה מכסה את הנושאים הבאים: מיומנויות מטה-קוגניטיביות, ידע מטה-קוגניטיבי, התנסויות מטה-קוגניטיביות, תרומתה של מטה-קוגניציה לקידום תהליכי למידה, מטה-קוגניציה בכיתה ומקורות מידע מומלצים בתחום . עוד נטען בסקירה כי מחקרים מתחומים שונים מצביעים על כך שתלמידים בעלי רמת הישגים נמוכה , מפיקים תועלת רבה יותר מהוראה של ידע מטה-אסטרטגי לעומת תלמידים בעלי רמת הישגים גבוהה. מתברר כי תלמידים בעלי יכולות קוגניטיביות גבוהות מסוגלים לפתח בעצמם מרכיבים של ידע מטה-אסטרטגי . לעומתם תלמידים בעלי יכולת קוגניטיביות נמוכות , הם בדרך כלל חסרי יכולת לעשות כן . מכאן שהוראה של ידע מטה-אסטרטגי עשויה להיות משמעותית יותר עבור תלמידים אלו (עדי בן דוד).
-
לינק
העובדה שתלמידים מבלים יותר זמן באינטרנט וכותבים ברשתות חברתיות כמו פייסבוק אינה אומרת בהכרח כי רמת הכתיבה שלהם באנגלית משתפרת, להפך. כך טוען הדו"ח החדש של מועצת המורים לאנגלית בארה"ב. בהשפעת הSMS – והתכתובות המהירות בפייסבוק הכתיבה של תלמידים כיום בארה"ב הפכה להיות שטחית ורדודה. התלמידים מעבירים לכיתה את הכתיב הרדודה שהתנסו בה בפייסבוק . לכן, חייבים להגביר את הלחץ על התלמידים להגביר את המאמצים לכתיבה יותר איכותית באנגלית , חלק מזה ניתן להשיג באמצעות בלוגים ייעודים בכיתה , אבל חייבים להנחיל לתלמידים סטנדרטים יותר גבוהים של כתיבה באנגלית , מסכם הדו"ח הנקרא: "Writing Between the Lines — and Everywhere Else. עד לפני 10 שנים רמת הכתיבה של תלמידים בארה"ב הייתה בהחלט גבוהה כתוצאה ממאמץ לאומי אמריקאי של שנים להקניית כישורי כתיבה , עתה המורים לאנגלית בארה"ב מתמודדים לא רק עם הנחלת יכולות כתיבה אלא גם עם השפעת התרבות האינטרנט הפוגעת בהתנסות בכתיבה.
-
סיכום
שיטת הנושאים התפתחה בתנועה הקיבוצית במתכונות שונות ובהדרגה. השיטה הייתה נהוגה לפני הקמת המדינה ובשנים הראשונות של המדינה. מדובר על שיטת הוראה-למידה, המשקפת פילוסופיה חינוכית- חברתית כוללת, הרואה בהוראה ובחינוך תהליך משולב, בלתי נפרד זה מזה. הפילוסופיה החינוכית: צורכי הילד הינם אינדיבידואליים וחברתיים כאחד, לכן חשובה הלמידה האינטגרטיבית. זמן המוקדש לכל נושא לפי שכבות גיל: כיתות א-ג כשבועיים שלושה. כיתות ד-ו עד שישה שבועות. בכל נושא: פינות עבודה לשיפור מיומנויות הלמידה, התלמיד בוחר פינות ועובד בהן. תתי נושאים המשמשים לכתיבת עבודת חקר- אישית. תוכנית מינימום:-לימוד עובדות – רעיונות מרכזיים – מושגים רלוונטיים – סיורים משותפים – דיונים ופתרון בעיות.
תלמידים
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין