מחקר פנה לתפקיד של פרקטיקות לימודיות המכוונות-למומחיות ולניהול כיתה של מורים בבתי ספר יסודיים כמתווכים של ההשפעות של הנעת המורה על הנעת התלמיד. התוצאות מניתוחי רגרסיה מרובת-רמות חשפו שהעניין החינוכי של המורה תרם לדיווחים של התלמידים לגבי הפרקטיקות הלימודיות של המורים. פרקטיקות אלה, בתורן, היו מנבאות משמעותיות למטרות המומחיות ולעניין של התלמידים בנושא הלימוד הן ברמת התלמיד והן ברמת הכיתה.

מטרת המחקר הייתה לבחון את הדרכים שבהן האוריינטציות של מורים כלפי מגוון תרבותי חוזות את התוצאות הפסיכולוגיות של המורים הקשורות לעבודתם עם תלמידים מהגרים – כלומר שחיקה הקשורה למגוון ומסוגלות עצמית הקשורה להגירה. המחברים יישמו את מודל DOPA (Diversity in Organizations: Perceptions and Approaches; מגוון בארגונים: גישות ותפיסות) שפותח בהתבסס על התפיסות של האנשים בארגון; המודל מציע ארבע תפיסות וגישות למגוון: נכס, בעיה, אתגר, או מטרד. במחקר נמצא כי התפיסה של המורים את התלמיד המהגר כנכס ולא כבעיה הייתה קשורה לשחיקה הקשורה למגוון נמוכה יותר ולמסוגלות עצמית הקשורה להגירה גבוהה יותר (Tony Gutentag, Gabriel Horenczyk, and Moshe Tatar, 2017).

מתן ציונים מתייחס לסמלים המשויכים לחלקים אינדיבידואלים של עבודת התלמיד או למדדים מרוכבים של ביצוע התלמיד בתעודות. סקירה זו של יותר ממאה שנות מחקר בנושא מתן ציונים מתייחסת לחמישה סוגים של מחקרים: (א) מחקרים מוקדמים לגבי המהימנות של הציונים; (ב) מחקרים כמותיים לגבי הרכב ציוני התעודות מגיל הגן ועד התיכון, (ג) מחקרי סקר וראיונות לגבי תפיסות המורים את הציונים, (ד) מחקרים לגבי מתן ציון מבוסס-סטנדרטים, ו-(ה) מתן ציונים בהשכלה הגבוהה (Brookhart, Susan M.; Guskey, Thomas R.; Bowers, Alex J.; McMillan, James H.; Smith, Jeffrey K.; Smith, Lisa F.; Stevens, Michael T.; Welsh, Megan E.. , 2016).

המחקר כולל סקירה של 40 שנות מחקר על ההשפעות של מסוגלות עצמית של מורה (teacher self-efficacy) על איכות תהליכים כיתתיים, הישגים אקדמיים והנעה של תלמידים, ורווחה נפשית של מורים. הסקירה כוללת 165 מאמרים (Zee, M., & Koomen, H).

כאשר המחבר היה בתיכון, הוא קיבל ציון מצוין בכל שיעורי המתמטיקה שלמד – עד שהחל ללמוד חשבון אינפיניטסימלי. באלגברה ובגיאומטריה, הוא יכול היה להסתמך על שינון נוסחאות, אבל עכשיו היה עליו לחשוב בעצמו. זה היה נורא, והסתיים בכך שקיבל ציון בינוני ובקושי עבר את שיעור החשבון האינפיניטסימלי בקולג'. המחבר היה משוכנע שהסיבה לכך היא שלא הייתה לו חשיבה מתמטית, ומאז הוא נמנע ממקצוע זה. הסתבר שהוא טעה. קרוב לוודאי שלא היה הופך לאשף מתמטי, אבל המגבלה לא הייתה שאין לו כישרון במתמטיקה, אלא אמונתו שהייתה לו מגבלה מלכתחילה. מיליוני סטודנטים בשנתם הראשונה בקולג' נכשלים בקורסים אלה, ומשום שאלגברה הוא מקצוע חובה, רבים נושרים מהלימודים לגמרי. ניתן לשנות את המשוואה הפטליסטית הזו. במספר רב של מחקרים שנערכו בקפידה, פסיכולוגים חברתיים הראו שלהתנסויות קצרות יש השפעה חזקה וממושכת על עתידם האקדמי של תלמידים על ידי שינוי הלכי המחשבה שלהם לפני כניסתם לקולג' (David L. Kirp , 2016).

מחקר זה מכוון להעמיק את הבנת התפקיד של הנעה לעבודה אצל מורים בתחילת הקריירה. המשתתפים היו 589 מורים מתחילים קנדיים-צרפתיים העובדים בבתי ספר יסודיים ותיכוניים ציבוריים. בנוסף לקביעת צורות ההנעה (אוטונומית לעומת מבוקרת) שמניעות את המורים בשלוש השנים הראשונות של הקריירה שלהם, התוצאות מספקות תמיכה עבור מודל המסביר את הנתיבים ההנעתיים שעל פיהם גורמים בסביבת בית הספר (עומס עבודה, פיקוח, הכרה ותחושה של קהילתיות) קשורים לבריאות הפסיכולוגית של המורים (שחיקה רגשית), עמדה כלפי התפקיד (מחויבות תעסוקתית) והתנהגות בכיתה (אקלים שמטפח את תשומת ליבם של תלמידים) (Fernet, Claude; Trepanier, Sarah-Genevieve; Austin, Stephanie; Levesque-Cote, Julie, 2016).

הבנה היא ארגון מחדש של פיסות ידע לכדי מכלול משמעותי; הבנה נבנית בראשו של כל תלמיד; לתלמידים שונים הבנות שונות; הבנה חשובה ביותר היא הבנה של הקשרים בין סיבות לתולדות; הבנה מושפעת מרגשות ומצבי רוח; רגשות ומצבי רוח משפיעים על איכות ההבנה ועל ההנעה להבין; מסקנה: המורים צריכים להבין את הקשר שבין הבנה לרגשות ולעורר רגשות המאפשרים הבנה (דאגלס ניוטון).