בחטיבת הביניים בבית הספר הניסויי מבואות הנגב שבקיבוץ שובל כמעט שאין מבחנים. התלמידים לא נדרשים להפגין ידע, אלא הבנה – בשלל דרכים יצירתיות. למעשה, כשהתלמידים מסיימים את חטיבת הביניים ועוברים לתיכון שבבית הספר, שבו יש יותר מבחנים והכנה לבגרויות, הם "מקבלים הלם מבחנים", כפי שמגדירה זאת אחת התלמידות. אבל אם משרד החינוך אכן יממש את תוכניתו לבטל חלק גדול מהבגרויות, ייתכן שתלמידים נוספים באופן ילמדו דומה לתלמידי מבואות הנגב, שנחשב אחד מבתי הספר הניסויים המובילים. במשרד החינוך סבורים כי המהפך שבוצע בבית הספר לפני כמה שנים הוכתר בהצלחה, וכעת בית הספר מפיץ את תורתו בקרב מוסדות חינוך אחרים ( ליאור דטל) .

תכנית התקשוב העירונית של תל אביב יפו שמה לה למטרה לרענן את תהליכי ההוראה- למידה- הערכה, להביא חדשנות, שיתופיות וליצור קהילת ידע מקוונת. התקשוב פותח אופקים חדשים של למידה ושל ידע שלא מוחזק רק במקום אחד, אלא פתוח ונבנה על ידי ההמונים. מתוך תפיסה פדגוגית של אוריינות מידענית, פיתוח יכולות חשיבה גבוהה, לומד עצמאי, התנהגות חברתית ומוסרית וגמישות מחשבתית מופעלים מודלים שונים ללמידה: למידה משחקית, למידה חזותית ולמידה מבוססת מקום.

הכנסת תכניות תקשוב מתקדמות בחינוך לבתי ספר בישראל עלולה להיות גורם חיכוך בין בתי הספר ובין ההורים הנדרשים לממן לילדיהם מחשב נייד . בכתבה מתוארת התנגדות חלק מההורים לממן מחשב נייד לילידיהם כחלק מתכנית תקשוב מתקדמת שבתי הספר מנסים לקדם בשיתוף עם גורמי תקשוב מתקדמים בישראל( ליאור דטל) .

הפרויקט הוגדר כפרויקט רב-שנתי, שהחל בשנת הלימודים תשס"ו (2006) ביישובים הבדואיים חורה ולקייה. הוא נערך בשיתוף עם המסלול הבדואי לבית הספר היסודי והמרכז להורות ולמשפחה במכללת קיי. במשך כשנתיים הם תכננו את הפרויקט, קבעו את המטרות והיעדים והציגו אותם בפני צוות מיח"ם המורחב. הם קיבלו משוב, חזרו ושדרגו את התכנית, ובסוף התהליך הפעילו אותה בבית ספר אחד שנעתר לבקשתם. הפרויקט הופעל בשלוש כיתות א' עם מספר מצומצם של מחשבים ניידים. במקביל העבירו השתלמות למורים על סביבת למידה מתוקשבת וכיצד להכין חומרי לימוד מתוקשבים. ההשתלמות נערכה בתוך בית הספר ( אלבדור, אברהים ).

מטרת תכנית מל״א (מרחב למידה אחרhttp://maleh.org.il) במונחים של רוח האדם היא להשיב רוח, להפיח רוח במקומות שבהם היא פסקה לנשוב. ילדים רבים מפסיקים לנשום,מפסיקים לחשוב ולהרגיש – נסיבות חייהם חנקו כל תקווה לשינוי, לקיום של ערך ולקיום עם משמעות. הדרך שבה פועלים כדי להשיב את רוח החיים, את השמחה ואת התחושה הטובה בתכנית מל״א, מתאימה לכול. וראו זה פלא – הפעלת התפיסה שמתייחסת למכלול של האדם, שמאמינה ביכולת שינוי, שמאמינה בחשיבות הסביבה שבה ניתן או לא ניתן לחיות באופן מלא, הפעלה תפיסה זו דווקא במקרים הקשים מצביעה על נחיצותה בכל רוחב הקשת. ההיענות של התלמידים החשדנים הללו, הנואשים הללו, לידיים המושטות ולעיניים הטובות היא כל כך מרגשת ומשמעותית שלא ניתן שלא לחשוב על ההשפעה המיטיבה שיכולה להיות להתנהלות כזאת לגבי כל הילדים כולם ( גליה אריאלי ) .

לאחרונה התקיים הכינוס הבינלאומי ה 19- של האיגוד הישראלי לאיכות. בכינוס הציגה הנהלת מחוז הצפון של משרד החינוך את השיפורים שחלו בניהול המחוז בעקבות הטעמת מערכת EFQM למצוינות ארגונית. מחוז הצפון אף זכה בפרס האיכות הלאומי לשנת 2012 על הישגיו בעקבות הטמעת המערכת, אשר ניכרים בשיפור המתמיד המתקיים בהישגי הזכאות לבגרות במחוז ובנתוני המיצ"ב ( אורנה שמחון) .

הקמת בית ספר לפיתוח מנהיגות בחט"ב "גוונים" המושתת על התפיסה של הפסיכולוגיה החיובית זאת, מתוך אמונה, כי יישום התפיסות והפרקטיקות של הפסיכולוגיה החיובית בזירה הבית ספרית יובילו את מערכת החינוך להישגים לימודיים גבוהים יותר ולהעלאת המוטיבציה של המורים והתלמידים. התכנית מפותחת ומוטמעת בשיתוף עם מרכז מיטב לחקר ויישום הפסיכולוגיה החיובית במרכז הבינתחומי בהרצליה.

לב לדעת" מנסה לחולל שינוי מהותי בשיטות הלימוד בחינוך הממלכתי דתי, כדי לקרב את חומרי הלימוד לחיי התלמידים. תכנית הלימודים שפיתחו, "תורת חיים", פותחת את השיעורים לשיחות נפש ומאפשרת להגיש עבודת מחקר מקיפה לצד בחינת הבגרות . "תורת חיים" היא תכנית לימודים ייחודית הפועלת בחינוך הממלכתי דתי מזה כמה שנים, ומאפשרת לתלמידים לגשת למסלול של 5 יח"ל, שבסופו, לצד בחינה פנימית "על החומר", הם נדרשים להגיש עבודת מחקר מקיפה, הכוללת סקירה עיונית של מקורות, ראיונות וגם עבודה יצירתית. "תורת חיים" היא מעין תכנית הרצה לתכנית אחרת, בעלת יומרות גדולות יותר, בשם "לב לדעת" (יוזמה משותפת של מכללת הרצוג והחינוך הממלכתי דתי), המבקשת לחולל שינוי של ממש בשיטות הלימוד בכל מערכת החינוך הממלכתית דתית ( אמתי מור ) .

ג'יי הורוויץ מדווח בבלוג שלו על כתבה בעיתון במדינת מיין בארה"ב לגבי תכנית שילוב המחשבים הניידים שם . הכתבה היא סקירה יחסית ארוכה על תכנית למחשב נייד לכל תלמיד במדינה שהשנה מלאו לה עשר שנים. השנה, בעלות של $11 מיליון למשלם המיסים של המדינה, כל תלמיד במיין בכיתות ז' ו-ח', וכל מורה של הכיתות ז' עד י"ב, צויי במחשב נייד. בנוסף, באמצעות פרויקט "צדדי", כ-60% מכל תלמידי התיכון של המדינה קיבלו מחשבים ניידים. סיכום הביניים מצביע על הצלחה לא קטנה. ג'יי הורוויץ מציין כי "בכתבה הזאת אנחנו פוגשים מערכת חינוכית שכנראה מצליחה לאפשר לתלמידיה, וגם למוריה, להתנסות, וגם לטעות. הדוגמאות להצלחת הפרויקט שבכתבה אינם בהכרח מלהיבים. אבל הנכונות להתנסות ולפלס דרך שבאה לביטוי בכתבה יוצרת את התחושה שמדינת מיין בדרך הנכונה".