כבר כתבנו בחודשים האחרונים בפורטל מס"ע על המגמה הגוברת של כניסת מחשבי טאבלט למערכות חינוך בעולם. מתבר עתה כי הטאבלטים שינו לחלוטין את שוק המחשבים האישיים במהלך השנה האחרונה, מה שהביא את אפל לנתח שוק של כ-15 אחוזים מנתח שוק המחשבים האישיים. אנו רואים גם התפתחות של מרכזי משאבים ייעודיים בארה"ב לגבי שילוב של מחשבי טאבלטים בהוראה ובלמידה . בסקוטלנד שוקלים עתה בכמה ערים להשכיר לתלמידי בתי ספר יסודיים מחשבי טאבלט. יותר מאלף בתי ספר בארה"ב כבר מפעילים תכניות תקשוב של מחשב טאבלט אחד לתלמיד ( 1:1) בכיתה ועוד אלפי בתי ספר כבר נערכים לכך. מה שידוע עוד הוא כי מורים בבתי ספר מגלים עניין והתלהבות בשימוש בטאבלטים, עמדות שמבטיחות, אולי, הטמעה יותר יעילה של התקשוב החינוכי בבתי הספר.

במציאות הקיימת כרגע בבתי ספר בארץ יש מעט מאד מורים המלמדים באופן פעיל בכיתה מתוקשבת שבה כל אחד מהתלמידים מצויד במחשבים ניידים. אחת המורות המקוונות הללו היא המורה רותי בן ישי, שהיא לא ספק אחת החלוצות בתחומם ההוראה המקוונת הישירה בכיתה ממנה ניתן ללמוד רבות. לאחרונה כתבה רותי בן ישי עוד פוסט בו היא מציגה את ההתלבטות שלה בהוראה מקוונת פעילה בכיתה (חטיבת ביניים) שבה התלמידים נדרשים לנצל את מרבית הזמן ללמידה מקוונת פעילה (רותי בן-ישי ).

מערכת החינוך היפאנית הקימה בשנת 2010 מיזם חינוכי מתווה דרך הנקרא "פרוייקט ביה"ס העתידי (The Future School Project ). המיזם נועד להתוות את הדרך בפני מערכת החינוך היפאני לקראת העידן המתוקשב. בביה"ס היסודי הניסיוני שהוסב למטרה זו , יש 10 כיתות אשר כולן מחוברות לאינטרנט ולכל תלמיד מחשב טאבלט המחובר גם ללוח תצוגה ממוחשב ( לוח "חכם" ). היפאנים אינם מבקשים להרשים את מערכת החינוך שלהם במיזם זה אלא ללמוד לעומק את אפשרויות הלימוד וההוראה הגלומות במערך מתוקשב כזה , אשר היום כבר ברור שבעוד כמה שנים יהיה חלק מכל ביה"ס בעולם המערבי. ביסודיות ובשיטתיות שלהם ניתחו היפאנים את כל דפוסי השיעור ומערכי השיעור בכיתות המתוקשבות על מנת להפיק לקחים ולהיערך בצורה נכונה לקראת העתיד הקרוב ( Tadashi Inagaki).

כאשר בוחנים באופן רטרוספקטיבי תכניות תקשוב בחינוך, רואים כי מרבית המדינות בעולם מדגישות הליכי הצטיידות במחשבים בכיתה והשתלמויות מורים. אבל יש מקומות בעולם שהעדיפו לנקוט בגישה אחרת שעשויה להביא תוצאות משמעותיות בתהליכי התקשוב. בטנסי בארה"ב הבינו כי אבן הנגף ליישום פדגוגי מתוקשב היא השמרנות בתי הספר התיכוניים. לכן, הם יזמו לפני כמה שנים מהלך פדגוגי משמעותי המחייב כל תלמיד תיכון בעיר ממפיס ללמוד קורס מקוון אחד לפחות כחלק מדרישות החובה לסיום ביה"ס תיכון. מהלך אסטרטגי כזה יש בו לדחוף את בתי הספר התיכוניים לקדם את הלמידה המתוקשבת. בתי הספר צריכים לפתח קורסים מתוקשבים באינטרנט ולהניע את המורים לפתח חומרי למידה מתוקשבים. לאורך זמן , המהלך של יצירת קורסים מקוונים מחייבים עשוי להשפיע יותר על עומק התקשוב של בתי הספר התיכוניים מאשר תכניות הצטיידות או השתלמויות מורים רגילות. טנסי היא לא המדינה הראשונה שנקטה ביוזמה כזו.

האיגוד הבינלאומי ללמידה מקוונת (The International Association for K-12 Online Learning (iNACOL)) התיר היום לפרסום ספר חדש "למידה מקוונת ולמידה משולבת: חקר מקרים של בתי ספר K-12 ברחבי העולם" ("Online and Blended Learning: Case Studies of K-12 Schools Around the World"), ב- Virtual School Symposium, הכנס השנתי של iNACOL המתקיים ב-9-11 לנובמבר באינדיאפוליס.

תכנית 'חיפה-נט' הנה תכנית לקידום למידה והוראה בסביבת רשת האינטרנט הפועלת בכל מוסדות החינוך בחיפה. מטרת העל של התכנית היא יצירת קהיליית חינוך מתוקשבת בונת ידע סביב פורטל חינוך עירוני מרכזי (כתובת הפורטל: haifanet.org.il). התכנית מתבססת על הגישה הקונסטרוקציוניסטית הגורסת שתהליך למידה אשר מתקיים תוך בניית תוצר ממשי ואינטראקציות חברתיות, יכול להביא את הלומד להבניה של ידע וללמידה משמעותית ( שמואל ארנון).

המאמר מתמקד בעמדות ובטיעונים הרווחים כיום בקרב אנשי מקצוע בחינוך הנוגעים לשימוש במשחקים חברתיים מקוונים שיחליפו את ספרי הלימוד בבתי הספר בארה"ב. המאמר מדגיש את הרעיון של אנשי מקצוע בחינוך לגבי רפורמה שמשלבת למידה מקוונת מבוססת משחקי מחשב. המחברים מציעים שהעברה של למידה מבוססת רשת למשחק חברתי מקוון עשויה להפוך לכלי חינוכי יעיל ומשמעותי מבחירה של בתי הספר עצמם. למידה בתחום המשחקים נמצאת בשלב הניסוי המוקדם. ציבור מומחי החינוך עדיין דן בשאלה האם המכניקה של המשחק עשויה להיות אפקטיבית יותר מאשר מצגות של תוכן חינוכי הכוללות חידונים. הדבר היחיד שניתן לומר הוא שמספר הניסיונות לפיתוח משחקי למידה מתוקשבים צפוי לגדול ( Cohen, Aaron M).

הנתונים שמתפרסמים בשנתיים האחרונות ע"י משרדי חינוך ומומחי תקשוב מוכיחים כי השילוב של מחשבים ותקשוב חינוכי בהוראה ובבתי ספר מתחיל להיות משמעותי מבחינת שינוי ממעלה שניה, ולכן כדאי לקרוא את הסקירה הקצרה ועתירת תובנה של ג'יי הורוויץ על פרופסור לארי קובן והניסיון שלו בעבר לחזות את כישלון התקשוב החינוכי. כותב ג'יי בבלוג שלו : " על פניו, קובן צודק – רבים מאתנו שמסנגרים על התקשוב בחינוך נאלצים לתרץ את העובדה שעל אף החדירה המאסיבית של מחשבים לתוך המערכת, עולם (חינוכי) כמנהגו נוהג. אבל ´נדמה לי שמה שקובן מכנה הכחשה איננה אלא ניסיון להתמודד עם מציאות מאד מורכבת. הרי גם הוא, כמו היתר מאתנו, לפעמים מגלה שמתוך הניסיון להסביר נראה לאחרים כתירוצים." ( ג'יי הורוויץ).

בחודש אפריל 2011 נערך סקר לבדיקת הצלחת התוכנית בקרב 194 מורים ו 13- מנהלי בתי"ס בערד, באר שבע וירוחם. שלושת הערים היו הראשונות שהשתתפו בתוכנית, ובהן חולקו מחשבים ניידים למורי בתיה"ס היסודיים כבר לפני למעלה משלוש שנים. על פי תוצאות הסקר, 99% מהמורים סבורים שההשתתפות בתוכנית שיפרה את מעמדם בכיתה. מהסקר עולה עוד, כי השילוב שעשו המורים במחשוב בזמן השיעורים גדל פי שבעה בשנים שחלפו מאז תחילת התוכנית. לדברי עורך הסקר, ד"ר עוזי מלמד, ממכון מופ"ת; "פרויקט מחשב נייד לכל מורה שינה בזמן קצר את התנהלותם של המורים בתהליכי ההוראה ואת דעתם ועמדתם כלפי יכולתו של המחשב לסייע להם בתהליכים אלו". לדבריו, במשך השנים הלכה וגברה השפעתו של הפרויקט, והמורים שילבו יותר ויותר אמצעים מתוקשבים בשיעוריהם.

אסתי דורון שואלת ומתחבטת במהות התפקיד של המדריך לשילוב התקשוב במערכת החינוך ובבתי הספר. כותבת אסתי בבלוג שלה: "עלי לשאוף כל הזמן לשינוי ממעלה שניה ושלישית שבהם הכלים הטכנולוגיים משפיעים על הפדגוגיה ויחד מעצבים משהו אחר סינרגי טוב יותר מהקיים. האיזון הזה בין הפדגוגיה לטכנולוגיה מטריד אותי ומבלבל אותי מאד מאחר ולא פעם אני רואה מורים שרכשו את מיומנות השימוש בטכנולוגיה, אך היכולות הפדגוגיות שלהם נמוכות מאד, והטכנולוגיה מעצימה את חוסר הבנתם הפדגוגית" ( אסתי דורון ).

עמדות מורים לגבי שימוש בלוח האינטראקטיבי. חסרונות ויתרונות בהעברת למידה בכיתה. ד"ר אברהם זהבי מדווח על היחשפות ללוח ה"אינטראקטיבי"בכיתה. כותב ד"ר זהבי : המגרעת הגדולה של הטכנולוגיה היא אמצעי ההקרנה. המערכת משתמשת במקרן הדומה לברקו ולכן, עם תאורה בכיתה, הלוח ניראה דהוי ותוך כדי פעילות, צל מלווה את הכתיבה. המגיב למאמרון יורם אורעד כותב על מגרעות הלוח האינטראקטיבי מנקודת המבט של מורה לפיסיקה. כמו כן , הבאנו ביבליוגרפיה מקיפה על הנושא בעברית.

כמה תובנות משמעותיות שמציע המורה ומומחה התקשוב אודי מלכה לשילוב טכנולוגיה בהוראה על סמך הניסיון והתובנות של 10 שנות פעילות בתחומי התקשוב החינוכי. העצות אינן מתייחסות להוראה של קהל יעד מסוים או מקצוע מסוים אך הן יכולות להביא תועלת רבה למורים המשלבים תקשוב וטכנולוגיות תקשוב ההוראה בכיתה או בביה"ס או במכללה. אולי התובנה החשובה ביותר היא מס' 8 : טכנולוגיה משנה את שיטת ההוראה – לא ניתן לשלב טכנולוגיה מבלי לשנות את שיטת ההוראה. ניתן להשתמש בטכנולוגיה כתחליף ללוח בכיתה למשל אבל אז אין בה באמת מסר של שינוי. השתמש בטכנולוגיה כערך מוסף וכדרך מעניינת להעברת השיעור ( אודי מלכה) .

מאז שנת 2004 יש התרחבות ניכרת בתכניות אלטרנטיביות להכשרת מורים בארה"ב המנצלות טכנולוגיות מתקדמות ללמידה מרחוק באינטרנט. חלקים ניכרים מההכשרה האלטרנטיבית התיאורטית מועברים בשיעורים מתוקשבים באינטרנט וההדרכה המעשית מתקיימת בבתי הספר שמחוברים לאותה מערכת מתוקשבת. ככלל ניתן לאפיין את התוכניות האלטרנטיביות להכשרת מורים בארה"ב כתוכניות מוטות תקשוב , כלומר, השימוש שהן עושות בתשתיות תקשוב ללמידה מרחוק הוא משמעותי יותר בהשוואה לתוכניות הכשרת המורים הרגילות. כך לדוגמא, בתוכניות ההכשרה האלטרנטיביות של החינוך המיוחד בארה"ב השימוש בסביבות להוראה-למידה מתוקשבות הוא משמעותי.