ג'יי הורוויץ מדווח בבלוג שלו על אבחנה מחקרית חשובה של פרופסור לארי קובן לגבי תהליכי התקשוב בבתי הספר בארה"ב הרלבנטיים גם לבתי הספר בישראל. קארול דונאלי (שם בדוי) היא מורה ותיקה בבית ספר תיכון בקליפורניה. ברבים מהשיעורים שלה תלמידיה מצויידים במחשבים ניידים אישיים. לארי קובן עורך מחקר ארוך שנים בבית הספר של דונאלי, ולאחרונה הוא צפה בשיעורי ביולוגיה רבים שהיא לימדה. לאחרונה, קובן דיווח בבלוג שלו על מה שהוא ראה. "התקשוב אכן נכנס למערכת החינוך, ומידי פעם הוא גם משפיע לחיוב על דרכי ההוראה והלמידה. אבל הניסיון מלמד שלא כדאי לצפות למהפכה פדגוגית. זה איננו חזון שמעורר התלהבות. יתכן שהוא אפילו מאכזב. אבל נדמה לי שרצוי וכדאי להכיר במציאות".

סקירת מידע מקיפה של צוות מרכז המידע במכון מופ"ת על שילובם של מחשבים ניידים במערכת החינוך. אנו נוכחים לראות ריבוי בתכניות יזומות המשלבות מחשבים ניידים בבתי הספר. חלק מהן מגובה ביוזמות פרטיות של חברות מסחריות כחלק מן האג'נדה החברתית שלהן וחלק אחר מגובה ביוזמות לאומיות מצד ממשלות, ערים, רשויות ומחוזות חינוך; כולם יחד משתפים פעולה ונרתמים להתאמה ולהסתגלות התקשובית הנדרשת בימינו. במציאות המתפתחת לנגד עינינו, מתגלעים כמה אספקטים מהותיים, המבטאים שינוי אשר דורש התייחסות של 360 מעלות בהיערכות הפדגוגית; למשל, בתי הספר היום הופכים למרכזי יצירה, למידה חדשנות והנאה, שבהם התלמידים מעצבים את עצמם בעזרת מוריהם. קידומן מחייב הטמעה מתקדמת בהכשרת המורים לשימוש יעיל ומפותח בהן ורעיונאיות חדשנית על-מנת לעורר חשיבה והתלהבות של תלמידים בכלים המוצעים דרכן. מורים רבים מדווחים על התלהבות היצירה מצדם ומצד תלמידיהם אך בד בבד מגיעות גם תחושות של עומס יתר בעבודה ודילמות באופן ההבנייה והשילוב, שכן נדרש מהם להיות יצירתיים ולהטמיע את הכלים הטכנולוגיים החדשים במערכי השיעור. בנוסף, מתוארות תכניות לשילוב מחשבים ניידים בישראל ובעולם כשמרביתן כבר צוברות ממצאים מהערכות וניסויים ומגורמים רלבנטיים המעורבים בהן. בין היתר, הובאו "ברוח הנושא" קטעי וידאו עם ראיונות וסקירות קצרות בנושא, לצד ממצאי מחקרים, המלצות, רשמים, היבטים, דילמות, לקחים וביקורות (דזירה פז ועמי סלנט ).

חברת "עת הדעת" הישראלית הציעה פתרון לימודי מערכתי שלם המיועד לפריסה לאומית. הפתרון משלב פלטפורמת הוראה דיגיטלית חדשנית ופתוחה (הכוללת כלים לניהול הוראה, למידה והערכה בכיתה ומחוצה לה) ביחד עם תכנים אינטראקטיביים המכסים את תוכנית הלימודים של משרד החינוך, ומתן כלים המאפשרים יצירת תכנים נוספים על ידי גורמים נוספים. התוכנית ניתנה לרשויות בחינם, ואת כל התשתיות הטכנולוגיות סיפקו הרשויות. באשדוד מופעלת התוכנית בשישה בתי ספר יסודיים בשכבות ד'-ה'. הקנית החומר ותרגולו מתבצעים באמצעות תכנית "עת הדעת" בהנחיית המורה, אשר מתכנן ובונה את השיעור, במהלכו הוא מנהל עם התלמידים דיון ומקדיש לכל אחד מהם תשומת לב אישית. המערכת מנתחת את ביצועי התלמידים ומציגה בפני המורה בזמן אמת את תמונת המצב בכיתה, כך שהוא יודע מי זקוק יותר לעזרתו. התוכנית מקיפה שלושה מקצועות: שפה, מתמטיקה ואנגלית. הילדים לומדים את מחצית השעות בתוכנית "עת הדעת" ומחציתן בדרך הפרונטאלית המסורתית שהרי חייבים גם לתרגל כתיבה ומיומנויות יסוד נוספות… התלהבות ראשונית מן המערכת, בראשית הדרך, התחלפה לה לאחר זמן קצר, בלמידה משמעותית ובכניסה לשגרה.

ביקורת ספר מעניינת על ספר חדש שעוסק בהשפעות של הבניית ידע ויצירתיות בקרב בני נוער וילדים במועדוני מחשב במדינות שונות בעולם. נקודת המוצא של הספר וגם של כותבת הביקורת היא שדווקא בחינוך הלא פורמאלי זוכים הילדים ובני הנוער להיחשף למיומנויות של יצירתיות והבניית ידע תוך כדי התמודדות בחברותא במועדוני מחשב הפועלים מחוץ למערכת החינוך הפורמאלית. הספר דן במאפיינים של מועדוני מחשב ותקשוב (אשר לצערנו פחות נפוצים בישראל) לילדים הפועלים במדינות מתקדמות והן חלק מהתשתית המדעית-אוריינית בחינוך הלא פורמאלי (חלק ממועדוני המחשב הוקמו במוזיאונים למדע ואילו חלק פועלים מטעם רשויות תרבות ותאגידים טכנולוגיים כגון אינטל). לדעת , כותבת הביקורת של הספר, התרומה האוריינית של מועדוני המחשב היא רבה יותר מאשר חוקרי האוריינות נוטים לחשוב, מה גם שבחלק גדול ממועדוני המחשב מועסקים אחר הצהריים גם מורים מן השורה המתקשים להקנות את אותן מיומנויות בבתי הספר הפורמאליים בבוקר. הספר, הנו אסופת מאמרים חשובה ומשמעותית המציע זוויות הסתכלות ובוננות נוספות על חשיבות מועדוני המחשב ( אשר בישראל פועלים בעיקר בפריפריה ולא במרכז) .

בית הספר "חופי הגליל" בגשר הזיו ידוע כבית ספר יצירתי עתיר ביוזמות חינוכיות מאתגרות מבחינת הלומדים. בשנתיים האחרונות יזם ביה"ס פרויקט למידה מסקרן ומאתגר בשם מילון מקוון "עולם הילד". מילון מקוון "עולם הילד". הקמת מילון המכיל אוסף נכבד של מילים של ילדים- כן, מילים כאלה שרק ילדים משתמשים בהם, ושרובן אינן נהירות למבוגרים. מי יודע מה פירוש המילה "גולולוש" (לא יודעים? שאלו את הילד).בשלב הראשון נאספו המונחים במסגרת שיעורי המחשב- מכיתות ב' – ד'. כל ילד תרם מילים כמיטב הבנתו. הדגש בתהליך הושם על לימוד מיומנות הניסוח של הגדרה טובה למונח- נושא בו מתקשים רוב הילדים. במקום להשתמש במונחי מילון רגילים נעשה שימשו במונחים המתקשרים לילד מבחינה רגשית ומהווים הינע (DRIVE ) ללמידה. נעשה כאן חיבור בין העולם האקדמי-פורמלי הנלמד בבית הספר, ובין "עולם הילד", הלא פורמאלי שאינו זוכה בד"כ להכרה רשמית במסגרת תוכנית הלימודים.

מטרת המחקר הייתה לקבוע באיזו מידה מנחים מקוונים משתמשים בכלים סינכרוניים, והאם השימוש בכלים סינכרוניים נמצא בקורלציה עם נשירת הלומדים (retention). בין החודשים אפריל עד ספטמבר 2010, נשלח במייל סקר רשת ל-120 מורים ומרצים המלמדים במערכת ההשכלה הגבוהה ברחבי ארה"ב שלימדו בין 3 ל-5 כיתות באופן מקוון. המורים נבחרו באופן רנדומלי. המורים הללו עבדו בקולג'ים קהילתיים, בקולג'ים ציבוריים ופרטיים ובאוניברסיטאות. השאלות בחנו האם המנחים המקוונים השתמשו בכלים סינכרוניים בכיתות המקוונות שלהם, והאם לשימוש בכלים אלה הייתה השפעה על המספר הרשמי של האנשים שלא סיימו את הקורס. ממצאי הסקר מראים שהעדר השימוש בכלים סינכרוניים בלמידה מתוקשבת עשוי להיות תואם לשיעור נמוך יותר של מספר הסטודנטים שסיימו את הקורס (Reigle, Rosemary R).

ההתפתחות המהירה של הרשת החברתית או שירות המיקרובלוגים טוויטר באינטרנט פירושה כי מעל 300,000 איש מצטרפים כל יום כעוקבים ונעקבים לשירות . נוכח התרחבות אדירה זו אין האקדמיה בעולם ובישראל יכולה להשאר שוות נפש. לאחרונה פורסם סקר גדול על טוויטר בהשכלה הגבוהה בארה"ב: מעל 35% מסגל ההוראה עושה שימוש בטוויטר. 17% מעולם לא נגעו בטוויטר, מסתמנת מגמת עלייה בשנה הקרובה, מי שלא נכנס לטוויטר זה בעיקר בגלל עומס מידע, ככלי להוראה בכיתה ותקשורת עם סטודנטים – לא מוצלח, ככלי להתעדכנות בחדשות בזמן אמת ומקור מידע – מוצלח מאד . הסקר התפרסם בארה"ב במסגרת סדרת סקרי ה- faculty focus הנערכים כל שנה ונחשבים כאמינים מאד. בסקר השתתפו 1400 מרצים חוקרים, מדריכים ובעלי תפקיד באוניברסיטאות בארה"ב. .

סקר שפורסם באחרונה מראה שבני נוער בגילאי 12-17 מבלים כחמש שעות בממוצע ביום מול המחשב ולפחות שעה וחצי ברשתות חברתיות. למעשה, זהו העיסוק המרכזי הממלא את שעות הפנאי של בני הנוער. בשום פרמטר לא דומים החיים של בני הנוער לאלה שהיו להוריהם; אם לדייק, כמעט בשום פרמטר, שכן כיתות הלימוד ובתי הספר נשארו כמעט זהים משנות ה-70 ועד היום. החזרה של בן נוער הביתה מבית הספר נראית כמעט כמו מסע בזמן – מהעולם האנלוגי של בתי הספר לעולם הדיגיטלי של הבית; מלוח הכתיבה והמחברות אל המקלדת והרשתות החברתיות.

המאמר הביקורתי דן בסיבות התרבותיות חברתיות שבעקבותיהן מתבצע מהלך המחשוב הגורף במערכת החינוך , מחירו התרבותי והמחיר האישי שילדי ישראל ישלמו על כך. "במקום להשקיע עשרות מיליוני שקלים בציוד מתכלה שעשרות מיליוני שקלים נוספים יידרשו לחידושו מדי 3 שנים לערך, לא רצוי היה שהכסף הרב היה מושקע בהגדלה דרסטית של מספר הכיתות ובהכשרתו של המורה כאדם מלא בעל יכולות ניתוח ועיבוד גבוהות. מדוע לא מושקע כסף רב בהפיכת המורה למייצר חשיבה ביקורתית, למקור השראה ליצירתיות ולעומק תרבותי?" הכותב הוא מרצה לחנוך תקשורת ואמנות במכללות אורנים וספיר, מפקח על הוראת האמנות במחוז צפון ( אלי ברודרמן).

השימוש בפייסבוק בכיתה הוא בעייתי ואף אינו חוקי בכיתות היסוד, משום שהיישום אינו מיועד לשימוש לילדים בגיל זה (מתחת לגיל 13).למרות זאת, נראה שאין מניעה לשימוש בו כפתרון לתקשורת עם הורים. לאחרונה פורסמה ב-CNN כתבה (מצורפת) המתארת כיצד מורה לתלמידים בכיתה א', גב' שונינג, משתמשת באופן נבון בפייסבוק על מנת לתקשר עם הורי הכיתה. לדעת אריאלה לונברג, האפשרות של שימוש במדיה חברתית היא מרגשת ומעניינת יותר מאחרות, אולם יש לבדוק אפשרות של שימוש ברשתות חברתיות אחרות שאינן פייסבוק, אינן מכילות תכנים בעייתיים ומאפשרות גם את שיתוף התלמידים באופן חוקי ( אריאלה לונברג).

האם למידה ניידת בחינוך אכן מגשימה את ההבטחה , שואלת סוזן סמית נאש , בבלוג שלה הידוע בשם דיווחי "מלכת הלמידה מרחוק". לכאורה, למידה ניידת מטלפונים חכמים ומחשבוני טאבלט כגון iPhone and iPad צופנת בחובה הבטחה גדולה הן מבחינת גמישות הלמידה והן מבחינת אפשרויות העברת תכני למידה מותאמים למדיה דיגיטאלית ניידת. למידה ניידת מאפשרת לסטודנטים, מורים ולתלמידים לאסוף נתונים בצורה מוחשית ובזמן אמת מהשטח ולבצע חקר בשדה. יש כיום יותר ויותר יישומי תוכנה המאפשרים כיום למידה ניידת, אך סוזאן נאש סבורה כי ההבטחה עדיין לא מומשה באוניברסיטאות ובמכללות בארה"ב לפחות , וספק אם במקומות אחרים. במקום לענות ישירות על השאלה היא מעדיפה למנות ברשימתה מספר יישומים מהותיים בלמידה מרחוק המותאמים ללמידה ניידת , מרביתם לא יושמו ע"י סטודנטים או מרצים, כגון ,מערכת המתאימה את Moodle ללמידה ניידת .

מאמר מעניין של ד"ר אברום רותם בבלוג שלו . לדעתו, ההנחה כי הילדים לומדים בעצמם מעצמם באמצעות טכנולוגית המידע והתקשורת הוכחה כמוטעית . "הפתרון הוא בחינוך, בו המורה הוא במרכז. אך הפעם מורה מקצועי, שבאמצעות טכנולוגית המידע והתקשורת הוא מזמן לתלמידים מסגרת לימודית של סיפוק סקרנות, ערוץ ליצירתיות, ליזמות, לצד הנחיה, דחיפה, עידוד בלתי פוסק, הובלה אם צריך, כשהטכנולוגיה מהווה פלטפורמה אידיאלית לשם כך. דברנו רבות על מורה מקוון כיוזם בהוראתו "קהילה מבנה ידע". קהילה לומדת בה במורה קונסטרקטור הלמידה, מנהל העבודה, כשהלמידה נעשית בדרך כלל על ידי התלמידים, בעצמם. אבל בנוכחות מלאה של המורה. הוא מתערב כשצריך, מנחה, ומתווה דרך מדויקת לאלה שאין בכוחם, עדיין, להתוות בעצמם, באחריות אישית אתה דרך. הטכנולוגיה פותחת צוהר ענק, מענה לסקרנות אמיתית, לעידוד ופיתוח אישיות, אך כשהמורה במרכז. מורה ששם את התלמיד במרכז העשייה, מנקודת מוצא של חוזק, מתוך עוצמה פנימית, וגיבוי חיצוני איתן של החברה כולה."

חלק גדול מבתי הספר כיום (שלהיי 2010), עומדים בפני צומת קבלת החלטות על רכש שירותים מקוונים תומכי ההוראה-למידה. הכוונה לשירותים שיתנו מענה למגמה ההולכת ורווחת של שילוב אוטנטי ושגור של סביבת הוראה-למידה מקוונת במהלך הלימודים במגוון תחומי התוכן.בחירת סוג מערכת או כלי ליישום פורטל חינוכי הינה האתגר המרכזי כיום של כל מנהל בית ספר. לשם כך מנהלי בית הספר נדרשים לקבלת החלטות שכרוכות בידע טכנולוגי פדגוגי מורכב, בעוד הם חסרים הכשרה וידע הולמים ומקיפים להתמודד עם אתגר זה, שמהווה תשתית קריטית להתנהלות מקוונת בשגרת חיי בית הספר ולהתפתחות החיונית של התרבות הדיגיטלית בו. במאמר תמצאו רשימת הכלים המרכזיים המוצעים כיום בשוק לפורטל חינוכי בית ספרי, ומידת כיסוי הביצועים של כל כלי וכלי בא בעת מרכיבי יסוד של פורטל חינוכי בית ספרי, המוגדרים במאמר. מסקירת ההיצע הקיים והמפורט כאן, ניתן להבחין שאין מענה יחיד וכולל לצרכי הוראה-למידה עדכניים בבית הספר. בכל בחירה של כלי או מערכת יש לראות היכן יש מענה טוב, היכן מענה חלקי בלבד, והיכן אין מענה ( אברום רותם ועידית אבני ).

בקרב העוסקים בחינוך מתוקשב הייתה מזמן תחושה שהלמידה המתוקשבת בצד היותה מגוונת ומאתגרת , כרוכה גם בעומס קוגניטיבי על הלומד. עכשיו, תחושה זו הוכחה כנכונה במחקר שנערך לאחרונה בטייואן. המחקר נערך בקרב תלמידי כיתה י"א בבתי ספר תיכוניים שלמדו באופן פעיל בסביבת למידה מתוקשבת במסגרת תכנית לימודים דיגיטאלית שנמשכה באופן רציף 4 שבועות. ממצאי המחקר מוכיחים כי סביבת למידה מתוקשבת מורכבת המחייבת קריאת מאמרים מקוונים, פענוח אנימציות ממוחשבת המוצגות בפלאש והבנת ההקשר של מושגים מדעיים כרוכה בעומס קוגניטיבי רב מבחינת הלומדים בביה"ס תיכון. חלק מהתלמידים התמודד היטב עם דרישות הלמידה המתוקשבת , אך חלק התקשה במילוי המטלות יותר מאשר בסביבה מסורתית. עוד נמצא כי כאשר מפחיתים את העומס הקוגניטיבי על התלמידים המתקשים הם מסוגלים להבין את המונחים המדעיים טוב יותר. המאמר לא ממליץ לבטל את סביבות הלמידה המתוקשבות בהוראת המדעים , אלא לתכנן אותן כך שהעומס הקוגניטיבי יהיה מופחת או הדרגתי יותר.

מאמר מעניין של נעמי פורת בבלוג שלה. האם בעידן הנוכחי צריכים בתי הספר להפוך לוירטואליים? כנראה , שבכל זאת יש משהו במערכת הוירטואלית המושך תלמידים. עורכי הספר, קלראק וברג על תכנון בתי ספר וירטואליים ניסו למצוא מהו הדבר המאפיין את הלומדים בבתי ספר וירטואליים, מהם יתרונותיו וחסרונותיו של בית ספר זה. בתי ספר אלו יכולים לספק הזדמנויות למידה באיכות גבוהה בסביבת למידה עשירה, המאפשרת הוראה אישית, תוך יכולת לשפר את ביצועי התלמידים ומיומנויותיהם באמצעות שימוש בטכנולוגיה וגישה לקורסים ברמה מתקדמת. נראה כי קיימים קשיים רבים, אולם מניתוחם ובדיקת דרכי פתרון נוכל לראות כי מרבית מהקשיים נובעים מעצם החדשנות שבדבר. למאמר המקורי נוספו מקורות מידע משלימים מתוך מאגרי פורטל מס"ע.