מדריך מועיל שכתב ד"ר אברום רותם לסביבת למידה מתוקשבת מסוג live@edu. מערכת live@edu היא סביבה מקוונת בעברית מלאה המאפשרת למורה , תלמיד, מנהל, והורה לנהל מידע אישי, הוראה ולמידה ברשת. השירות מתנהל כרשת חברתית מדף בית אישי אחד ("דף בית") בו ניתן לנהל את המידע והקשרים החברתיים במגוון כלים מתקדמים המאפשרים ניהול מידע אישי , חברתי וחינוכי. סביבת ה-Live@Edu פותחה על-ידי מיקרוסופט העולמית כמערכת להעצמת למידה ולתקשורת בין כל גורמי החינוך, התלמידים והוריהם. באמצעותה הופכת מערכת החינוך לקהילה לומדת שמעשירה את כל חבריה, מייעלת את תהליכי הלימוד ומניבה הישגים טובים יותר.

ההכרזה על היישום החדשני של חברת גוגל Google-Wave לוותה בקול תרועה גדולה והיום יש ביקורת בעולם על ישימות של והצורך ביישום מתקדם זה של תקשורת סינכרונית בין אנשים . בינתיים , מתברר כי הפוטנציאל העיקרי של Google-Wave הוא לא בתחום העסקי ולא בתחום תרבות הפנאי אלא דווקא בחינוך בכלל ובחינוך הגבוה בפרט. המאמר הנוכחי מדווח על ניסוי שנערך לאחרונה באוניברסיטאות בארה"ב ובאירלנד עם היישום של Google-Wave . ממצאי הניסוי מראים כי ניתן להשיג שיתופיות גבוהה ודינאמית במידע וידע בין סטודנטים הלומדים באותו קורס ויותר מכך בין סטודנטים הלומדים בקורסים שונים ומתחברים באמצעות Google-Wave לדיון שיתופי או יום עיון שיתופי כולל חילופי מידע סינכרוניים מקבילים בוידאו , טקסטים וקבצים. מתוך הניסוי עולה כי ליישום החדש Google-Wave יש פוטנציאל חינוכי וטכנולוגי לעריכת ימי עיון משותפים מסוג Webinars באוניברסיטאות ובמכללות .

ליצירה ושיתוף של מסמכים ברשת ישנם מספר יתרונות משמעותיים. צורת עבודה זו מאפשרת לגבות את המסמכים, לשתף אותם עם חברים ולגשת אליהם מכל מחשב בעולם המחובר לרשת. שירות גוגל דוקס (Google-Docs) מאפשר לבצע את כל הפעולות האלו באמצעות ממשק פשוט וידידותי. תוכנת "גוגל דוקס" זמינה באינטרנט ללא צורך בהורדה, היא חינמית עבור משתמשים פרטיים. גוגל השיקה לאחרונה (מאי 2010) גרסאות חדשות ל- Google-Docs . ב- Google-Docs הישן המערכת אטית מדי, ולעיתים קרובות עדיף להעתיק את המסמכים מהענן להעביר ל office , לערוך מחדש ולחזור לענן. כדי לשפר, Google בנתה מחדש את כל הקוד של Docs על בסיס תמיכת HTML5. מבחינת צוותי המורים המשתמשים בישום של גוגל דוקס, הגרסה החדשה משמעותה עבודה מהירה יותר ומתן אפשרות ל-50 תלמידים לעבוד בו-זמנית על הקבצים ושיתופם. גם האפשרויות המשופרות של שיבוץ תמונות מאפשרות למורים ליצור ולעורך בקלות רבה יותר מסכים וחומרי למידה לתלמידים.

משרד החינוך נערך להתחיל ביישום תוכנית המחשוב החדשה בכ-400 בתי ספר יסודיים, בצפון הארץ ובדרומה, כבר בשנת הלימודים הקרובה. במסגרת התוכנית, יקבל כל מורה מחשב נייד וכל כיתה תצויד במקרן, רמקולים וחיבור אלחוטי לאינטרנט. ב-20 בתי ספר נוספים יקבלו גם התלמידים מחשבים ניידים. בשבועות האחרונים נערכים דיונים בין משרדי החינוך והאוצר סביב תקציב התוכנית, שהצטמצם מכ-5 ל-3.2 מיליארד שקל. לדברי גורמים שונים, ייתכן שהתקציב יצטמצם עוד יותר. במקביל, מומחים למחשוב באקדמיה מותחים ביקורת על היעדר התייחסות מספקת לצורך לפתח תפישה חינוכית חדשה, שמחשוב יהיה הכלי שלה. "רכישה מסיבית של ציוד בלי לשים לב לאופן בו הוא נקלט, או קנייה רחבת-היקף של תכנים דיגיטליים, לא יביאו את התוצאות המקוות. משרד החינוך מצהיר שהנושא הפדגוגי הוא חשוב, אבל לא נראה שיש לכך כיסוי. אם הפדגוגיה לא תקבל את תשומת הלב הראויה, כגודל היומרה – כך תהיה גדולה המפלה", אומר פרופ' רוני אבירם מ"המרכז לעתידנות בחינוך" שבאוניברסיטת בן-גוריון.

האינטרנט יכול לאפשר למורים ליצור למידה אותנטית ובלתי אמצעית . כך לדוגמא, כל תלמידי כיתה ד' בביה"ס יסודי במחוז מלוויל בארה"ב ערכו מפגש מתוקשב עם סופר הילדים האהוב עליהם באמצעות תוכנת סקייפ Skype באינטרנט ( תוכנה המאפשרת שידור וידאו וקול סינכרוניים). כל שמונים תלמידי ביה"ס היסודי Rieck-Avenue במחוז מלוויל התאספו באולם האירועים של ביה"ס כאשר זכו לראות את סופר הילדים האהוב עליהם Chris-Rumble על מסך מרכזי. החיבור לסופר בבית נעשה באמצעות תוכנת סקייפ באינטרנט . הסופר ענה על שאלות של הילדים , ערך להם סיור וירטואלי בביתו וגם סיפר להם כמה סיפורים שריתקו אותם. הכוונה של ביה"ס להמשיך ולנצל את טכנולוגיית סקייפ על מנת לערוך להם סיורים וירטואליים שונים מחוץ לביה"ס , כגון סיורים וירטואליים גיאוגרפים וסיורים וירטואליים לאתרים היסטוריים או אתרי טבע.

אחד האירועים החינוכיים המרתקים יותר המתכוננים להתקיים בקיץ 2010 הוא כינוס חינוכי בשם "הבניית ידע מתקדם בחינוך ובלמידה ") “Constructing-Modern-Knowledge”. הכינוס שייערך בעיר מנצ'סטר בארה"ב בין ה12 ל-15 יולי 2010 אינו דומה לכנסים החינוכיים שאנחנו מכירים. מדובר בכינוס חינוכי פעלתני , לא רק הרצאות פרונטאליות של מרצים מכופתרים ומכובדים , אלא על "הפנינג" חינוכי שמפגיש ויוצר אינטראקציה בין מרצים , מומחי חינוך ומורים המפעילים את הקהל בצורה פעלתנית , אם זה באמצעות מחשבים או סדנאות מפעילות ומכלול שלם של דרכי הוראה אלטרנטיביות. הרציונאל של יוזמי הכינוס , ובראשם Dr-Gary-Stager, הוא כי בחינוך ובלמידה יש להפעיל אנשים בצורה דינאמית, ובהתאם לכך מתוכנן ומאורגן כנס Constructing-Modern-Knowledge המתקיים כבר כמה שנים בארה"ב. הכנס מיועד למורים ולאנשי חינוך המאמינים בטיפוח יצירתיות בבתי הספר ובסביבות דינאמיות של פרויקטים ומחשבים . ההמלצה אודות כינוס מרתק זה הגיעה מאיש החינוך המתוקשב הנודע בארה"ב , וויל ריצ'רדסון . אחד המרצים המרכזיים הצפוי לקחת חלק מרכזי בכינוס זה הוא אלפי קון .

ג'ורג סימנס (George Siemens) , אחד מאנשי התקשוב החינוכי המשמעותיים ביותר בארה"ב , כתב לאחרונה מאמרון מעניין על חשיבות פלטפורמת הרשת החברתית ELGG בלמידה מתוקשבת. לאחר שסקר את מצאי הכלים המתוקשבים הקיימים כיום בחינוך הוא הגיע למסקנה כי הפלטפורמה המתוקשבת של ELGG צפויה להשפיע רבות על למידה מתוקשבת. ג'ורג סימנס, אשר עשה שימוש בתוכנת ELGG לאורך השנים, מאמין כי התפתחות המערכת של ELGG כרשת חברתית מתוקשבת יש לה פוטנציאל רב לשנות את נוף הלמידה המתוקשבת. ELGG היא תוכנה השייכת לתחום הקוד הפתוח והיא ידידותית מאד ללומדים ויוצרת תנאים והזדמנויות ללמידה שיתופית בצורה אינטואיטיבית בהשוואה לתוכנות ניהול הלמידה המתוקשבות מסוג LMS הקיימות כיום בשוק בארץ ובעולם. מבחינה קונספטואלית הרעיון של ELGG אכן נחשב כדגם מנחה ללמידה מתוקשבת ששואפים להגיע אליה בשנים הקרובות. כפי שציינו חלק מאנשי החינוך המתוקשב שהגיבו למאמר , הבעיה העיקרית עם ELGG כרגע היא כמות ה"באגים" בה המכבידה על התקנתה אך לטווח ארוך התוכנה בהחלט משמעותית.

בפורטל החינוך של הרצליה מפתחים כל הזמן חומרי למידה מתוקשבים מגוונים לתלמידים ואחת הדוגמאות המעניינות היא סביבת הלמידה המתוקשבת על בנימין זאב הרצל ( 1904-1860 ) – חוזה המדינה , פעילות מתוקשבת שהוכנה ע"י פזית לבנון לקראת יום העצמאות. בסביבה המתוקשבת השיטתית יש ריכוז של חומרים לפעילות, אוסף קטעי מידע , סרט וידאו משובץ בדף המידע , מנגנון להוספת קישורים חדשים וקישור לפעילות מתוקשבת אינטראקטיבית לתלמיד.

אחת מתוכניות התקשוב הלאומיות שנבדקה במחקרי הערכה בארה"ב הייתה תכנית התקשוב של מדינת מיין MAINE – learning technology initiative 2002- 2004. תכנית התקשוב של מדינת מיין פעלה בהשראתו של המדען האמריקאי הנודע סיימור פפרט, הנחשב כממציא שפת המחשב "לוגו". הפרויקט החל עוד בשנת 2002, כיוזמה של מושל מדינת מיין דאז אנגוס קינג, אשר נאבק בהתנגדויות שונות של בית המחוקקים המקומי וארגוני המורים כדי לבצע הפרויקט. לתוכנית, שכוונה בעיקר לתלמידי כיתות ז' –ח' בבתי הספר במיין, היו יעדים ברורים מאד. התכנית ביקשה לפתח אצל התלמידים מיומנויות מידע ותכנון בגישה של חקר ואיסוף מידע. במסגרת תכנית התקשוב הייחודית של מיין קיבלו 37,000 תלמידי כיתות ז'-ח מחשבים ניידים של אפל, במחיר נמוך במיוחד. גם המורים קיבלו מחשבים ניידים. הבעיה הראשונה הייתה שילובם של המורים בפרויקט החדשני. לצורך כך הוחלט כבר בשלבים הראשונים להכשיר את המורים ליישומי תקשוב ולמידענות במחשבים ניידים.

הספר החדש באנגלית על הכיתה המתוקשבת כרשת חברתית שיצא לאור בארה"ב הוא מלאכת מחשבת של מדריך עזר מעמיק למורים השואפים לאתגר את דרכי הלמידה המתוקשבות בכיתה. הוא מציע דגמים שונים להפעלות מקוונות לתלמידים תוך התבססות כתיבה מתוקשבת, על בלוגים , רשתות חברתיות וכלים אינטראקטיביים נוספים. הוא כולל גם דוגמאות של בלוגים כיתתיים שפיתחו מורים בבתי ספר שונים בארה"ב. מטרת המדריך היא לאפשר למורים מכיתות ה' – י"א לפתח את המיומנויות הדיגיטאליות ומיומנויות הכתיבה של התלמידים בסביבה חינוכית המכירה בחשיבות הכיתה כגלעין מלכד לקהילה מקוונת המבוססת על כתיבה מתוקשבת ( William Kist).

אסתי דורון מתייחסת לאחת הסוגיות המהותיות ביותר בשילוב המחשבים הניידים בבתי הספר והיא סוגיית ארגון מרחב הלמידה והעבודה בכיתה. המחשבים הניידים מעצם שמם ותפקודם נועדו לשרת אותנו בכל מקום, בכל זמן, ולאפשר לנו למידה מתמשכת. אך האם הדרך שבה הוכנסו מחשבים אלו לכיתות תואמת את תפקודם האופטימאלי? הכיתה הנורמטיבית במדינת ישראל בנויה מטורים (ואפילו אם בכיתות הנמוכות של ביה"ס היסודי ניתן לראות מבנה של קבוצות הרי שבכיתות ה'-ו' ביסודי המבנה הזה "נשבר" וחוזר למבנה הטורים ) הפונים כולם אל המורה הנמצאת במרכז הכיתה. מהן הנחות היסוד העומדות מאחורי מבנה כיתה כזה? האם אין כאן הנחה סמויה שהמורה היא מקור הידע , ופני כל התלמידים צריכים להיות מופנים אליה כדי ללמוד?

סביבת הלמידה GLOW אשר בה השקיעה הממשלה הסקוטית מעל 100 מיליון דולר מבוססת על רשת תקשורת ייעודית למורים ותלמידים באינטרנט המאפשרת הן יצירת חומרי למידה והן שיתופיות בין מורים לפיתוח חומרי למידה ושימוש בהם בכיתה. המומחים האמריקאיים שביקרו לאחרונה בפרויקט GLOW בסקוטלנד התרשמו כי משרד החינוך הסקוטי מעדיף לאפשר למורים לפתח חומרי לימוד ומערכי שיעור מאשר להשקיע את התקציב בפעילות של מוציאים לאור בתחום החינוך . פרויקט GLOW, נועד , אפוא , להעצים את המורים ולאפשר להם וגם לתלמידים לעשות שימוש במרחבי לימוד שיתופיים באינטרנט. לא מדובר רק בפיתוח כלים מתוקשבים לטובת מורים ותלמידים אלא גם במערכת שלמה של הטמעה והנחייה בשדה: מנחי Glow–Mentor מסתובבים בשטח בין בתי ספר ומדריכים את המורים כיצד להשתמש במערכות ה-GLOW המתוקשבות.

בימינו מתהווה גישה חדשה הנותנת לרומן עתיר האכזבות בין טכנולוגיה ובין פדגוגיה, בין תקשוב לחינוך, תפנית אופטימית. הגישה חותרת לשלב את המחשב והתכנים הדיגיטליים בסביבת הלמידה הבית ספרית שילוב כולל ומשמעותי. התכנים הדיגיטליים, שנזנחו בעשור הקודם, חוזרים לקדמת הבמה החינוכית, אך הפעם בלי יומרה לתפקד כמורה פרטי אוטומטי, אלא להיות אמצעי טכנולוגי אינטראקטיבי המאפשר למורה להניע למידה משמעותית בכיתה. הצירוף של מורה חכם וטכנולוגיה חכמה מייצר כיתות חכמות שלא נראו עד כה. דובי וייס מונה במאמר גם את חמשת היסודות של עת־הדעת והתפיסה המערכתית של סביבת למידה חדשנית זו . חברת "עת־הדעת" מכניסה את טכנולוגיית המחשב לכיתת הלימוד ונותנת למורה להוביל את תהליך הלמידה. זו לא "מעבדת מחשבים" שהתלמידים יושבים בה שעתיים בשבוע עם אוזניות ועוברים על רצף של לומדות או משחקים; זה לא (רק) לוח חכם שמאפשר למורה להציג מידע בצורה מושכת אך מותיר את התלמידים פסיביים. זו הוויה חדשה של למידה.

סקירת מידע זו נכתבה על פי בקשת המנהל הכללי של משרד החינוך ד"ר שמשון שושני. מקורות המידע נאספו ע"י צוות המידענים במכון מופ"ת באמצעות מאגרי מידע בינלאומיים וממצאים של משרדי חינוך בעולם. הממצאים סוכמו ע"י ד"ר עוזי מלמד. להלן הפרקים העיקריים בסקירת המידע : מיומנויות המאה ה- 21 – סקירת דעת מומחים בארץ ובעולם. פרק ב': ריכוז וסיכום מיומנויות המאה ה- 21. חלק ב' – תכניות תקשוב בחינוך בארצות העולם. פרק ב': מודל להערכת תוכניות תקשוב בחינוך. פרק ג': ריכוז סקירת תוכנית התקשוב בחינוך בארצות שונות. פרק ד' : סקירת מחקרים העוסקים במגוון אמצעים ודרכים לתקשוב מערכות חינוך.

4 דגמי הפעלה לכיתה מתוקשבת עם פרוט תכולה טכנולוגית, הזדמנויות ההוראה ואמצעים ליישום פדגוגי. דגם א': עמדת מורה מקוון בסיסית (מחשב מורה ומקרן). דגם ב': עמדת מורה- מקוון + לוח אינטראקטיבי. דגם ג': תכולת דגם א' או ב' בשילוב מחשב נייד לכל קבוצת תלמידים. דגם ד': תכולת דגם א' או ב' בשילוב מחשב נייד לכל תלמיד.

הכתובת היא ככל הנראה על הקיר. מחשבים ניידים לכל תלמידי ביה"ס היא מציאות שתהיה קיימת בכל בתי הספר בשנים הקרובות . בתי ספר לא מחכים ליוזמות ממשלתיות , הם יוזמים בעצמם מהלכים להצטיידות תלמידים במחשבים ניידים . מגמה זו ניכרת במיוחד בקנדה ובארה"ב שם יוזמים בתי הספר בעצמם מהלכים לעידוד התלמידים להצטייד במחשבים ניידים ולעתים אפילו מחייבים את התלמידים וההורים להצטייד במחשבים ניידים. המהלך הזה בארה"ב וגם בקנדה קיבל תנופה לאחר היוזמה של מושל קליפורניה לאפשר לבתי ספר להחליף את ספרי הלימודי במאגרי מידע ובמקורות מידע דיגיטאליים . ההערכה היא שתוך 5 שנים מרבית תלמידי בתי הספר התיכוניים בארה"ב יגיעו לביה"ס עם מחשבים ניידים.

מהמאמר הקצר של רותי בן ישי , מורה בביה"ס המנסה לקדם דרכי הוראה באמצעות סביבת מחשבים ניידים , ניתן ללמוד רבות על הדילמות של אותם מורים השואפים לשנות את סביבות ההוראה –למידה ועל התנגדות עמיתיהם. ראוי לציין את התייחסותה של רותי בן ישי להעדר סביבה תומכת של מורים עמיתים בביה"ס. "הבדידות המקצועית שאני חווה. מרגישה כי יש התנגדות רבה של מורים לפרויקט הניידים. נדמה לי כי חלקה לפחות, נובעת מהיותם מורים בסוף הדרך המקצועית. הם רוצים להמשיך את מספר השנים המצומצם שנותר להם עד היציאה לפנסיה, ללא שינוי מיותר, שידרוש מהם עבודה רבה יותר, התמודדות עם מצבים חדשים ועם דרכי הוראה שאינם מורגלים להן. הוראה כשהמורה במרכז, שונה תכלית השינוי מהוראה שבה התלמיד במרכז" .

מאמר שכתבו שני חוקרי חינוך בירדן , המלמדים באוניברסיטה הפתוחה שם. המאמר מנסה להשוות בין התפתחות מערכות לניהול מתוקשבת ( LMS) ובין עקרונות ניהול הידע ומגיע למסקנה כי ניתן במקרים מסוימים לראות במערכות הלמידה המתוקשבות גם מערכות לניהול ידע . לדעת הכותבים , מערכת ניהול הלמידה (LMS) המופעלת ע"י האוניברסיטה הפתוחה הערבית Arab Open University (AOU) היא במידה רבה גם מערכת לניהול ידע בחינוך. האוניברסיטה הפתוחה הערבית שהוקמה בירדן בשנת 2002 השתמשה בתחילה במערכת ניהול הלמידה המתוקשבת FirstClass system , אבל בעקבות אילוצים שונים עברה לפני שנתיים לניהול מערך הלמידה המתוקשב למערכות MOODLE .