עיצוב שיתופי ( Participatory-Design ) הוא מתודולוגיה בשדה של העיצוב ממוקד- המשתמש, הנותן מנדט להשתתפות פעילה של משתמשים בתהליך העיצוב, כדרך לפיתוח מערכות רגישות ותקפות מבחינה חברתית עיצוב שיתופי מערב משתתפי קצה באופן ישיר כשותפי עיצוב. משתמשי קצה יכולים להיות ילדים, שיכולים להפיק תועלת מתוכנה חינוכית, כמו גם מורים, מטפלים והורים אשר משתמשים בתוכנה על מנת לעזור לילד להשיג מטרות חינוכיות וחברתיות ספציפיות. עיצוב שיתופי שימש בהצלחה לפיתוח טכנולוגיה חדשה כמו תוכנת מחשב, סביבות וירטואליות וממשקים רובוטיים. לאחרונה נעשה שימוש בעיצוב שיתופי ( Participatory Design ) בבחינת טכנולוגיה חדשה— שולחן מגע אלקטרוני Diamond Touch Table (DT, זהו יישום אינטראקטיבי ממוחשב, המבחין בו זמנית במגע של 2-4 אנשים, ודורש מקבוצת משתמשים לעבוד יחדיו בשיתוף פעולה . המאמר מתאר את מטרות הסדנה (תמר וייס, סיגל עדן) .

למרות השקעה תקציבית גדולה ניכר בישראל חוסר במחקרים אמפיריים הבודקים את שילוב הלוח האינטראקטיבי (לו"א) בהוראה. המחקר הנוכחי בחן היבטים פדגוגיים של שילוב לו"א, כפי שבאים לידי ביטוי בפועל בהוראה. נבחנו שיעורים שהכינו 43 עובדי הוראה/ מורים מבתי ספר יסודיים, שסיימו באביב-קיץ 2010 קורס להתפתחות מקצועית לקראת שילוב לוח אינטראקטיבי בכיתתם. באמצעות מחוון נבדקו מידת התאמתם של כלים טכנולוגיים למטרות פדגוגיות, עידוד אינטראקטיביות לסוגיה, תפקיד המורה במהלך השיעור, אופן עיצוב של קבצי הלוח והעברת מסר מולטימדיה הוראתי. הממצאים הראו התאמה בין כלים טכנולוגיים לבין רעיונות פדגוגיים. עובדי ההוראה/המורים השתמשו בכלים רבים ייחודיים ללוח אינטראקטיבי פרט לאפשרות תיעוד הנעשה בשיעור – פונקציה מהותית לטכנולוגיה זו. בשיעורים שהוצגו נעשה שימוש רחב בלמידה מסתעפת באינטרנט , אך לא בלמידה המסתעפת בקובץ הלוח עצמו. בנוסף, עובדי ההוראה עודדו אינטראקציות בין לומדים ללוח אינטראקטיבי, אך לא תמכו במידה מספקת באינטראקציה בין הלומדים עצמם ( אינה בלאו ).

מאז שנות השמונים של המאה הקודמת הוכרזו תריסר תכניות תקשוב לאומיות של מערכת החינוך הישראלית .עבודה זו סוקרת את התוכניות תוך ניסיון לבחון מה השתנה לאורך השנים בתפיסה של תקשוב מערכת החינוך, כמו גם מה נשאר ללא שינוי לאורך שנים רבות. העבודה מזהה דמיון רב בין התוכניות השונות בנוגע לנושאים כמו התקשוב כצורך לאומי, הצורך בספריית תכנים לאומית והצורך בבניית תשתיות טכנולוגיות ואנושיות. לעומת זאת, הנושא של המחשב כמכונת למידה המחליפה את המורה הופיע בעבר אך נעלם בעשרים השנים האחרונות, וכך גם נעלם נושא הוראת המחשב כתחום דעת בשנות ה 90- . לעומת זאת אנו רואים עלייה בחשיבות המחשב ככלי תומך בהתפתחות היחיד העבודה מצביעה על תופעות של ספיראליות, חזרה על מטרות ישנות, היווצרות מטרות חדשות והיעלמותן של מטרות לאורך השנים. המחקר מניח תשתית לחקירת הקשר בין תכניות התקשוב הלאומיות של מערכת החינוך לבין גורמים חברתיים, פוליטיים וטכנולוגיים ( צביה אלגלי, יורם קלמן) .

תוצאות מחקר חדש, שערכה ד"ר גילה זלכה ממכללת אחוה, מספקות סיבה אפשרית נוספת לכך שבנות אינן בוחרות בלימודי מחשבים – המורים אינם מעודדים אותן להתבלט בלמידה בסביבה הדיגיטאלית. במחקר נמצא, כי בבתי"ס יסודיים ועל יסודיים כאחד קיימת הטיה מגדרית בהתנהגות המורים כלפי תלמידות בסביבת הלמידה הדיגיטאלית. מהמחקר עולה, כי במרבית המקרים המורים העדיפו להיעזר בתלמידים בנים בסביבה הדיגיטאלית, וכמעט תמיד מינו בנים כראשי קבוצות בעבודה בכיתה בסביבה זו. המחקר נערך ב 11- בתי"ס – ארבעה תיכונים ושבעה בתי"ס יסודיים. בתיה"ס שהשתתפו במחקר הם משתי רשויות מקומיות מאותו אזור גיאוגרפי. רשות מקומית אחת משתייכת למדרג טיפוח חברתי-כלכלי בינוני והרשות המקומית השנייה – למדרג טיפוח נמוך.

Report Horizon הוא פרויקט מחקר איכותני ששם לו למטרה לזהות ולתאר מגמות טכנולוגיות שתהיה להן השפעה גדולה ביותר על החינוך, ההוראה והמחקר. הדוח משנת 2011 הוא השמיני בסדרה ונערך גם הפעם במאמץ משותף של NMC ו- ELI. הדוח מתאר שש טכנולוגיות שתתפוסנה מקום מרכזי במוסדות החינוך, ומגמות שיעצבו את אופן העבודה באקדמיה בשלושה טווחי זמן – שנה, שנתיים-שלוש ו4-5 שנים.על פי הערכות הדוח, שתי הטכנולוגיות שתזכינה למעמד דומיננטי בטווח הקרוב של שנה הן: ספרים אלקטרוניים והנייד. הספרים האלקטרוניים יאפשרו מודל חדש של מנשקים – מנשקים ויזואליים ואינטראקטיביים, וטכנולוגית הנייד תמשיך לתפוס תאוצה בתחומי ההוראה והמחקר.שתי הטכנולוגיות שתזכינה למעמד דומיננטי בטווח הבינוני של שנתיים-שלוש הן: augmented reality (מציאות רבודה) ולמידה מבוססת משחק ( אהרוני יפה).

רותי בן-ישי , אחת המורות הבודדות בארץ שמלמדת באופן פעיל ודינאמי בכיתה בחט"ב עם מחשבים ניידים כותבת באופן רפלקטיבי על דרכי הפעלת התלמידים בכיתה שבה כולם לומדים עם מחשבים ניידים. אחת התובנות החשובות העולות מהמאמרון של רותי בן-ישי קשור לחסך בלמידה עצמאית בכיתה: "גיליתי" כי מתוך כ – 70 דקות של השיעור, הילדים עבדו באופן עצמאי 20 דקות בלבד, וברור – שזו חלוקה שאינה מנצלת באופן מיטבי את העובדה שהתלמידים עובדים עם "ניידים". "לשאלתי – "מי עמד במרכז השיעור", או: "האם השיעור היה מתקיים לו לא נכחתי בו בעצמי" – התשובה הייתה כי עדיין השיעור היה מבוסס על נוכחות המורה, אשר קבעה את מהלכו, את הנושאים בהם יעסקו התלמידים ואת ארגון הזמן."

יש דרכים שונות לשלב תקשוב בביה"ס תיכון , אפשר להמתין עד שביה"ס יתקין פלטפורמה מתוקשבת כגון MOODLE או מערכת למידה מתוקשבת אחרת , אך אפשר גם ליזום לבד שורה של צעדים לשילוב התקשוב בהוראה בכיתה. יוזמתו של המורה Jim McFarland המלמד בביה"ס תיכון אמריקאי ראויה לציון. כבר לפני 5 שנים החל המורה להפעיל פורום מתוקשב לכיתה שהוא מלמד שם הוא מעלה מטלות מקוונות ודורש מהתלמידים להגיב ולהעלות את את העבודות שלהם. בשנה האחרונה יזם המורה Jim McFarland מהלך מתוקשב נוסף וחייב את כל הלומדים בכיתה לפתוח יישום מקוון של ניהול קבצים בשם Google Docs המאפשר לכל תלמידי כיתה גישה למסמכים משותפים וקבצים. התלמידים יכולים לעבוד על אותו מסמך ביחד, לכתוב אותו, לערוך ולתקן. עוד מהלך תקשובי שנקט המורה הקמת דף מידע ייעודי ברשת חברתית (Facebook page ) ובו הודעות שונות לקראת הבחינות שצריכים התלמידים לעבור.

מצד אחד לא מעטים מבין משתמשי התקשוב סמוכים ובטוחים כי מערכות התקשוב ללמידה בהם הם משתמשים יוצרים תנאים טובים ללמידה מתוקשבת של הלומד אם זה בקורסים מתוקשבים או בהשתלמויות מבוססות תקשוב. מצד שני מומחי תקשוב במדינות שונות בעולם אינם בטוחים שמערכות הלמידה המתוקשבות ומערכות ה-LMS הן אכן אידיאליות מנקודת המבט של חווית הלמידה והתאמה. בין צוותי המחקר הפועלים לפיתוח דגמים אלטרנטיביים של סביבות למידה מתוקשבות ניתן לציין לטובה את צוות המו"פ האיטלקי בראשותה של החוקרת Andrea Clematis המציעים ארכיטקטורה דו-שכבתית למערכות למידה מתוקשבות. אולי בהשפעת עידן הרשתות החברתיות , המודל הממוחשב המוצע כאן ללמידה מתוקשבת מבוסס על מתן משקל רב יותר לאינטראקציות בין לומדים עמיתים והתאמת המידע ומשאבי הלמידה ללומד. המודל הקונספטואלי מבוסס על רמת האינטראקציות בין הלומדים במערכת ובין התכנים (משאבי הלמידה או חומרי הלמידה) . אלו נמדדים גם ע"י מדד ההערות והתגובות של הסטודנטים או הלומדים. השכבה השנייה במערכת המתוקשבת לוקחת את האינטראקציות והתגובות ומתאימה לסטודנט או הלומד את מרחב הלמידה המתוקשב ורמת חומרי הלמידה המתאימים לו. המודל המוצע הוא עדיין מחקרי וקונספטואלי ונקווה שתקום חברת סטארט –אפ בעולם ואולי בישראל שתיישם אותו בפועל למערכת למידה מתוקשבת ( Andrea Clematis, Paola Forcheri, Maria Grazia Ierardi and Alfonso Quarati,).

מכשירים דיגיטליים ניידים מבצעים משימות דומות לאלה שמבצעים מחשבים שולחנים, כגון: מתן גישה לאינטרנט, אחסון מידע, שליחת e-mail, ומשחקי וידאו. מכשירים ניידים מעין אלה כוללים מחשבי כף-יד (PDA), טלפונים סלולריים, מכשירי בלקברי (BlackBerries), מכשירי אייפון (iPhones), מכשירי אייפוד, מצלמות ומגוון של תוספות לחומרה. במאמר נטען כי טכנולוגיות דיגיטליות ניידות יכולות להפוך לחשובות מאוד בעתיד הקרוב מסיבות רבות: הן נגישות יותר מבחינה כספית יותר מאשר סוגים אחרים של מחשבים, הן יכולות לסייע לבתי הספר להפוך ל"ירוקים", הן מאפשרות למורים לפקח על התלמידים ולבצע משימות נוספות בכיתות בקלות וביעילות רבה יותר, והן יכולות להניע מחנכים ותלמידים כאחד. לעומת זאת, המבקרים טוענים שהמכשירים הניידים יסיחו את דעתם של התלמידים ( Hani Morgan).

המרצה או המורה שיחפוץ ללמד בצורה מקוונת באינטרנט יכול עקרונית לפנות לשני כיווני פעולה שונים: א. לעשות שימוש באחת ממערכות הלמידה המתוקשבות לניהול קורסים מסוג LMS ב. לנצל כלים פתוחים באינטרנט אשר יכולים לסייע לו להקים בעצמו את הקורס מתוקשב עפ"י צרכי ההוראה הגמישים שלו וסביבת העבודה הטבעית של הלומדים/סטודנטים. אודי מלכה החליט לבחור באופציה השנייה והקים מערכת מתוקשבת ללמידה המכירה בסביבה המתוקשבת הטבעית והמידית באינטרנט של הסטודנטים הלומדים אצלו. לפני שלוש הקים אודי מלכה סביבת עבודה אינטרנטית אישית הכוללת גם אתר אינטרנט המיועדים לצורכי הוראה ובנויים מאוסף כלים של חברת Google. במהלך הזמן הוא שינה ושיפר את הסביבה המתוקשבת בהתאם לצורכי ההוראה שלו וצרכי הלימוד של התלמידים אותם הוא מלמד. סביבת הלימוד ואתר האינטרנט הוטמעו כחלק אינטגרלי מצורת הלימוד בכל הקורסים שהוא מלמד.

המורה והמחנכת רותי בן ישי מדווחת על ההתמודדות עם הוראה ולמידה בסביבת web 2.0 בכיתה ט'. רותי למדה להכין מסמך "גוגל" שיתופי ונערכה – לכתוב לילדים את המסמך ולהזמינם לעבוד בו. את "מטלת שיעורי הבית" – היא הכינה בקלות יחסית, אף שלחה הודעה שתאפשר להם לעבוד במסמך שנפתח להם. אבל כותבת רותי בן ישי : "הם נכנסו ל"שטחים" לא שלהם, "מחקו" – איש לרעהו, כתבו קצת שטויות איש לרעהו, ומאוד נהנו לראות כיצד המסמך מתעדכן בו זמנית. . .עצרתי את השיעור, ועשיתי שיחה רצינית על חשיבותה של "עבודה שיתופית" ברשת, על אתיקה וכללי התנהגות. הם נרגעו והתחילו לעבוד ברצינות. המשימה הייתה – לכתוב, על-פי המודעות, מהם הכישורים הנדרשים מעובד במאה ה – 21, על-סמך 4 מודעות דרושים שהבאנו מהרשת. בסוף השיעור – בדקנו יחד את התוצר המשותף".

עקרונות התקשוב החינוכי של בית הספר "הריאלי" בחיפה. המחברים, העובדים כמנחי מחשב בביה"ס הריאלי בחיפה, מתארים סביבת למידה מתוקשבת מורכבת אך ברורה ושיטתית : רתימת הכלים הטכנולוגיים בביה"ס לטובת רציונל פדגוגי. התוצר המתבקש הוא למידה העושה שימוש באפשרויות הטכנולוגיות לשם יצירת רצפים, שיתוף בידע, בתוצרים ובחשיבה ותיעודם, נגישות שיפוטית לעולם הידע המתהווה בלי הפסק ובעקבות זאת – עיצוב תפיסת ידע מורכבת. יש כיום כל מיני מסגרות לפיתוח מקצועי של מורים in-service, רובן חיצוניות לבית הספר. נוסף על כך משרד החינוך, המבקש לסגל את המורים לרפורמה תורנית כזאת או אחרת, "מנחית" על המורים מדריכים. רק בתי ספר מעטים מחזיקים מנחים פדגוגיים in-house שמהווים חלק בלתי נפרד מסגל ההוראה ועובדים עם המורים באופן אישי וקבוצתי. לשם כך יש צורך בתקציב ובעיקר במודעות עמוקה לחשיבות הרבה של הפיתוח המקצועי-חינוכי של המורים ( גלעד שפירא, עירית אהרון ).

מתוארת בזאת הצעה לנוהל שימוש בית הספר במדיה חברתית, לצד רציונל והסבר. מטרת הנוהל היא להסדיר את מדיניות ההתנהלות הבית ספרית במדיה החברתית, למצות את ההיבטים החיוביים בשימוש בה ולמנוע מבעוד מועד נזקים אפשריים, שעלולים לשבש ולפגום בעבודת בית הספר ולפגוע ובאנשים הקשורים בו. הנוהל כולל התייחסות להתנהלות רשמית-מקצועית כאנשי חינוך מול לומדים, הורים וקהילה, כמו גם התייחסות להתנהלות אישית-פרטית במדיה, העלולה לפגום במעמד המקצועי, באם היא נעשית ללא בקרה והכוונה מראש. המאמר מתחלק לשני חלקים: (1) תיאור האתגר ותיאור הגישות לנהלים לשימוש במדיה חברתית (2) מתווה הנוהל המוצע. נוהל זה גובש על סמך הניסיון והתובנות שהצטברו (עידית אבני , אברום רותם ).

על החשיבות של יצירת רשת חברתית מתוקשבת בכיתה מעבר לפייסבוק כבר נכתבו בשנה האחרונה כמה וכמה מאמרים. עכשיו , יש סיכוי לקדם את הנושא הזה בזכות תת-מאגר חדש שפתחה ג'ין הארט ובו סיווג של כל הכלים הפתוחים האפשריים לטובת המשימה של הקמת רשת חברתית לכיתה בביה"ס או לשכבה. הרשימה המעודכנת שגיבשה ג'ין הארט מסווגת את מרבית הכלים הפתוחים שניתן להשתמש בהם ליצירת דינאמיקה בין-אישית של סביבת הכיתה בביה"ס. מרבית הכלים הפתוחים הם באנגלית , אך יש לציין כי מכון מופ"ת "גייר" לאחרונה ( בזכות פעילותה המבורכת של הגב' סוזן צעירי) את מערכת הELGG לעברית כפי שניתן לראות ברשת שלובים החדשה של מכון מופ"ת. מדובר בתוכנה מסוג קוד פתוח. כלומר, ניתן להתקין אותה בחינם גם על שרתי אינטרנט אחרים בארץ.

סיקור מעניין של אריאלה לונברג בבלוג האיכותי שלה. טרי פרידמן מתייחס לוידאו המוטמע כאן (ששמו "ביה"ס העתיד של פינלנד") ושואל כמה שאלות לגבי שילוב של מחשבים ניידים בכיתה. פרידמן מטיל ספק ב"עתידנותו" של החינוך המוצג בסרטון החביב שלמעלה וכותב: "כיתת העתיד מתחילה עכשיו , בשאילת השאלות, בדיון, בהבנה של מה שמצליח ומה שלא ובחזון הנוגע לשאלה כיצד יכולים הדברים להיות אחרים- תוך מחויבות למסע הזה ואסטרטגיה שמאפשרת לביה"ס לבצע אותו". למרות זאת, נראה כי הסרטון מבטא דוגמא לניצול הטכנולוגיה הניידת ככזו והמאפשר דיון אודות תהליכי הלמידה ושיטות ההוראה שבשימוש בטכנולוגיה.