כמה מומחים מובילים לתקשוב חינוכי בעולם נותנים את דעתם לדמות ביה"ס בעוד 10 שנים. מחשבים, לוחות אלקטרוניים חכמים (electronic whiteboards) וטכנולוגיות אינטראקטיביות אחרות משנים באופן יסודי את החינוך בארה"ב ובעולם . זו נקודת המבט של המומחים שעמם שוחח כתב העיתון "ניו יורק טיימס" לגבי השאלה איך תיראה הכיתה בעוד עשר שנים מהיום? בין המומחים שרואיינו נמצא גם פרופסור Larry Cuban העוקב אחרי תהליכי השינוי בבתי ספר כבר ארבעים שנה.

המורה אביבה כותבת בבלוג שלה על הניסיון לשלב ולהטמיע את מעטפת האינטרנט החדשנית "קולסקול" בביה"ס. אתר קולסקול , הניתן בחינם מאפשר : א. תשתית אפקטיבית לתכנים פדגוגיים. ב. תקשורת רב-ערוצית בין ילדים, הורים והצוותים הפדגוגיים. "קול סקול" מאפשר לבית ספר רשת חברתית בטיחותית שהכניסה היא רק עם שם משתמש וסיסמה הניתנת בקלות להפעלה ולימוד , ידידותית למשתמש, מאפשרת תקשורת בין כל קהילת בית הספר לפי תחומי עניין. העלאת קבצים ושמירתם. המשתמש , לדוגמא המורה, יכולה להחליט האם היא שומרת את הקובץ לשימוש אישי בלבד או משתפת חלק או את כל הצוות. מאפשרת בניית מאגר תכניות לימוד לצוות ההוראה. מאפשר שליחת הודעות לכל הצוות בצורה בטוחה. התלמידים יכולים להתכתב בינם לבין עצמם בצורה בטוחה .

בתחום החינוך קיימת חשיבות רבה ביותר למסגרות לשיתוף ידע וניסיון, להתעדכנות ולתמיכה, כמו גם לשיתוף לשם תמיכה רגשית ומוראלית. מסגרות לשיתוף בתחום החינוך קיימות זה זמן רב כדוגמת השתלמויות, כנסים, ימי עיון ועוד. עם זאת, מסגרות אלה לסוגיהן סובלות ממגבלות שונות, ששתיים מן החשובות שבהן הן מגבלות המקום הפיזי ומגבלות הזמן. אחד הכלים המאפשרים התמודדות מצוינת עם מגבלות אלו הוא הרשת החברתית. שלובים היא רשת חברתית מקצועית בתחום החינוך והכשרת מורים, שקמה כדי להתמודד עם המגבלות המוזכרות למעלה. שלובים הוקמה על ידי מכון מופ"ת והחלה לפעול בסוף חודש אוקטובר 2010. שלובים היא רשת חברתית-מקצועית שנתפרה במיוחד עבור ציבור העוסקים בהוראה. היא נועדה להוות מקום מפגש לכל העוסקים בהוראה – מורים, מדריכים פדגוגיים ומרצים שעיסוקם הכשרת מורים לגווניה, אנשים שתפקידיהם ועיסוקיהם נוגעים לחינוך ולהכשרת מורים. מטרתה של מסגרת זו היא התמקצעות, התעדכנות ותמיכה הדדית של העוסקים בחינוך, הן בהיבט בכללי-דידקטי, פדגוגי ואחר, והן בהיבט של תחומי הדעת הספציפיים. שלובים נועדה גם לתמיכה הדדית ברמה המוראלית והרגשית.

מחקר זה בודק תכנית לימודים המועברת בסביבות לימוד חדשות ומעסיקה תלמידים בפעולות למידה. במחקר אחר בנושא מעורבות התלמידים ב"סביבת לימודים מאותגרת בעיות" (PBL) נמצאו 11 אלמנטים סביבתיים אשר מעוררים מוטיבציה: אותנטיות, אתגר, מעורבות קוגניטיבית, יכולת, בחירה, פנטזיה, זהות, אינטראקטיביות, חידוש, מעורבות חושית ומערכת יחסים חברתית. המחקר המוצג כאן, ממשיך את הקו ובודק בעיקר את השינוי שנעשה בלימודי מדעים והקשר בין מוטיבציה ולמידה לאחר שימוש בסביבה מאותגרת בעיות בשם Alien Rescue .

מאז שנת 2004 יש התרחבות ניכרת בתכניות אלטרנטיביות להכשרת מורים בארה"ב המנצלות טכנולוגיות מתקדמות ללמידה מרחוק באינטרנט. חלקים ניכרים מההכשרה האלטרנטיבית התיאורטית מועברים בשיעורים מתוקשבים באינטרנט וההדרכה המעשית מתקיימת בבתי הספר שמחוברים לאותה מערכת מתוקשבת. ככלל ניתן לאפיין את התוכניות האלטרנטיביות להכשרת מורים בארה"ב כתוכניות מוטות תקשוב , כלומר, השימוש שהן עושות בתשתיות תקשוב ללמידה מרחוק הוא משמעותי יותר בהשוואה לתוכניות הכשרת המורים הרגילות. כך לדוגמא, בתוכניות ההכשרה האלטרנטיביות של החינוך המיוחד בארה"ב השימוש בסביבות להוראה-למידה מתוקשבות הוא משמעותי.

ד"ר גילה קורץ , ראש ההתמחות תקשוב ולמידה במרכז ללימודים אקדמאיים באור יהודה (… ומי שחוללה מהפיכה משמעותית בדרכי הלמידה של הסטודנטיות והסטודנטים לתואר שני לחינוך שם) כתבה לאחרונה מסמך מאיר עיניים על שימוש בפלטפורמת גוגל דוקס לשיתופיות באינטרנט . המסמך יכול להאיר את עיניהם של מורים המעוניינים להתנסות בפלטפורמה של גוגל דוקס ולשלבה בלמידה בביה"ס או במכללה .

מחקר זה מדגים את השפעתן של אסטרטגיות הוראה גמישות על תהליך החינוך הסביבתי. תלמידים למדו על מיחזור וסיווג מוצרים באמצעות אתר אינטרנט הדרכתי המבוסס על כלי ההוראה של חקררשת – WebQuest. במחקר השתתפו 103 תלמידי כיתה ו', אשר חולקו לשלוש קבוצות, בהתאם לאופי ההדרכה שקיבלה כל קבוצה: הדרכה מסורתית, הדרכה מסורתית בשילוב עם WebQuest והדרכה המשלבת בין WebQuest ליציאה למרחב הפתוח. תרומה מרכזית של מחקר זה היא הצגתה של שיטת הוראה חדשה, המאפשרת את השילוב הדינאמי של ה- WebQuest בתחום ההדרכה שמחוץ לכיתה. תוצאות המחקר מעידות כי השילוב של חקררשת מחוץ לכיתה אכן תורם לתהליך הלמידה. שתי תוצאות נוספות הינן: 1. כאשר כללו את ה- WebQuest במצבים אמיתיים, הוקנתה לתלמידים ההזדמנות לרכוש מידה רבה יותר של ניסיון וידע. 2. במהלך המחקר, השלימו התלמידים מטלות לימוד שונות והביעו את דעותיהם וחוויותיהם האישיות מלמידה באמצעות חקרשת, תהליך המטפח בקרבם חשיבה ביקורתית ועצמאית. ממצאים אלו יש בהם כדי לתרום להתפתחות הלמידה וההוראה תוך הבנה כי חקרשת ניתן לביצוע מחוץ לכיתה באמצעות אמצעי תקשורת שונים ; למשל, ביכולתם של מורים להעניק לתלמידיהם גישה למקורות מידע רשתיים נוספים כגון טלפונים סלולאריים מן הדור החדש, מחשבי לוח אישיים וכמובן אינטרנט, אשר ילוו אותם בסיורי שטח במוזיאונים, גני חיות וכולי, ובזאת ישפרו את חוויית הלימוד מחוץ לשטח בית הספר באופן ניכר ( Chang, Cheng-Sian; Chen, Tzung-Shi; Hsu, Wei-Hsiang ).

המורה והמחנך דביר קפלן כתב מאמר מענין על החידושים האחרונים בגוגל מסמכים והיכולת לשלב את חידושים אלו במערכת למידה של "דיאלוגים סוקרטי". גוגל שיחררו לפני מספר חודשים עדכונים לפלטפורמת גוגל מסמכים, חלק מעדכונים אלו נגעו לכתיבת מסמכים משותפת. מערכת שיתוף המסמכים מאפשרת כעת לא רק לכתוב מסמך משותף באופן נפרד או באופן סימולטני, אלא לנהל דיון הנוגע לסוגיות שונות במסמך במערכת אשר מולבשת על המסמך הנוכחי. בעזרת מערכת זו ניתן לנהל דיון שלם הנוגע לכתוב במסמך. במקרה שאותו בחר דביר קפלן להציג הוא החלטתו הפדגוגית בתור עבודת סוף שנה לתלמידי כיתה ח’ בתוכנית בהומניסטיקה בחטיבת הביניים הרטוב, לאפשר לתלמידים לנהל דיאלוג סוקרטי, התלמידים קיבלו הנחיות הן בכיתה והן באמצעות מסמך משותף לכלל התלמידים כיצד לבצע את הדיאלוג ביניהם. המשמעות של הדבר הייתה שכלל העבודה הנראית לעין הייתה דיאלוג בין זוג תלמידים הנפרס על פני מספר מצומצם של עמודים. אך האמת הפדגוגית מסתתרת מתחת למכסה המנוע של הטכנולוגיה ( דביר קפלן).

המדיה החברתית במרחב הדיגיטלי הופכת למשמעותית ומשפיעה כמעט על כל תחום בחיינו. מחקרים בתחום מצביעים על קיומם של תנאים ספציפיים לכניסה אפקטיבית לעולם הקסום שבמרחב הדיגיטלי. תהליך המיתוג העצמי הוא המנוע הדוחף את הפיכתה של הרשת החברתית באינטרנט לאמצעי שילוב חברים, למידה ואמצעים אחרים על מנת להשיג מטרות אישיות. הפעילות ה"נכונה" של כל אחד מאתנו ברשת החברתית מבוססת על מידת "הנראות" וה"נוכחות" שלנו כלפי אחרים ברשת האינטרנט הגלובלית, המוצפת והעמוסה במידע, במשתמשים ובמבחר עצום של פעילויות. כדי לבצע ברשת מיתוג עצמי דרושים שני התהליכים העיקריים האלה: 1. שילוב – למקד את הצרכים ואת האינטרסים ולהקפיד על אינטגרציה של תוכן "חכם" תוך רגישות לשינויים. 2. התמדה – יש להתמיד בתהליכי התקשורת עם ההמון הרלוונטי בכדי לבסס את המיתוג העצמי ( אלון הסגל) .

לא קל להיות מורה מקוון מיטבי. דרוש כאן שילוב של כישורים ומיומנויות רבות: ראשית, הכישורים הפדגוגיים להוראה, הדרושים לכל מורה ומנחה, מקוון או לא: היכולת לבנות מערך שיעור מותאם ללומדים, המעביר את הידע בצורה הנכונה, והיכולת להפעיל את הלומדים בכדי להבנות ידע. כותבת גילה לוי עצמון : "ומתוך ההתנסות שלנו בבניית יחידות לימוד מתוקשבות, התבהרו לי דרישות נוספות למורה המקוון: למורה הבונה שיעור מקוון חייבות להיות מיומנויות לא רק של מומחה תוכן, אלה גם של מפתח הוראה: בחירת האמצעים הטכנולוגיים הרלוונטיים ביותר לנושא והשימוש בהם בצורה היעילה ביותר" ( גילה לוי עצמון) .

מודל קבלת הטכנולוגיה (Technology Acceptance Model (TAM) ) מייצג כיצד משתמשים מגיעים לקבל ולהשתמש בטכנולוגיה נתונה וכיצד ניתן ליישם זאת לשימוש של המורים בטכנולוגיות חינוכיות. המודל כאן מורחב כדי לכלול את השימושיות הנתפסת של המורים ואת מדדי המסוגלות העצמית כלפי הטכנולוגיות שבהן הם משתמשים כעת. המאמר פונה לשתי שאלות מחקר. ראשית, המחברים שקלו את ההשפעה של השימושיות הנתפסת לגבי קבלת הטכנולוגיה מצד המורים. שנית, המחברים פנו להשפעה של המסוגלות העצמית (self efficacy) בטכנולוגיה של המורים על קבלת הטכנולוגיה שלהם ( Holden, Heather; Rada, Roy).

מצגת מעניינת שהוצגה לאחרונה בכינוס Edulearn 2011 שהתקיים בברצולנה בקיץ 2011. המצגת מסכמת את עיקרי הרצאתו של ד"ר Jordi Domenech Casal , מומחה אירופאי מוביל בתחומי הלמידה המתוקשבת האינטגרטיבית. בהרצאתו הדגים ד"ר Jordi Domenech Casal את חשיבות השימוש ביחידות לימוד מתוקשבות מסוג מוזיאונים וירטואליים באינטרנט כדרך הוראה אינטגרטיבית ומאתגרת מבחינת התלמידים ותחומי הסקרנות שלהם. לדעתו של Jordi Domenech Casal אנשי חינוך ומורי מורים עדיין לא מודעים ליתרונות הרבים של יחידת לימוד מתוקשבת המבוססת על מוזיאונים מתוקשבים שפותחו באינטרנט ( לדוגמא: Museum of geneticsהנמצא בסביבת הדמיה של SECOND LIFE , או המוזיאון לאמנות של גוגל ). במצגת ניתן לקרוא על עקרונות של למידה קונסטרוקטיבסטית באמצעות מוזיאון וירטואלי וכן הוצגה סביבת למידה מתוקשבת ובה פעילויות לתלמידים והתנסות מקוונת דידקטית שלהם.

ההתפתחויות הטכנולוגיות ובראשן האינטרנט פותחות עולם חדש של אפשרויות בפני המורה בבית הספר ומאפשרות לו להשתמש במגוון כלים מתקדמים לשם שיפור חווית הלמידה ויצירת דיאלוג פורה עם התלמידים. בית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית ערך ביום ראשון, 26 ביוני, כנס סיום להשתלמות המורים הייחודית "המורה והתלמיד בכיתה דיאלוגית", שנמשכה על פני שנה וליוותה את המורים ביצירת יחידות לימוד העושות שימוש בכלים טכנולוגיים. רם תמיר, מורה למדעים ולביולוגיה בתיכון זינמן בדימונה, הציג בכנס פיתוח חדש הרותם את הטלפונים הסלולאריים החכמים לטובת הכיתה. האפליקציה, המכונה Socrative, מאפשרת למורה ליצור שאלונים עליהם התלמידים יכולים לענות ישירות דרך המכשירים הסלולאריים, כאשר תוצאות השאלונים מוצגות מיידית על הלוח. פרויקט אחר במסגרת "הכיתה הדיאלוגית" שכבר יצא לפועל הוא לימודי מתמטיקה באמצעות אתר היוטיוב בפרויקט שנערך בביה"ס עמק חרוד .

במשך למעלה מ-40 שנה, המטרה של שימוש בטכנולוגיות בתוך תהליכי ההוראה והלמידה בכיתה הייתה תמיד לאחד אסטרטגיות ופרקטיקות אפקטיביות יותר כדי להגדיר מחדש את משימת הלמידה. ברוב המקרים, המטרה הזו לא הושגה . ממצאי מחקרים חדשים שנערכו באנגליה מלמדים כי ניתן להשיג מטרה זו ע"י חשיפת המורים לטכנולוגיה החדשנית בהשתלמות שנתית רציפה המלווה את תהליכי הכנסת השינוי לכיתה לכל אורך הדרך. הליווי של המורים אינו בהכרח טכנולוגי אלא נעשה ע"י מנחים פדגוגיים המלווים את המורים ומבטיחים כי הרגלי ההוראה הקודמים ישתנו. מחקר זה בדק את השילוב של טכנולוגיית לוח אינטראקטיבי עם תוכן דיגיטלי. השילוב של טכנולוגיות הדיגיטאליות בהוראה ( במיוחד לוח תצוגה אינטראקטיבי ) הניע את התלמידים והן את המורים, לחשוב מחדש על הפדגוגיות שלהם. רוב המשתתפים עברו לצורות חדשות של ניהול עבודתם כמורים. כתוצאה מכך, שתי הטכנולוגיות דרבנו אסטרטגיות ופרקטיקות אפקטיביות יותר כדי להגדיר מחדש את העבודה של הוראה ולמידה (John G. Hedberg).

בתי ספר וירטואליים ללמידה מתוקשבת באינטרנט יכולים לספק הזדמנויות למידה באיכות גבוהה בסביבת למידה עשירה, המאפשרת הוראה אישית, תוך יכולת לשפר את ביצועי התלמידים ומיומנויותיהם באמצעות שימוש בטכנולוגיה וגישה לקורסים ברמה מתקדמת. בארה"ב ובקנדה כבר פועלים עשרות בתי ספר תיכוניים וירטואליים שבהם התלמידים לומדים רק מהבית. קיימים גם מאות בתי ספר תיכוניים בקנדה, ארה"ב ואוסטרליה, המאפשרים לתלמידים שלהם ללמוד קורס אחד או שניים מהבית באמצעות התחברות לאינטרנט. בעיר שיקאגו בארה"ב מתכננים לחייב כל ביה"ס תיכון להעביר כמה קורסים מקוונים מהבית. לאחרונה הועלה בישראל הרעיון ליישם את התפיסה של ביה"ס הווירטואלי כחלק מפעילות שוטפת של ביה"ס הקיים ולא כאלטרנטיבה לו. הרעיון הוא לקיים יום לימודים שבועי מהבית, יום לימוד מקוון שבועי (יום קבוע) הכולל מטלות מקוונות במספר מקצועות וגם לימוד סינכרוני מקוון של שיעור אחד או שניים. ההשראה לרעיון שאובה מהצלחתם של התנסות "הימים המקוונים" בבתי הספר שונים בארץ.