ההתפתחויות הטכנולוגיות ובראשן האינטרנט פותחות עולם חדש של אפשרויות בפני המורה בבית הספר ומאפשרות לו להשתמש במגוון כלים מתקדמים לשם שיפור חווית הלמידה ויצירת דיאלוג פורה עם התלמידים. בית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית ערך ביום ראשון, 26 ביוני, כנס סיום להשתלמות המורים הייחודית "המורה והתלמיד בכיתה דיאלוגית", שנמשכה על פני שנה וליוותה את המורים ביצירת יחידות לימוד העושות שימוש בכלים טכנולוגיים. רם תמיר, מורה למדעים ולביולוגיה בתיכון זינמן בדימונה, הציג בכנס פיתוח חדש הרותם את הטלפונים הסלולאריים החכמים לטובת הכיתה. האפליקציה, המכונה Socrative, מאפשרת למורה ליצור שאלונים עליהם התלמידים יכולים לענות ישירות דרך המכשירים הסלולאריים, כאשר תוצאות השאלונים מוצגות מיידית על הלוח. פרויקט אחר במסגרת "הכיתה הדיאלוגית" שכבר יצא לפועל הוא לימודי מתמטיקה באמצעות אתר היוטיוב בפרויקט שנערך בביה"ס עמק חרוד .

במשך למעלה מ-40 שנה, המטרה של שימוש בטכנולוגיות בתוך תהליכי ההוראה והלמידה בכיתה הייתה תמיד לאחד אסטרטגיות ופרקטיקות אפקטיביות יותר כדי להגדיר מחדש את משימת הלמידה. ברוב המקרים, המטרה הזו לא הושגה . ממצאי מחקרים חדשים שנערכו באנגליה מלמדים כי ניתן להשיג מטרה זו ע"י חשיפת המורים לטכנולוגיה החדשנית בהשתלמות שנתית רציפה המלווה את תהליכי הכנסת השינוי לכיתה לכל אורך הדרך. הליווי של המורים אינו בהכרח טכנולוגי אלא נעשה ע"י מנחים פדגוגיים המלווים את המורים ומבטיחים כי הרגלי ההוראה הקודמים ישתנו. מחקר זה בדק את השילוב של טכנולוגיית לוח אינטראקטיבי עם תוכן דיגיטלי. השילוב של טכנולוגיות הדיגיטאליות בהוראה ( במיוחד לוח תצוגה אינטראקטיבי ) הניע את התלמידים והן את המורים, לחשוב מחדש על הפדגוגיות שלהם. רוב המשתתפים עברו לצורות חדשות של ניהול עבודתם כמורים. כתוצאה מכך, שתי הטכנולוגיות דרבנו אסטרטגיות ופרקטיקות אפקטיביות יותר כדי להגדיר מחדש את העבודה של הוראה ולמידה (John G. Hedberg).

ישראל מפגרת אחרי המדינות המפותחות במספר המחשבים בבתי הספר ומובילה מבחינת פערי המחשוב מהמדינות המפותחות – כך עולה מדו"ח חדש של OECD שפורסם אתמול. הנתונים מתייחסים ל-2009, וייתכן שישתנו בשנים הקרובות הודות לתוכנית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21 שמשרד החינוך, שהחל ביישומה השנה בצפון ובדרום. לפי הנתונים, פחות מ-1% מתלמידי מדינות OECD דיווחו ב-2009 על כך שמעולם לא השתמשו במחשב, אך בישראל השיעור הוא 2%-3%, בדומה ליוון, טורקיה ויפאן. בפנמה ובירדן (שהן שותפות אך אינן חברות ב-OECD), מדובר בשיעור של 10% ו-7% בהתאמה . לפי הדו"ח, ישראל היא אחת המדינות הבודדות שבהן היחס בין מספר התלמידים בכיתות למספר המחשבים שעומד לרשותם לא השתנה כלל במשך כמעט עשור (2000-2009), ונותר נמוך יחסית למדינות המפותחות.( ליאור דטל וענבל אורפז).

מערך שיעור ללמידה מרחוק, יוני 2011. הסקירה כוללת את ראשי הפרקים הבאים: לקחים מתוכניות תקשוב לשילוב מחשבים ניידים בבתי ספר בארצות הברית ( כגון תכנית מדינת מיין שהייתה הראשונה בעולם להטמעת מחשבים ניידים בכיתות לימוד) , יוזמות מובילות בישראל, שתי יוזמות יישוביות בישראל לשילוב מחשבים ניידים בלמידה (פרויקט מ.ש.י -מחשב נייד לכל תלמיד ביישוב גני תקווה ופרוייקט כתו"ם ) מעידות על שינוי חינוכי מהותי בדפוסי הלמידה וההוראה. דרכי הוראה של מורים בישראל נוכח האתגר של שילוב מחשבים ניידים בכיתה : הסביבה של שילוב מחשבים ניידים בכיתה מזמנת למורים מצבים חדשים בתחום של ניהול כיתה, הבניית הידע , תכנון הלמידה : מקום התלמיד בסביבה המתוקשבת. אחת השאלות הראשונות שעולות מיד עם ההחלטה על שילוב המחשבים הניידים בהוראה-למידה היא איך ומתי לשלב. האם ליצור מערכת שעות קבועה, לפיה נקבע השימוש במחשבים מראש, ומורה מתכונן לשיעור עם ניידים בהתאם למערכת השעות השבועית או האם לאפשר שילוב ללא "פיקוח" או תכנון מראש, שילוב על פי צרכים ובהתאם למטרות השיעור. מערך השיעור כולל גם שאלה מרכזית לדיון : האם מדובר בשינוי חינוכי ממעלה שניה ? כמו כן מוצגים במערך השיעור שתי דילמות עיקריות לגבי שילוב המחשבים הניידים בתהליכי ההוראה והלמידה בכיתה ( עמי סלנט ) .

מהלך מעניין שיזמה זהבה אפל, המתמחה בשילוב של ניידים 1:1 בחטיבות ביניים , עם תלמידים "נאמני מחשב". זהבה החליטה לנסות אסטרטגיה אחרת, לפיה במקום ללמד את המורים לעבוד בתוכנת הקריקטורות toondo היא תלמד את נאמני המחשב את עיקרי הפונקציות בתוכנה ותבקש מהם להעביר את השיעור בכיתה. זהבה הקדישה לכך 45 דקות, במהלכן רכזה את התלמידים, הסבירה להם כיצד לפתוח חשבון, ליצור רקעים ודמויות, לכתוב מלל בעברית ולצלם את מסך הקריקטורות הסופיות כדי לשמור את העבודה. אח"כ שלחה אותם הביתה לחקור את התוכנה לפרטי פרטים ולהכין מערכי שיעור לחבריהם לכיתה, בעזרתם ילמדו את הכלי לשאר התלמידים בכיתה. אסתי דורון המדווחת על כך בבלוג שלה מוסיפה כי במאמר משנת 2009 בשם "כיצד לשלב את התלמידים בתוכניות להטמעת הניידים" היא הביאה את רעיונותיה של מרטינז, שמתייחסים לשיתופם האמיתי של התלמידים.

תכנית נחשון היא מיזם אינטרנט חדשני שבמסגרתו סטודנטים חונכים תלמידים בכיתות י–יב מרחוק מכל המגזרים, בשיעורים הניתנים באמצעות "מפגש" בכיתות וירטואליות, במקצועות מתמטיקה, פיזיקה, כימיה, תנ"ך וביולוגיה. מטרותיה של התכנית הן להגדיל את מספר הניגשים לבגרויות המוגברות במתמטיקה, בפיזיקה, בביולוגיה ובכימיה, לשפר את הישגיהם של התלמידים, להגביר את המוטיבציה שלהם ולחזק את ביטחונם ואת הדימוי העצמי שלהם. התכנית מונה כ-3,000 תלמידים שאותם חונכים כ-650 סטודנטים מצטיינים מהאקדמיה. הסטודנטים נבחרים בקפידה וזוכים להכשרה ייעודית מצוות מטח. הם מתרגלים עם התלמידים את חומר הלימודים במהלך שנת הלימודים ובסופו של דבר גם מכינים אותם באופן ממוקד לבחינות הבגרות. החונך "נפגש" עם התלמידים בקבוצות המונות לא יותר משלושה תלמידים, לשיעור סינכרוני של כ-90 דקות פעמיים עד שלוש בשבוע. השיעור מתנהל כשכל אחד מהמשתתפים יושב מול מסך המחשב הפרטי שלו, בביתו, והתקשורת בין הסטודנט לתלמידים מתקיימת באמצעות אתר אינטרנט מאובטח ומתקדם.

הסיקור של מאמרים ומחקרים בתחומי הלמידה בחינוך מתמקד בעיקר בפלטפורמות מתוקשבות ( כגון MOODLE ואחרים) או כלים דיגיטאליים , בעוד המחקרים מצביעים על כל כי איכות התכנים בקורס המתוקשב היא בדרך כלל יותר משמעותית מאשר הפלטפורמה המתוקשבת. על רקע זה מציג המאמר מודל חדשני להגברת יעילות הלמידה המתוקשבת באמצעות תכנים פעילים ומפעילים יותר. המודל של שילוב תכנים אותנטיים ומפעילים יותר הוצע במקור לקורסים מתוקשבים של מקומות עבודה , אך הוא תקף באותה מידה גם לקורסים מתוקשבים בחינוך ( Stoyanov, T).

סקירה זו מעדכנת את הסקירה המקורית משנת 2009 ונוספו בה מגוון פעילויות ויוזמות של בתי ספר ישראליים מבחינת ההיערכות ליום לימודים מקוון . הפעילות המקוונת של התלמידים ביום המקוון נותנת להם עצמאות בעבודתם, הם לוקחים חלק פעיל ואקטיבי, הם מנהלים את קצב העבודה שלהם ומחלקים את העבודה בין החברים. מלבד זאת זה ממקד את התלמיד, מגביל אותו בזמן ומחייב אותו לתוצר מידי.הלמידה המקוונת מרחוק מאפשרת גיוון שיטות? ?הוראה- למידה והעמקת הלמידה בכתה באמצעות חשיפה למקורות מידע? ?חדשים ומעודכנים?. כל ביה"ס בישראל הוסיף את הנופך שלו לקיום היום המתוקשב, אך העיקרון של שבירת גבולות ביה"ס בלמידה מקוונת מהבית נשמר בכל היוזמות המתוארות ( עמי סלנט).

הדעיכה של ז'אנר חקררשת – Webquest -בלמידה מתוקשבת בשלוש השנים האחרונות במערכת החינוך בארץ קשורה אולי לכניסה של אתרים מסוגWeb 2.00 (בלוגים , ויקי , רשתות חברתיות) , התפתחותם של משימות חיפוש ממוקדות יותר לשיעור אחד בלבד , אך יותר מכך מההשקעה הגדולה שצריכים המורים והתלמידים להשקיע בפעילויות מסוג חקר רשת . עם זאת חשוב לציין כי ניסיון בשטח וגם המחקר מצביע על חקררשת כפעילות קוגניטיבית אפקטיבית מאד. אותם מורים שממשיכים להפעיל תלמידים במבנה פעילות מסוג חקר רשת יודעים כי התרומה של הפעילות לאורך זמן היא משמעותית, הן מבחינת הרגלי העבודה של התלמידים, ההתמודדות הקוגנטיבית שלהם והן מבחינת הדפוסים של עבודה שיתופית בלמידה שיתופית באינטרנט( עבודת צוות). מערך שיעור זה המיועד ללמידה מרחוק מציג את התפתחות הז'אנר של חקרשת בארץ ובעולם , את המאפיינים העיקריים שלו , דוגמאות מעודכנות לפעילויות חקררשת שעדיין נחשפים אליהם תלמידים ופרחי הוראה וגם ראייה מחקרית של חקר רשת כפעילות של למידה שיתופית.

אסתי דורון מדווחת בבלוג שלה כי שתי חטיבות ביניים נוספות באזור המרכז החליטו להפוך באופן הדרגתי לחטיבות שכל תלמידיהן ילמדו באמצעות ניידים 1:1. מדובר בשתי חטיבות, שפועלות במסגרת תוכנית כתו"ם בהובלה של מכון דוידסון במכון וייצמן. ההחלטה על כך שכל שכבת ז' תלמד עם נידיים ולא רק כיתה אחת "מובחרת" היא פרי יוזמה של מנהלות בתי הספר, שרוצות להפוך את תוכנית 1:1 לתוכנית מערכתית בית ספרית. כמובן, שהן נעזרות בהסכמת הרשות למהלך. העובדה שיש רק כיתה אחת בבית ספר שלומדת עם ניידים משפיעה במעגלי אדווה על בית הספר כולו ויותר ויותר מורים מצטרפים למעגל ההוראה בכיתות 1:1. נוצר בסיס רחב לשפה משותפת, ומסתבר שעם כל הקושי, המנהלים רואים את היתרונות הרבים שבתוכניות 1:1.

כבר דיווחנו בעבר על השילוב של רשתות חברתיות בכיתות לימוד בארה"ב, אך הנתונים שמגיעים עתה ממערכת החינוך בארה"ב מלמדים כי מערכות אלו הולכות ונעשות נפוצות כסביבת למידה מתוקשבת בבתי ספר רבים בארה"ב. היישום הממוחשב באינטרנט הנקרא Edmodo , דומה במהות פעולתה למערכת המיקרובלוגים של טוויטר , אבל היא מוסיפה אפשרויות פעולה רבות יותר מבחינת המעקב אחרי אינטראקציות בכיתה.מערכת Edmodo נבנתה במיוחד למורים ולמחנכים כרשת תקשורת חברתית ייעודית. המישק המתקדם של התוכנה הידידותית הזו מאפשר גם שיוך למעקב קבוצתי של מורים או תלמידים ( כיתה או קבוצת למידה) . גם תלמידים יכולים ליצור שיוך למעקב קבוצתי. השילוב של מערכת Edmodo עדיף על פני השימוש במערכת פייסבוק כי מדובר במערכת ייעודית וסגורה של עדכונים ואינטראקציות בין תלמידי הכיתה החברים בלעדית ברשת הייעודית . מהדיווחים עולה כי השימוש במערכת Edmodo משפרת משמעותית את האינטראקציה בין התלמידים והמורה ולמעשה יוצרת מציאות של מערכת למידה מתוקשבת מותאמת תלמידים ( PLN ).