עם התפתחות המטלות המתוקשבות בחינוך, החלו יותר ויותר מורים לתת את הדעת להפעלת תלמידים באינטרנט ביצירת פרויקט אישי או קבוצתי של תערוכה וירטואלית באינטרנט. התנסויות שונות שנערכו בבתי ספר בארץ הוכיחו כי תלמידים מגלים עניין רב בהתמודדות עם יצירת תערוכה וירטואלית על נושא כלשהו באינטרנט. זהו מודל פדגוגי חשוב היום המביא לידי ביטוי את ההיבט היצירתי בהבניית-הידע. הרעיון כאן הוא ליצור, באמצעות כלי מתוקשב פתוח באינטרנט או במצגת תערוכות וירטואליות בנושאים שונים (אמנות, ספרות, מדע, היסטוריה וכו'). הכנת התערוכה מתבצעת ע"י בחירת נושא, חלוקתו לתת-נושאים (שכל אחד מהם יהיה "חדר" בתערוכה) .בסקירה הקצרה ניתן לקרוא על השלבים בהפעלת התלמידים ועל כלים מתוקשבים אפשריים לבניית התערוכה הוירטואלית באינטרנט.

במהלך העשור האחרון נעשו מאמצים לשלב תקשוב חינוכי (ICT-Information and Communication Technology) בכל האספקטים של ההוראה והלמידה ברחבי בתי הספר בנורבגיה ובמדינות רבות נוספות. אולם, על אף מגמה זו מחקרים מראים כי מורים רבים מתקשים עם אימוץ השיטה החדשה, וכי מהפכת ה- ICT מהווה אתגר להתפתחותם המקצועית. המחקר הנוכחי מתמקד בגורמים ברמת המורה, ומתאר כיצד ובאיזו מידה משתמשים המורים בתקשוב חינוכי בתהליך ההוראה. מאמר זה עוסק באופן בו גורמים ומשתנים כגון הנושא הנלמד, ניסיון הוראה, מגדר וגיל משפיעים על השימוש בתקשוב חינוכי בקרב המורים. החשיבות של המחקר הנוכחי היא בכך שהוא מנתח בצורה מעמיקה את עמדות מורים בביה"ס תיכון לגבי תהליכי התקשוב וניתן ללמוד ממנו בכל היערכות קיימת או עתידית של תכניות תקשוב ארציות ( Wikan, Gerd and Terje Molster).

בניסיון לשלב משאב משמעותי המבוסס על טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) בבתי ספר תיכוניים, יש לשקול חסמים פוטנציאליים רבים. רבים מהחסמים הללו סובבים סביב המורה היחיד ולכן הם מהווים נקודת פתיחה חשובה בהבנת תהליך השינוי בבתי הספר. עבודה זו מתארת ניסיונות לשלב משאב המבוסס על טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) – מעבדת כימיה וירטואלית (Virtual Chemistry Laboratory) בתוך פרקטיקה של מספר מורים למדעים בתוך מערכת החינוך האירית. מאמר זה משתמש באלמנטים משני המחקרים ובספרות רלוונטית בניסיון לפתח מודל שיתאר את השילוב של משאב תקשוב חינוכי ICT בקרב מורים שונים למדעים. המודל שמוצג במאמר זה מזהה ארבעה סוגים של מורים ביחס לשילוב תקשוב חינוכי ICT בפרקטיקה שלהם ( Dermot Donnelly, Oliver McGarr, John O’Reilly).

שאלת העיצוב ההוראתי דורשת שיקולים מורכבים באילו כלי מוודל יש ללמוד וכיצד יוצרים תיאום בין הסביבות השונות. בהרצאה דן ד"ר רפי דוידזון כיצד מעצבים בתוך סביבת מוודל סביבה המאפשרת למידה אישית, קבוצתית ובמליאה, תוך העברת השליטה על הלמידה לידי הלומד.קישור להרצאתו של ד"ר רפי דוידזון ממכללת קיי – 1000 פנים למוודל. בהרצאה זו יוצא רפי מתיאוריית הקונקטיביזם להוראה בפועל תוך שימוש בכלים המצויים במוודל. ההרצאה ניתנה באמצעות כלי להוראה סינכרונית המצוי במוודל – "אלומינייט", הסרטון מהווה הקלטה של אותה הרצאה מעניינת.

למידה שיתופית היא למידה מורכבת מאוד לניהול ולהערכה. על מנת לקבל תמונה משקפת ולעודד השתתפות ולקיחת אחריות, ההערכה צריכה להיות חלק בלתי נפרד וגלוי של כל תהליך הלמידה . בסקירה השיטתית של ד"ר מירב אסף ממכללת קיי ניתן לראות מרכיבי למידה שרצוי להתייחס אליהם בעת ההערכה וכן אמצעים וכלים לעידוד למידה שיתופית. למידה שיתופית מקוונת מתאימה לעבודה בקבוצות קטנות, בעיקר זו העוסקת בחקר ופתרון בעיות וסימולציות של סיטואציות, שם היא נמצאה כיעילה יותר מאשר סביבות לא מתוקשבות (Swan, Shen & Hiltz, 2006). תשתית זו הביאה להיווצרות סביבות ידע שיתופיות ומשתפות רבות (web 2.0, קוד פתוח וכולי) הפועלות באופן טבעי ברחבי הרשת. בסקירה זו מנסה ד"ר מירב אסף להראות באילו אופנים חוקרים ואנשי חינוך התמודדו עם מורכבות של למידה שיתופית מקוונת .

המחקר המדווח במאמר מתמקד בהטמעת מערכת ה-Moodle בהקשר לתהליכי העצמת ההוראה-למידה בשתי מכללות להכשרת מורים מובילות בישראל. ההטמעה התבצעה באתרים המלווים קורסים פנים אל פנים, ובחלקה בקורסים מקוונים במלואם או במודלים משולבים (blended learning). המערכת הוטמעה בשנת הלימודים תש"ע ונמצאת בהרצה, ובשלב זה נמשכים תהליכי אפיון הצרכים האקדמיים הנדרשים בשתי המכללות. מודל הטמעת ה-Moodle שונה בשתי המכללות, ונגזרות מכך סוגיות הקשורות לתהליכי ההטמעה ולהשפעתם של תהליכים אלה על היקף השימוש באתרי קורסים; לשימושים פדגוגיים שעושים המרצים במערכת ה-Moodle (תכנים, הפעלות ואינטראקציה וניהול הקורס והלמידה); ולדפוסי שימוש שניתן לזהות במערכת. המחקר התבצע במתודולוגיה כמותית בעיקרה. איסוף המידע התבצע אוטומטית באמצעות מערכת מובנית ב-Moodle לאיסוף נתונים. הממצאים הצביעו על הלימה בשימושים הנפוצים שמבצעים המרצים ברכיבי ה-Moodle בין שתי המכללות. בשתיהן נעשה שימוש נפוץ במשאבים, בפורומים ובמטלות. המשמעות היא שבעוד שהציפייה הייתה שה-Moodle יעודד שימוש ברכיבים ייחודיים שלא היו בנמצא בממשקים קודמים, בפועל נעשה שימוש ברכיבים המסורתיים, שאינם דורשים שינוי מהותי בשיטת ההוראה ( ענת שמלא, אלונה פורקוש ברוך).

Erin Reilly היא חוקרת בתחום המדיה הדיגיטלית המסייעת למחנכים למצוא דרכים לשלב בין השתתפות התלמידים לבין טכנולוגיה-כגון: Google Maps, Wikipedia , צילום דיגיטלי ותכניות אחרות-בתוך תכנית הלימודים. Reilly טענה שמוקד של החינוך הדיגיטלי והאוריינות במאה ה-21 צריך להיות במציאת דרכים לתת לתלמידים להשתתף בצורה פעילה בלמידה ולאו דווקא השימוש במעבדות מחשבים או לוחות אינטראקטיביים חכמים בכיתה בלבד. Reilly טענה שהתלמידים שצופים ומאזינים לדוגמאות יומיומיות מסוגלים בקלות לדגום ולהבנות תוכן. Reilly טענה שהתלמידים שצופים ומאזינים לדוגמאות יומיומיות מסוגלים בקלות לדגום ולהבנות תוכן. היא נתנה דוגמא מתכנית בבית ספר במסצ'וסטס, שבה התלמידים היו צריכים לנתח פרק של מובי דיק. במקום לשבת ולקרוא את הפרק, הם כתבו וביצעו שיר שבו הלוויתן הלבן ייצג את הסחר בקוקאין.

פרופ' חנן יניב, פדגוג דיגיטלי. חוקר ומפתח מודלים תיאורטיים ויישומים של למידה תוך שילוב טכנולוגיות קצה. פסיכולוג מחקרי עם דוקטורט בטכנולוגיות של למידה. עסוק בפיתוח סביבות וכלי למידה וחשיבה במסגרות שונות. למידה התנסותית ע"פ ג'ון דיואי היא תנאי ללמידה משמעותית, טוען חנן יניב. למידה משמעותית היא למידה לשם העברה ויכולת יישום בכל תחום תוכן . סביבות של מציאות מדומה כמו סקנד לייף, מאפשרות לנו להביא את הלומד , מיוצג ע"י אווטאר אל כל מקום וזמן ולשחק תפקיד בהתרחשויות היסטוריות או מדעיות כאילו היה שם בעצמו. בימים אלה, כאשר סביבות מציאות מדומה מזומנות לכל לומד, אפשר ליישם למידה התנסותית ברוח דיואי בדרכים שגם הוא לא יכול היה לחזות.

סקירה מרתקת ומצולמת של האבולוציה של הטכנולוגיה בכיתה, גרמה לאראלה לונברג לחשוב שוב על מקומו של החינוך היום (2011) ברצף של שימוש בטכנולוגיות. החל ממחבט שעליו חרותות אותיות ופיוט דתי שעל התלמידים להעתיק על מנת ללמוד את אמנות הכתיבה, מחבט היכול לשמש גם על מנת לחבוט בתלמיד סורר וכלה ב-iPad המזכיר בצורתו את לוחות הצפחה של המאה ה-19.מעניינת במיוחד, מכונת ההוראה של סקינר שמסביר את מאפייניה המתאימים ללמידה אפקטיבית והתאמה אישית של הלמידה- סקינר טוען כי ההתאמה האישית ללמידה מאד מאפיינת את המכונה, לעומת טכניקות ההוראה מיושנות שבהן כל הכיתה לומדת באותו קצב, התלמיד המצטיין יכול כאן לנוע קדימה בקצב מהיר והתלמיד האיטי יותר יכול לנוע בקצב שלו (מענה לשונות). מעניין באילו עזרים טכנולוגיים היה סקינר משתמש היום.( אריאלה לונברג) .

פרק זה באסופת המאמרים מבוסס על מחקר, שבדק את תפיסת האקלים הלימודי-חברתי בקרב סטודנטים, הלומדים בקורסים מתוקשבים. רוב המחקרים המוסדיים בנושא תקשוב מתמקדים במספר הקורסים הנלמדים, במספר הסטודנטים המשתתפים ובמחסומי המרצים בהוראה מקוונת. הם כמעט שאינם מתייחסים לאופן שבו אפשר לנצל את ההוראה נסמכת-הטכנולוגיה, כדי לשדרג את ההוראה ואת הלמידה, ולהשתמש בממדים המקוונים כדי להשביח נושאים פדגוגיים שונים. מתוך ההכרה שהטכנולוגיות החדשות יצרו שינוי פרדיגמטי, יש לצאת למשימת גילוי והטמעה של פדגוגיות חדשות, המתאימות באופן ייחודי לטכנולוגיות החינוכיות החדשות. כדי לשפר את ביצועי המרצים בהוראה, יש לחזק את ההיבטים הפדגוגיים של הכלים הטכנולוגיים החדשים; יש להציע תכנית, המטמיעה את הכלים החדשים כחלק בלתי נפרד מהפרקטיקה של ההוראה ולא כאמצעי עזר חיצוני לתהליך ההוראה והלמידה. מחברי פרק זה סבורים כי המחשב והאמצעים הטכנולוגיים האחרים לעולם לא יחליפו את המורה; עם זאת, מרצים שישלטו בהיבטים הפדגוגיים של המחשב וירתמו אותם להשבחה של איכות ההוראה והלמידה – יחליפו את המרצים שלא יעשו כן (דוידוביץ, ניצה ודן סואן).

מאמר זה בוחן את תוצאות הלמידה המקושרות עם יישום של פורומים לדיון וכתיבה בבלוג תוך שימוש בפסבדונים בלמידה משולבת (Blended Learning). אף על פי שהאנונימיות או הסוואת הזהות משמשת כאסטרטגיית הוראה, שתוכננה כדי לגרום לתפוקה גבוהה יותר של כתיבה ולהפחתת החרדה בהוראת כתיבה פנים מול פנים, עד כה יש מעט מחקרים שחקרו האם אסטרטגיה זו מגבירה את תוצאות הלמידה בלמידה משולבת. מאמר זה מספק מסגרת מחקרית כדי להבהיר את העמדה של האנונימיות בהוראת הכתיבה. כך מזוהות שאלות מחקר הקשורות לתחום. המחקר מצא שמשימות של כתיבה מקוונת תוך שימוש בפסבדונים יכולות להיות אסטרטגיית הוראה אפקטיבית שגורמות להשתתפות מקוונת גבוהה יותר, בייחוד בקרב סטודנטים או לומדים שמהססים להשתתף במסגרת הכיתה ( Miyazoe, Terumi, and Terry Anderson).

פרק זה , שנכתב ע"י ד"ר אלון הסגל בוחן קשיי ההסתגלות של בתי ספר מטכנולוגיות מידע ותיקות למערכות טכנולוגיות מדור Web 2.0, מבוססות רשתות חברתיות דיגיטליות. כנגד הצורך המהותי לשנות התנהגות ואפילו מבנה פיזי בהתאמה לסביבה, ישנם גורמים שונים בביה"ס העלולים לעכב את תהליך ההטמעה של טכנולוגיות Web 2.0. שינוי באורחות חייו של המורה בבית הספר עלול להוביל לתפיסה של איום אישי ולהפוך להתנגדות של המשתמש, לא רק לתהליך ההטמעה אלא גם לטכנולוגיה עצמה, גם ללא קשר ליכולותיה ולמענה המשופר שבאפשרותה לתת לצורכי המשתמש. רשת חברתית באינטרנט יש בה כדי ליצור אלטרנטיבה גם לבית הספר, מעצם היותו סוכן פורמלי של שינוי חברתי ותרבותי. הרשת החברתית ובית הספר מייצגים גישות שונות ולעתים הפוכות למענה שיש לתת לצורך להבין את הסביבה החברתית והתרבותית ולהסתגל אליה.

רשת חברתית-מקצועית מזמנת הוראה ולמידה שונות מכל סביבת למידה אחרת. היא פונה ליחיד, כחלק מקהילה, לפתח את עצמו בתחומים שרלוונטיים לחייו המקצועיים . כיצד ייחודיות זו משתלבת בלימוד קורס אקדמי? בשנת תשס"א , ד"ר צביה לוטן, ממכללת לוינסקי, לימדה את הקורס "קהילה לומדת ברשת באמצעות הפלטפורמה המתוקשבת של הרשת החברתית- "שלובים" . התנהלות הקורס המתוקשב נעה בין מטרות הקורס והסילבוס, שהוכנו מראש, לבין מה שזימנה הרשת – פיתוח יוזמות עצמאיות של הלומדים. בהרצאה הציגה ד"ר צביה לוטן את התנהלות המרצה והסטודנט בקורס ראשון מסוגו במכללות לחינוך המבוסס על רשת חברתית לצד תוצאות ראשונות של מחקר שבודק התפתחות של ידע מקצועי של הלומדים בקורס.

בהתבסס על התיאוריה המוסדית, המניחה שהתנהגות ארגונית מוסברת במידה רבה על ידי יחסי הארגון עם סביבתו (Meyer & Rowan, 1992), ראו החוקרות באתר הבית-ספרי עוד אמצעי שבעזרתו מבסס ומעצב בית הספר את מעמדו ותדמיתו בסביבתו. על פי הגישה המוסדית, החלק החשוב באתר הוא החלק הפתוח, אותו חלק שאליו נחשפים בעלי העניין בסביבתו של בית הספר.במחקר הנוכחי ביקשו החוקרות למפות את מרכיבי האתר הבית-ספרי (כגון פרסום הצהרתי, אירועים חברתיים, מנהלה, מידע לימודי, פורום בית הספר וכולי) כפי שהם באים לידי ביטוי באתרים של בתי ספר בארבע סביבות מוסדיות – ממלכתיים, ממלכתיים-דתיים, יסודיים ועל-יסודיים. לצורך כך נבדקו 60 אתרי אינטרנט של בתי ספר מארבע הסביבות, 15 אתרים מכל סביבה. נמצא כי האתרים של בתי הספר אכן משתנים בשכיחות מרכיביהם, עוצמתם, וסוגם (טכני וסימבולי), לפי הסביבות הספציפיות: האתרים של בתי הספר העל-יסודיים הממלכתיים הם עשירים ביותר גם טכנית וגם סימבולית, כשאחריהם אתרי העל-יסודי ממ"ד. אתרי בתי הספר היסודיים, הממלכתיים והממ"ד, הם הרבה פחות עשירים מהעל-יסודיים בשני המרכיבים, הטכני והסימבולי, אך אתרי בתי הספר היסודיים הממלכתיים עשירים יותר מאתרי בתי הספר הממ"ד הן במרכיב הטכני והן בסימבולי (קליין, שרית ודורית טובין).

המסגרת התיאורטית העומדת בבסיס מחקר זה הינה התיאוריה הסוציו-קונסטרוקטיביסטית. תיאוריה זו מבוססת על הקונסטרוקטיביזם של פיאז'ה, שטען כי למידה היא תהליך של הבניה פעילה של ידע, שבו הלומד קושר פיסות מידע חדשות עם התנסויות וידע קודמים (Piaget, 1992), אבל היא שמה דגש רב יותר בהקשר החברתי- התרבותי של הלמידה, ובחשיבות האינטראקציות של הלומד עם לומדים אחרים (Vygotsky, 1978). מטרת מחקר זה הינה לפתח וליישם מודל התערבות להכשרת מורים להטמעה של תקשוב בגישה סוציו-קונסטרוקטיביסטית בתרבות הבית-ספרית, ולבחון את השפעתו. יש לציין כי עבודה זו התמקדה בתהליכי למידה והתפתחות שעברו המורים, ולא בחנה את השפעת השינוי על תלמידים. המחקר המתואר נערך במסגרת פרויקט תקשוב אזורי בשם "צפונט", הפועל מטעם משרד החינוך במחוז הצפון. במודל ההנחיה המוצג במחקר זה נעשה ניסיון ייחודי לשלב בין מרכיבים פדגוגיים סוציו-קונסטרוקטיביסטיים לגורמים ארגוניים-מנהליים וטכנולוגיים המתוארים בספרות (שמיר-ענבל, תמר ויעל קלי).