יחסי מורים-תלמידים
מיון:
נמצאו 67 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    יחסי מורה-תלמיד משמעותיים משפיעים על קשת רחבה של הישגי תלמידים. למרות זאת, אין מחקר מספק העוסק בדרכים בהן תוכניות להכשרת מורים מנסות להכין את המורים לבניית יחסים כאלה עם תלמידיהם בעתיד. המאמר הנוכחי עושה שימוש במתודולוגיה של ניתוח מקרים השוואתי כדי לבחון כיצד שתי תוכניות הכשרת מורים מעוגנות שדה (teacher residency program)- "הכשרת מורים אין תירוצים" ו"הכשרת מורים פרוגרסיבית"- מבקשות להכין את המתמחים בהן לבניית יחסים משמעותיים עם תלמידים.

  • לינק

    סקירת מחקרים זו עוסקת בשאלה כיצד טכנולוגיה משפיעה על האינטראקציות שבין מורים לתלמידים. היא מתייחסת למחקרים שפורסמו בין השנים 2005-2016. הסקירה דנה במחקרים, שבחנו שני סוגים של מצבים: אינטראקציות פרונטליות (פנים אל פנים) שבין מורים לתלמידים ואינטראקציות וירטואליות בכיתות מסורתיות ובכיתות וירטואליות.

  • תקציר

    מאמר זה בוחן כיצד אינטראקציות חברתיות שונות של מתבגרים עם מבוגרים משפיעה על האופן בו מתבגרים מתמודדים עם קונפליקטים העולים במסגרת בית הספר. כפי שעולה מן המחקר, אינטראקציות שונות של המתבגרים עם מבוגרים הקרובים אליהם, כגון הורים ומורים, מעלות או מורידות את האפשרות שהמתבגרים יתמודדו באופן חיובי עם קונפליקטים אשר עולים בבית ספרם. כך למשל, אם למתבגר יש קשר טוב עם מורים, הסיכוי שהוא ידע להתמודד עם קונפליקטים בצורה משביעה רצון גדל.

  • תקציר

    היחס בין מספר הילדים ומספר אנשי הצוות הטיפולי הינה סמן איכותני חשוב בתכניות חינוך וטיפול בגיל הרך (המכונות בקיצור: ECEC). נהוג לחשוב שיחסים טובים יותר משפרים את ההשפעות על הילד על ידי הגדלת האפשרויות עבור אינטראקציות אישיות והכוונה חינוכית על ידי הצוות. מטרת הסקירה השיטתית (ובמידת האפשר, גם ביצוע ניתוח על) הינה להעריך את הקשר בין יחסי ילד-צוות בתכניות ECEC בגילאי הגן לבין הישגי הילדים (COS).

  • לינק

    כל צעיר זקוק לקשר אמיץ עם מבוגר מיטיב בחייו. בהנחיות בטיחות טיסה מלמדים אותנו שהמבוגר צריך להרכיב את מסכת החמצן קודם כול על פניו שלו. רק אז יתפנה לטפל בילדים. מחקרה של רונלי רותם מלמד עד כמה חיוני שאנשי חינוך יטפלו גם בעצמם, יקבלו הדרכה, ייעטפו בחיבה. המחקר נעשה בקרב נשות חינוך חרדיות ובקרב אוכלוסיית סיכון. נאיבי לחשוב שהתוצאות תקפות רק לגביהם (רונלי רותם).

  • מאמר מלא

    הפילוסוף והסופר הצרפתי אלבר קאמי, שקיבל פרס נובל לספרות בשנת 1957, הודה למורה שלו בבית הספר היסודי וכתב לו, שעם קבלת הפרס הוא היה הראשון שעלה במחשבתו אחרי אמו: "בלעדיך, בלי היד החמה הזאת, שהושטת לילד הקטן שהייתי, בלי תלמודך והדוגמה שנתת – לא היה קורה דבר מכל אלה […] מאמציך, עבודתך, הנדיבות שהשקעת בה, עודָם חיים בלבו של אחד מתלמידיך הקטנים" (קאמי, 1995). נזכרתי בסיפור הזה תוך כדי קריאה בספרה של אתי חגי, חינוך מבקש משמעות. המפגש עם הספר העלה לזיכרוני את מר ז'רמן, כמו גם את יאנוש קורצ'אק, מרווה קולינס ומורים נוספים, אשר נכנסו לפנתיאון של דמויות מופת בעולם החינוך. נזכרתי בדמויות אלה מכיוון שהן עדות ממשית לתפיסה התאורטית המרכזית המוצגת בספר בנוגע לייעודו של החינוך (יצחק גילת).

  • לינק

    דני לסרי, מייסד זרם החינוך הדיאלוגי בארץ, מפרסם באתר האקדמיה הדיאלוגית מאמר מטלטל המציע חלופה רדיקלית לחינוך האלטרנטיבי: "רוב חיי סברתי שמערכת החינוך לא יכולה להשתנות, לא באמת, ואם אני כותב כאן היום זה לא מכיוון שהתחוור לי אחרת, אלא מכיוון שהתייחסותי לדעה זו ולמסקנות שיש לגזור ממנה – השתנתה. מדוע אני סבור שמערכת החינוך לא יכולה להשתנות – את זה כבר פירשתי במקומות אחרים כמו גם בחינה מעמיקה מדוע בתי ספר הם לא מקומות בריאים לגדל בהם ילדים. אלא שבמשך שנים רבות נדמה היה לי שזה מותיר בידי רק את האפשרות של החינוך המהפכני. לזה האחרון יש שני ערוצי ביטוי. מצד אחד הערוץ הביקורתי החושף את פניה האמיתיים של הבית-ספריות, מצביע על עוולותיה, חותר תחתיה, וחולם על היום שבו תקרוס. ומצד שני הערוץ האלטרנטיבי, המציע חינוך חדש, גם בתיאוריה וגם במעשה. אלא שבעת האחרונה התחלתי לחבר את כל זה מעט אחרת ולעשות חשבון חדש" (דני לסרי).

  • סיכום

    המאמר מציג מחקר, שבוחן את הגורמים הבולמים אמפתיה ומקדמים אותה אצל סטודנטים להוראה ומורים מתחילים בישראל. ככזה, המחקר מעמיק את הידע בנושא תפקיד האמפתיה במסגרת עבודת המורים ובתכניות להכשרת מורים – תפקיד שלא נחקר דיו (Tetteghah & Anderson, 2007). הבנת גורמים אלה עשויה לתרום לפיתוח תכניות לחיזוק האמפתיה ולטיפוחה בקרב מתכשרים להוראה ובתכניות העוסקות בסוציולוגיה של ההוראה והכיתה, לרבות קורסים בנושא יחסי מורים-תלמידים או ניהול כיתה. היא יכולה להוסיף לידע על הפרקטיקה של האמפתיה וביחס למדיניות החינוך ותנאי העבודה, שנדרשים לבניית אקלים אמפתי וגם לשמש אנשים העוסקים במדיניות חינוכית וביישומה המיטבי (איריס בקשי).

  • לינק

    מה משמעות הביטוי הוראה מעוררת השראה? זה איננו צירוף נפוץ. אנחנו אומרים כל מיני דברים על הוראה — הוראה מקצועית, הוראה סמכותית, הוראה דיאלוגית, אבל לא דברים שקשורים להשראה. השראה "הולכת טוב" עם אמנויות — ספרות, ציור, מוזיקה — אבל לא עם הוראה. מה בין מורה המנסה "להחזיק כיתה" ו"להעביר את החומר" ובין השראה? (יורם הרפז).

  • תקציר

    מאמר זה מדווח על ניתוח של דאגות לגבי ניהול הכיתה של פרחי הוראה בחינוך לגיל הרך לפני תחילת הקריירה שלהם ובוחן בנוסף את הקשיים שהם חוו בניהול כיתה בשנת ההוראה הראשונה שלהם ואת אסטרטגיות ההתמודדות שלהם. שישה עשר פרחי הוראה בחינוך לגיל הרך שנרשמו לאותה תכנית להכשרת מורים רואיינו מיד לפני סיום לימודיהם, ורואיינו שוב בתום שני הסמסטרים הראשונים לאחר תחילת עבודתם בבתי ספר ציבוריים (Akdag, Zeynep; Haser, Cigdem, 2016)

  • לינק

    עמנואל לוינס הוא מגדולי הפילוסופים בעת החדשה, ורבה חשיבותו לשיח המוסרי של המאה העשרים ואחת, הן לשיח היהודי הישראלי והן לשיח הפילוסופי והפוליטי בכללו. בספר זה חושף חנוך בן-פזי, מן החוקרים הבולטים בישראל של משנת לוינס, את הרלבנטיות של לוינס למחנכים ולחוקרי חינוך. משנתו של לוינס מתגלה כאן ככזו הממירה את שיח הזכויות הרווח בשיח של חובות וצווים מוסריים, והופכת את הערבות ההדדית והסולידריות החברתית ליסוד המארגן של כל עשייה חינוכית. באותה נשימה היא מלמדת על חשיבותו של המפגש האישי בין מורים ומורות לתלמידיהם ומצביעה על הנשגב, הפורה והמתחדש שיכול להתרחש רק בתחום ההוראה (חנוך בן-פזי).

  • סיכום

    איכות ההתפתחות המקצועית של מורים הפכה לנושא חינוכי רווח בדיון הציבורי במיוחד לנוכח התגברות הביקורת והלחצים להעלות הישגי תלמידים. בעוד שוויכוחים ומתחים בדבר ההיקף, הצורה, והמיקוד של התפתחות מקצועית נמשכים, מצפים מן המורים לפעול על פי סטנדרטים חדשים, והם נקראים לחדש את דרכי ההוראה באמצעות השתתפות בפעילויות למידה החל מסדנאות דרך סמינרים ועד דיגום בכיתה. עם זאת ההתפתחות המקצועית נמצאת במחקרים כבלתי אפקטיבית בהשגת מטרותיה שכן רוב הפעילויות והשינויים אינם מתמקדים בהוראה ובלמידה עצמם (Cajkler, W., et al., 2014).וחד.

  • תקציר

    מחקר תלת-שנתי זה חקר את הקריאה של 14 תלמידי חטיבת ביניים שזיהו עצמם כקוראים להוטים, ושל 15 תלמידי תיכון שהיו קוראים מעורבים מאוד של סוגות (ז'אנרים) שבאופן טיפוסי נחשבות לשוליות בבית הספר: עלילת אהבה, דיסטופיה, פנטזיה, ערפדים ואימה. המטרה של מחקר זה הייתה לסייע למורים לחשוב על קריאה מתוך בחירה חופשית, כולל קריאה של סוגות שוליות, ולסייע למורים לחשוב על תגובות פדגוגיות. ממצא בולט אחד שדווח כאן היה שקריאה חופשית מכל הסוגים, כולל קריאה של הסוגות השוליות, הובילה את הקוראים לחמישה סוגים מובחנים של הנאה (כל הנאה בתורה מובילה לתועלות משניות רבות): ההנאה המשוקעת במשחק, הנאה אינטלקטואלית, הנאה חברתית, ההנאה מעבודה פונקציונאלית, וההנאה מעבודה פנימית (Wilhelm, Jeffrey D., 2016).

  • מאמר מלא

    שאלת המפתח המלווה את הספר שלפנינו היא מידת הרלוונטיות של משנת פרנקנשטיין לעבודת המורה כיום. שאלה זו, ולא ההצגה הסדורה והשיטתית של משנתו, מנווטת את מהלך הדיונים בספר ומגבילה אותם לבירור התשובה עליה ולא לעיון תאורטי כללי בגישתו. הספר פונה למתמצאים בכתיבתו של פרנקנשטיין ובמושגים שפיתח. ההתמודדות בשאלת הרלוונטיות מחייבת לזהות את הנושא המרכזי ואת הבעיה המעסיקה את פרנקנשטיין בהקשרו של נושא זה, וכן לזהות את יסודות גישתו שחיוניותם אינה מוגבלת לתנאי זמן ומקום מסוימים. יסוד אחד שכזה הוא השפעת התרבות שבה חיים התלמיד והמורה על תפקודיהם; יסוד שני הוא ההכרה בחלקו של הרגש כגורם המעורב בעצם אקט הלמידה, לא רק בעירור המוטיבציה של הלומד לעסוק בתוכן שלפניו, אלא כגורם המשפיע על אופן חשיבתו ותוכנה; יסוד אחר הוא טיב היחסים שבין המורה לתלמיד כגורם המשפיע על ההוראה ועל הלמידה כאחד (עודד שרמר).

  • סיכום

    המאמר משווה את מושגיו של מרטין בובר – ”אני-אתה״, ”אני-הלז״ ו״זיקת גומלין״, הדנים בסוגי קשר ושיח בין בני אדם, וכן המושגים ”דיאלוג חלקי״ ו״אחריות״ (בין מורה לתלמיד) – למושגים ”הפנים״, ”האחר״ ו״אחריותי הקבועה כלפי האחר״ של עמנואל לווינס. על רקע מושגים אלה מציג המאמר את המשותף לעמדותיהם של שני הוגי החינוך ביחס לחינוך ואת המבדיל ביניהן (יונתן כהן).

  • סיכום

    המאמר עוסק במשולש גוף-תודעה-חינוך. כחיבור בין צלעות אלה הוא מציע את המושג ”סֶפַרת החינוך האישית״, שפירושה יכולתו של האדם להפנות את תשומת לבו פנימה אל מחשבותיו ואל תחושותיו. המחבר מספר על ניסיונו האישי בנעוריו ובבגרותו מתוך שימוש בתורות הטאי-צ׳י והוויפאסאנה, הרואות בגוף את בית הקיבול של התודעה (אורן אְרָגז).

  • תקציר

    בפרויקט מחקר ופיתוח נוכחי של התכנית לתואר ראשון בהכשרת מורים באורהוס, דנמרק, המחברים חקרו את התפתחות היכולת ליצירת קשרים בין-אישיים הן מבחינת התיאוריה והן מבחינת הפרקטיקה. הפרויקט מאורגן ומבוצע בשיתוף פעולה בין סטודנטים להוראה, מורי מורים, מורים מוסמכים וחוקרים, ומאמר מושגי זה מסביר את הרעיונות התיאורטיים, הפרספקטיבות וההשלכות כמו גם המטרות הכוללות ומבנה הפרויקט. היעד הכללי של הפרויקט הוא להכשיר את הקרקע במחקר פדגוגי ובהכשרת מורים, והמטרה היא לתרום להתפתחות של ידע תיאורטי בתוך תחום אקדמי זה, כך שניתן יהיה להבין את היכולת ליצירת קשרים בין-אישיים וללמד יכולת זו כחלק מהתפתחות מתמשכת של היכולת המקצועית של המורה (Jensen, Elsebeth; Skibsted, Else; Christensen, Mette, 2015).

  • מאמר מלא

    מאמר זה מציג מודל שש שלבי לניתוח מקרה (Case Study) של תלמיד בסיכון. המודל המוצע מרחיב את ההתבוננות על התלמיד, על המורה ועל בית הספר כארגון, וכך משפיע על תפיסות עולם ועל הפרקטיקה בהתערבות עם תלמידים בסיכון. העיגון התיאורטי המוצג בכל שלב מאיר את נחיצותו של השלב בשינוי פרדיגמות באשר לתלמידים בסיכון (נרקיס שור).

  • סיכום

    פרופ' רוברט באר וד"ר אמילי גיבסון מציעים לבתי ספר לפתח תרבות של תקווה כדי להביא לשיפור בהישגיהם של תלמידים מרקע סוציו־אקונומי נמוך. בריאיון להד החינוך הם מציגים את ארבעת הזרעים שיש לטעת בתלמידים: אופטימיות, תחושת שייכות, גאווה ותכלית; וגם איך עושים את זה (יותם שטיינבוק).

  • לינק

    בפרוס שנת הלימודים החדשה מציע יורם אורעד 15 עצות מועילות ויקרות ערך לקהילת המורים והגננות. "כמי שהיה בעברו מורה במסגרות שונות במשך למעלה משלושים שנה – במיוחד בחטיבות ביניים ובתיכון, אני רוצה להעז להציע כמה עצות שנבעו בעיקר מנסיוני כמורה אבל גם מספרות חינוכית מוכחת – מחקרית ואחרת, ששכנעה אותי. כמובן שאין לתפוס את העצות האלה ככללי ברזל. ממש לא. אני מציע שכל מורה יבחן אותן ויבדוק האם הן באמת טובות, האם הן באמת מועילות, האם הן מתאימות לו, האם הן רלוונטיות לעבודתו" (יורם אורעד).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין