חינוך מחתרתי

דני לסרי, מייסד זרם החינוך הדיאלוגי בארץ, מפרסם באתר האקדמיה הדיאלוגית מאמר מטלטל המציע חלופה רדיקלית לחינוך האלטרנטיבי: "רוב חיי סברתי שמערכת החינוך לא יכולה להשתנות, לא באמת, ואם אני כותב כאן היום זה לא מכיוון שהתחוור לי אחרת, אלא מכיוון שהתייחסותי לדעה זו ולמסקנות שיש לגזור ממנה – השתנתה".

"מדוע אני סבור שמערכת החינוך לא יכולה להשתנות – את זה כבר פירשתי במקומות אחרים כמו גם בחינה מעמיקה מדוע בתי ספר הם לא מקומות בריאים לגדל בהם ילדים. אלא שבמשך שנים רבות נדמה היה לי שזה מותיר בידי רק את האפשרות של החינוך המהפכני. לזה האחרון יש שני ערוצי ביטוי. מצד אחד הערוץ הביקורתי החושף את פניה האמיתיים של הבית-ספריות, מצביע על עוולותיה, חותר תחתיה, וחולם על היום שבו תקרוס[1]. ומצד שני הערוץ האלטרנטיבי, המציע חינוך חדש, גם בתיאוריה וגם במעשה[2].

"אלא שבעת האחרונה התחלתי לחבר את כל זה מעט אחרת ולעשות חשבון חדש: אם אמנם מערכת החינוך לא הולכת להשתנות בקרוב, ואם החינוך האלטרנטיבי יישאר תמיד רק נחלת מעטים, ורוב הילדים ימשיכו ללכת אל אותו חינוך שאני טוען שהוא כל כך לא בריא לנפשם רוחם וגופם – הרי שמישהו צריך לתת מענה לילדים הללו במקום בו הם נמצאים. אי אפשר רק לעמוד בשער ולצעוק, ולהמתין למהפכה הטוטאלית שכנראה תתעכב עוד שנים רבות".

"מה גם, שעם השנים הלכו והתבררו לי היחסים הסימביוטיים שבין החינוך הנורמאלי לחינוך המהפכני, ולמדתי לראות שבמובנים רבים כל אותה ביקורת על הבית-ספריות שחשבתי שחותרת תחתיה, בעצם רק מדשנת אותה ומכשירה את המשך דרכה. מאמרי הביקורת שמוצאים את דרכם לעיתונות בתחילת כל שנת לימודים, הם כבר חלק מן הטקס המכונן של הבית-ספריות, ומעניקים לה משנה חגיגיות. המילים נאמרות, אבל הן כבר נשמעות באוזניים המערכתיות. לא רק שהכלבים נובחים והשיירה עוברת, אלא שהנביחות נעשו לחלק מן השיירה, אשר ממשיכה בשלה וסופחת אליה את הכלבים בחדווה".

"אז נכון, הילדה שלי שאמורה הייתה "לעלות לכיתה א'" נכנסה השנה למסגרת אלטרנטיבית, ובמובנים רבים הצלתי אותה מן המערכת, אבל בעודי מלווה אותה במקומה החדש והאהוב, לא יכולתי שלא להרהר בכל אותם ילדים שלא שפר עליהם גורלם כמוה. הם שבאים מלאי תמימות תקווה אמון וגאווה לכיתה א' שלהם, ועתידים להירמס בידי כוחות הנורמאליות – הם הרוב. והם זקוקים למענה. והמענה הזה, זה ברור לי היום, לא יכול להיות "החינוך המהפכני". מישהו צריך לעזור להם היכן שהם נמצאים. והם באמת זקוקים לכך".

___________

  1. כזהו למשל הספר "פינוקיו יורד מן הפסים" שהוא מחקר פנומנולוגיה וביקורתי על הבית-ספריות.
  2. כזהו למשל הספר "מקום לגדול" וכאלה הם מסגרות החינוך הדיאלוגי.

 

למאמר של דני לסרי

ראו גם:

החינוך כדיאלוג


    לפריט זה התפרסמו 1 תגובות

    9 שנים לאחר כתיבתו של המאמר, ומר לסרי באמת לא יכול היה לראות את התהליך המתקדם ובא, גם עכשיו רבים מתקשים לראותו, החינוך האלטרנטיבי עושה את דרכו בשני הנתיבים. הוא גם חודר יותר ויותר לבתי הספר הרגילים, במופעיו הקטנים והשטחיים יותר (מפגשי בוקר, חונכות אישית) אבל בעיקר, משרד החינוך ורשויות רבות משנים את גישתם אל הרעיון: אם הורים לא מעוניינים ללחוץ על ילדיהם להוציא תעודות בגרות, ואם האקדמיה תצמצם אותן בכל מקרה ל-3 מקצועות חובה, גם המשרד משחרר אחיזתו. תנאיו היחידים הם הורדת שכר הלימוד לאפס והגדלת המקומות לכל דורש, ללא הגרלה. זה מתחיל להיראות בשרון, ובצפון, בקרוב בכל הארץ.

    פורסמה ב 18/08/2023 ע״י כפיר
    מה דעתך?
yyya